ישראלית עצורה בארה"ב בחשד להעברה בהונאה של כספים

לפני שבועיים עצר ה-FBI את הישראלית לי אלבז, מנכ"לית יוקום תקשורת שעוסקת באופציות בינאריות ■ נציגי אותה חברה היו בין הבודדים שהופיעו בדיון בכנסת על קידום הרפורמה, שתמנע מישראל להפוך למוקד יצוא מרכזי בעולם של תעשיית הימורים עושקת ופוגענית

אופציות בינאריות / צילום: shutterstock
אופציות בינאריות / צילום: shutterstock

הפוליטקאים הישראלים מרבים ללהג על תדמיתה של ישראל בעולם ועל נזק יחסי הציבור שעושים לישראל ארגונים שמוציאים את דיבת צה"ל לרעה. אולם לאחרונה התברר שיש לישראל ענף יצוא מדאיג בהרבה - סחר באופציות בינאריות. מדובר בענף שמגלגל הון עתק ומשמש ללכידת משקיעים תמימים ממקומות שונים בעולם. אלה המתפתים להשקיע בו כסף, עלולים לצנוח לתהום של הפסדי ענק וחמור מזה: צווארם (הפיננסי) מוכנס לתוך לולאה ההולכת וחונקת אותם.

מדינות רבות בעולם הוציאו את הסחר באופציות בינאריות מחוץ לחוק. בישראל, למשל, אסור לעסוק בהימורים כך שרשות ניירות ערך בראשות פרופ" שמואל האוזר הצליחה להטיל על כך מגבלות פנימיות. אבל חור אחד עדיין נותר פעור ברשת - חברות ישראליות, אחת מהן למשל יושבת בקיסריה, לוכדות משקיעים זרים מחוץ לישראל. ה-FBI הצליח לאחרונה להתיישב על הזנב של חלק משוק האופציות הבינאריות הישראלי. לפני שבועיים הם עצרו מנכ"לית ישראלית של אחת החברות הללו, בסיפור שכמעט ולא זכה לתהודה בעיתונות בשפה העברית בישראל. מיד על כך אבל קודם נטפל בהיבט הפוליטי.

בימים אלה מונח בכנסת, בפני ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו) הצעת החוק שאמורה לאסור את השימוש ב"מכשיר הפיננסי" האופציות הבינאריות. אופציות בינאריות הוא שם מכובס למכונת הימורים מתוחכמת, מסוכנת וממכרת.

עזריה היא פוליטיקאית בעלת חושים חזקים. היא קראה את הדו"חות, שמעה על נפגעי הסחר באופציות הבינאריות (כולל מקרי התאבדות בחו"ל), שמעה מן המשטרה ומיו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ" שמואל האוזר, על חומרת התופעה והתגייסה במלוא המרץ לדחוף את החוק. שר האוצר, משה כחלון, נתן לה גיבוי מלא. השאיפה של כחלון ועזריה הייתה שהחוק יעבור מהר. כמה שיותר דחוף, תוך כדי פגרת הקיץ. החוק עבר קריאה ראשונה בשלהי כנס הקיץ ועזריה כינסה את ועדת הרפורמות במהלך הפגרה והכינה את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

יצוין כי בישיבת ועדת השרים לחקיקה - שהצביעה בחודש יוני בעד החוק (לפני הקריאה הראשונה, כמובן) הייתה מתנגדת אחת בלבד: שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר. היה גם נמנע אחד מבין שרי הממשלה - השר להגנת הסביבה זאב אלקין.

החקיקה תחכה לסוף הפגרה

על כל פנים, בסיום ההצבעה על הצעת החוק בוועדת הרפורמות, מיהרה עזריה למזכירות הממשלה לבקש שהוא יועלה להצבעה עוד בפגרה. עם זאת, דבר לא זז ולא קרה. השר כחלון הרים אף הוא טלפון למזכירות הממשלה: תעלו את החוק הזה מהר מהר. דבר לא קרה. ביום רביעי השבוע (אתמול) כונסה מליאת הכנסת לדיון פגרה, אבל חלילה לדון בחקיקה בהולה. חשוב היה לש"ס להשיב את סגן השר משולם נהרי לתפקידו כח"כ ולהצביע למנותו מחדש לתפקיד סגן שר (כן, החוק הנורווגי המפורסם שנכנס לפעולה לאור התפטרות ח"כ יגאל גואטה). עזריה הציעה שוב: בואו נוסיף את איסור האופציות הבינאריות. זה קריטי. שום דבר לא קרה. הכנסת, כידוע, נמצאת בפגרה ממושכת מאוד, מסוף יולי ועד סוף אוקטובר. האם זה הגיוני שעבור חקיקה בעלת משמעות פלילית בינלאומית הפוגעת בתדמית ישראל בעולם, אף אחד לא מוכן לנקוף אצבע?

