"חקלאות היא מסלול מירוץ לחברות הטכנולוגיה, וישראל חלק ממנו"

אראי מאגי שפר, "מלך הסויה של ברזיל" ומהחקלאים המובילים בעולם, מחפש בישראל חברות שייקחו את העסקים שלו עוד צעד קדימה ■ "עבור הטכנולוגיות שלכם - השוק שלנו יכול להיות ענק"

סויה, סחורות / צלם: רויטרס
סויה, סחורות / צלם: רויטרס

"מלך הסויה של ברזיל" הוא אחד מהכינויים להם זכה אראי מאגי שפר - מהחקלאים המובילים בעולם. מאגי נהנה מהמהפיכה החקלאית האדירה שעברה על ברזיל והזניקה את כלכלתה. בבעלותו שדות בהיקף שהוא כמחצית משטחה של מדינת ישראל, וחברת Bom Futuro השייכת לו ולמשפחתו היא היצרנית הגדולה ביותר של סויה בעולם. על כן הכינוי - מלך הסויה, אבל לא, רק זכה מאגי למעמד כמעט מלכותי בברזיל.

מאגי אינו חושף את היקף הפעילות של הקבוצה במונחים כספיים, אולם מגזין "פורבס" הגדיר אותו ואת משפחתו כמיליארדרים בדולרים. עסקי החקלאות שלו מעסיקים מעל 5,000 איש ב-110 חוות ענק. בעוד שתרומתו לכלכלה הברזילאית מוכרת, הרי שנטען נגדו כי החקלאות הריכוזית שלו דוחקת חקלאים קטנים יותר מן האדמות הפוריות ביותר, כך שאין להם ברירה אלא לפלוש לתוך אזורים מוגנים, תוך הריסתם. ברזיל ידועה במאבק האלים במתרחש בה, בין גורמים סביבתיים לבין גורמים עסקיים, משום שהמאבק על יערות הגשם מגיע במדינה זו למימושו הפיזי.

במפגש עם "גלובס" מאגי מתגלה כפתוח מאוד לשיתוף-פעולה עם ישראל, ובעיקר עם חברת אדמה, איתה יש לה שיתוף-פעולה אסטרטגי סביב מוצרי ההדברה של אדמה. "החקלאות היא המנוע של המדינה", אומר מאגי בראיון. "זהו התחום היחיד שבו התעסוקה עולה. כשכלכלת ברזיל צומחת, הצמיחה לרוב מבוססת על חקלאות. 90% מעודף הייצוא הוא בזכות החקלאות. 40% מהתמ"ג תלוי בחקלאות".

מאגי רואה את שיתוף-הפעולה בין ישראל לברזיל כצימוד מתבקש בין הפכים. "מזג האוויר האיר פניו אלינו, ואילו אתם למדתם להסתדר במזג אוויר יבש וכך פיתחתם יכולות ייחודיות. אתם עושים דברים מדהימים עם מה שהטבע נתן לכם. הסתכלתי על עצי הפרי וראיתי שהענפים כמעט נשברים מעומס הפרי, והיבול של החיטה אצלכם הוא פי שלושה מהממוצע בברזיל.

"כל מדינה והיתרון שלה. אולם, הטכנולוגיות שלכם יכולות להיות יישימות גם לשוק שלנו, כי גם את התוצר של מזג אוויר טוב אפשר לשפר, ואילו עבור הטכנולוגיות שלכם - השוק שלנו יכול להיות שוק ענק". מאגי נפגש בביקורו כאן עם הסטארט-אפים Field in מתחום הניהול הממוחשב של ההדברה ו-AWL, המייצר מערכת ממוחשבת המאפשרת ניצול מלא של מעט מים בחקלאות, וכן נפגש עם רשות החדשנות.

- גורמים רבים בעולם רוצים ליהנות, מן הסתם, ממזג האוויר והקרקעות הפוריות של ברזיל.

"בוודאי, אבל חקלאות זה עסק שלא עובד אם הלב שלך לא שם. בברזיל קמות היום קבוצות חקלאיות במימון הון סיכון, אבל מקימיהן לא באמת מבינים מה קורה ברמת החווה ואין להם את הרגליים על האדמה. חקלאות תלויה באמון. כשפיתחתי את העסק, הבאתי קודם כל אנשים שבאו מהעיר שבה גדלתי, חצי מחברי לכיתה. עזרתי להם לבנות את החיים שלהם יחד איתנו, כי הייתי צריך אנשים שאני סומך עליהם".

העובדים החקלאיים מתגוררים בחוות בעונות החקלאות, ומאגי מתגאה בכך שהוא בונה כנסיות לכל זרם של מאמינים. חן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמה מציין כי "כל חווה של מאגי היא כמו קיבוץ, כפר קטן שבו האנשים חיים. יש חדר אוכל, יש קולנוע. ויש כנסיות".

מאגי אומר כי "בעיקר במדינה כמו ברזיל צריך לכבוש את הלב של האנשים שעובדים בשבילך ואיתך. עבור קרן פיננסית - אם אמא של עובד חולה זו בעיה שלו. זה ההבדל ביניהם לבינינו. אצלנו אם אמא של עובד חולה אך הוא נתמך על ידי קהילת העובדים שיצרנו ויכול להגיע לעבודה, הוא עושה מאמץ ואנחנו לא נאבד את התזמון של העבודה החקלאית, כי בחקלאות תזמון זה הכל. אם איבדת את התזמון אתה עלול לאבד את הילד (את היבול)".

