רק אלביט: משהב"ט מתעקש שהחברה תייצר את תותחי העתיד

הקונצרן הגרמני KMW הציג באחרונה למשרד הביטחון אישור שלפיו הרשויות בגרמניה יתירו את יצוא התותח המתנייע שמייצרת החברה, לרבות הטכנולוגיה שעל בסיסה הוא פותח ומיוצר. לפי האישור, שחתום בידי הסוכנות הגרמנית לבקרה על היצוא הביטחוני (BAFA), אם ישראל תצטייד בתותח הגרמני לא יחולו על צה"ל מגבלות שימוש בו במסגרת תרחישי לחימה עתידיים, גם אם יהיה מדובר בירי של סוגי חימוש קטלניים במיוחד, כמו פצצות מצרר.

ההיתר שהציגה KMW בא לאחר שמשרד הביטחון החליט במהלך החודשים האחרונים לרכוש את התותחים העתידיים של צה"ל מאלביט מערכות, וזאת בתום הליך סוער, ממושך ושנוי במחלוקת. משרד הביטחון מסרב לפרסם מכרז לקראת תוכנית הרכש של תותחים אלה, למרות היקפה האדיר: כ-1.5 מיליארד דולר במסגרת מתווה רב-שנתי, וזאת עוד לפני עלויות אחזקה שמוערכות גם הן בסכומים משמעותיים.

את השיקולים שהובילו אותו להתקשר רק עם אלביט מערכות בנושא זה, משרד הביטחון שומר בסוד ומסרב לפרטם. עם זאת, גורמים ביטחוניים טענו במהלך החודשים האחרונים כי אחד השיקולים המרכזיים שהנחו את מערכת הביטחון בתהליך קבלת ההחלטות הוא החשש שבעת משבר עתידי ממשלת גרמניה תגביל את השימוש בתותחים אלה - כמו במצב של ירי מצרר.

גורמים שמעורבים בתהליך טוענים בשיחות עם "גלובס", כי ההיתר החדש שהציגה KMW "שומט את הקרקע מתחת לטענות של משרד הביטחון אודות החשש מהגבלות שימוש עתידיות בתותח". עוד לטענת הגורמים, "על רקע הסרת חשש זה, על מערכת הביטחון לקיים הליך תחרותי שבסופו ייבחר תותח על בסיס של כדאיות כלכלית, שכן בכוחו של הליך תחרותי להפחית את עלויות ההצטיידות בתוכנית זו בכחצי מיליארד דולר לפחות - שליש מכל עלות הפרויקט".

הקונצרן הגרמני מתעניין בתוכנית ההצטיידות של צה"ל בתותחים מתנייעים חדשים כבר שנים ארוכות, ובניסיון לקדם את ענייניו הוא חבר בעבר לתעשייה האווירית ולתעש מערכות, שתי חברות ביטחוניות ממשלתיות, על מנת שיובילו את המיזם ואף ייצרו את התותח או רכיבים מרכזיים שלו בישראל.

אלא שבחודשים האחרונים, ועדת מפתחים מיוחדת של המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון התקדמה עם הצעה של אלביט מערכות, לפיתוח ולייצור של תומ"ת משלה, ללא מכרז. בהמשך, התעשייה האווירית פרשה מהליך זה במפתיע. התעשייה האווירית הסבירה את פרישתה בטענה שהיא נכנסה אליה בטעות, שכן תחום התותחים אינו קשור לעולם התוכן שלה.

תותח גרמני, ייצור אמריקאי

על רקע הביקורת שספגה מערכת הביטחון על דרך התנהלותה בנושא, משרד הביטחון הסביר את העדפתו את האופציה של אלביט מערכות בין השאר בפתיחת מאות מקומות תעסוקה חדשים ביוקנעם, מקום מושבה של החברה-הבת של אלביט, סולתם, שתפתח קו ייצור לתותחים שישמשו את הצבא.

יוזכר כי בעבר ציינו גורמים אחרים שמעורבים בתוכנית, כי גם התעשייה האווירית, תעש ו-KMW הציעו למערכת הביטחון לקיים קווי ייצור והרכבה של התותחים הגרמניים בישראל - במפעלי רמתא, חברה-בת של התעשייה האווירית בבאר שבע, כאשר גם במקרה כזה ייפתחו בפריפריה מקומות עבודה רבים.

אלא שתוכנית התותחים שמסעירה זה חודשים ארוכים את התעשיות הביטחוניות ואת מפא"ת שבמשרד הביטחון היא סיפור יקר, ולישראל אין את הכסף שיממן אותה: כך, רוב נפח העבודה על יצור התותחים - בין אם ייוצרו בידי אלביט מערכות ובין אם יסופקו בידי הקונצרן הגרמני - יועבר לארה"ב, וישראל תייבא משם את המוצר המוגמר או רכיבים מרכזיים הקשורים אליו. זאת, כדי לאפשר לישראל את ההצטיידות בהם באמצעות כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי.

