הקמת משק אנרגיה בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה תעלה 3 מיליארד דולר ותוכל להסתיים עד 2030, כך עולה מתוכנית אב למשק האנרגיה הפלסטיני שהכין הבנק העולמי בשיתוף הרשות הפלסטינית. מצד שני, הבנק העולמי מעריך כי פיתוח מאגר הגז הפלסטיני "עזה מארין" עשוי להניב לרשות הכנסות בהיקף כולל של 2.7 מיליארד דולר מתמלוגים. הצגת התוכנית באה על רקע התקדמות משמעותית שנרשמה בשבועות האחרונים בשיחות על קידום נושאי אנרגיה שונים, שמתנהלות בין הגורמים הישראלים והפלסטינים בתיווך השליח האמריקאי המיוחד לאזור המזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט.
"אני חושבת שבשבועות האחרונים נעשתה התקדמות רבה בבניית אמון בין הישראלים והפלסטינים ואנחנו מאוד אופטימיים", אמרה ל"גלובס" הכלכלנית ויויאן פוסטר שעמדה בראש צוות הבנק העולמי והובילה את כתיבת הדוח.
במסגרת השיחות דנים הצדדים בהגדלת אספקת החשמל לרצועת עזה, בחתימת הסכם כולל שיאפשר הפרדת משק החשמל הפלסטיני ממשק החשמל הישראלי, ובהסדרת סוגיית תשלומי החובות של הפלסטינים שממשיכים לצמוח בקצב מהיר, זאת למרות ההסדר שהושג ביוני האחרון. את תוכנית האב הכינו בחודשים האחרונים מומחי הבנק העולמי יחד עם אנשי הרשות ובסיוע גורמים ישראלים ואירופיים. מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה הכוללת גם בדיקות היתכנות כלכליות.
הכלכלנית ויויאן פוסטר שעמדה בראש צוות הבנק העולמי אמרה ל"גלובס" כי "ההשקעה הנדרשת בהקמת משק החשמל הפלסטיני (3 מיליארד דולר) היא סכום עצום ביחס למה שהושקע עד היום בתחום הזה, אבל אנחנו מאמינים שניתן לעשות זאת באמצעות הסקטור העסקי, תוך ניצול ההתקדמות הטכנולוגית ושפע הגז שיש באזור. האתגר הגדול הוא לבנות תשתית שתבטיח ליזמים את האפשרות לגבות הכנסות עבור החשמל - וכך לקבל אשראי בנקאי. המסר הראשון שלנו הוא שאין ביטחון אנרגטי ללא ביטחון פיננסי, והמסר השני הוא ששיתוף הפעולה בין הפלסטינים, ישראל והקהילייה הבינלאומית הוא מרכיב חיוני בהצלחת הפרויקט".
- התוכנית שלכם אמורה להביא את הפלסטינים לעצמאות אנרגטית עד 2030?
"לא. אנחנו מדברים על ביטחון אנרגטי. במקרה של פלסטין אין מה לדבר על עצמאות אנרגטית פשוט כי להם את המשאבים לכך והם יהיו חייבים לייבא דלקים מהאזור. אנחנו מדברים על גיוון מקורות אנרגיה והגברת עמידות המשק הפלסטיני לזעזועים".
אספקת החשמל לפלסטינים היא סוגיה רגישה שחשיבותה הולכת וגדלה לאור קצב הגידול המהיר של צריכת החשמל העומד על 3.5% לשנה, לעומת 2.5% בישראל. כבר היום הפלסטינים הם הלקוח הגדול ביותר של חברת החשמל - שמתקשה לגבות את חובותיה מחלק מהצרכנים ללא אפשרות לנתק אותם מחשמל בהוראת בג"ץ. רצועת עזה מקבלת כיום חשמל מ-10 קווי מתח של חברת החשמל, המספקים לה כ-70% מההספק העומד על כ-60 מגה-וואט. בעתיד אמורה הרצועה להתחבר לקו מתח עליון (161, מ.ו) של חברת החשמל, שבנייתו הופסקה לאחר עליית החמאס לשלטון. השלמת הפרויקט עשויה להקל מאוד על מצוקת החשמל בעזה, אך מותנית באור ירוק מדיני ובהסדרת נושא התשלום.
לדעת הבנק העולמי, אנרגיה סולארית יכולה לספק את הפתרון המיידי והזמין ביותר לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית. "אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה האמיתי המקומי היחיד שיש לפלסטינים", אומרת פוסטר, "היא יכולה לספק רשת ביטחון שתבטיח צרכים בסיסיים של האוכלוסייה ואספקת חשמל לבתי חולים, מערכות מים וביוב ואחרים. החסם העיקרי לפיתוח אנרגיה סולארית על גגות הוא השטח. אנחנו מתחילים פרויקט שמבוסס על קרן שתציע מענקי הקמה שיוחזרו עם השנים באמצעות החיסכון על דלק אלטרנטיבי יקר יותר ועל תעריף החשמל. בגדה המערבית אפשר להגיע למתקני גגות בהספק כולל של 500 מגה-וואט. מבחינת מתקנים קרקעיים, אפשר להגיע רק ל-130 מגה-וואט בשטחי A ו-B, אבל הנתון המעניין הוא שיש פוטנציאל עצום לשדות סולאריים בשטחי C. על 3% מהשטחים הפתוחים באזור זה אפשר להקים מתקנים קרקעיים בהספק של 3,000 מגה-וואט. יש המון בעיות פוליטיות ומשפטיות, אבל מבחינה טכנית זה פוטנציאל מאוד גדול".
