צריכה מוגברת והתייעלות: תחזית ביקוש החשמל של בנק ישראל

עד 2030 תידרש השקעה נמוכה ב-4 מיליארד דולר בתחנות ממה שמראה תחזית הביקושים של היצרנים הפרטיים ■ חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: המחקר בוצע על בסיס נתוני עבר ולכן לא מביא בחשבון את השינויים הצפויים בענף

תחנת הכוח חגית, ליד יקנעם / צילום: איל יצהר
תחנת הכוח חגית, ליד יקנעם / צילום: איל יצהר

בנק ישראל פרסם אמש את מחקרו העוסק בתחזית הביקוש לחשמל במשק עד שנת 2050. על פי המחקר, האומד את ביקושי השיא לחשמל שלפיהם אמורה לקבוע רשות החשמל את התוכניות להקמת תחנות כוח חדשות, צריכת החשמל צפויה להכפיל את עצמה עד 2050, בהשוואה ל-2015.

תכנון לטווח ארוך של משק החשמל מתבצע לפי ה"פיקים" בצריכת החשמל ולא לפי צריכת החשמל הממוצעת במשק, זאת כדי למנוע הפסקות החשמל, ועל פיה שיאים אלה נקבע מספר תחנות הכוח שיש להקים ולהפעיל.

על-פי תוצאות המחקר שבוצע על פני שנים 2002 ל-2015, חלה השתטחות "עקומת העומס", כלומר, הפיקים הולכים ומתמתנים, זאת כתוצאה משימוש בחשמל באופן מאוזן יותר. "את השטחות עקומות העומס מסבירים כנראה התייעלות אנרגטית, שימוש מסיבי במכשירי טעינה בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות והפעלת מזגנים באופן רציף", כותבים כלכלני בנק ישראל.

השוואת תחזיות
 השוואת תחזיות

כל אלה הובילו את מחברי המחקר לקביעת הנתון הסופי - קצב הגידול השנתי לחשמל בשעות השיא של 2.5% בלבד. לעומתם, תחזיות BDO, שנערכו עבור יצרני החשמל הפרטיים, שיא הביקוש לחשמל צפוי לגדול בעשורים הקרובים בקצב שנתי ממוצע של כ-3.5% לשנה, וצפוי להגיע ל-21,000 מגה-וואט בשנת 2030. על פי תחזית בנק ישראל, שיא הביקוש ב-2030 צפוי לעמוד על 17,000 מגה-וואט בלבד.

אם נתרגם לכסף את הפער של 4,000 מגהוואט בשיא לביקוש החשמל בין בנק ישראל לבין יצרני החשמל פרטיים, 2030, הרי שנגיע לסכום עצום של 4 מיליארד דולר, שפירושו כ-7 תחנות כוח ממוצעות. כלומר, על פי תחזית הביקוש של פירמת BDO יש להקים עוד כ-7 תחנות כוח עד שנת 2030.

תחזית BDO, שבוצעה על ידי הכלכלן הראשי של החברה, חן הרצוג, מתבססת על מודל ביקוש המשקלל את מגמות העבר יחד עם השינויים המבניים הצפויים במשק החשמל כתוצאה מכניסת הגז הטבעי, חישמול הרכבת, הקמת הרכבת הקלה בתל אביב, כניסת הרכב החשמלי והגידול בהתפלה. כל אלה לא הובאו בחשבון בתחזית של בנק ישראל.

לדברי הרצוג, המחקר של בנק ישראל מתבסס על ניתוח סטטיסטי של נתוני העבר, ולכן אינו יכול להביא בחשבון את השינויים הצפויים בענף האנרגיה בעשור הבא.

בנוסף לכך, העשור האחרון התאפיין במשבר אנרגיה עולמי ומקומי, שהביא להאטה חד-פעמית ולא מייצגת בביקושים לחשמל בשנים 2013-2014, ולכן אינם רלבנטיים לניתוח מגמות העתיד.

"למחקר הסטטיסטי של בנק ישראל חשיבות תיאורטית, אך לצורך קבלת החלטות מדיניות, נדרשת התאמה של התחזית למציאות הדינמית במשק האנרגיה ולשינויים המבניים הצפויים בענף האנרגיה בישראל. התאמה של תחזית בנק ישראל לשינויים אלו תביא, לקצב גידול של כ-3.5% לשנה, בדומה לתחזיות שלנו", כך הרצוג.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988