סך כספי הסיוע הביטחוני עומד על כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, שברובם יכולה ישראל לרכוש תחמושת, מערכות נשק, חלקי חילוף ועוד מחברות שפועלות בארה"ב. רבע מסכום זה ניתן להמרה מדולר לשקל, אך לקראת אמצע העשור הבא אפשרות ההמרה תתבטל, כך שמערכת הביטחון תידרש למצות את מלוא כספי הסיוע באמצעות רכש מחברות אמריקאיות. ייצור התותח בארה"ב תואם להנחיות החדשות.

בדיקת "גלובס" העלתה כי ברוח זו גם נכתב ההיתר שהציגה KMW למערכת הביטחון, שלפיו העברת הידע והזכויות הנלוות בתותח תיעשה לחברה-הבת שלה שפועלת בארה"ב. במצב כזה ישראל תוכל לקבל תותח גרמני מחברה אמריקאית בלי מגבלות שימוש חריגות, לפחות לא כאלה שחלות על מערכות נשק אמריקאיות אחרות שבהן ישראל רגילה להצטייד כבר שנים ארוכות. בנוסף, ישראל תרכוש את התותחים באמצעות כספי הסיוע - ולא תכביד על תקציב הביטחון השנתי שלה.

גם גורם ביטחוני בכיר מאשר כי "ייעשה שימוש ניכר בכספי הסיוע האמריקאי" בתוכנית ההצטיידות בתותחים אלה. עם זאת, לדבריו גם במצב של ייצור התותחים בארה"ב, מערכת הביטחון דורשת להבטיח את יכולות הייצור המלאות בתחומי ישראל כ"גיבוי". זאת, במענה לתרחיש עתידי של משבר מדיני שימנע אספקת תותחים או חלקי חילוף הכרחיים לאגדי הארטילריה של צה"ל. בניסיון להיערך לתרחיש כזה, מערכת הביטחון דורשת שבישראל יהיו הידע והכלים שיאפשרו לייצר מכלולי נשק הקשורים לתותחים, ובהם קנה, מערכת רתיעה וסדן.

מערכת הביטחון שואפת להגיע למצב שבו אם יפרוץ משבר שימנע אספקת תותחים, התעשייה בארץ תדע לפתוח קו ייצור של אותם כלים, לרבות אספקת שירותי אחזקה לתותחים קיימים, וזאת בהתרעה של חודשים ספורים.

סיכוני פיתוח שעולים זמן וכסף

סוגיית מגבלות השימוש שעליה מערכת הביטחון מתעקשת במסגרת תוכנית התותחים מעלה תהיות רבות בתעשיות הביטחוניות, בייחוד כשמדובר בחברה מגרמניה שחותרת לתהליך תחרותי מול אלביט מערכות, ונדחית שוב ושוב: הצוללות שישראל רוכשת, ועומדות במרכז חקירת המשטרה בתיק 3000, מיוצרות בגרמניה, בתאגיד טיסנקרופ. מדובר בצוללות דולפין שעל פי דיווחים בחו"ל מסוגלות לשגר טילים גרעיניים.

על פי פרסומים זרים, ישראל אף התעניינה בטיסנקורפ באפשרות ששלוש צוללות נוספות, אלה שעומדות במרכז חקירת החשדות לשוחד בתיק 3000, יהיו ארוכות קצת יותר ביחס לשאר הצוללות שהיא רכשה במשך השנים, וזאת. כדי שניתן יהיה לחמש אותן בסוגים חדשים של טילים שנושאים ראשי קרב גרעיניים. "אם במערכת הביטחון חוששים מווטו גרמני על ירי של מצרר באמצעות התותחים של KMW, מדוע היא רוכשת מגרמניה צוללות שיכולות לשגר, לכאורה, את הנשק הקטלני ביותר? על פצצות אטום אין סכנה שהגרמנים יטילו מגבלות שימוש?", תוהה גורם שמעורה בפרטים.

יצוין כי השימוש בפצצות מצרר אסור בכ-100 מדינות בעולם, מתוקף של אמנה בינלאומית. גרמניה חתומה על אמנה זו, אך ישראל לא חתמה עליה. מדובר בסוגי חימוש שמפזרים על תא שטח נרחב פצצונות רבות, שכל אחת מהן מתפוצצת בנפרד. ישראל עשתה שימוש נרחב בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, וחודשים ארוכים לאחר מכן הייתה חשופה לביקורת בינלאומית נוקבת, שכן פצצונות רבות שהושלכו ברחבי לבנון המשיכו להתפוצץ גם לאחר תום המלחמה, ופגעו באזרחים.

"האפקטיביות של נשק כזה ברוב זירות הלחימה העתידיות של צה"ל נמוכה", אומר גורם יודע דבר בשיחה עם "גלובס". "בלבנון זה כבר לא אפקטיבי, כי חיזבאללה נערך לגלי ירי מתוך כפרים ולא מ'שמורות טבע', בעזה זה לא ייתכן בגלל הצפיפות, ובכלל - מדובר בסוג נשק שעושה יותר מדי כאב ראש עם העולם. על זה מתעקשים?".