"שילוב יוצא דופן של אינטרסים"
בגדה המערבית, לאחר שנים של עיכובים, הושגו האישורים הנדרשים לחיבור לצנרת הגז הטבעי של תחנת כוח ראשונה באזור ג'נין שתוכל לספק כ-450 מגה-וואט - כמחצית מההספק הנדרש לאספקת חשמל לאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית כיום.
התחנה, שמוקמת על-ידי קבוצת יזמים פרטיים, אמורה להיות מופעלת באמצעות גז טבעי שיירכש מהמאגרים הישראלים או ממאגר עזה מארין הפלסטיני. אזור ג'נין מתקדם יותר גם בשיתוף הפעולה עם חברת החשמל - שבא לידי ביטוי בחתימת הסכם ראשון מסוגו לאספקת חשמל לתחנת המשנה שהוקמה באזור. הסכם זה אמור להיות שלב ראשון בהסכם כולל למכירת חשמל שאמור להיחתם בין חברת החשמל לרשות הפלסטינית, ושיבטיח שחברת החלוקה הפלסטינית PETL תהיה הכתובת היחידה שמולה תתנהל חברת החשמל.
"מה שמעניין עם סיפור הגז הוא השילוב היוצא דופן של האינטרסים גם של הישראלים וגם של הפלסטינים שרוצים לפתח את הגז. הפלסטינים מעוניינים לייצר בעצמם חשמל, והישראלים רוצים למכור גז - כך שהכוכבים מסתדרים מאוד יפה. נדרשת עדיין מערכת הסכמים מאוד מורכבת שתאפשר למשל לתחנה למכור עודפי חשמל שתייצר לרשת הישראלית - אבל יש התקדמות גדולה", אומרת פוסטר.
- מה לגבי מאגר הגז הפלסטיני?
"ההסבה לגז היא צורך חיוני של הפלסטינים. תחנת הכוח שברצועת עזה אמורה לפעול בגז טבעי אבל היא מופעלת בסולר, והתוצאה היא שהחשמל המקומי שהיא מייצרת עולה לפלסטינים פי 3 מהחשמל שהם רוכשים מחברת החשמל הישראלית. זאת אבן ריחיים ענקית.
"לגבי פיתוח מאגר עזה מארין, אנחנו מעריכים שהרשות הפלסטינית תוכל לקבל תמלוגים ממכירת הגז בהיקף של 2.7 מיליארד דולר על-פני חיי המאגר, כלומר 25 שנה. הבעיה עם עזה מארין היא עלויות הפיתוח של המאגר שמגיעות למיליארד דולר. כדי לגייס את המימון לפרויקט כזה יש צורך לחתום מראש על חוזים למכירת גז בהיקף של 2 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה, כאשר צריכת הגז של המשק הפלסטיני צפויה להגיע רק ל-1 BCM לשנה ב-2030, כך שיהיה צורך למצוא שווקים לייצוא הגז.
"אני חושבת שלא כדאי לחכות וכדאי לנצל את ההזדמנות שהישראלים מפתחים את מאגרי הגז שלהם כדי לקדם את זה".
- איך ניתן לשכנע גורמים עסקיים להקים את משק האנרגיה הפלסטיני לאור המצב בשטח?
"נושא המפתח הוא הבטחת היכולת לגביית הכנסות (ממכירת חשמל ואספקתו, ע.ב). אנחנו עובדים בצמוד מאוד לחברות החלוקה הפלסטיניות בשיפור הנושא הזה ובתוכניות להבטחת גביית הכנסות, ואנחנו רואים פירות ראשונים. הפיוס בין הגדה לעזה מאוד מסייע לנו. הנושא השני הוא להבטיח שלא ייעשה שימוש בהכנסות למטרות אחרות. כיום השלטון הפלסטיני רואה בהכנסות ממכירת חשמל סוג של פרה חולבת למימון תוכניות בתחומים אחרים - ואנחנו רוצים לייצר סדר קדימות ברור בתשלומים. הבטחנו את כל נושא האסקרו (המנגנון הבנקאי המונע ניצול כספים למטרות טרור, ע.ב) כבר מוסדר. הסכם מכירת החשמל הראשון באזור ג'נין כבר מוכיח את עצמו ומניב הכנסות. הייתה גם התקדמות גדולה בקביעת תעריפי חשמל שמבוססים על עלות האספקה של החשמל".
- אז מה הצעדים הבאים הנדרשים?
"הצעד הכי דחוף כרגע הוא להגביר את אספקת החשמל לרצועת עזה, לאור הפיוס הפנים פלסטיני. כיום יש שם חשמל שעתיים או שלוש ביום. צריך להחזיר לפעילות מלאה את תחנת הכוח המקומית שיכולה לספק 130 מגה-וואט. בטווח הארוך יותר מה שקריטי הוא שדרוג האספקה של חשמל מישראל באמצעות קו ה-161 החדש (השלמת הקמתו עשויה להימשך 2-3 שנים, ע.ב).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
