הנקראות ביותר

מייסדות קרן בלוקצ'יין: "יוצרות את קרן ההון סיכון של העתיד"

היזמיות גייסו כבר 100 מיליון דולר לפלטפורמת ההון סיכון שהקימו, הכוללת התמחות בהשקעות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ■ "השקנו את הקרן לפני חודשיים, ועד היום היא עשתה תשואה של 300%" ■ בלעדי ל"ליידי גלובס"

שלי הוד מויאל מור אסיא / צילום: רונן פדידה
שלי הוד מויאל מור אסיא / צילום: רונן פדידה

"הטכנולוגיה הזאת תחולל מהפכה, לא פחות מהמהפכה שחוללה בעבר המצאת החשמל. הדור שלנו גדל על מהפכת האינטרנט, אבל אנחנו כבר רואים שתעשיית האינטרנט עוברת בהדרגה אל המהפכה הבאה: הבלוקצ'יין", קובעת היזמית מור אסיא. יחד עם שלי הוד מויאל היא ייסדה את פלטפורמת השקעות ההון סיכון iAngels, ולפני חודשיים הן השיקו קרן להשקעות בתחום הבלוקצ'יין, אחרי שזיהו את המהפכה הטכנולוגית שעשויה לשנות את העולם הפיננסי, ולא רק אותו.

בלוקצ'יין (Blockchain) היא מערכת לעיבוד עסקאות במטבעות דיגיטליים, המבוססת על מסד נתונים מבוזר ומוצפן. החידוש בטכנולוגיה הזו הוא שהיא מאפשרת העברת תשלומים ללא גוף מרכזי (כמו בנק או חברת כרטיסי אשראי), שמפקח על ההעברות או שולט במאגר הנתונים. המערכת מבוססת על רשת תקשורת, שבה כל אחד מהצדדים הוא גם לקוח וגם שרת, ואין ביניהם מתווכים.

הטכנולוגיה, שמבוססת על 'בלוקים' של עסקאות, עתידה לשמש מגוון של תעשיות. בשנה החולפת בלבד הגיעו גיוסי ההון של סטארט-אפים בתחום הבלוקצ'יין בעולם ליותר מ-2 מיליארד דולר. אל תוך הזרם האדיר נשאבו, כמובן, גם משקיעים ישראלים שזיהו הזדמנות, ובראשם אסיא והוד מויאל. השתיים הן, למעשה, חלוצות מקומיות בתחום הרותח, שעדיין מהווה קרקע בתולית למדי עבור משקיעים, ודרך הקרן החדשה שהקימו הן כבר השקיעו כ-15 מיליון דולר בשבעה סטארט-אפים.

"התחלנו להשקיע בחברות שפועלות בתחום מתוך הבנה שיש הרבה קרנות שנרתעות מכך, בשל המוניטין השנוי במחלוקת שלו. חברות רבות לא הצליחו לפתוח אפילו חשבון בנק כדי לשלם משכורות, כיוון שהבנקים שמו מקלות בגלגלים ליזמים מהתחום. היזמים הקימו חברות אוף שור כדי להישאר מחוץ לרדאר של הרגולטורים, וניסו לבנות טכנולוגיה מעניינת במשאבים דלים ביותר".

"עד היום הקרן עשתה תשואה של 300%", מספרת הוד מויאל. "הזדמנויות כאלו יש פעם בחיים. זה מסוכן, תנודתי ויכול לרדת. כבר חווינו ירידות חדות. העולם הזה מטורף. בעלי (כפיר מויאל, העומד בראש קרן Cyhawk Ventures, ר"ק) לפעמים אומר לי 'אני לא יכול לדבר איתך, תפסיקי לדבר על בלוקצ'יין'. אני כל היום סביב זה, זה ממכר".

