בין הארווי לאירמה: ההשפעה של אסונות טבע על שוקי המניות

לנזקי טבע השפעה גדולה והרסנית על כלכלות המדינות שבהן הם מתרחשים, והשיקום נמשך לעיתים עד עשרות שנים ■ עם זאת, אסונות טבע לעיתים מהווה הזדמנות כניסה לשוק

הוריקן הארווי/ צילום :רויטרס
הוריקן הארווי/ צילום :רויטרס

בשבועות האחרונים נאבקת ארה"ב בשתי סופות הוריקן מהחזקות שידעה המדינה זה כ-12 שנה. בסוף אוגוסט פקד ההוריקן "הארווי" את מדינת טקסס, והיה למעשה הסופה החזקה ביותר מאז היכתה הסופה קתרינה בניו-אורלינס באוגוסט 2005. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, חווה מדינת פלורידה את סופת ההוריקן אירמה, אשר מכה אף היא בחוזקה במדינה שטופת השמש. לאסונות טבע עשויה להיות השפעה מהותית על כלכלות, בשל פוטנציאל הנזק העצום הטמון בהם. בשורות הבאות ננסה לבחון את ההשפעה של אסונות אלה על השווקים הפיננסיים, האם היא בכלל קיימת, ואם כן באיזה אופן.

מאז תחילת המילניום התוודענו למספר אסונות טבע משמעותיים, שהייתה להם השפעה מהותית על כלכלות המדינות שבהן התרחשו, ולעתים אף על מדינות נוספות בקרבה הגיאוגרפית. בין האסונות ניתן למנות כאמור את סופת ההוריקן קתרינה בארה"ב בשנת 2005; התפרצות הר הגעש באיסלנד בשנת 2010, שגרם ענן אפר, והביא לסגירת המרחב האווירי באירופה למשך שבוע; אסון הצונאמי באסיה בדצמבר 2004, שהביא למותם של יותר מ-200 אלף בני אדם; ורעידת האדמה ביפן במארס 2011, ובעקבותיה האסון הגרעיני בפוקושימה.

המשותף לכל אסונות טבע אלה הן העלויות הכבדות שנגרמו כתוצאה מהנזקים, ונאמדו במיליארדי דולרים. לפי הערכות, נזקי ההוריקן קתרינה עמדו על יותר מ-100 מיליארד דולר, ואילו הנזקים של ענן האפר באירופה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש באיסלנד הוערכו בכמה מיליארדי דולרים.

לנזקי טבע יש פוטנציאל השפעה גדול והרסני על כלכלות, בעיקר על החלשות שבהן. מחקר שנערך על-ידי הפרופסורים סקידמור מאוניברסיטת מישיגן וטויה מאוניברסיטת נגויה ביפן, וסקר בקרב 151 מדינות שעברו אסונות טבע בין 1960 ל-2003, מלמדים כי באופן לא מפתיע, במדינות שבהן רמת השכר, הפיתוח והחינוך היו גבוהים יותר, היה מחירם של אסונות טבע נמוך בהרבה מאשר במדינות מתפתחות ועניות יותר.

נזקי טבע בדרך-כלל נוחתים בהפתעה ובפרק זמן קצר יחסית, ממספר שעות ועד מספר לא רב של ימים, מותירים נזקים לשנים ולעתים אף לעשרות שנים. כך למשל, טיהור כללי וסופי של האזורים סביב הכור הגרעיני בפוקושימה שביפן מהקרינה הרדיואקטיבית, עלול לקחת לפי הערכות מספר רב של שנים, אולי אף כמה עשרות.

נזקי טבע מותירים לעתים נזקים שמדינות בעצמן מתקשות להתמודד איתם, והן נזקקות לעזרה מקרנות בינלאומיות, כגון קרנות של האו"ם וקרנות ספציפיות למטרות אלה. לנזקי טבע השפעות רוחביות על כלכלות, בין היתר בהיבטי צמיחה, אינפלציה, מחירי אנרגיה, מזון וגירעון ממשלתי.

עם זאת, חשוב לציין כי נזקי טבע עשויים לעתים להיות בעלי אופי חולף וחד-פעמי, ולעתים לנזקי טבע, באופן פרדוקסלי, ישנן השפעות חיוביות על צמיחה, בעיקר לאור העובדה שהם מחייבים ממשלות לפעול להרחבות פיסקאליות המסייעות להאצה בצמיחה.