אלביט מערכות היא המרוויחה הגדולה של ההחלטות השנויות במחלוקת שהתקבלו במשרד הביטחון: כפי שדווח באחרונה ב"גלובס", היא החלה בשורת ניסויים במערכות הקשורות לתותח. אחד הניסויים כשל, ולטענת החברה ומשרד הביטחון ניסוי אחר הסתיים בהצלחה. תהליך הפיתוח שמובילה החברה, נמשך.

גורמים המעורבים בנושא טענו כי ההעדפה של מערכת הביטחון להתקשר עם אלביט כספק יחיד, במקום לפנות להליך תחרותי שבכוחו להוזיל את מחירי ההצטיידות, מונעת מצה"ל קליטה מהירה יותר של תותחים שהם כבר מבצעיים, ומאלצת אותו להיחשף ל"סיכוני פיתוח" באלביט - שיעלו בעיקר בזמן ובכסף.

ומעבר לשאלת הכסף ושאלת תקינות הליכי הרכש, בעיה שבוערת לא פחות באגדי הארטילריה של צה"ל היא שאלת הזמן: משק התותחים הקיים של צה"ל מבוסס על תותחים אמריקאיים מסוג M-109 זה כארבעה עשורים. גורמים ביטחוניים מזהירים כי מצבו של משק התותחים רע, עד לכדי מצב של "קניבליזציה" לתותחים - פירוקם למען אספקת חלקי חילוף הכרחיים הדרושים להפעלה שוטפת של תותחים אחרים.

המל"ל בודקת קבלת ההחלטות

לאורך כל התהליך שהוביל לבחירה באלביט מערכות כספק יחיד של התותחים החדשים של צה"ל, משרד הביטחון הגן בתוקף על תקינות ההליך. גם הפעם, כשהרשויות בגרמניה מנסות לנטרל את העכבות הישראליות בדרך לבחינה רצינית של האופציה הגרמנית, או לפחות להעמיד אותה לפני תהליך תחרותי כמקובל, משרד הביטחון ממשיך להיצמד להחלטתו. כעת טוען משרד הביטחון כי היתר היצוא שהציגה KMW לא מהווה מבחינתו שינוי מהותי בנושא, ובכל אופן, לא כזה שיש בו כדי להפוך את ההחלטה שכבר התקבלה.

הסאגה הזאת נמשכת בזמן שעינם של כמה מחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהם ח"כ עפר שלח (יש עתיד) ואיל בן ראובן (המחנה הציוני) פקוחה ועוקבת אחר התנהלות משרד הביטחון בנושא. בן ראובן, יצוין, הוא אלוף (במיל'). לפני שפתח את הפרק הפוליטי בחייו הוא היה אמון על תחום היבשה בתעשייה האווירית, שכאמור חברה עם KMW לקידום תוכנית התותח העתידי, ובהמשך פרשה מן ההליך. גורמים שמעורים בנושא העריכו שאם משרד הביטחון יחליט לבסוף לקיים הליך תחרותי בנושא, התעשייה האווירית עוד תחזור לתמונה ביחד עם KMW.

בד בבד, גם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) במשרד ראש הממשלה שוקדת על הנושא ובוחנת את הליכי קבלת ההחלטות של משרד הביטחון בעניין. זאת, לאחר שבקיץ האחרון, ועל רקע שורת פרסומים ב"גלובס", הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן מינו את סגן הרמטכ"ל האלוף אביב כוכבי לעמוד בראש ועדה מקצועית שבחנה את הצורך של צה"ל בתותחים. הוועדה קבעה כי מערך תותחים חדש יענה על הצרכים המבצעיים העתידיים של הצבא, ולפיכך - משרד הביטחון ממשיך להתקדם, בלי מכרז ובלי שקיפות, עם אלביט מערכות.

תגובת משהב"ט: "רישיון היצוא לארה"ב לא מספיק"

משרד הביטחון מסר ל"גלובס" בתגובה: "רישיון יצוא לארה"ב אינו מספיק, כדי לעמוד בדרישות המבצעיות והמהותיות מהתותח החדש. בנוסף, גם יכולת היצוא לארה"ב, כפי שעולה מהרישיון שהועבר על ידי הסוכן של KMW - מוגבלת. הרישיון עוסק בייצור בלבד ולא בידע הנדרש לעצמאות בתוכן, נוגע לאב-טיפוס בלבד וקובע שהמשתמש הסופי הוא חברה אמריקאית ולא ישראלית כפי שנדרש.

"כפי שמסרנו כבר מספר פעמים בעבר, הדרישות המבצעיות מחייבות קיום של קו ייצור בארץ. יכולות פיתוח וייצור מלאות בארץ, ייצור מלא של כל מכלולי הנשק בארץ והיעדר מגבלות כלשהן על שימוש בתומ"ת - לרבות מגבלות בנושא זכויות הקניין הרוחני. לפיכך, רישיון היצוא, נטול מגבלות כלשהן, צריך להיות מגרמניה למדינת ישראל.

"לאור כל האמור לעיל איננו מוצאים כי הרישיון הנ"ל מאפשר לחברה הגרמנית להעמיד קו ייצור ללא מגבלות בארץ, ולפיכך אין בו כדי לשנות את החלטות משרד הביטחון באשר לאופן מימוש פרויקט התומ"ת החדש לצה"ל".