נאור בטקס פרישתה: "על הכנסת לכבד את עצמאות ביהמ"ש"

שרת המשפטים שקד בטקס פרישתה של נשיאת העליון: "העבודה בינינו הייתה טובה, על אף שהיו לא מעט מחלוקות" ■ היועמ"ש מנדלבליט: "תבעת מעצמך סטנדרטים גבוהים של מקצועיות" ■ הנשיאה הנכנסת חיות: "התמודדת עם המתקפות על העליון - ועלייך אישית - בגבורה ובכבוד"

איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי
איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי

שרת המשפטים איילת שקד אמרה היום (ה') בטקס פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור: "הזהירו אותי בכניסתי לתפקיד, אך העבודה בינינו הייתה טובה, על אף שאין זה סוד כי היו בינינו לא מעט מחלוקות".

שקד הסבירה כי במילה "טובה" היא מתכוונת לכך ש"העבודה הייתה תמיד לטובת מדינת ישראל".

שקד סקרה את הישגי מינוי מאות השופטים, את תכונתה של נאור להפוך כל אבן בתיק ואת היותה סימפטית וכתובת לעצה טובה. "מי שמחפש התייעצות לקניות באינטרנט - זה הזמן לפנות אלייך", אמרה לנאור.

בטקס תיארה שרת המשפטים כי ב-37 שנות כהונתה של נאור כל תיק קיבל את תשומת-הלב, "משל היה התיק הראשון", וכי גם בתיקים הקשים הדגישה כי היא אינה מהאו"ם. "אסוף את המעשים, את המילים והאותות, כמו יבול ברכה כבד מִשֵׂאת", ציטטה שקד, והוסיפה כי "אינך יוצאת מכאן בידיים ריקות, נשיאה יקרה, אלא באמתחתך המילים שנאספו באמצעות מוצא פיך ומעשייך". 

מנדלבליט: "סטנדרטים גבוהים של מקצועיות" 

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אמר לנאור: "תבעת מעצמך ומבאי אולמך סטנדרטים גבוהים של מקצועיות. הקדשת זמן ללמידת הפרטים. סיפרו לי שלא אחת הדברים מגיעים אצלך לידי עבודה בשעות הקטנות של הלילה. עשית כל שביכולתך כדי לשמור על הדמוקרטיה ושלטון החוק. פסקי דינך תרמו לטוהר המידות ולמלחמה בשחיתות ולסוגיות הקשות של דת ומדינה". 

חיות: "התמודדת בגבורה ובכבוד" 

הנשיאה הנכנסת, אסתר חיות, אמרה בנאומה כי "אין זה סוד כי השנים האחרונות היו לא פשוטות למערכת המשפט. נאלצת לנווט את הספינה, ולמרבה הצער עד היום יש מתקפות על בית המשפט העליון, ועלייך אישית. ראיתי אותך נושכת שפתיים, ובחרת שלא לענות. בכך קיימת את ממאמר חז"ל: 'הנעלבים ואינם עולבים - עליהם הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. התמודדת עם הניסיונות הללו בגבורה ובכבוד".

עוד תיארה חיות בנאומה את החברות בין השתיים ואמרה שלמדה ממנה כיצד לחתור למיקוד הדיון בשאלה האמתית הטעונה הכרעה ועל עיקרון השוויון בפני החוק. "בפרשת הבנקאים באו בפנייך שועי ארץ מהשורה הראשונה. בבואך לגזור את דינם כתבת כי לבך אינו אטום לסבלם, אך בה בשעה אני רואה בכם אחד לאחד רמאים, ואסור שגזר הדין יצור יחסיות בעונשי הארזים אל מול אזובי הקיר". 

נאור: "על הכנסת והממשלה לכבד את עצמאות בית המשפט"

הנשיאה הפורשת מרים נאור, אחרונת הנואמים, אמרה כי "בכהונתי כנשיאה שמעתי ביטויים בוטים בסגנון ובתוכן. ביקורת היא חשובה, אך דברים שהושמעו לא אחת מבלי שנקרא פסק הדין - אפילו בחלקו - חרגו מביקורת לגיטימית".

בהמשך הנאום אמרה נאור כי "כשהצהרתי אמונים למדינה ולחוקיה, קיבלתי למשמורת בחיל ורעדה, ביראה ובאהבה, את לפיד בית המשפט העליון. התחייבתי לשמור על עצמאות המערכת. אין אנו עוסקים בכיפופי ידיים. מכבדים אנו את הכנסת והממשלה, אך עליהן לכבד את עצמאות בית המשפט ואת חובתו לשפוט ללא מורא או משוא-פנים, וחובתו להגן על זכויות האדם ושלטון החוק. אם לא נגן על הדמוקרטיה - היא לא תגן עלינו".

