מונתה ועדה לחלוקת כספים מתביעות ייצוגיות למטרות ציבוריות

שרת המשפטים שקד מינתה לאחרונה את חמשת חברי הוועדה, שתפקידם יהיה לנהל ולחלק את הכספי שהצטברו כתוצאה מהגשת תביעות ייצוגיות

איילת שקד בכנס בסמי שמעון / צילום: דייגו מיטלברג
איילת שקד בכנס בסמי שמעון / צילום: דייגו מיטלברג

יותר משנה אחרי שהוחלט בחוק להקים קרן מיוחדת לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתביעות ייצוגיות למען מטרות ציבוריות, הקרן תחל לפעול - כך נודע ל"גלובס".

לפי המידע שהגיע לידינו, אחרי חודשים ארוכים של עיכובים, מינתה שרת המשפטים, איילת שקד, את חמשת חברי הוועדה שתפקידם יהיה לנהל ולחלק את הכספים שהצטברו ויצטברו בקרן הייעודית. זאת, כתוצאה מהגשת תביעות ייצוגיות שהסתיימו בניצחון התובעים.

מטרת הקרן - לחלק את הכספים הנ"ל לטובת מטרות ציבוריות, כפי שהדברים יוגדרו בנוהלי הקרן, ובכפוף להוראות בית המשפט. עוד קבע החוק כי הגוף אשר ינהל את כספי הקרן ויוציא לפועל את החלטות הוועדה, יהיה האפוטרופוס הכללי. כספי הקרן יחולקו בהתאם להחלטות הוועדה שמינתה השרה שקד.

הרכב הוועדה טרם פורסם, אך לפי המידע שהגיע ל"גלובס", כיו"רית הוועדה תכהן המשפטנית שולמית דותן, לשעבר נשיאת בית משפט השלום במחוז ירושלים.

חברי הוועדה הנוספים הם עו"ד בן-ציון פיגלסון - נציג האפוטרופוס הכללי; עו"דית רני נויבואר - נציגת היועץ המשפטי לממשלה; הפרופסור לכלכלה עומר מואב - נציג הציבור; וכן מארק שלמה שמחה איסמעילוף - כנציג הציבור. יצוין כי עד עתה התקבלו לקרן כ-8 מיליון שקל שניתנים לחלוקה.

לפני שנה ו-4 חודשים, ביולי 2016, חוקקה הכנסת את תיקון 10 לחוק התובענות הייצוגיות, שמכוחו הוקמה הקרן. היוזמות שלו היו חברות הכנסת מירב בן-ארי ומרב מיכאלי. התיקון לחוק גובש קודם לכן על-ידי המשפטן פרופ' אלון קלמנט בקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל-אביב.

החוק החדש נועד לתקן את המצב הבעייתי שהיה קיים עד אותו יום, שבו כספים שמתקבלים בתביעות ייצוגיות מועברים לגופים שונים, לפי המלצות של הצדדים לתביעה, ללא פיקוח על ההליך. כמו כן, לא ברור אם מדובר בתרומות אמיתיות או בכאלה שממילא נתרמות ב"שוטף" על-ידי אותן חברות שנתבעו.

פרופ' קלמנט אמר היום (ב') ל"גלובס" כי "יש אחוז ניכר של פשרות בתביעות ייצוגיות, שבהן מועברים כספים למה שקראו עד היום 'תרומה'. הבעיה הגדולה עם הדבר הזה היא שחלק מה'תרומות' הללו הן כאלה שממילא נתרמות על-ידי חברות. בנוסף, יש לעתים חשש לקשרים בין הגוף הנתרם לנציגים של התובעים, או של הנתבעים.

"כלומר, היה חשש שעל אף שנראה היה שהחברות הנתבעות מוציאות מכיסן סכום מסוים, נניח 5 מיליון שקל במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדן, בעצם הן לא מוציאות כלום". לכן, לדברי קלמנט, הוקמה הקרן ותוקן החוק. "הרעיון של הקרן הוא ליצור הפרדה בין הגוף התורם לבין הגוף הנתרם; ושיהיה גוף אובייקטיבי שיחליט לאן ילכו התרומות תוך ניתוק של עורכי הדין של הנתבעת או של התובע מהשליטה על זה".

- איך המבנה הזה יעבוד?

קלמנט: "אחרי שניתן פסק דין בתביעה ייצוגית או בפשרה בתביעה ייצוגית, בין תובע לחברה שנתבעה, בית המשפט יוכל לייעד את הסכום שנפסק בו לתרומה לתחום מסוים. אם נניח התביעה הייצוגית הייתה נגד חברה שפוגעת בזכויות בעלי חיים - בית המשפט יוכל לייעד את הסכום שהחברה צריכה לשלם לתחום הזה. בית המשפט יאמר לוועדה בראשות השופטת דותן, אם הוא חושב שיש תחום שאליו צריכה להיות מיועדת התרומה הספציפית, והוועדה תשב ותחליט איזה גוף ספציפי יקבל את הכספים.

"הוועדה צריכה לדווח מאוחר יותר לבית המשפט מה בדיוק נעשה עם הכסף, ועוד לפני כן, עליה לגבש גם נוהל של דיווח לבתי המשפט. מאז שהועבר התיקון הזה בחוק, ולא הוקמה הוועדה, בתי המשפט המשיכו בנוהל הקודם שבו הצדדים ממליצים לאן ילך הכסף. במקרים אחרים, בתי המשפט קבעו שהכספים ילכו לאפוטרופוס הכללי, עד שתוקם הוועדה וימומש החוק. עכשיו, כשהוקמה הוועדה, סוף כל סוף התיקון לחוק יתממש עם המטרות שלו".

- נודע לנו כי עד כה הצטברו אצל האפוטרופוס 8 מיליון שקל שבהתאם לחוק נועדו לחלוקה למטרות ציבוריות.

קלמנט: "8 מיליון שקל - זה נשמע לי כסכום ממש נמוך יחסית לכמות התרומות שהועברו מייצוגיות בתקופה הזאת. כנראה, הסיבה לכך היא שחלק גדול מהכספים לא הועברו עד היום לקרן (באמצעות האפוטרופוס הכללי), אלא המשיכו להיות מועברים לפי הנוהל הקודם כתרומה ישירה מהנתבע לגוף שהצדדים המליצו עליו לבית המשפט".

יצוין, כי לאחרונה פנה עו"ד אלעד מן מתנועת "הצלחה" לשרת המשפטים שקד בבקשה לזרז את הפעלת הקרן. מן בירך היום על מינוי הנהלת הקרן וחבריה ועל תחילת פעילותה הצפויה.