"אנחנו קרן ההון סיכון היחידה בישראל שמשקיעה בבלוקצ'יין". שלי הוד מויאל ומור אסיא / רונן פדידה

המצאנו חיה חדשה

להוד מויאל, 34, יש רקע עשיר בתחום הפיננסי. בשנים שקדמו להקמת iAngels היא עבדה כיועצת פיננסית בבנק ההשקעות UBS, לאחר מכן כאנליסטית בקרן הגידור Avenue capital בניו יורק, ואז כבנקאית השקעות בגולדמן זאקס בישראל. אסיא, 36, שירתה בצבא ביחידת המודיעין 8200, ויש לה תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מהטכניון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה. לפני שייסדה את iAngels עבדה ב-SAP, ב-IBM ובאמדוקס.

לפני כעשור הן נפגשו בניו יורק, ממש במקרה, במסיבה של חברים משותפים. היה ביניהן 'קליק' ראשוני מיידי, ומאז לא נפרדו. הן חזרו לארץ אחת אחרי השנייה, ילדו זמן קצר אחת אחרי השנייה, וכשהיו בחופשת לידה, כל אחת מהן עשתה חשבון נפש וחישבה מחדש את מסלול הקריירה שלה.

כך נולדה לפני ארבע שנים פלטפורמת השקעות ההון סיכון שלהן, שמבוססת על מודל של מימון המונים, שבו משקיעים מכל העולם יכולים לקחת חלק בהזדמנות פיננסית שבאופן רגיל הייתה חסומה בפניהם, באמצעות השקעת מינימום של 10,000 דולר. "עד היום גייסנו ב-iAngels כ-100 מיליון דולר, והשקענו ביותר מ-100 סטארט-אפים. המצאנו 'חיה חדשה'. אנחנו בעצם יוצרות את קרן ההון-סיכון של העתיד", מסבירה אסיא. "יזמים יכולים להתנהל מול גוף השקעות אחד, ולא להתפזר מול גופים שונים, ומצד שני, ליהנות מהחיבור לרשת של משקיעים מכל העולם". רשת המשקיעים של iAngels מונה כ-1,000 איש מכ-50 מדינות בעולם.

כמה זמן עבר מהרגע שזיהיתן את הפוטנציאל ועד שהקמתן את קרן הבלוקצ'יין?

הוד מויאל: "התחלנו להשקיע בסטארט-אפים של בלוקצ'יין לפני יותר משנתיים, אבל עבר זמן עד שהייתה התעוררות. התחושה הייתה שזה לוקח יותר זמן ממה שאנשים ציפו. לפני עשרה חודשים, בערך, נפל לי האסימון שמשהו הולך לקרות. הרגשתי ששינוי מאוד משמעותי עומד להתחולל, עם פוטנציאל לשנות את העולם. זה היה רגע של הארה, ידעתי שזהו, זה מגיע עכשיו. זה היה מאוד מרגש עבורי. הרבה זמן לא חוויתי תחושה כזו של שכנוע כמו שהרגשתי באותו רגע.

"בדרך כלל, להקים קרן לוקח שנה או שנה וחצי, עד שאתה עושה את כל הביקורת, במיוחד כשאתה עוסק בנכס חדש. עשינו את זה תוך שבעה חודשים, והיינו בין הראשונים שהקימו כאן קרן כזו, זה מראה על משהו. זה לא אומר שעכשיו אנחנו מבינים בדיוק מה קורה עם התעשייה הזו, כולם נמצאים בנקודה שבה הם מכינים את עצמם לכל אפשרות".

כאן המקום לדבר על הקשר ההדוק בין הבלוקצ'יין למטבע הדיגיטלי שמסעיר את השוק - ביטקוין. המטבע הזה, שבחודשים האחרונים רשם נסיקה מטאורית - במהלך דצמבר מחירו הגיע לשיא של כ-20 אלף דולר לביטקוין אחד - הוא שחשף לעולם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לאחרונה אף התייחס לביטקוין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשאמר: "האם דינם של הבנקים בסופו של דבר להיעלם? התשובה היא כן. האם צריך לעשות את זה מחר והאם צריך לעשות את זה דרך הביטקוין? סימן שאלה".

