"רבים חיזרו אחרי קירשנבאום - הנאשמים נהנו מתמיכתה"

"פאינה קירשנבאום הייתה דמות חשובה עבור כל גוף ציבורי או ארגון חברתי באשר הוא. גופים וארגונים רבים מאוד חיזרו לפתחה. זה לא יהיה מוגזם לומר, שארגונים נאבקו על תשומת לבה והתחרו על תשומת לבה. זאת, כמובן, בשל קשריה הפוליטיים, מהלכיה בקרב משרדי הממשלה, והיכולת שלה לתרגם את מעמדה הציבורי להשפעה על מוסדות לאומיים ועל בעלי ממון. ולא פחות חשוב מכך, בשל אחריותה על הכספים הקואליציוניים שהיו בשליטת מפלגת ישראל ביתנו.

"למעשה, קירשנבאום, בין היתר באמצעות דוד גודובסקי, שלטה על ברז של תקציבים, וניתבה אותם על-פי החלטותיה. הנאשמים הבינו זאת; הם ביקשו ליהנות מקרבתה של קירשנבאום, ומקרבת גודובסקי שהיה כיד ימינה. הם ביקשו ליהנות מתמיכתה".

כך פתח הבוקר, א', התובע בפרשת "תנועת עזרא ועמותת איילים", עו"ד יונתן קרמר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, את דיון ההוכחות בפרשת השוחד והשחיתות השלטונית מהחמורות שנראו כאן לכאורה. מדובר בפרשה שהיא "שלוחה" של "פרשה 242", המכונה גם פרשת "ישראל ביתנו", אשר נוגעת לגורמים שונים בתנועת עזרא ובעמותת איילים, המואשמים במתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ולדוד (דאוד) גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון של ישראל ביתנו.

באוגוסט השנה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית-המשפט המחוזי בת"א, שני כתבי אישום ראשונים נגד עשרה נאשמים בפרשה 242 הכוללים יותר מ-10 פרשיות שחיתות שונות. בכל המקרים המוזכרים בכתבי האישום שהגישה פרקליטות המדינה, עוברת כחוט השני התנהלותם הצינית והמושחתת לכאורה של סגנית-השר לשעבר, קירשנבאום ושל גודובסקי. לפי כתבי האישום, השניים ניצלו באופן ציני ומושחת את תפקידיהם כעובדי ציבור ואת כוחם ואת את שליטתם על תקציבי מדינה, כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בין היתר, בדמות טובות הנאה פסולות עבור קירשנבאום או עבור בני משפחתה.

בכתב האישום המרכזי מואשמים קירשנבאום, שהייתה מקורבת מאוד לשר הביטחון ולראש המפלגה, אביגדור ליברמן (מואשמת בעבירות רבות של לקיחת ובקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס); גודובסקי (מואשם בעבירות רבות של לקיחת ובקשת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס); רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר ויועץ עסקי לגופים במשק (מואשם בעבירות של מתן ולקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ועוד); אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין (מואשם במתן שוחד ובהלבנת הון); ובתיה כהן, רעייתו של רמי כהן (מואשמת בשיבוש מהלכי משפט).

כתב האישום השני, אשר דיון ההוכחות בו החל היום, מהווה למעשה תמונת מראה של כתב האישום הראשון; והוא עוסק בנותני השוחד, בפרשיות תנועת עזרא ועמותת איילים.

הנאשמים בו הם: דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה''ב, המואשם במתן שוחד ובהלבנת הון; מתן דהן, יו"ר עמותת איילים - מואשם במתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע; דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים - המואשם בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע; סטיבן לוי, שדלן (לוביסט) העובד בחברת השדלנים "אימפקט" - מואשם בעבירות של בקשת שוחד, מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע; ואירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים - מואשמת במתן שוחד.

"מצב מובהק של מתן שוחד"

בכתבי האישום, נאמר, כי "החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה, בדצמבר 2014, פעלה קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות. כך, במקרים רבים, ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני-משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים - אליה או למפלגה".

לפי האישום, "לעיתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה, דרבנה, או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עימה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן. בחלק מהמקרים היא אכן קיבלה את השוחד שדרשה, במישרין לידה או לידי מקורבים לה, בדמות כספים או מוצרים או טובות הנאה אחרות".

הפרקליטות טוענת, כי במקרים אחרים שיטת השוחד הייתה מורכבת יותר: במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים, שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא, עמותת איילים, וכן גורמים פרטיים שקידמו פעילות ציבורית. קירשנבאום הבהירה לאותם גורמים, שהיא מוכנה לתקצב אותם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו

האישומים בעניין עמותת עזרא ותנועת איילים סובבים סביב כספי שוחד שהעבירו העמותות עזרא ואיילים לקירשנבאום בדרכים שונות ויצירתיות, בתמורה לתקצוב (ראו מסגרת).