נאור הוסיפה כי ברצונה לומר "תודה מיוחדת לשרת המשפטים. היו לנו חילוקי דעות לא קלים, אך רובם נפתרו פרגמטית בחדרים או במסרונים". נאור הזכירה את הידידות שבין השתיים והוסיפה כי "לצד חילוקי הדעות ולמרות פער הגילים והבדלי ההשקפות - יחסינו האישיים לא נפרמו".

עוד הוסיפה נאור כי "המהלך הוכיח את עצמו", בפנותה לעו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין (ביחס להוספת נציגי לשכה בפורום הערכת מועמדים לשפיטה).

נאור דמעה עת הודתה למשפחתה ולחברים והוסיפה בפנותה לנשיאה הנכנסת: "אסתי, אין ראויה ממך לתפקיד החשוב והמורכב הזה".

אי-גירוש מסתננים ותיק עמונה: פסקי הדין של נאור שעוררו סערה

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, השופטת מרים נאור, חוגגת היום יום הולדת 70, כך שטקס פרישתה מכס השיפוט הוא גם חגיגת יום ההולדת שלה. חבריה לכס השיפוט נכחו בטקס ובירכו, וגם חברתה שרת המשפטים איילת שקד הגיעה לברך (החברות בין השתיים נחשפה לאחרונה בראיון עם שקד שערך כתב "גלובס" חן מענית).

נאור כיהנה כשופטת כמעט ארבעה עשורים, מהם כ-16 שנה בבית המשפט העליון, אך רק כשלוש שנים בתפקיד הרם ביותר במערכת המשפט - נשיאת בית המשפט העליון. בשל כך, בין היתר, ובשונה מנשיאי העליון בעבר, קשה להצביע על החותם המשמעותי שהותירה אחריה הנשיאה היוצאת. אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את נאור בתקופת כהונתה, ובמיוחד בשנה החולפת, היה ההגנה על הקיים, השמירה על מעמדו וכבודו של בית המשפט העליון מפני ניסיונות לצמצם את כוחו ואף לעקר את כוחו במקרים מסוימים, מצד פוליטיקאים שונים, אשר בראשותם עמדה לא אחרת מאשר חברתה, שרת המשפטים שקד.

בחודש האחרון נדמה היה כי החותם שתותיר אחריה הנשיאה נאור יהיה זה המבקש לעשות הפרדה ברורה בין בית המשפט העליון לפוליטיקה. זאת, לאחר שהוציאה הנחיה לשופטים שלא להשתתף באירועים בעלי אופי פוליטי. ההחלטה עוררה סערה ציבורית לאחר שנאור החליטה שלא לשלוח נציג של הרשות השופטת לטקס לציון 50 שנה להתיישבות ביהודה ושומרון, בשל היותו, להשקפתה, אירוע פוליטי.

למרות זאת, שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, תושב אלון-שבות, נכח בטקס השנוי במחלוקת שנערך בקרבת ביתו. נאור מיהרה להודיע, כי הגעתו של סולברג לטקס נעשתה בידיעתה, וכי השופט נכח בו כאזרח פרטי ולא כנציג מערכת המשפט. אך כבר לא הייתה לכך חשיבות רבה, כיוון שכך או כך המסר החד שניסתה הנשיאה לשדר על אי-המעורבות-הפוליטית של השופטים, התפוגג לו כענן אבק.

עם זאת, והגם שנאור לא סללה נתיבים בולטים חדשים, לא ניתן לקחת ממנה את עמידתה בפרץ ההתקפות חסר התקדים שנחת על בית המשפט העליון בתקופת כהונתה, וכן התמודדותה עם יוזמות חקיקה שונות שמטרתן להחליש את כוחו או להגדיל את השפעת הפוליטיקאים עליו. בין היתר, התמודדה נאור עם הניסיונות של השרה שקד למנות שופטים שמרנים לעליון, ולבטל את נוהל הסניוריטי, שלפיו מי שמתמנה לנשיא העליון הוא השופט בעל הוותק הרב ביותר.

בין לבין נאור הצליחה גם לנהל את המערכת שעליה הייתה אמונה - מערכת המשפט - ולקדם את ענייניה הפחות מתוקשרים. כך, בין היתר, היא הובילה תוכנית אסטרטגית להטמעת רפורמות טכנולוגיות ומינהליות. בנוסף, לראשונה פורסמו בציבור הנחיותיה לשיבוץ שופטים בהרכבים המתנהלים בעליון, שמהן ניתן היה ללמוד כי רק לעיתים נדירות נאור היא קובעת בעצמה את הרכב השופטים (וגם אז ההחלטה על השיבוץ היא לפי ותק השופטים). נאור ניסתה להפריך בכך את הטענה שלפיה קביעת ההרכבים נעשית מתוך רצון להגיע לתוצאה כזו או אחרת.

