פנסיית ברירת מחדל: הרפורמה ממש לא מוצתה

בנובמבר 2016 החל השלב המעשי ברפורמה שהוביל האוצר ■ גורם בשוק הפנסיוני טוען כי האוצר ממסמס את הרפורמה

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

האם הרפורמה בקרנות הפנסיה הביאה הרפורמה לנסיקה במספר העמיתים שמנהלים את חסכונותיהם בקרנות ברירת המחדל? החברות המנהלות של מיטב דש ושל הלמן אלדובי מדווחות שכן, ומספרות על עשרות אלפי חוסכים חדשים שהצטרפו אליהן. ואולם, בחינת המספרים של אותן חברות ביחס לסוף התקופה שקדמה לרפורמה - סוף רבעון שלישי ב-2016, ועד סוף המחצית הראשונה של 2017, מלמדת על כך שבעוד שבהלמן אלדובי, הקטנה יחסית, הייתה יותר מהכפלה של מספר העמיתים בקרן, הרי שבמיטב דש דווקא הייתה נפילה של כ-4% במספר העמיתים שמנהלים את כספי הפנסיה שלהם באמצעותה.

במה מדובר? בתחילת נובמבר 2016 החלו לפעול קרנות הפנסיה ברירת מחדל שבחר משרד האוצר, בהפעלתם של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי. במכרז של האוצר, בראשות השר משה כחלון, ורשות שוק ההון, בראשות הממונה דורית סלינגר, בחרו בשתי הקרנות לאחר שקרן הפנסיה של מיטב דש התחייבה לגבות דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות השוטפות ודמי ניהול (סמליים) של 0.01% מהצבירה בקרן, בעוד שקרן הפנסיה של הלמן אלדובי התחייבה לגבות דמי ניהול של 1.49% מההפקדות השוטפות ודמי ניהול (זניחים) של 0.001% מהצבירה בקרן. ההתחייבות תקפה לשנתיים.

פנינו עתה לשני הגופים בשאלות "מהי כמות המצטרפים לפנסיית ברירת מחדל (אנשים), בחלוקה למצטרפים דרך מעסיקים שהצטרפו לאחר נובמבר 2016, ולמצטרפים דרך מעסיקים שהצטרפו אליכם עוד לפני נובמבר 2016", ו"מתוך כל המצטרפים החדשים לקרן שלכם מאז נובמבר 2016 - כמה מתוכם משלמים את דמי ניהול של ברירת המחדל (אשר לה התחייבתם במכרז שעשה האוצר) וכמה משלמים דמי ניהול אחרים".

בהלמן אלדובי ענו, כי "כ-13,100 מצטרפים הגיעו דרך מעסיקים שהצטרפו לאחר נובמבר 2016, וכ-800 הצטרפו דרך מעסיקים שהצטרפו לפני נובמבר 2016". ביחס לשאלה השנייה אמרו, כי "כל מי שהצטרף מנובמבר 2016 משלם דמי ניהול מוזלים, ללא קשר מתי המעסיק שלו הצטרף". כלומר, מבחינת הלמן אלדובי יש כ-13,900 עמיתים חדשים במחירי פנסיה ברירת מחדל. במיטב דש השיבו ביחס לשאלותינו, כי "סך העמיתים שביקשו להצטרף עמד על 47,171, 40,551 עמיתים ביצעו הפקדה ו-3,546 מעסיקים חדשים הצטרפו". עוד הוסיפו כי "כל העמיתים שהצטרפו ומצטרפים לקרן פנסיה ברירת מחדל החל מנובמבר 2016 זכאים ומשלמים דמי ניהול בהתאם לתנאי המכרז של משרד האוצר".

על פניו מדובר בגידול נאה בעמיתים בשתי הקרנות, ועל פי הודעותיהן הן מנהלות כספי חיסכון לכ-55 אלף עמיתים שמשלמים את תעריף הפנסיה ברירת מחדל. ואולם, בסוף הרבעון השלישי ב-2016 היו בשתי הקרנות (כולל איילון שמוזגה למיטב דש) כ-270 אלף עמיתים, ואילו בסוף הרבעון השלישי של 2017 היו בהן 2% פחות. אגב, מספר העמיתים הפעילים דווקא גדל בכ-12%, שהם כ-12,113 אלף איש.

"פוטנציאל להיות הצלחה גדולה"

גם ברמה כלל-ענפית לא מדובר ברעידת אדמה. ההשפעה הכלל-ענפית מורגשת, כך אומרים, כחלק מגל רגולציה פרו-צרכנית שהובילה הממונה סלינגר בשנים האחרונות, שבאה לידי ביטוי לאחרונה, ושכוללת גם איחוד חשבונות במסגרת רפורמת עקוב אחרי. כל אלה יוצרים השפעות רוחב שיוצרים לחץ על דמי הניהול בפנסיה, שיורדים זה שנים, ושכנראה עדיין לא הגיעו לנקודת איזון חדשה.