עו"ד קרמר, שפתח היום את דיון ההוכחות בתיק, טען כי ישנן שלוש נקודות מרכזיות שמהוות את הליבה של התיק, וכי בכוונת הפרקליטות להוכיחן: הראשונה, היא החיזור של העמותות אחר פאינה קירשנבאום; השנייה היא העובדה ש"קירשנבאום תמכה בארגונים שבראשם עמדו הנאשמים - עמותת עזרא ועמותת איילים - והדבר התבטא בכך שתקציבים גבוהים מאוד באופן יחסי הופנו לפעילותם"; והנקודה השלישית היא כי "בשל תמיכתה של קירשנבאום בארגונים, כדי שהיא תפעל עבורם באופן הקשור במילוי תפקידיה הציבוריים, וכדי לרצות אותה ואת גודובסקי, העניקו להם הנאשמים טובות הנאה. בעניינם של חלק מהנאשמים מדובר בטובות הנאה רבות, מגוונות, שניתנו לאורך זמן, ובהיקף כספי גבוה".

לדברי עו"ד קרמר, "זהו מצב מובהק של מתן שוחד".

עו"ד קרמר התייחס בנאומו, בין היתר, לעובדה שהעמותות העומדות בלב הפרשה פעלו לקידום מטרות חברתיות טובות, והנאשמים שעמדו בראשן עשו לאורך שנים עבודה ציבורית מבורכת. "אולם", הבהיר, "העובדה שהנאשמים קידמו, באמצעות הארגונים, מטרות ציבוריות חיוביות, אינה מפחיתה מעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירת השוחד".

לדבריו, "תמיכה בארגון אחד, בהכרח באה על-חשבון תמיכה בארגון שני. ההחלטה באיזה ארגון עובד ציבור יתמוך באמצעות כספי מדינה ובכלל, חייבת להיות נקייה משיקולים זרים"; עוד התייחס התובע לטענה שהעלו חלק מהנאשמים, הן בשימועים שנערכו להם והן במענה לכתב האישום, בדבר עמימות שאפפה את נושא הכספים הקואליציוניים. "זוהי לא יותר מרטוריקה, והפניית זרקור לסוגיה לא רלוונטית", טען התובע וציין, כי "כתב האישום לא עוסק בדקויות של המותר והאסור ביחס לכספים קואליציוניים. כתב האישום עוסק במתן שוחד".

התובע ביקש להזכיר, כי נאשם 1 בתיק דניאל אלינסון - מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה''ב - מואשם בכך שמימן לקירשנבאום, בין היתר, טיול משפחתי בחו"ל; טיסות לבני-משפחתה בהזדמנויות אחרות; מלונות יוקרה; מכשירי טלפון יוקרתיים; מחשב יקר; מצלמה יקרה; עדשה למצלמה. בנוסף, הוא מואשם בכך שמחק ממחשבו, עם פרוץ החקירה המשטרתית, טבלה שהכין, שתיעדה את הרכישות הללו.

עמותת איילים - מואשמת בכך שמימנה שירותי יח"צ עבור קירשנבאום; העמותה שילמה שכר חודשי למקורב אליה, בלא שעבד בעמותה; העמותה הסכימה להעסיק מקורבת אל קירשנבאום בתמורה לתקציב של 1.5 מיליון שקל, וכיוצא-בזה.

לטענת הפרקליט, "אלה לא מקרים אפורים; אלה מקרים שהפליליות שבהם מובהקת. גם אם מנגנון הקצאת הכספים הקואליציוניים דרש תיקונים, ברור היה שמתן טובות הנאה לנבחרי ציבור בעד תקציבים, הוא מעשה פלילי שכלל לא מצוי בשטח אפור".

קירשנבאום מסביב לעולם על-חשבון עמותת עזרא

פרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו", מתנהלת זה תקופה במערכת המשפטית. כך גם נפתח לאחרונה משפטה של סגנית-השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שמכחישה את כל העבירות המיוחסות לה. מנגד, סטס מיסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות מטעם ישראל ביתנו, החל לרצות 15 חודשי מאסר בפועל לפני כחודשיים, בעקבות הודאתו בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה.

הליך ההוכחות שהחל היום (א') עסק בצד של נותני השוחד לקירשנבאום לכאורה, בהם עמותת "עזרא העולמית", הרשומה בישראל; ועמותת "עזרא ארצות-הברית" הרשומה בארה''ב. מטרתן העיקרית של העמותות היא קיום פעילות בקרב יהודים דוברי רוסית המתגוררים בארה''ב, ובתוך כך קירובם לערכי היהדות ועידודם לעלות לישראל.

מהאישום עולה, כי בשנים 2014-2010 שימש דניאל אלינסון כמנכ''ל עזרא העולמית, ורצה לפתח את קשרי עמותות עזרא עם מפלגת ישראל ביתנו. ב-2010 הציעה סגנית שר הפנים לשעבר מטעם המפלגה, פאינה קירשנבאום, לאלינסון, כי היא תדאג לכך שעמותות עזרא יקבלו תקציבים למימון פעילותן ממשרד הקליטה, ממשרד הדתות, ממוסדות לאומיים, ואף מתורמים פרטיים.

