פרקליט המדינה והיועמ"ש נגד "החוק הצרפתי" - יפגע באמון הציבור

ניצן: "הטענה שחקירה תבזה את המדינה כולה עלתה גם בפרשת הנשיא האנס משה קצב" ■ מנדלבליט: "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק היא קשה ביותר, ואין לקבלה" ■ רה"מ נתניהו יזומן לחקירה נוספת בימים הקרובים

שי ניצן / צילום: תמר מצפי
שי ניצן / צילום: תמר מצפי

בזמן שהמשטרה מנהלת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשות 1000 ו-2000, מתייצבים ראשי מערכת אכיפת החוק נגד קידום חוק שיאסור על חקירת ראש ממשלה מכהן שמנסים לחוקק חברי כנסת מהליכוד ("החוק הצרפתי").

היום (ב') התברר כי בחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שנשלחה לשרת המשפטים, איילת שקד, בנוגע להצעת החוק שיזם חבר הכנסת דודי אמסלם מהליכוד, הובעה עמדה נחרצת של היועמ"ש נגדה.

בחוות-דעת היועמ"ש נאמר כי "חסימה מוחלטת של יכולת חקירה של ראש ממשלה מכהן, כפי שמציע חבר הכנסת אמסלם, לא מאזנת בין האינטרסים הציבוריים השונים ומתעלמת מן המנגנון הייחודי הקבוע היום בחוק יסוד: הממשלה".

מנדלבליט מזהיר כי "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק היא קשה ביותר, ואין לקבלה - לא תהיה סמכות לחקור ראש ממשלה מכהן גם אם התגלו בבירור ראיות מובהקות המעלות חשד למעשה חמור של שוחד, למשל, או עבירות חמורות אחרות".

לדברי היועמ"ש, "הסדר שכזה, אין בו גמישות ואיזון, הוא פוגע קשות באינטרס של השלטת שלטון החוק, אמון הציבור והשוויון בפני החוק, ועל כן מדובר בהסדר קשה שאין לאמצו".

היועמ"ש מזכיר בחוות-הדעת כי הדין הנוכחי קובע הסדר מיוחד לעניין פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן ולעניין הגשת כתב אישום נגדו. "הסעיף קובע כי פתיחה בחקירה תהיה רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. בכך מבטא הדין הקיים איזון בים אינטרסים מתחרים - עיקרון השוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון הציבור בנבחריו מחד גיסא, ומאידך גיסא, הצורך להבטיח את כוחו של ראש הממשלה למשול כשהוא משוחרר מטרדות של חקירה פלילית לא מוצדקת".

מנדלבליט כותב כי הפעלת שיקול-דעתו האישי של היועמ"ש כתנאי לפתיחה בחקירה פלילית היא מגבלה משמעותית ומוצדקת. "חזקה על היועמ"ש כי לא יתיר חקירה שאין בה ממש וכי ישקול בזהירות הנדרשת בטרם קבלת החלטה שכזו, נוכח תפקידו הציבורי של ראש הממשלה, כמו גם את חומרת החשדות, בטרם יקבל החלטתו אם להורות על חקירה ובאיזה תנאים".

עוד כתב היועמ"ש בחוות-הדעת נגד "החוק הצרפתי" כי ההצעה משקפת לכאורה עמדה לפיה אין לסמוך על רשויות החקירה ועל היועמ"ש שיימנעו, במסגרת שיקול-הדעת הניתן להם כיום, מפתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן בעניין לא משמעותי". "איננו רואים בסיס לעמדה כזו", הבהיר היועמ"ש.

יתר על כן, לפי חוות-דעת היועמ"ש, "דחיית פתיחה בחקירה פלילית - למשך מספר שנים - עלולה לפגוע משמעותית בטובת החקירה וביכולת להגיע לחקר האמת. דחייה שכזו עלולה להוביל, הלכה למעשה, לפגיעה משמעותית באפשרות לנהל הליכים פליליים כנגד ראשי ממשלה וכתוצאה מכך לפגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק, שלטון החוק, ואמון הציבור".

