עתירה לבג"ץ: למה היועמ"ש לא חוקר את נתניהו בפרשת בזק?

הבוקר (ג') הוגשה לבג"ץ עתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בשאלה מדוע אינו מורה על חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו - כמי ששירת כשר התקשורת במשך שנתיים וחצי - בפרשת בזק (תיק 4000). 

העותרים, עורכי הדין שחר בן-מאיר ויובל יועז, באמצעות "התנועה לטוהר המידות", מבקשים צו שיורה ליועמ"ש מנדלבליט לנמק מדוע אינו מורה על חקירה פלילית נגד נתניהו בחשד לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים נוכח הממצאים העולים מפרשת בזק.

יצוין כי בחודשים האחרונים דחה בג"ץ את העתירה של אייבי בנימין, בה ביקש מבית המשפט להתערב בשיקול-הדעת של מנדלבליט. אייבי בנימין ביקש שבג"ץ יורה למשטרה לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000).

בפרשת בזק, העותרים מבקשים מבג"ץ שיורה למנדלבליט להסביר (בנוסף) מדוע החליט שלא לפתוח בחקירת נתניהו, אם אכן התקבלה החלטה כזו.

העותרים מזכירים את הסדר ניגוד העניינים עם ראש הממשלה, שהתקבל רק לאחר שנודע כי נתניהו הוא חבר אישי של יו"ר בזק לשעבר, שאול אלוביץ'. עוד הם מזכירים את העובדה שנתניהו הסתיר את החברות עם אלוביץ' בתחילת כהונתו כשר התקשורת. כמו כן הם מתייחסים לדוח מבקר המדינה שדן בנושא הקשר האישי בין נתניהו לאלוביץ'.

"דוח מבקר המדינה מעיד כי בפני היועץ המשפטי לממשלה נמצאות ראיות המספיקות לטעמנו לפתיחת חקירה... העובדות הברורות בהקשר זה הן אלה: ראש הממשלה החל למלא את תפקיד שר התקשורת בחודש נובמבר 2014. ראש הממשלה לא דיווח על הקשרים האישיים שלו עם מר אלוביץ', וזאת תוך הפרה ברורה של כללי אשר. מר אלוביץ' הוא בעל השליטה בחברת התקשורת הגדולה ביותר בישראל. לכל החלטה של משרד התקשורת ושל שר התקשורת ישנה השפעה מהותית ורחבת-היקף על מצבה של חברת בזק וכמובן על מצבו העסקי של אלוביץ' עצמו. רק בחודש יוני 2016, לאחר יותר משנה וחצי בתפקיד, הורה היועמ"ש לראש הממשלה - ואף זאת שלא ביוזמת ראש הממשלה אלא עקב פניות שהגיעו ליועמ"ש בעקבות פרסום עיתונאי - כי על ראש הממשלה להדיר את עצמו מכל קבלת החלטות בנוגע לחברת בזק", מצוין בכתב העתירה.

עוד מציינים העותרים כי במהלך התקופה בה מילא נתניהו את תפקיד שר התקשורת, "נתקבלה אחת ההחלטות הקרדינליות ביותר של שר תקשורת ביחס לבזק, החלטה אשר המשמעות הכספית שלה היא בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים מדי כל חודש לטובת בזק". 

העתירה ממשיכה ומפרטת את ההטבה הכלכלית שניתנה לבזק, את מינוי שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, את החקירה הפלילית שנפתחה בעניינם של פילבר ואלוביץ' ואת החלטת רשות ניירות ערך להמליץ על הגשת כתב אישום, לאחר ש"פעולות שביצע פילבר, לפי החשד, לטובת בזק ואלוביץ בוצעו בחלקן בדיוק באותה תקופה שבה ראש הממשלה הוא שר התקשורת, ובחלקן בדיוק באותה תקופה שאין ולא הייתה כל מניעה לראש הממשלה לעסוק בנושאי בזק". 

עו"ד בן-מאיר מציין בעתירה כי הוא פנה בשנים האחרונות מספר פעמים אל היועץ המשפטי לממשלה בפניות בכתב, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה בחשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים.

"כל פניות העותר נענו בתשובה לקונית, לפיה הפנייה נתקבלה, אך לא ניתנה כל הודעה לגופם של דברים מאת היועץ המשפטי, ולא נמסרה כל הודעה מטעמו לעותר או לציבור כי הנחה את המשטרה לפתוח בחקירה פלילית בעניין זה (להבדיל מפרשות אחרות שכן נחקרות)".