"אני מסכימה עם הרבה ממה שנתניהו אמר. עולם הבנקאות יעבור טרנספורמציה, ותפקיד הבנק ישתנה", אומרת הוד מויאל. "הביטקוין נוצר כתגובה למשבר הפיננסי של 2008, כביטוי להתקוממות נגד השלטונות שמדפיסים כספים ומדללים לנו, לאזרחים הפשוטים, את ערך הכסף, כדי להציל חברות ענק חסרות אחריות.

"אם הביטקוין יהפוך תחליף לזהב, כמו שספקולנטים רבים משערים, אז ערכו של מטבע ביטקוין יכול להגיע ל-300 אלף דולר הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים.

"בקהילה שמשתמשת במטבע יש גרעין ליברטריאני ואנטי ממסדי שדומה לתרבות התוכנה החינמית משנות ה-90, המחזיקה בערכים אנטי מסחריים ואנטי ממסדיים חזקים. למרות הצד המסחרי הדומיננטי, יש פה משהו אידיאולוגי עמוק".

הבלוקצ'יין הוא ביטוי לעולם שבו הצרכנים מנסים להשתחרר מכבלי התאגידים?

אסיא: "מוקד הכוח עובר לצרכן, והוא רוצה להיות זה שמחליט. הוא דורש שקיפות, מיידיות, ערך מוסף ואוטונומיה על כספו. צרכן שכבר חשוף למטבעות קריפטוגרפיים (דיגיטליים), בדרך כלל שואף להגדיל את החשיפה ההשקעתית שלו בנכסים הפיננסיים האלה, ולא נוטה להמיר אותם חזרה למטבעות רגילים. נוצר כאן שוק חדש של צרכנים שלא צורכים שירותים מהמערכת הבנקאית המסורתית".

איך זה ישנה את העולם הפיננסי?

הוד מויאל: "תשתית הבלוקצ'יין מאפשרת לאנשים לשתף פעולה, להתקשר בעסקאות ולסחור באופן ישיר, כמעט בחינם, וללא צורך בידע קודם. התשתית הזו כבר ניתנת לנו באופן חלקי דרך המערכות הבנקאיות, חלק שיהפוך למיותר ככל שהבלוקצ'יין יחדור לעומק השוק. זה לא אומר שהבנקים ייעלמו, אבל זה בהחלט אומר שהתפקיד שלהם, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, עומד להשתנות.

"לבנקים יש יתרון משמעותי - הם מגובים על ידי רגולציה. בניגוד לתעשיות אחרות, את תעשיית הבנקאות אי אפשר להפוך בין לילה בעזרת טכנולוגיה בלבד. לבנקים יש זמן להתאים את עצמם לעולם החדש, והבנקים החדשניים כבר נוקטים בצעדים. בנקים דיגיטליים כמו פפר וביט, לדוגמא, כבר משנים את הבנקאות מכיוון שהם מיישרים קו עם הערכים החברתיים של הדור הנוכחי. הבלוקצ'יין תחולל במערכת הפיננסית והרגולטורית את מה שחולל האינטרנט לחברות המדיה והפרסום".

אסיא: "אלה שייערכו לשינויים יהיו בעמדת כוח בבנקאות העתיד. כיום תחום הבנקאות מאוד כבד ורווי בתהליכים יקרים, איטיים וביורוקרטיים. הדור של היום מחפש מוצרים רלוונטיים ומותאמים אישית, שמקנים ערך ושקיפות. הבנקים של העתיד ישתמשו ברשתות ובמערכות היחסים עם הלקוחות כדי להפוך לפלטפורמות תשלומים, הפצת שירותים פיננסיים והשקעות. התשתית הטובה ביותר ליצירת פלטפורמות אלו היא הבלוקצ'יין".