בחוות-דעתו בנוגע לחוק הצרפתי מתייחס היועמ"ש גם לפגיעה הטמונה בחוק כזה גם לראש הממשלה עצמו שיימצא תחת "עננה של חשדות" ללא אפשרות להפריכם. "יתרה מזו, כיוון שלא תהא מניעה מלנהל חקירה נגד הנחשדים להיות שותפים לעבירה של ראש הממשלה, יכול להיווצר מצב שבו שותפים אלה ייחקרו, יועמדו לדין ואף יורשעו כגון בעבירה של מתן שוחד לראש הממשלה, ואין צורך לומר את משמעות הדבר מבחינת אמון הציבור בשלטון ובראש הממשלה".

לבסוף, כותב היועמ"ש, "נקודת המוצא העקרונית היא שכל האזרחים שווים בפני החוק. תחושה של היעדר שוויון בפני החוק חותרת תחת האמון שהציבור רוחש לרשויות התביעה והמשפט".

מנדלבליט מסכם את חוות-דעתו בכך ש"הצעת החוק האמורה תפגע קשות בעקרונות יסוד. נוכח כל האמור, היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת החוק". 

גם ניצן מתנגד

גם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הבהיר היום כי הוא מתנגד לקידום החוק שיאסור על חקירת ראש ממשלה מכהן שמנסים לקדם חברי הכנסת מהליכוד. ניצן בחר דווקא באתר "929" שמקדם לימוד יומי בתנ"ך כדי להביע את עמדתו, הזהה לזו של היועמ"ש.

"יש הגורסים כי מפאת 'כבודם' של מלכים ומנהיגים אחרים אל לנו לחקור יותר מדי אם עולה חשד נגדם כדי שלא ייפגע אמון הציבור בהם וזו טעות מוחלטת", כתב ניצן בטור שקיבל את הכותרת "לא לפחד לחקור".

לדברי פרקליט המדינה, "הטענה שחקירה תפגע עלתה למשל בפרשת הנשיא משה קצב, עת נטען מפי גורמים שונים כי חקירתו של הנשיא בחשדות לעבירות מין תבזה לא רק אותו אלא גם את המדינה שאותה הוא מייצג".

ניצן הוסיף וכתב כי "מדובר בגישה מוטעית לחלוטין. מתן אפשרות לנשיא מכהן או לכל מנהיג אחר להמשיך בכהונתו תוך התעלמות מחשדות פליליים ממשיים שעלו נגדו הוא-הוא שיפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה, והוא גם שיפגע בכבודו ובמעמדו של איש הציבור".

ניצן הבהיר כי לעמדתו, הימנעות מחקירה תביא להמשך כהונה תחת "חשרת עננים". "אמון הציבור במנהיג כזה יתערער, והשמועות לגביו תלכנה ותגברנה. את התקשורת אי-אפשר יהיה לחסום, ולפיכך ילכו ויתפרסמו בה עדויות מחשידות נגדו, שאותן איש לא יברר, כביכול, כדי לא לפגוע בכבודו. אך ללא ספק הדבר דווקא יפגע בכבודו, במעמדו ובאמון הציבור בו".

עוד כתב פרקליט המדינה בטור החד-משמעי שלו כי "אם החשד נגד איש ציבור הוא כי את מעשיו עשה בשותפות עם אחרים, הרי שאת מעשי האחרים רשויות החוק תבררנה, וצעד זה רק יגביר את ערעור אמון הציבור במנהיג, שחלקו במעשים, לא יתברר".

לכך יש להוסיף, לדברי ניצן, "את הפגיעה הקשה בעיקרון השוויון בפני החוק, שהינו עיקרון יסוד בשיטתנו. מן העבר השני, חקירה יעילה של חשדות מביאה לעתים להפרכתם (כפי שקרה לא אחת בשנים האחרונות); ואילו אם יימצא כי המנהיג חטא, בוודאי אין הוא ראוי להמשיך להנהיג את הציבור. לפיכך, בעיניי, המסקנה ברורה. כבוד מלכים - חקור דבר".