- נטען כלפיכם שבעוד שאתם מתרחבים לאדמות נוספות, החקלאים הקטנים נדחקים אחורה אל אזורים שעד כה לא שימשו לחקלאות, והדבר פוגע ביערות הגשם.

"הבעיה הזו לא קיימת. החקלאים בכלל לא יכולים מבחינה חוקית להיכנס לשטחים האלה".

- לברזיל יש חוקים נהדרים, ואכיפה קצת פחות - קצת כמו ישראל.

"זה לא נכון במקרה הזה. מוצבים שם פקחים שמשתכרים מעמלות על הקנסות. מלבד זאת, אם שריפה פורצת בחווה של חקלאי ופוגעת בטבע, הוא אחראי לכך גם אם לא הצית את השריפה. כך נוצר מצב שבו החקלאים הם המגינים הכי טובים של הטבע".

- כמה מהסחורה שלכם היא לייצוא?

"תלוי באיזה גידול. כותנה זה 60% מקומי ו-40% ייצוא. בסויה זה 30% מקומי, בעיקר כמזון לבעלי חיים. ברזיל מחזקת היום את תעשיית הבשר המקומית, וכן תפוזים, סוכר, קפה. אנחנו מתקדמים במורד שרשרת הערך, אל מוצרים עם כמה שיותר ערך מוסף. שר החקלאות הברזילאי, שהוא בן דוד שלי, עובד בכיוון של מערכות יחסים עם מדינות אחרות, כדי להגביר עוד יותר את הייצוא. היסטורית, ברזיל לא הייתה חזקה בשיווק".

בחודשים האחרונים מדד הסחורות נוסק, אחרי תקופה פחות חזקה. "לנו טוב גם במחירי סחורות נמוכים וגם בגבוהים", אומר מאגי. "ברזיל מאוד תחרותית בייצור סחורות. אנשים בכל זאת צריכים לאכול שלוש פעמים ביום לפחות, אז לקנות את הסחורה הם יקנו. בתקופות בהן התחרות היא על מחיר, ברזיל יכולה לכבוש חלק גדול יותר מהשוק, כי יש לנו את מזג האוויר הכי יציב, גשם יורד כשהוא אמור לרדת וגם מאוד התמקצענו בלוגיסטיקה. לעומת זאת כשהמחירים גבוהים, אנחנו נהנים מהמחיר, אך במקביל עוזרים למנוע רעב משום שהשפע שאנחנו מייצרים מונע עליית מחירים מוגזמת".

- המוצרים שלכם מהונדסים גנטית?

"השימוש במוצרים מהונדסים גנטית מגדיל את היבול ומפחית את השימוש בחומרי הדברה. אנחנו מאמינים שיש צורך הן במוצרים מהונדסים והן במוצרים לא מהונדסים, והחקלאי מחליט לפי האינטרס העסקי. אם השוק רוצה מזון לא מהונדס ומוכן לשלם עליו כ-20% יותר, אז זה מה שהחקלאי יגדל. אם השוק לא מוכן לשלם, הוא יגדל את המזון המהונדס. החקלאים בדרך כלל לא חושבים שיש הבדל, אלא הולכים עם השוק".

- מהם החידושים המלהיבים ביותר בתחום החקלאות?

"החקלאות היא מסלול המירוץ החדש של חברות הטכנולוגיה. אני חושב שזה מביא ערך מוסף אדיר, כי אפשר בשיטות של חקלאות מנוטרת ומדויקת לזהות אזורים שבהם היבול יכול להגיע עד פי 5, אבל כיום הידע הזה לא מגיע אלינו. הכלים האלה מאפשרים להתאים אישית את הטיפול הנכון לכל חווה, לכל חלק בשדה, ולהביא כל מטר רבוע למיצוי שלו. זו התחרות החדשה בעולם החקלאות - וזו הזירה שבה ישראל יכולה לעשות הבדל גדול".

ליכטנשטיין: "אנחנו רוצים לפתח את הקשר בין החקלאים הברזילאים לבין חברות הסטארט אפ הישראליות שעוסקות בטכנולוגיה חקלאית. הישראלים חייבים להציע את החדשנות הזו לשוק החקלאי הגדול ביותר בעולם. הפוטנציאל עצום".

מאגי: ברזיל לא רוצה להיות רק בידיים של חברות אמריקאיות ואירופאיות. גם לישראל יש חלק בעתיד שלנו".

אראי מאגי

גיל: 57

תפקיד: מנהל קבוצת Bom Futuro

פעילות הקבוצה: קבוצת חקלאות רב-תחומית והגדולה בעולם בתחום ייצור הסויה

היקף הפעילות: 110 חוות המעסיקות מעל 5000 איש

שווי: מאגי ומשפחתו הוגדרו על ידי מגזין "פורבס" כמיליארדרים בדולרים

עוד משהו: בן דודו בליירו מאגי, שהיה "מלך הסויה" לפניו, הותיר לו את התואר כשמונה לתפקיד שר החקלאות של ברזיל