את מי מענה הקדושה המעונה

פעם כל העולם אהב את אאונג סאן סו צ'י. עכשיו היא כלת פרס נובל לשלום השנואה ביותר מאז ומעולם

פרס נובל / צילום: יחצ
פרס נובל / צילום: יחצ

מעשה בקדושה מעונה שהייתה לקדשה מענה. ספק אם איזושהי לשון היטיבה יותר מן העברית להסמיך דבר והיפוכו. בסביבתנו הקדומה מאוד, קודש וטומאה, הקרבה והתעללות שימשו בערבוביה.

במשך רבע מאה, אאונג סאן סו צ'י (להלן, מפני הקיצור, "סו צ'י") הייתה כנראה האישה הנערצת ביותר עלי אדמות, סמוכה מאוד אל כנו של נלסון מנדלה. היא מסרה את נפשה לטובת החירות של עמה. הגנרלים של בורמה, אשר שינו את שמה למיאנמאר, השליכוה למעצר בית, התעללו בה, השפילוה, אסרו עליה לפגוש את ילדיה, ניסו לפגוע בבריאותה, הענישו כל מי שניסה את כוחו בחמימות ובאמפתיה.

ועדת פרס נובל לשלום העניקה לה את הפרס של 1991. קדמו לה הדאלאי לאמה ומיכאיל גורבצ'וב; מיד אחריה באו מנדלה ודה קלרק (נשיא משטר המיעוט הלבן בדרום אפריקה) ורבין/פרס/ערפאת.

"היועצת הראשונה"

היא הייתה בתו של גנרל בורמי, מנהיג תנועת העצמאות מן הבריטים, שנרצח ערב העצמאות. אילו האריך ימים, אולי בורמה הייתה נראית אחרת. הוא רצה לכונן פדרציה רב לאומית בארץ המתוארת לפעמים כ"מגוונת ביותר עלי אדמות".

לבסוף, מקץ רבע מאה, ולאחר סנקציות וחרמות, הגנרלים הוציאו אותה לחופשי, והרשו לה להתמודד בבחירות דמוקרטיות. מפלגתה נחלה ניצחון עצום, אבל הגנרלים הקדימו לכלול סעיף בחוקה, שאסר על הורה ל"ילדים שנולדו בחו"ל" לכהן כנשיא. היא עקפה את האיסור. אחד מנאמניה נעשה הנשיא, והיא משמשת שרת החוץ ו"היועצת הראשונה של המדינה", מעין ראש ממשלה בפועל.

סו צ'י רצתה מאוד להיות הנשיאה הנבחרת. רצתה מאוד-מאוד. והיא מוסיפה לרצות מאוד, מאוד. מאוד, מאוד, מאוד. היא בת 72, והזמן מתקצר והולך. זו כנראה הסיבה העיקרית למה שקרה לה.

"בינה ובין שלום"

האישה הנערצת ביותר עלי אדמות היא עכשיו האישה המקוללת ביותר. עד זמן כתיבת הרשימה, בערך 400,000 בני אדם בחמש יבשות חתמו על עצומה חסרת תקדים לפרלמנט הנורווגי לשלול את פרס נובל מסו צ'י. חתנים וכלות קודמים של הפרס הוקיעו אותה בפומבי בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. היא בגדה, היא מעלה, היא אינה ראויה, "בינה ובין שלום אין ולא כלום".

את המלים האחרונות השמיע פרופ' מוחמד יונוס מבנגלדש, חתן הפרס מ-2006. לפניו דיברו מאלאלה יוסופזאי (2014), הארכיבישוף דזמונד טוטו (1984), אדולפו פרס אסקיוול (1980), ובטי וויליאמס (1976).

לדברי פרופ' יונוס היה תוקף מיוחד, מפני שבנגלדש עומדת עכשיו בקו האש עם מיאנמאר. מאז סוף אוגוסט נמלטו אליה אולי 400,000 מוסלמים מבני עם הרוהינג'ה מאימת כוחות הביטחון של מיאנמאר ומיליציות בשירותם.