איילת שקד מתנה את קידום "החוק הצרפתי" בקידום החוק להגבלת כהונה של ראש ממשלה מכהן לשתי קדנציות

הצעת החוק שיזם ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, ושזוכה לתמיכה של חברי כנסת ממפלגתו, מבקשת להעניק לראש ממשלה מכהן חסינות מפני חקירה באזהרה ומכאן אף מפני העמדה לדין פלילי בעבירות שאינן עבירות מין, אלימות, ביטחון או סמים. כלומר, לפי הצעת החוק, לא ניתן יהיה לפתוח בחקירה וממילא לא להעמיד לדין ראש ממשלה בעת כהונתו, גם אם יש חשד ממשי וברור לביצוע עבירות חמורות ובהן עבירות מתחום טוהר המידות (דוגמת אלה שבהן נחקר בימים אלה ראש הממשלה נתניהו. ח' מ'). ההצעה חוסמת לחלוטין את סמכות החקירה כאמור, ללא תנאי או סייג ובלי קשר לנסיבות או לחומרת המעשים.

אתמול (א') אמורה הייתה הצעת החוק של אמסלם לעלות לוועדת השרים לחקיקה של הכנסת, אך יו"ר הוועדה, שרת המשפטים איילת שקד, מנעה את הבאתו בנימוק שהוא אינו בשל, ויש לקיים דיונים נוספים בנוגע אליו. שקד אמרה כי מאחר שמדובר בתיקון לחוק יסוד (חוק יסוד: הממשלה), יש לקיים קודם להצבעה דיון בסיעות הקואליציה השונות, כאשר היא עצמה מתכוונת ליזום דיון על כך בסיעתה, הבית היהודי.

שקד גם מתנה את קידום "החוק הצרפתי" בקידום החוק להגבלת כהונה של ראש ממשלה מכהן לשתי קדנציות - דבר שלא היה על הפרק ואף נדחה על-ידי ועדת שרים לחקיקה לפני כמה חודשים, כאשר ח"כ מרב מיכאלי הציעה זאת. כעת שקד מבקשת לחזור לאותה הצעת החוק ורואה בה מהלך משלים. במהלך הדיון בוועדה התעמת ח"כ ביטן עם שקד ואמר לה כי בהתנהגותה היא תוקעת "מקלות בגלגלים של הקואליציה".

ח"כ אמסלם, יוזם "החוק הצרפתי", הגיב היום לדברי פרקליט המדינה והיועמ"ש ואמר כי "בסוף הוא (שי ניצן) רק פקיד. אם יש לו השגות על החוק - שיבוא לוועדה בכנסת שתדון בהצעה ויציג שם את עמדתו".

עוד אמר אמסלם כי "אני מציע למנדלבליט ולשי ניצן להתמודד לכנסת ולשנות מה שלא נראה להם. בינתיים, המחוקקים הם אנחנו. לרוב הם בכלל לא באים לוועדות הכנסת אלא הולכים לעיתון".

נתניהו יזומן לחקירה נוספת בימים הקרובים

ראש הממשלה בנימין נתניהו יזומן בימים הקרובים לחקירה נוספת ביחידת להב 433 במשטרה, שבמהלכה יתבקש על-ידי החוקרים לספק תשובות לשלל הראיות לכאורה שהצטברו בשבועות האחרונים בתיקים 1000 ו-2000.

במשטרה רצו לחקור את נתניהו מיד אחרי החגים, אבל בשל עומס העבודה של ראש הממשלה וקשיי תיאום עם המשטרה, הדבר לא קרה עד היום.

במהלך החקירה, או החקירות, יעומת נתניהו, בין היתר, עם הגרסה שנגבתה לפני כחודש בלונדון מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, שנחקר באזהרה בחשד למתן שוחד לנתניהו בתיק 1000, תיק המתנות.

לפי החשד, אחד האופנים שבהם נתן לכאורה נתניהו תמורה למילצ'ן הוא קידום העסקה למכירת ערוץ 10 למיליארדר לן בלווטניק, המקורב לנתניהו. נתניהו מכחיש את הדברים מכל וכל וטוען כי מערכת יחסיו עם מילצ'ן הייתה תמיד חברית בלבד.

כמו כן, נתניהו יעומת עם הגרסה שהציג מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בתיק 2000, שבו חשוד נתניהו בלקיחת שוחד ובהפרת אמונים, ומוזס חשוד במתן שוחד, בכך שהשניים סגרו דיל מושחת לכאורה שבו מוזס ידאג לסיקור אוהד לנתניהו ב"ידיעות אחרונות", ובתמורה נתניהו יקדם חוק לצמצום כוחו של "ישראל היום", המתחרה עם "ידיעות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988