רש"ת: דרישת האוצר לתמלוגים נוספים תטרפד הרחבת נתב"ג

במסגרת חוק ההסדרים רשות שדות התעופה כבר התחייבה לשלם 2.5 מיליארד שקל כתמלוגים ■ רש"ת: הדרישה החדשה מאיימת על רפורמת השמיים הפתוחים

נתב"ג  / צלם: איל יצהר
נתב"ג / צלם: איל יצהר

"כוונת האוצר לקחת 1.2 מיליארד שקל נוספים מרשות שדות התעופה, ובסך הכל 3.6 מיליארד שקל מהכנסות רש"ת, לצורך כיסויי גירעונות בתקציב המדינה - משמעותה עצירת רפורמת השמיים הפתוחים ואיום ממשי על יכולת התפתחות התעופה האזרחית בישראל וההכנסות הצפויות ממנה לתוצר הלאומי הגולמי", כך גורסים ברש"ת.

ביום חמישי פורסם כי האוצר, ההסתדרות וועד הרשות סיכמו כי תמלוגי רש"ת למדינה יוגדלו ב-1.2 מיליארד שקל כדי להקטין את הגירעון בתקציב .

לאחרונה הציגה רש"ת תוכנית לפיתוח תשתיות תעופה בהיקף יותר מ-5 מיליארד שקל, הכוללת בין היתר את הרחבת טרמינל 3 בנתב"ג עם בניית זרוע רביעית (בעלות של 700 מיליון שקל), הרחבת המבנה הקרקעי (750 מיליון שקל) ועוד. התוכנית פרוסה לשנים הקרובות וטענת הרשות היא כי את המימון עבורה אמור להגיע מהכנסותיה והעברתן לאוצר תטרפד אותה. התוצאה עלולה להיות פקק תנועה של נוסעים ושל מטוסים עם הגידול בתנועה האווירית.

הדרישה של האוצר מרש"ת לאחוזרת על עצמה בשנים האחרונות מדי שנה: רש"ת היא גוף רווחי שנהנה מאוד מרפורמת השמיים הפתוחים. ב-2015 הכנסות הרשות הסתכמו ב-3.3 מיליארד שקל, מתוכם: 1.5 מיליארד שקל הכנסות מסחריות, ו-1.8 מיליארד שקל מאגרות. ההכנסות לקופת הרשות מאגרות של חברות התעופה ומהכנסות מסחריות הן גבוהות ביחס לנמלי תעופה בעולם.

מבקר המדינה התייחס בדוח האחרון שלו אל הרשות כאל מונופול בהיותה המפעילה היחידה של כל שדות התעופה בישראל, לרבות הקצאת שטחי המסחר. הדוח התייחס למחירים הגבוהים של המוצרים בנתב"ג ולדמי השכירות היקרים במאות אחוזים שמשלמות החנויות בשטחי נתב"ג לעומת מחירי הקניונים. כאמור, הרשות הכניסה ב-2015 כ-1.5 מיליארד שקל ממתן זיכיונות, רובם למכירת מוצרי אלכוהול, טבק וקוסמטיקה. המבקר ציין גם כי הפיקוח החשבונאי על רש"ת אינו מספק.

קיראו עוד ב"גלובס"


כמו כן יצוין כי משרד המשפטים המליץ להחיל על רש"ת את המדיניות לפיה חברות ממשלתיות מעבירות למדינה 60% מהרווח הנקי שלהן, בעוד שכיום רש"ת כגוף סטטוטורי מוחרגת ממדיניות זו.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: בקופת רש"ת הצטברו נכון לסוף שנת 2017 כ-2 מיליארד שקל עודפים וזאת על אף ביצוע פעולות פיתוח בהיקף חסר תקדים וחד פעמי באופיו, בדמות הקמת שדה התעופה רמון. עמדת משרד האוצר היא כי סכומים אלה אשר הצטברו כתוצאה מהכנסות מסחריות, צריכים לחזור לציבור דרך תקציב המדינה. משרד האוצר מקיים שיח שוטף עם רש"ת ויוסיף לעשות כן כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בפעילות הרשות או בפעילות הפיתוח הנדרשת כדי לתת מענה לנוסעים

תוכנית הרחבה

התוכנית האמורה להרחבת תשתיות נתב"ג מיועדת לתת מענה לתחזית הגידול בתעופה: את שנת 2017 מסכמים בנתב"ג עם תנועת נוסעים של יותר מ-20 מיליון איש, ולפי התחזית, בדומה למגמה העולמית של גידול בתנועת הנוסעים, בתוך חמש שנים יעברו בנתב"ג כ-30 מיליון נוסעים בשנה ובמקביל יגדל מספר המטוסים הממריאים ונוחתים בו.

התוכנית שהציגה רש"ת להתאמה בתשתיות כוללת מהלכים שיתקיימו בטווח המיידי (דוגמת הקמת אוהל הכולל 29 עמדות צ'ק-אין בסמוך לטרמינל 3), עד להשלמת פרויקטים שכוללים את הרחבת הבניין הקרקעי בטרמינל 3 והוספת 86 דלפקי צ'ק-אין ועמדות לביצוע בידוק עצמאי, בנוסף יורחב אזור הבידוק הביטחוני לכבודת היד ויוספו שלושה שרוולי יציאה בטרמינל 3.

נתבג
 נתבג

לכתבה הקודמתמיסוי קק"ל: תעביר 65% מהכנסותיה ב-2018 למשרד האוצר