כדי שלא יחשדו חלילה שיש פה מן ההגזמה, הנה ההתפתחויות המרעישות מן הזמן האחרון. לפני שבועיים הישראלית לי אלבז, מנכ"לית יוקום תקשורת, עלתה על טיסת אל-על בנתב"ג. בצאתה מן המטוס בשדה התעופה JFK ניגש אליה סוכן פדרלי ועצר אותה בו במקום. 12 שעות קודם לכן, כשנודע לחוקרי ה-FBI שאלבז צועדת בשרוול לתוך המטוס, מיהר סוכן פדרלי לבית המשפט במרילנד, הגיש את התצהיר לשופט וקיבל אישור לעצור את אלבז. אלבז הובאה בפני שופט בבית המשפט בניו-יורק ונשלחה למעצר-בית. מעמוד הפייסבוק שלה עולה שכמה ימים לפני טיסתה מנתב"ג ל JFK, היא העלתה סטטוס מן העיר סאמריה, בקולומביה, דרום אמריקה.

הפרטים הכלולים בתצהיר של ה-FBI מסמרי שיער. לי אלבז, הקרויה לעיתים גם לינה גרין, היא מנכ"לית יוקום תקשורת, חברה אשר לעיתים נקראת גם BinaryBooks, BigOption, SpotOption. על-פי החשדות, היא הנחתה עובדים לשקר בנוגע למקום הימצאם, לא לציין שהם עובדים מישראל - בעוד הם יושבים בקיסריה. עוד על-פי החשדות, העובדים התמחו בללכוד ברשתות אנשים ששהרוויחו זה עתה כספים טריים. לא מיליונרים, סתם אנשים פשוטים שירשו כסף או מימשו נכס. עובדי יוקום (על מגוון שמות החברה) התחילו איתם בסכומים קטנים ואחרי הפסד הגדילו את "ההשקעות" כלומר את ההימורים.

עוד עולה מהתצהיר, כי בשלבים מתקדמים יותר, כאשר הלקוח הבין שהוא מפסיד כספים וביקש למשוך את כספו החוצה, לחלץ מה שנשאר, טמנו לו עובדי החברה פח. הם הזרימו סכום כסף יזום לחשבון הלקוח ואז "עימתו" אותו בפני מידע נפיץ לכאורה. אמרו לו שבשל הסכומים שנמצאו בחשבונו, יש מי שחושד בו, בלקוח התמים, שהוא מעורב בהלבנת הון. משם כמובן הציעו לו פתרונות של "השקעה", כלומר הימור נוסף.

בעיתונות הישראלית מתפרסמים בחודשים האחרונים כתבות מרתיעות על אופי התעשיה הזו. אך יוקום תקשורת ו-SpotOption אפילו לא טורחים להסתתר. בעבר פורסמו כתבות יחסי ציבור איך החברה מצ"פרת את עובדיה הנהדרים ברכבי ב.מ.וו. בתמונות המלבבות, שמלוות את אותם הפרסומים, לי אלבז מחבקת ומוסרת בהתרגשות רכבים לחמישה עובדים מאושרים.

וכאן אנחנו חוזרים לישיבת ועדת הרפורמות שנערכה במהלך הקיץ, כחודש לפני מעצרה של אלבז בשדה התעופה בניו-יורק. אל הישיבות הגיעו שניים, שהציגו עצמם כראשי חברות בתחום האופציות הבינאריות. האחד יוסי הרצוג, נרשם בדיון כבעליה של יוקום, והשני רו"ח ועו"ד משה אברהמי מחברת SpotOption. השבוע, כאשר ניסינו לשמוע על מה שהתרחש בישיבות הוועדה, נדהמו אנשים ששוחחנו איתם לגלות שלפחות על-פי דו"חות ה-FBI, שני נציגי תעשיית האופציות הבינאריות הללו, משתייכים לאותה החברה, בעלת מגוון השמות.

יוסי הרצוג דיבר לפרוטוקול הישיבה ואמר: "אני 20 שנה בתחום הפורקס והאופציות הבינאריות. אני משווק את זה בכל העולם וגאה בזה. איני רמאי ולא נוכל... אני גאה במעל 500 עובדים שהעסקתי ובעשרות מיליוני שקלים בכספי מסים ששילמתי למדינה... כמה אפשר לשמוע את ההסתות האלה". משה אברהמי נרשם בפרוטוקול כמי שמייצג את SpotOption אמר ש"הצעת החוק תמנע אספקת שירותים טכנולוגיים" והתריע מפני אובדן משרות בשוק ההיי-טק עם החוק יעבור.