"שוק חדש של צרכנים שלא צורכים שירותים מהמערכת הבנקאית המסורתית". שלי הוד מויאל ומור אסיא / רונן פדידה

כולם רוצים ביטקוין

על השאלה מדוע חברות מנפיקות מטבעות דיגיטליים חדשים, להוד מויאל יש תשובה חדה וברורה: "שוק ההון שבור. חברות לא רוצות להנפיק היום מניות בבורסה, הן מעדיפות להישאר פרטיות. תהליך ההנפקה ארוך, יקר, ביורוקרטי, וטומן בחובו המון חשיפה. היקפי המסחר בבורסות יורדים, ומנגד, מתנהל מסחר בהיקף של מיליארד דולר ביום במטבעות דיגיטליים. אם, למשל, חברה רוצה לגייס הון ממשקיעים מכל העולם, ושכל אחד מהם ישקיע בה 50 אלף דולר - היא לא יכולה לעשות זאת בהנפקה בבורסה. הבלוקצ'יין פותח לחברות אפשרויות להנפקה גלובלית".

אסיא: "הבלוקצ'יין נותן למשקיעים המון כוח. תחשוב, למשל, שכיום יש לי תיק השקעות שמנוהל בבנק. אם אני רוצה ביום חמישי אחר הצהריים לבצע טרנזקציה בינלאומית כמו מכירת מניות בבורסה זרה - זה לא יקרה עד יום שני, כי זה תלוי בשעות העבודה של הבנק שלי ושל הבנקים בחו"ל. במושגים של חיי מסחר, הפסדתי נצח. הבלוקצ'יין, מנגד, מאפשר לי לבצע בכל רגע טרנזקציה מהירה בלחיצת כפתור, כי הכסף יושב ב'ענן' ולא על שרתים של בנק".

מה הפרופיל הממוצע של משקיע בלוקצ'יין?

אסיא: "רוב הכסף בתעשייה מגיע כיום מכמה עשרות מיליארדרים שעשו הרבה מאוד כסף מביטקוין, ומחפשים להעשיר את הפורטפוליו שלהם בעוד סוגי מטבעות. במקביל, כל יום נכנסים משקיעים חדשים לשוק".

הוד מויאל: "נורא קשה לאפיין את המשקיעים החדשים, כי אלה אנשים מכל התחומים - אפילו הבייביסיטרית שלי שאלה אותי איך לקנות ביטקוין - מה שמוסיף עוד רובד של סיכון. אני מקבלת פניות מהרבה אנשים שרוצים לקחת חלק במה שקורה. כמעט כל מי שאני מכירה קנה ביטקוין בחודש האחרון.

"השוק הזה עבר את החצי טריליון דולר, ואנחנו רואים עלייה משמעותית במחירים בזמן שהטכנולוגיה עדיין לא באה לידי מימוש בחיי היומיום שלנו. הערך שלה עלה הרבה יותר מהערך שהיא מביאה כרגע, ולכן צריך להיזהר. כל אחד צריך לשבת לחשוב עם עצמו מה מתאים לו, כי כמו שהשוק עולה היום הוא יכול גם לרדת. אנחנו כבר השקענו במטבעות שירדו ב-80%, ואז עלו בחזרה, ואפילו יותר.

"מצד שני, יש בזה משהו מרגש, כמו המהפכה הטכנולוגית הראשונה של האינטרנט. יש פה דברים שתמיד משכו את המוחות המבריקים, היזמים המוכשרים והמשקיעים הגדולים. אנחנו משקיעות בטכנולוגיות בתחום התשתיתי, שאנחנו מאמינות שיוכלו לשרוד מפולת".

אפשר כבר לדבר על בועה בשוק המטבעות הדיגיטליים?

אסיא: "בדומה למהפכת האינטרנט ולבועת הדוט.קום שהתפוצצה בסוף שנות ה-90, גם בבלוקצ'יין כיום יש סימנים של בועה. יש הייפ, יש 'חרדת החמצה', יש בהלה לזהב. אנשים שומעים סיפורי הצלחה של כאלו שהשקיעו בביטקוין לפני שש-שבע שנים, כשהוא היה שווה פחות מדולר, ומאז המטבע עלה במאות אלפי אחוזים, וחושבים שאולי אם ישקיעו במטבע דיגיטלי חדש, גם הוא יצליח כמו הביטקוין. גם כשבועה מתפוצצת הרבה חברות טובות ומצליחות ממשיכות להצליח, ויש כאן עמודי תווך שכנראה יישארו יציבים".