ואולם, לדברי גורם בתחום הפנסיוני המקורב לקרנות ברירת המחדל, "נכון להיום הרפורמה של האוצר ביחס לקרנות הפנסיה ברירת מחדל נכשלה לחלוטין, בגלל לקונה ברפורמה, שבגללה רק כ-20,000 שכירים נהנים כיום מדמי הניהול הנמוכים. למרות שעברה, לכאורה, שנה מכניסת רפורמת קרנות פנסיית ברירת מחדל לפועל, למעשה הרפורמה טרם החלה, ולכן מספר המצטרפים נמוך מאוד. לרפורמה היה את מלוא הפוטנציאל להיות הצלחה גדולה כבר עכשיו, אם רק היא הייתה מתחילה באמת", הוא אומר.

לדבריו, "יש לזכור כי מדובר ברפורמה של מעסיקים, שאמורים לצרף את עובדיהם לקרנות המציעות את דמי הניהול הנמוכים משמעותית מהמקובל במשק, ואשר צפויות להניב לעמיתים תשואה עודפת של עד מאות אלפי שקלים בצאתם לגמלאות. בפועל, זה כמעט לא קורה. במדינת ישראל יש למעלה מ-200 אלף מעסיקים, ו-5,000 מהם (הגדולים) מעסיקים כ-80% מסך השכירים במשק. כל העובדים אצל המעסיקים הללו לא יכולים ליהנות מהרפורמה, בגלל תקופת הגרייס (של שלוש שנים) שנתן משרד האוצר להצטרפות המעסיקים".

"המשמעות", טוען אותו גורם, "היא שמתוך כ-3.28 מיליון שכירים בישראל, 2.6 מיליון שכירים (80% מהשכירים במשק) עדיין נמצאים מחוץ לרפורמה, למרות שהיא החלה, לכאורה, לפני שנה". לדבריו, "מי שמצטרף כיום זה המעסיקים הקטנים, שמצרפים עובדים בודדים בשנה, ולכן מספרי המצטרפים הם נמוכים וימשיכו להיות נמוכים עד מארס 2019, והעובדים ימשיכו לשלם דמי ניהול גבוהים. לא ברור מדוע האוצר נותן לרפורמת הדגל שלו להתמסמס, ומדוע הוא למעשה משרת את חברות הביטוח הגדולות", הוא תוקף.

מיזוג מיטב דש-איילון: לאן נעלמו עשרות אלפי עמיתים בקרן?

בינואר השנה השלים מיטב דש את מיזוג פעילויות הפנסיה והגמל של חברת הביטוח איילון לתוך הפעילויות שלו בתחומים אלה. מטרת המיזוג הייתה יצירת שלם הגדול מסכום חלקיו בעולם שיש בו יתרון ברור לגודל. עתה, על רקע התשובות של בית ההשקעות לשאלותינו, ניתן להתחיל ולהעריך חלק מההיבטים שנוגעים לבחינת איכות העסקה. ואלה לאו דווקא מצביעים על משהו חיובי במיוחד.

על פי הדיווח של בית ההשקעות מיטב דש, הצטרפו אליו למעלה מ-40 אלף עמיתים במסגרת הפנסיה ברירת מחדל. בתשובה לשאלת המשך שלנו, ענו ממיטב דש כי "נתון ה-47,171 אינו כולל את עמיתי איילון שהצטרפו לקרן במיזוג - איילון הכניסו לקרן הממוזגת כ-200 אלף עמיתים".

נברנו בדוחות של מיטב דש ושל איילון לסוף 2016, ושל ומיטב דש לסוף המחצית הראשונה של 2017, ומצאנו כי ב-2017 קטן מספר העמיתים שנוהל בשתי הקרנות בכ-6%, או במספר - בכ-15,787 איש (קיטון בעמיתים מוקפאים, למול גידול בפעילים).

בהתחשב בהצהרות מיטב דש על יותר מ-40 אלף מצטרפים חדשים במסגרת הפנסיה ברירת מחדל (ככל הידוע רוב מצטרפי ברירת המחדל הצטרפו ב-2017), הרי שמדובר בקיטון אדיר של עשרות אלפי עמיתים ממה שכנראה היה הקרן של איילון. אין ספק שמדובר בנהירה החוצה ניכרת ומורגשת, ביחס לגוף שניהל בעבר את החסכונות של כ-204 אלף עמיתים.

האם הפנסיה ברירת מחדל תורמת למנהליה
 האם הפנסיה ברירת מחדל תורמת למנהליה