כשלים בהקמת בניין הבורסה: המסמכים הרלוונטים ייחשפו

ביהמ"ש נעתר לבקשת התנועה לאיכות השלטון לקבל מסמכים שלטענת התנועה ישפכו אור על כשלים שנפלו בפרויקט להקמת בניין הבורסה החדש ■ השופט עודד שחם: "התפקיד הציבורי המשמעותי שממלאת הבורסה והסמכויות הנתונות לה, מביאים בצדם חובות מוגברות של שקיפות ופיקוח ציבורי"

בניין הבורסה בתל אביב / צילום:תמר מצפי
בניין הבורסה בתל אביב / צילום:תמר מצפי

האם היה כשל בהתנהלותה הכלכלית והניהולית של הבורסה סביב בניית משכנה החדש ברחוב אחוזת-בית בתל-אביב, אשר נחנך בחודש יולי 2014? התשובה - בקרוב. לפני כשנה הגישה התנועה למען איכות השלטון עתירה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, לקבל מרשות ניירות-ערך ומהבורסה מסמכים אשר לטענת התנועה ישפכו אור על כשלים שנפלו בפרויקט להקמת בניין הבורסה החדש, אשר הביא לחריגות תקציביות בסך 92.5 מיליון שקל.

בקשת התנועה למען איכות השלטון הוגשה לפי חוק חופש המידע. אתמול (ב') קיבל בית-המשפט המחוזי בירושלים את הבקשה, והורה לרשויות על העברת המסמכים כנדרש.

התנועה פנתה לרשות ני"ע בבקשה לקבלת מידע הקשור להתנהלותה של הבורסה לניירות-ערך בת"א, בנוגע לתהליך הקמתו של בניין הבורסה החדש; וכן מידע הנוגע לפיקוח הרשות על מהלכיה של הבורסה בקשר להקמת הבניין. בעיקרו של דבר, מדובר במסמכים שמסרה הבורסה לרשות ני"ע, במסגרת פיקוחה על הבורסה.

ביסוד הבקשה למידע עמדה טענת התנועה, כי בתהליך הקמת הבניין נפלו ליקויים אשר ישנו חשד כבד כי הם משקפים כשל ניהולי ופיננסי של העוסקים במלאכה בבורסה, כמו גם כשל בפיקוח על הבורסה מצד הרשות. התנועה טוענת בפרט לירידת ערך בסך 92.5 מיליון שקל, שהוכרה בדוחותיה הכספיים של הבורסה לשנת 2013, בגין הקמת הבניין.

לטענת הבורסה, התנועה שוגה בהבנת מצב הדברים העובדתי ומשמעותו. לטענתה, "ירידת הערך" נובעת מכך שהבניין הותאם לצרכיה הייחודיים של הבורסה, והנתונים שעליהם מסתמכת העותרת אינם מלמדים על כך שנגרם לבורסה נזק כספי כתוצאה מהקמת הבניין.

צדקת הטענות עדיין לא התבררה לעיצומה, בין היתר היות שנתגלעו חילוקי דעות סביב העברת החומרים. תחילה הרשות, באמצעות הממונה על חופש המידע בה, נעתרה לבקשת התנועה באופן חלקי - נמסרו שמות הדירקטורים שהיו חברים בוועדת הביקורת ובוועדת הבניין; וכן נמסרו לה העתקים של כמה עמודים מתוך הדוח הכספי של הבורסה לשנת 2013, אשר לגישת הרשות מכילים את הפרטים המהותיים של הערכות השווי שנערכו ביחס לבניין.

חברה פרטית עם ממד ציבורי

בעקבות ההיענות החלקית הוגשה העתירה לביהמ"ש, ובמסגרתה התבקשו להעביר לתנועה את הפרוטוקולים ותאריכים של דיוני דירקטוריון הבורסה, ועדת הביקורת של הבורסה וועדת הבניין של הבורסה, שבהם נדונו תהליכי רכישת הקרקע, הקמת הבניין והמעבר אליו.

כן מבקשת התנועה - דוחות ביקורת שנעשו בעניינים אלו ובעניין חריגה בתזרימי המזומנים ששימשו לבניית הבניין, והפסדים מירידת ערכו; הערכות שווי חיצוניות של שווי הבניין; שמות נציגי הרשות שנכחו באספות הכלליות ובישיבות דירקטוריון הבורסה וועדות-המשנה שלו, בחמש השנים האחרונות, ופירוט ישיבות אלו.

במהלך הדיון בעתירה הסירה רשות ני"ע את התנגדותה להעברת החומרים, והודיעה כי בכוונתה להעביר גרסה "מושחרת" של המסמכים השונים שבידיה - שבה נמחקו כל הפרטים שלשיטתה אינם רלבנטיים, וכן נמחקו שמות נציגי הרשות שהשתתפו בדיוני דירקטוריון הבורסה, ושמות הדוברים בפרוטוקולים, כאשר לגבי הדוברים נותר תיעוד על עצם נוכחותם באסיפה.

אולם הבורסה התנגדה להעברת החומר גם באופן זה. התנועה מצדה הודיעה, כי הצעת הרשות להעברת החומר ה"מושחר" מקובלת עליה, למעט בכל הנוגע להשחרת שמותיהם של נציגי הרשות שהשתתפו בישיבות דירקטוריון הבורסה, ועמדה על כך שייחשפו שמות הנציגים שנכחו בישיבות.

ביהמ"ש נעתר לבקשת התנועה לאיכות השלטון באופן חלקי, תוך שהתקבלה הצעתה של רשות ניירות-ערך בנוגע לאופן העברת החומרים. השופט עודד שחם דחה אחת לאחת את טענות הבורסה על כך שהיא זכאית לפרטיות, וכן שאינה מחויבת להעברת חומרים על-פי חוק חופש המידע, כיוון שהיא חברה פרטית.

השופט ציין, כי "הבורסה היא חברה פרטית, שבעלי מניותיה הם בנקים ובתי-השקעות. עם זאת, לפעילותה של הבורסה יש ממד ציבורי, באשר מדובר בגוף שבמסגרתו מתקיים בפועל המסחר בניירות-ערך. במצב הקיים, הבורסה היא אף בעלת מונופול על המסחר האמור, בהיותה הבורסה לניירות-ערך היחידה במדינת ישראל". עוד הוסיף שחם, כי "התפקיד הציבורי המשמעותי שממלאת הבורסה והסמכויות הנתונות לה, מביאים בצדם חובות מוגברות של שקיפות ופיקוח ציבורי".

השופט ציין, כי כפי שטענה הבורסה "חוק חופש המידע" אינו חל עליה במישרין. עם זאת, בהתאם לחוק, הוא חל על כל מידע המצוי בידי רשות ני"ע. "החוק אינו מגביל עצמו למסמכים שנוצרו על-ידי הרשות. משעה שהמידע מצוי בידי הרשות, חלות עליו הוראות החוק, ועל הרשות לאפשר את העיון בו כל עוד לא הוכח כי מתקיים אחד מהחריגים לחוק, או כי ישנה עילה חוקית אחרת למנוע את מסירתו".

השופט חייב את הבורסה בהוצאות ובשכר-טרחת עו"ד, של 25 אלף שקל. רשות ני"ע חויבה בשכר-טרחת עורך-דין, של 5,000 שקל.