איתרה 2.1 מיליארד ש': החברה לאיתור נכסי נספי שואה נסגרת

בעוד שבועיים תסיים החברה לאיתור והשבת נכסי נספים את פעילותה, לאחר שהכסף בקופה נגמר ■ ל–400 מיליון שקל נכסי נספים לא נמצא יורש

נדלן / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נדלן / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בעוד שבועיים בדיוק, ב-31 בדצמבר 2017, יהיה יומה האחרון של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה, חברה פרטית שהוקמה באוגוסט 2006 על ידי מדינת ישראל (100%) והתחייבה לפעול לתועלת הציבור וללא מטרות רווח (מלכ"ר).

במארס 2014 כתבנו כאן על פעילותה הקדחתנית של החברה לאיתור והשבת נכסי שואה, שהחזיקה אז ב-1,424 דונם של קרקעות בישראל, ב-33 ישובים. עו"ד אלינור קרויטורו, שעמדה בראש האגף לאיתור ומידע בחברה, אמרה לנו אז, בעיצומו של תהליך האיתור שאותו הגדירה כעבודת בילוש של ממש, כי האתגר הולך ונעשה דחוף, היות שחלון הזמן לפעילות יסתיים בסוף שנת 2017. "אם לא נצליח לאתר יורשים בארבע השנים הקרובות, זה כבר לא יקרה". ובכן, דצמבר 2017 כבר כאן.

400 מיליון ליורשים

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה הוקמה בשנת 2016 בעקבות דיוני ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ קולט אביטל, במטרה "לעשות צדק" עם בעלי נכסים שרכשו קרקעות בישראל, בעיקר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, וניספו לאחר מכן בשואה.

הסיבות לרכישת נדל"ן (וכן הפקדת כספים בבנקים וכד’) בימי המנדט הבריטי היו מגוונות, אולם רבים עשו זאת פשוט מפני שהם תכננו להגיע לכאן. הפקדת 1,000 ליש"ט אפשרה ליהנות ממסלול מזורז לקבלת אשרת עלייה לישראל כ"בעל הון", עד שמלחמת העולם השנייה פרצה וירד מסך על העולם.

החברה פעלה לאיתור הנכסים והשבתם ליורשים החוקיים. נכסים שלא נמצא להם יורש, הועברו למטרות סיוע לניצולי שואה נזקקים, למוסדות חינוך ולהנצחת זכר השואה, "תוך מתן עדיפות ברורה לסיוע לניצולים".

- כמה נכסים איתרה החברה באותן 11 שנים?

"בכל שנות פעילותנו הצלחנו לאתר נכסים בשווי כולל של כ-2.1 מיליארד שקל. מתוכם 679 נכסי נדל"ן בשווי 840 מיליון שקל", אומר רואה חשבון אמיר שורץ, מנהל אגף כספים ונכסים של החברה להשבה.

- לכמה מהם גם נמצאו יורשים?

"מתוך אותם 2.1 מיליארד שקל, הצלחנו לאתר יורשי נדל"ן ונכסים כספיים בשווי של כ-718 מיליון שקל, שזה הרבה מעבר למה שחשבו במועד הקמת החברה. מתוך אותם 718 מיליון, למעלה מ-400 מיליון שקל כבר נמצאים בידי היורשים. מבחינת הסיוע, סייענו בכמיליארד שקל לניצולי שואה, באפיקים שונים כמו מימון תרופות בתקופה שהאוצר לא מימן זאת".

13 מיליון בקרית אתא

לא מעט נכסים וקרקעות אותרו במרכז הארץ, בערים כמו בת ים ובמרכז תל אביב. ברחוב החשמונאים במרכז תל אביב, למשל, איתרה החברה בניין שלם שנרשם תחת בעלות של נספי שואה. במועד האיתור, בשנת 2014, הבניין היה שווה כ-12 מיליון שקל ומאז שוויו כמובן האמיר בשיעור ניכר. הנכס הועבר לידי למעלה מעשרה יורשים.

דוגמה נוספת היא של קרקע בבת ים בשווי 13 מיליון שקל, שהושבה ליורשת אחת באמצע 2015. בנוסף, חמש קרקעות באזור הארובות בחדרה, בשווי של 9 מיליון שקל, הושבו לחמישה יורשים. חמש קרקעות באזור קריית אתא, בשווי כולל של 13 מיליון שקל, הושבו לשישה-שמונה יורשים.