החלק המעניין בוועדה התרחש בשולי הדיון. לדברי כמה מן הנוכחים בחדר הישיבות, האווירה בתחילה הייתה מתוחה. נציגי חברות האופציות הבינאריות הציעו שהחוק יכנס לתוקף תוך שנה ולא תוך 3 חודשים. הם טענו שהחוק פוגע בפיתוחים טכנולוגיים ובעובדי חברות היי-טק. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ניסה לוודא שהחוק יחול רק על מיקום זירות המסחר ולא על פיתוחים טכנולוגיים. הטיעון שלו עשוי היה לרדד את משמעות החוק ונציג המשטרה התנגד לטענות כאילו חברות האופציות הבינאריות הן חברות היי-טק וכי סגירת התעשייה הזו תביא לפיטורים המוניים. יו"ר הקואליציה חבר הכנסת דוד ביטן, שהוא גם חבר בוועדה, נכנס לחדר הישיבה ברגעים האחרונים של אותו בוקר. בסגנונו הצבעוני התלוצץ ושלף הערות מוזרות כלפי ח"כ יגאל גואטה מש"ס. "אתם בש"ס יודעים מה זה בכלל בינארי", הפטיר לעבר גואטה, שלא נשאר חייב: "אני מוכן להתמודד איתך פה מול המצלמה על מתמטיקה ופיזיקה. כמה זה 1,000 ועוד 2,000 ועוד 3,000" הוא התלוצץ כשהוא רומז לחשדות נגד נתניהו.

באותו השלב, ביטן ניסה לפתוח חלק מן הנושאים בחוק באמצעות רוויזיה. אך עזריה הדפה את הניסיון. "עשינו כבר את הדיונים האלה 7 פעמים, זה לא לעניין לפתוח עכשיו" היא אמרה, "מספיק". גם ההצעה שהחוק יכנס לתוקף כעבור שנה ולא כעבור 3 חודשים נדחתה.

בסיום הדיון ביטן, פורר, גואטה וילין - כולם הצביעו עם עמדתה של עזריה. אך הדבר המעניין נאמר שלא לפרוטוקול, כך לפי דברי אנשים שנכחו בחדר. ביטן רמז שיש קבוצות לחץ מסוימות בליכוד שאינו היה רוצה להסבתך איתן.

כיצד הגיעו דווקא נציגי SpotOption ויוקום תקשורת לדיון בכנסת? נגד חברות אופציות בינאריות אחרות שפועלות בישראל נפתחו בשנים האחרונות תביעות מרובות. אחרים לא הגיעו לכנסת. מי טרח ליידע ולהזמין את הרצוג ואברהמי לדיון? באיזה אופן היה מי שחשב שניתן יהיה להשפיע על החקיקה? השאלות נשאלות על רקע חשש שיש בכנסת גורמים שאינם מעוניינים בכך שהחוק יעבור במהרה ו/או שואפים לדלל את המשמעויות של החוק, כדי שלא יחסום את כל סוגי מכשירי ההימורים.

ראש הרשות לניירות האוזר לוחץ באופן מסיבי שהחוק יעבור. הוא הגיע לדיונים בוועדה ואמר שמלבד הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם ללקוחות המתפתים לסחור באופציות בינאריות - התעשייה הזו גורמת נזק תדמיתי למדינה, עד כדי עידוד אנטישמיות כי יש מי שרואה את היקף ההונאה היוצאת מתוך ישראל ומתרגם את זה לשנאת ישראלים בוטה.

ניסינו לברר מה מעכב את החוק, מדוע לא דוחפים אותו במהירות הראויה. מטעמו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן נמסר לנו שהחוק הזה יעבור בוודאות בקריאות שניה ושלישית מיד בפתח כנס החורף של הכנסת.

מסחר באופציות בינאריות: אסור בישראל, פוגע בחו"ל

במארס 2016 אסרה רשות ניירות ערך לשווק אופציות בינאריות ללקוחות ישראלים על בסיס תפיסת הרשות כי "המסחר" באופציות בינאריות דומה למשחק הימורים. עם זאת, מאחר שחוק ניירות ערך מגן רק על משקיעים בישראל, זירות סוחר הממוקמות בישראל יכלו להמשיך ולהציע ללקוחות מחוץ לישראל לסחור באמצעותן במכשירים פיננסיים שונים ובפרט באופציות בינאריות, בלא הסדרה או פיקוח.

כתוצאה מכך החלו להגיע לרשות ניירות ערך בישראל, למשטרה ולרשויות אכיפה נוספות בארץ תלונות רבות וקשות מצד רשויות מחוץ לישראל ומצד אזרחים של מדינות זרות, בנוגע לפעילותן של חברות מישראל כלפי לקוחות במדינות שונות, בעיקר בזירת הפעילות של אופציות בינאריות. התברר כי בחלק מהמקרים המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה כסות לפעילות עבריינית, כגון פעילות המהווה מרמה והונאה.

צרו איתנו קשר *5988