בג"ץ: מיכל גיבוי לאחסון קונדנסט בחירום יוקם באתר "חגית"

מאגר החירום ישמש אחסון לשעת חירום ממאגר הגז "לוויתן" ■ העתירה הוגשה ע"י תושבי היישובים הסמוכים לאתר "חגית", ובהם יקנעם עילית ומגידו

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

בג"ץ דחה היום (ב') את העתירה נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את הפיתוח של מאגר "לוויתן" במתכונת הכוללת מכל גיבוי לאחסון בחירום של הקונדנסט באתר "חגית".

העתירה הוגשה על-ידי תושבי כמה יישובים, הסמוכים לאתר "חגית", בהם יקנעם עילית והמועצה האזורית מגידו, נגד המועצה האזורית לתכנון ובנייה, משרד האנרגיה ונובל אנרג'י המפתחת את המאגר.

העותרים טענו כי המדינה אישרה את תוכנית הפיתוח של "לוויתן" הכוללת הקמת מכל לאחסון קונדנסט (חומר נלווה לגז טבעי) ללא ביצוע בדיקות מקיפות בנושא, דבר שעלול לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים. עוד טענו העותרים כי החלופה שהוצעה על-ידם - אחסון הקונדנסט במכל תת-ימי - לא נבחנה בצורה ראויה.

מנגד, המדינה העלתה במהלך הדיון עמדה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה הקובעת כי אחסון קונדנסט ביבשה עדיף מאחסונו בים, זאת בשל היכולת להכיל ולטפל טוב יותר בדליפה ביבשה.

בהחלטת בג"ץ נכתב כי "החששות של התושבים באזורים הסמוכים לאתר 'חגית' מובנים לשופטים, אך מדובר בחששות "מהבלתי נודע". לדברי השופטים, "אפשר להבין מדוע הקמתו של אתר חדש, הכולל בין השאר מכל גיבוי לאחסון תוצרים של הפקת גז (קונדנסט), מעוררות תחושות של אי-נוחות בקרב תושבים, החרדים מהבלתי נודע והיו מעדיפים לראות את המכל הרחק מבתיהם.

"אולם, התרשמותנו היא שההבטים הבטיחותיים והסביבתיים הרלוונטיים נבחנו היטב, וכי בשלב שבו אנו עומדים היום לא הונחה בפני הרשויות וכך גם לא בפנינו הצדקה לעיכוב המהלכים הנוגעים למימוש התכנית", כתבו שופטי בג"ץ.

כידוע, הליך הפקת גז מחייב בין היתר הקמת מתקני תשתיות שונים, בים וביבשה. המתקן ב"חגית" הוא חלק מתוכנית הפיתוח של מאגר "לוויתן", שמרבית מתקני הטיפול בו נמצאים בים. מכל זה מיועד לשימוש בשעת חירום בלבד - למקרים בהם בתי הזיקוק בחיפה לא יוכלו לקלוט את הקונדנסט או למקרה של תקלה, כך שלמעשה מרבית השנה המכל יעמוד ריק.

יצוין כי למרות שבפועל קיום העתירה לא מנע מבעלי המאגר לפתחו, דחיית העתירה מהווה אבן-דרך חשובה בפיתוח "לוויתן". מדובר במאגר ענק, שאמור לשמש לצרכים מקומיים ולצורכי היצוא. העתירה גרמה לספקות מסוימים במשק האנרגיה בנוגע למהירות פיתוח המאגר, זאת משום שהזזת המכל הייתה גורמת להזזת הצינור שמחובר אליו, לעיכובים בפרויקט וכן להוצאות כספיות רבות.