רש"ת עתרה לבג"ץ בניסיון לעצור עיריות מלקחת נתח מהכנסותיה

רשות שדות התעופה טוענת כי פעולת שר הפנים וראשי הרשויות לשינוי מעמדו המוניציפלי של נתב"ג קשורה להתקרבות מועד הבחירות לרשויות המקומיות

אריה דרעי / צילום: שלומי יוסף
אריה דרעי / צילום: שלומי יוסף

רשות שדות התעופה עתרה לבג"ץ נגד שר הפנים ונגד הוועדה לשינויי גבולות שמונתה על ידו במטרה לשנות את מעמדו המוניציפלי של נמל התעופה בן גוריון, וכן נגד היועמ"ש, עירייות לוד, אור יהודה, יהוד-מונוסון ושוהם, והמועצות האזוריות עמק לוד וחבל מודיעין. בעתירה מבקשת רש"ת "להימנע מכל פעולה לשינויי מעמדו המוניציפלי של מתחם נתב"ג". העתירה באה על רקע דרישת המועצות והעיריות לקבל נתח מהכנסות נמל התעופה בן גוריון בהינתן מצב שהגדרתו הטריטוריאלית תשתנה והוא ישויך אליהן.

המועצות והעיריות מבקשות לשנות את המצב שקבעה המדינה ולפיה שטחו של נמל התעופה מוגדר כשטח גלילי (אזור שאינו מצוי בתחום שיפוטה של רשות מקומית כלשהי). בעתירתה מציינת רשות שדות התעופה כי חלוקת ההכנסות המתקבלות מהפעלת נמל התעופה בן גוריון שלא למדינה תפגע באופן מיידי בתעופה האזרחית במדינת ישראל, וכי "נושא זה שב והועלה על סדר היום על ידי שרי הפנים והורד ממנו פעם אחר פעם". הכוונה היא לעתירות קודמות, שהוגשו לרוב בתקופה שלפני בחירות מוניציפליות. כך לב-1991 ובין השנים 2001-2002, כאשר קמו ועדות לבחינת שינוי גבולות, וכן בשנים 2005 ו-2008. בכל המקרים הללו הניסיון לנגוס בעוגת ההכנסות (המכובדת) של רש"ת לא צלח.

רשות שדות התעופה הוקמה כגוף סטטוטורי ב-1977 והיא אמונה על כל מעברי הגבול שבשטחי המדינה. בלב הסוגיה עומד מתחם נתב"ג "אשר אליו ובעיקר אל ההכנסות המתקבלות או עשויות להתקבל ממנו לוטשות עיניים הרשויות המקומיות המצויות בקרבת המתחם", כך לשון העתירה. עוד תוהה רש"ת האם, במידה שיוחלט כי הרשויות יקבלו נתח מהכנסותיה - הן יוכלו לעמוד מצדן גם בהשקעות כספיות עצומות לסדרי בעטחון ובטיחות המחויבות בשטחי נמל התעופה.

הכנסות רש"ת הסתכמו בשנת 2016 ב-3.44 מיליארד שקל לעומת 3.26 מיליארד שקל בשנת 2015 . ההוצאות לפי דוחות רש"ת לשנת 2016 הסתכמו ב-2.7 מיליארד. העודף הכולל בשנת 2016 הסתכם ב-287 מיליון שקל. הכנסות הרשות מתקבלות בעיקר מאגרות נוסעים העוברים בנתב"ג (האגרה לכל נוסע בטרמינל 3 עומדת על כ-26 דולר, ולאחרונה בעלתה בכ-1.5 דולר לנוסע), אגרות חברות התעופה ומהשכרת שטחים מסחריים בשטחי נמלי התעופה.

ההכנסות משמשות לפרויקטים נמשכים ולטובת השקעות בפיתוח ובתפעול שוטף (הקמת נמל התעופה רמון, הרחבת נתב"ג ועוד). לקופתה המלאה של רש"ת התייחסה גם המדינה, ולפיכך בהתאם לחוק ההתייעלות העבירה רש"ת למדינה תמלוגים חד פעמיים בשיעור של 12.5% מהכנסותיה על פני שלוש שנים - סכום כולל של 2.4 מיליארד שקל (לשנים 2016-2018).

בעתירה דורשת רש"ת לא רק להוריד את נושא חלוקת ההכנסות ושינוי המעמד המוניציפלי מהפרק, אלא גם להקפיא את הקמת הוועדה שמטרתה לשנות את מעמדו של נתב"ג ו"להעשיר את קופותיהן או שמא לכיסוי גירעונותיהן" של רשויות שאינן מעניקות שירותים לנתב"ג. רש"ת טוענת כי מדובר בהחלטה בעלת משמעות פוליטית בלתי מבוטלת, כשהיא מתייחסת לשנת הבחירות במועצות המקומיות ולהתגייסותו של שר הפנים אריה דרעי לטובת הרשויות. "נושא נתב"ג הפך להיות ראשון במעלה בתעמולת הבחירות של ראשי הרשויות הסמוכות למתחם, כלומר ייחוס נתב"ג לשטח מוניציפלי כזה או אחר".

צרו איתנו קשר *5988