שורץ: "צריך לזכור שאנחנו נמצאים למעלה משבעים שנה אחרי השואה, ויש גם הרבה צאצאים שלא שרדו אותה. לכן הפרנטלות (ענפי ירושה - ש"ד) מגיעות עד קרובים רחוקים, ומבחינת החוק אנחנו יכולים להשיב עד פרנטלה שלישית-רביעית".

מבחינת מימושי נכסים, החברה מכרה נכסים בכמה אזורים עיקריים, בהם העיר בת ים, "בה עוררנו את שוק הנדל"ן, והתברר שהרבה מהקרקעות הפנויות בעיר הוחזקו על ידי החברה". לדבריו שורץ, "אולי גרמנו לעליית מחירים, אבל מצד שני, ניצולי השואה קיבלו כסף לסיוע. היתה שם קרקע בשטח חצי דונם, קו ראשון לים, שנמכרה על ידי כונסי הנכסים ב-24 מיליון שקל. שם גם איתרנו את היורשים. הם היו מיוצגים על ידי עורכי דין שביקשו לקבל עבורה מזומנים, והקרקע נמכרה באישור בית המשפט".

- מה היה בידכם כשיצאתם לדרך?

"השווי של החברה נצבר לאורך כל שנות פעילותה. כשהחוק חוקק כל הגופים והחברות שמחזיקים נכסים שעשויים להיות שייכים לנספי שואה, חויבו להעבירם לחברה, ואז התחלנו לאתר אותם. מחלקת האיתור קמה בשנת 2011, ולפני כן התמקדנו באאוטסורסינג. את עיקר הנכסים קיבלנו מהאפוטרופוס הכללי, חלקם מהימנותא (חברת הנכסים של קק"ל), וחלקם ממוסדות שהשתלטו על נכסים, במרכאות או שלא במרכאות, כדי לשמר את הזהות היהודית. זה היה עוד לפני ואחרי קום המדינה, מאחר שהרבה מהנכסים נרכשו בשנות ה-20-30 של המאה הקודמת. בעלי נכסים נוספים הם הבנקים וחברת הכשרת היישוב (היום בשליטת עופר נמרודי), שמולה אנחנו עדיין בתהליך משפטי".

הסיבה לסגירת החברה בסוף 2017 היא כלכלית גרידא. בחברה מדגישים כי היא מתקיימת מתקציב הנכסים שהיא מנהלת, והיא הגיעה לנקודת האיזון בין היכולת להגיע לאיתורים משמעותיים נוספים לבין הכסף שנגמר (ועבר לסיוע לניצולים). לדברי שורץ, "המועד המקורי דיבר על פעילות של 15 שנה, עד סוף 2021. אבל בשנת 2013 הגענו למסקנה שהמועד הכלכלי הנכון לסגירה הוא 31 בדצמבר 2017. הרצנו את התהליכים מול משרד המשפטים והגורמים בחברה במסגרת תיקון לחוק במארס 2014".

עם תום פעילות החברה, נותרו נכסי נספים מאותרים בשווי של 400 מיליון שקל. "מה שלא העברנו לבעלים יחולק בין האפוטרופוס הכללי לבין הכנ"ר. שימשיכו במקום שבו לא הצלחנו לסיים. למשל, התביעה נגד הכשרת הישוב תמשיך להיות מטופלת באפוטרופוס הכללי, כי בחלק מהמקרים עדיין קיים קצה חוט לתשובה למי זה שייך".

בחברה מציינים כי אי היכולת לממש את אותם נכסים נעוצה בסעיף 37 לחוק הנכסים, שקבע שהחברה נדרשת להגיע למיצוי חקירה ללא קשר לשווי הנכס. רק לאחר שבחברה הגיעו למסקנה שאין שום ספק קל שניתן יהיה לאתר יורש, ניתן היה להעביר את הקרקע למסלול מימוש לטובת ניצולי שואה. כעת, למפרק אין את המגבלה הזו והוא יוכל להתייחס אליה לפי דיני פירוק.

- כמה עובדים יש כיום בחברה?

"נשארנו כ-20 עובדים. בשיא היינו 60-62 עובדים. ב-31 בדצמבר נחזיר את המפתח".