צילומי לוויין שפרסמו ארגוני סיוע בינלאומיים מראים כי 105 כפרים מוסלמים הועלו באש. עדויות חוזרות ונשנות של פליטים מתארות מעשי טבח רחבי ממדים. באוזני כתב של הבי.בי.סי, פליטה אחת נקבה בשמותיהם של שבעת ילדיה, שכוחות הביטחון חיסלו בזה אחר זה. מזכ"ל האו"ם תיאר את המאורעות האלה "טיהור אתני". אחדים, בייחוד בארצות מוסלמיות, מדברים על השמדת עם.

לא זו בלבד, שאאונג סאן סו צ'י ממלאת את פיה מים, אלא שהיא מלמדת סניגוריה על מעשי הצבא והמשטרה. הדיווחים על מעשי הזוועה הם "קצה הקרחון של דיסאינפורמציה מאת הטרוריסטים", היא אמרה. יש טרוריסטים, או גרילה, והם אמנם תקפו כוחות בורמיים. השאלה היא הפרופורציה של התגובה.

הרשימה הזו נכתבה במוצאי שבת, וייתכן שבינתיים סו צ'י החליטה לדבר ביתר כנות על הגירושים ההמוניים לבנגלדש. היא עמדה לשאת נאום לאומה. אבל בעינה עומדת השאלה מדוע היא שותקת לא רק בשלושת השבועות האחרונים, כי אם בשנים האחרונות, כאשר עם הרוהינג'ה נרדף עד צוואר.

התאפקותם הלא-מוכחת

האומנם כלת נובל בגדה בפרס השלום? אכן, בגדה, באותו המובן שפרס נובל אינו ניתן על שתיקה לנוכח עוול. יתר על כן, סו צ'י אינה כוהנת דת, או פעילה חברתית, או בעלת טור בעיתון. היא מנהיגה פוליטית. בתור שכזאת יש לה הכוח להשפיע על תהליכים, לא רק לקרוא קריאות ביניים.

אבל לרוע המזל, היא עומדת בראש ממשלה אזרחית נבחרת בארץ, שהגנרלים שלה הפקיעו חלק ניכר מן הסמכויות הפוליטיות לעצמם. משרדי ההגנה, הפנים וענייני המיעוטים נמצאים בידיהם. הם סידרו לעצמם רבע ממושבי הפרלמנט. הם החזיקו בכל הסמכויות כמעט 55 שנה, עד 2016. רק התאפקותם הלא-מוכחת עומדת ביניהם ובין החזרת הרודנות הצבאית על מכונה.

הרוב הגדול של הבורמים אינם מתעניינים בגורל הרוהינג'ה. הבודהיסטים של מיאנמאר אינם אוהבים את המוסלמים. הם אפילו מסרבים לקרוא להם בשמם, רוהינג'ה, ומעדיפים "בנגלים", להטעים את זרותם, ואת שייכותם לבנגלדש, אף כי זו האחרונה נוהגת בהם כזרים גמורים.

הילרי אמרה

בהצגת הבכורה של הסרט "הגברת" (The Lady) על חייה של סו צ'י, הילרי קלינטון סיפרה כמעט לפני חמש שנים וחצי, "אמרתי לה באחת משיחות הטלפון האחרונות שלנו, כי היא חדלה להיות סמל מורם מעם, והיא הופכת לפוליטיקאית. בתור מי שעשתה את כברת הדרך הזו אני יודעת עד כמה אין זה קל".

באפריל 2012, גם הילרי קלינטון רצתה להיות נשיאה. רצתה מאוד, מאוד, מאוד. גם זמנה אזל והלך. גם היא הייתה מוכנה לעשות הכול, או כמעט הכול, כדי להגיע לשם.

אם סו צ'י תצליח יותר מהילרי קלינטון, קול התשואות לא יחריש שום אוזניים. יגידו עליה שבדרך אל הפסגה היא הפסידה את שמה הטוב ואת סמכותה המוסרית. האם זה היה שווה? תלוי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988