במה שונה השקעה בחברת בלוקצ'יין מהשקעה בסטארט-אפ בתחום האינטרנט?

הוד מויאל: "פה אתה לא משקיע בחברה, אלא בנטוורק, ואתה קונה אסימון, לא מניה. בחברה, בתור בעל מניות יש לך זכויות כמו זכות הצבעה וזכות רווחים. בבלוקצ'יין אין לך את הזכויות האלה, אתה באותה הסירה עם היזמים, המשתמשים והמשקיעים האחרים. זה כמו להשקיע בכלכלה שיתופית, ולטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל עצום".

רמת אבטחת המידע של פלטפורמת הבלוקצ'יין טומנת בחובה גם סכנות. כך, למשל, בשל האנונימיות של הפלטפורמה היא משמשת גם עבריינים, המוצאים בה מפלט נוח למימוש עסקים מפוקפקים. "היו לאחרונה מקרים של הנפקת מטבע דיגיטלי שבהם בזמן הגיוס נגנבו כספים", מספרת אסיא. "זה קרה מכיוון שהאקר שתל בתוך אתר האינטרנט של החברה המנפיקה כתובת דיגיטלית שגויה, ואז משתתפי ההנפקה העבירו ללא יודעין את כספי ההשתתפות שלהם לאותה כתובת. זו עוד סיבה טובה עבור משקיעים שאינם מתמצאים בשוק הזה להימנע מלהשתתף בהנפקות שלא ביצעו עליהם בדיקות וננקטו אמצעים למניעת האפשרות שמצב כזה יקרה".

השקעה במטבעות דיגיטליים היא עניין חדש למשקיעים, ורובם עדיין מפחדים מכך.

אסיא: "אני מאמינה בפיזור סיכונים. ביטקוין הוא המטבע הראשון והגדול ביותר, והוא כנראה לא הולך להיעלם. גם אתר (Ether) הוא מטבע דיגיטלי מבוסס. משקיע שמחפש חשיפה ראשונית לשוק, יכול להחזיק במטבעות המבוססים. כשבוחנים היסטורית את המטבעות, ניתן לראות ירידות משמעותיות, ועדיין לאורך השנים יש עלייה עצומה. במטבעות הדיגיטליים החדשים, שמחירם עדיין נמוך, יש הזדמנות לתשואות בשיעורים גבוהים".

אתן עצמכן מחזיקות במטבעות דיגיטליים?

אסיא: "כמובן, וגם ביותר מארנק דיגיטלי אחד. בן זוגי ואני התחלנו לקנות ביטקוין כשהוא עוד היה שווה פחות מדולר (הביטקוין הגיע למחיר של דולר רק בפברואר 2011, ר"ק), והמלצנו גם לחברים להשקיע בו".

יש דרך להבטיח שחברות שמנפיקות מטבע דיגיטלי יקיימו את ההתחייבות לרוכשים?

אסיא: "אפשר לשאול בדיוק את אותה שאלה על השקעה בסטארט-אפ שיש לו רק אבטיפוס למוצר, ומבקש השקעה של מיליון דולר. איך נדע שהיזמים לא ייקחו את הכסף וילכו לים? לכן אנחנו מבצעים לפני כל השקעה בדיקות נאותות, בוחנים את הצוות היזמי וגם בודקים את הסנטימנט בתוך קהילת הבלוקצ'יין כלפי אותו סטארט-אפ. כשמדובר בחברות שכבר יש להן ביד מוצר בטא, אנחנו נפגשים עם הצוותים, רואים איך המוצר עובד ומי האנשים שעובדים שם. אם אנחנו מאמינים במוצר, אנחנו מצפים שאחרי ה-ICO ערכו יעלה".