קשר אישי עם שקד

לא ניתן להקל ראש בעובדה שהנשיאה היוצאת פיתחה קשר אישי ומקצועי פורה עם שרת משפטים, שהאג'נדות שלה בנוגע לבית המשפט העליון מנוגדות לחלוטין לאג'נדות שנאור עומדת מאחוריהן. השתיים הצליחו לעבוד ביחד על יוזמות משותפות, "לריב" על יוזמות מנוגדות, ולשמור על הכבוד של כל אחת מהן. תוך שהן גם מסתמסות על שופינג, על הילדים ועל הנכדים (שקד בראיון ל"גלובס": "אני והנשיאה נאור מסתמסות כל יום ומדברות לא רק על עבודה. אנחנו מדברות על קניות באינטרנט - מתנות שהיא קונה לנכדים, אני מדברת איתה על הילדים שלי, והיא על הנכדים שלה, על נושאים אישיים").

את צעדיה הראשונים בעולם המשפט עשתה נאור בינואר 1980, אז מונתה לשופטת בית משפט השלום בירושלים. תשע שנים לאחר מכן החלה לכהן כשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת זו נאור כיהנה, בין היתר, כאב בית הדין להגבלים עסקיים, כאב בית הדין לחוזים אחידים, וכסגנית נשיא לעניינים מינהליים.

בשנת 1994 ניתן על-ידה, בדן יחיד, פסק הדין ב"משפט הבנקאים" המפורסם, שבמסגרתו הורשעו בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה, שהיו אחראים לוויסות מניות הבנקים בשנים שקדמו למשבר בענף הבנקאות בשנת 1983. חמש שנים מאוחר יותר (בשנת 99') נאור הייתה אחת משופטי ההרכב שהרשיע את השר אריה דרעי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

ביוני 2001 מונתה נאור לשופטת בית המשפט העליון, תחילה כמינוי-בפועל ובהמשך כמינוי קבע. במאי 2012 מונתה לכהונת המשנה-לנשיא בית המשפט העליון; והחל מינואר 2015 היא מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון.

קשה לעמוד על קו אחיד שהנחה את פסיקותיה של נאור לאורך כהונתה בעליון, ועם זאת, חלק מפסיקותיה נגעו לעניינים הרגישים ביותר שנדונו בעליון, ועוררו סערות ציבוריות. בין היתר הייתה נאור חברה בהרכב שביטל לאחרונה את החוק הפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס, "חוק טל", מהטעם שהוא אינו חוקתי. ביטול החקיקה המעגנת את מדיניות דחיית השירות של תלמידי הישיבות, שהובילה לפטור משירות צבאי לעשרות-אלפים מהם מדי שנה, עורר ביקורת עזה בקרב הציבור החרדי וחלק מחברי-הכנסת החרדים נגד נאור ויתר שופטי ההרכב.

גם פסיקתה בנוגע לאי-החוקיות של הליכי גירוש המסתננים מהארץ יצרה הד ציבורי והפגנות ליד ביתה של הנשיאה, לאחר שהרכב שופטי בית המשפט העליון, שבו הייתה חברה, קבע כי לא ניתן לכלוא מסתננים ליותר מ-60 יום, גם אם הם מתנגדים ל"גירוש מרצון". שלושה ימים לאחר קביעה זו, הוצב באישון לילה, במפתיע, פסל מזהב של השופטת נאור מול היכל המשפט בירושלים. המשטרה פתחה בחקירה, אולם זהות מניחי הפסל עדיין אינה ידועה.

עוד נושא "חם" שבו טיפלה נאור - היא ישבה השנה בהרכב שדן ב'תיק עמונה'. במסגרת זו היא קבעה כי אין לקבל את בקשת המדינה, לדחות את מועד ביצועו של פסק הדין שהורה על אכיפת צווי ההריסה שהוצאו לבתי היישוב שנבנה על אדמות פרטיות של פלסטינים.

מרים נאור

גיל: 70

מגורים: ירושלים

השכלה: בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית

תפקיד: פורשת היום מתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, לאחר 37 שנה במערכת המשפט

בין תפקידיה הקודמים: מונתה לשופטת שלום ב-1980; בהמשך, כיהנה כאב בית הדין להגבלים עסקיים וכסגנית נשיא בית המשפט לעניינים מינהליים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988