תמונה לא אחידה בשווקים

מעצם היותם של נזקי טבע בעלי פוטנציאל השפעה משמעותי ברמת המאקרו, נדמה ששוקי ההון מושפעים מאוד מאירועים אלה, לפחות בטווח הקצר. אולם בחינה של השפעות נזקי טבע על המסחר בשוקי ההון מגלה תמונה מעורבת ולא אחידה: השפעת נזקי הטבע היא לעתים דומיננטית מאוד, לעתים מינורית ולעתים לאירועים של נזקי טבע אין השפעה כמעט בכלל על המסחר בשוקי ההון.

על הסקאלה בין השפעה מהותית לחוסר השפעה בכלל, לשם המחשה, ניתן להסתכל מחד על אירוע רעידת האדמה ביפן - ובעקבותיה האסון בכור הגרעיני בפוקושימה - שבעקבותיו רשם מדד הניקיי בטוקיו ירידה של קרוב ל-20% בתוך כשבוע.

מאידך, מבט על המדדים המובילים בארה"ב בשבועיים האחרונים מגלה השפעה זניחה עד חוסר השפעה כמעט בכלל של ההוריקנים הארווי ואירמה. למעשה, סקטורים שנפגעים מאסונות טבע הם בראש ובראשונה חברות הביטוח המבטחות כנגד אסונות אלה, וכן סקטור חברות התעופה, הנפגע בעיקר מבחינה לוקאלית. אולם לעתים אסונות טבע דווקא מהווים הזדמנויות השקעה בסקטורים מסוימים, כגון תשתיות, ובמקרה של הוריקן הארווי גם תעשיית הרכב, ועל פי אומדנים, בין חצי מיליון עד מיליון כלי רכב בטקסס צפויים להיגרט עם תום הסופה ותחילת השיקום, מה שעשוי להאיץ את הייצור והמכירה של כלי רכב באזור.

בניגוד לשוקי הון המשתקמים מהר מאסונות טבע, בעיקר על רקע ציפייה להשקעות מסיביות מצד ממשלות לשיקום אזורי האסון, התושבים באזורים הללו מתקשים הרבה יותר לשקם את חייהם ולהחזירם למצב טרום האסון, ודוגמה טובה לכך היא ניו-אורלינס בארה"ב, ששנים לאחר פגיעת ההוריקן קתרינה התקשתה לחזור למעמדה הקודם.

בישראל, למזלנו, אסונות טבע הם נדירים ביותר, ולמעט הצפות בחורפים גשומים במיוחד, ובצורת עקב חוסר במשקעים, כמעט אין לנו היסטוריה של התמודדות עם נזקי טבע, ולכן גם קשה לבדוק את ההשפעה של נזקים כאלה על הבורסה המקומית. עם זאת, העובדה כי נזקי טבע נדירים מאוד באזורנו אינה מפחיתה מאחריות המדינה והרשויות המקומיות להיערך למקרה של אסונות טבע, בעיקר בכל הקשור לנזק פוטנציאלי של רעידת אדמה למשל, נזק העלול לזעזע גם בפן הכלכלי.

בשורה התחתונה, לאסונות טבע השפעות בעיקר על כלכלות בלתי מפותחות, שמלכתחילה יכולתן לפתח מנגנוני הגנה וביטוח כנגד אסונות מוגבלות מאוד. עם זאת, לנזקים בסדר גודל משמעותי - כגון רעידת האדמה ביפן והאסון בכור הגרעיני בעקבותיה, והוריקן קתרינה בניו-אורלינס ארה"ב - יכולת השפעה משמעותית גם במדינות מפותחות.

בכל הקשור להשפעה על שוקי הון, בדרך-כלל, אם קיימת השפעה כלשהי, היא קצרת-טווח ונקודתית. יכולת ה-RECOVERY של שוקי ההון בדרך-כלל לוקחת אותם קדימה לאחר אסונות טבע, אלא אם מדובר באירוע בעל השפעה מאקרו-כלכלית ארוכה וממושכת. לפיכך, לא מומלץ לשנות משמעותית תיק השקעות בעקבות אסון טבע גדול ככל שיהיה. נהפוך הוא - לעתים אולי מדובר דווקא בהזדמנות קנייה בניגוד לכל הסיכויים.

■ הכותב הוא מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד. 

צרו איתנו קשר *5988