בכתב האישום נכתב, כי "כתנאי לכך, דרשה קירשנבאום מאלינסון, כי בעד השגת התקציבים לעמותות עזרא, היא תקבל שוחד. זאת, באופן שסכום השווה למחצית מהתקציבים שיושגו בסיועה, יעמוד לרשותה, לטובת מפלגת ישראל ביתנו. אלינסון הסכים לדרישה זו. השיטה כונתה 'פרויקטים משותפים'. כינוי זה נועד לשוות לטובות ההנאה שיינתנו למפלגת ישראל ביתנו, חזות לגיטימית".בהמשך, נטען, משרד הקליטה, משרד הדתות ותורמים פרטיים העבירו סך כולל של כ-4 מיליון שקל אל עמותות עזרא; ואליסון החל להעניק טובות הנאה שונות לקירשנבאום.

כך, לפי האישום, מימנה עמותת עזרא נסיעות לחו"ל - של קירשנבאום, בעלה, ילדיה, אחיה וגיסתה, בסך מצטבר של 40.5 אלף דולר. הנסיעות היו לניו-יורק, ללונדון, לקייב, לאתונה, לקנדה, לארה"ב ועוד. עוד נטען באישום, כי קירשנבאום ביקשה מאלינסון, בשורה של מקרים, לרכוש עבורה מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, בסך כולל של 8,500 דולר.

המדינה טוענת עוד, כי קירשנבאום ראתה כי טוב, ופנתה במהלך 2013 אל אלינסון וביקשה ממנו כי יעסיק את בנה, טמיר, בעמותות עזרא. כך, החל מספטמבר 2013 ועד לשלהי שנת 2014, העסיקו עמותות עזרא את טמיר כמנהל פורום אינטרנטי, כשסכום השכר הופחת מסכומי השוחד שסוכמו לכאורה.

עוד נאשמת בתיק היא עמותת "איילים", שעוסקת בפיתוח ההתיישבות בישראל, בעיקר בנגב ובגליל. דרך פעולה מרכזית של עמותת איילים היא הקמת כפרי סטודנטים, תוך שילוב דיירי הכפרים בפעילות חברתית בקהילה. על-פי האישום, ראשי העמותה, באמצעות הלוביסט לוי מחברת הלובינג "אימפקט", העבירו כספי שוחד לסגנית-השר לשעבר ולמקורביה בתמורה לתקציבים.

שמור לי ואשמור לך

הפרקליט התייחס גם לטענת ההגנה, כי הנאשמים פעלו ב"אין ברירה", לאחר שקירשנבאום וגודובסקי הפעילו עליהם לחץ (בעיקר בפרשת עמותת "איילים"), ניצלו את כוחם לרעה, והשחיתו את הנאשמים שבאו עימם במגע.

"מכאן ועד לטענה כאילו הנאשמים פעלו באין ברירה המרחק רב", טען הפרקליט. לטענתו, הדימוי שבו עשו הנאשמים שימוש של "אקדח המונח על השולחן", אינו משקף את המציאות.

"קירשנבאום וגודובסקי לא איימו בפגיעה בגופם של הנאשמים, הם לא איימו בפגיעה בפרנסתם או בשמם הטוב; מה שעמד על הפרק היא תוספת לתקציבים שמהם נהנו הארגונים; עוד כסף להרחבת הפעילות", ציין הפרקליט.

עוד לטענת הפרקליט, הדימוי המתאים יותר לאירועים הוא של "פרס" המונח על השולחן, "סוכריה".

"שני הצדדים רצו בסוכריה הזו והשתמשו בה"

עוד הוסיף עו"ד קרמר, כי חומר החקירה מלמד שאלינסון "כמעט שש למלא כל בקשה של קירשנבאום, בוטה ככל שתהא".

בנוסף העלו הנאשמים בהגנתם את הטענה, שפאינה קירשנבאום פעלה מולם כלוביסטית, ולא כעובדת ציבור האחראית על כספים קואליציוניים. ואז, נטען כהגנה, ניתן לשלם לה שכר, לממן לה טיולים בחו"ל, לרכוש עבורה מוצרי אלקטרוניקה וכיוצא-בזה.

התובע כינה טענה זו "מלאכותית", הסותרת את ההלכות של ביהמ"ש העליון בעניין מתן שוחד לעובד ציבור; וכן ציין כי "בגלל רום מעמדה ביקשו הארגונים את קרבתה ולרצותה, ולא בגלל היותה לוביסטית".

יצוין, כי בשנת 2010 החמיר המחוקק את העונש המקסימלי הקבוע בגין עבירה של מתן שוחד, לשבע שנים. ובכך הוא קירב בין עונשו של לוקח השוחד לעונשו של נותן השוחד. הפרקליט סיכם את נאום הפתיחה שלו באמירה, כי "המאבק בעבירת השוחד אינו מאפשר להסתפק בהעמדה לדין של עובדי ציבור לוקחי שוחד בלבד, שהם 'רק' צד אחד של המשוואה".

 תנועת עזרא