הרווחתי את החיים מחדש

"כשהקמנו את הקרן נכנסנו לזה עם הרבה תמימות", מספרת הוד מויאל. "חשבנו שנבנה אתר אינטרנט, נעשה שיווק בפייסבוק ואנשים יבואו וישקיעו 1,000 דולר, אבל זה לא עובד ככה. לבנות עסק זה אתגר. צריך לבנות מערכות יחסים ואמון עם אנשים. התחלנו את הכול מהמרתף של הבית שלי, בכל בוקר חשבנו 'מה נעשה היום' והגדרנו לעצמנו מטרות".

עזבתן עבודה נוחה עם הכנסה בטוחה לטובת העסק שלכן.

הוד מויאל: "לפני שהפכתי לעצמאית, עבדתי מסביב לשעון. הנוהג היה לחזור הביתה ב-12 בלילה. כשילדתי, הרווחתי את החיים שלי מחדש. קיבלתי פרספקטיבה, וזה פתח אותי לעולם. הבנתי שזו הזדמנות לקחת את החיים שלי לשלב הבא. לקחתי פסק זמן כדי לשאול את עצמי גם מה אני רוצה להשאיר מאחוריי ברמת ה'מורשת'. הנקודות האלו שאפשר לעשות בהן חשבון נפש הן אקוטיות בחיים".

יזמות היא הימור שדורש אומץ. לא פחדת?

הוד מויאל: "עבדנו בתחילת הדרך בלי שום הון. לאט לאט התחלנו לבנות מוצר. היה קשה לגייס את השקעת ההון הראשונית. עשינו פיץ' ועברנו בכל התעשייה. ישבנו אצל גיגי לוי. הוא לא הכיר אותנו ולקח הרבה זמן עד שהוא בכלל פינה עבורנו זמן. אני זוכרת שבסוף הפגישה, אחרי שדיברנו על החזון והחלום, הוא אמר 'טוב, אני אשקיע'. היינו בשוק. שאלנו כמה, הוא אמר '50 אלף דולר'. התרגשנו כל כך שמישהו מאמין בנו ורוצה להשקיע בנו. מיד אחר כך גייסנו עוד 300 אלף דולר ויצאנו לדרך. בעיניים שלנו אנחנו קודם כל יזמיות".

אתן יזמיות או משקיעות?

"גם וגם. כשאנחנו מדברות עם יזמים אנחנו יכולות להתחבר אליהם ברמה אחרת, כי אנחנו יודעות מה הם עוברים. הם מעריכים את זה שאנחנו מאוד בגובה העיניים, ומזהים אצלנו את הרעב ואת היכולת להכיל ולהבין מצבים".

בארבע השנים החולפות השתיים הספיקו להרחיב, לצד העסק, את התא המשפחתי. אסיא היא אם לארבעה ילדים (הקטן שבהם בן חמישה שבועות), והוד מויאל אם לשלושה. "יש בינינו חלוקת עבודה בלידות", צוחקת אסיא. "כשאחת מאתנו בחופשת לידה, השנייה עובדת בטירוף.

"בן הזוג שלי ואני מכירים מגיל 20. בניו יורק ראינו המון נשים שאומרות 'אנחנו עושות עכשיו 10 שנים קריירה, ואחר כך 10 שנים משקיעות במשפחה'. מבחינתי זה לא יכול לעבוד ככה. על אחת כמה וכמה בהייטק, שם את לא יכולה לקחת פסק זמן אפילו לחצי שנה. אז אין ברירה, את חייבת לעשות דברים במקביל. יש חיים פרטיים ויש עבודה, ואנחנו רצות 200 קמ"ש במקביל בשני המסלולים. אנחנו עמוק בזה. חיים, חולמים, וגם חושבים כל היום איך לגדל את העסק".

הוד מויאל: "מערכת הערכים והשאיפות שלי בחיים דומה יותר לשמיכת טלאים מאשר לפירמידה. כשמסתכלים מבחוץ איך אנחנו מנהלות את החיים שלנו, לא מאמינים שאנחנו חיות ככה. אנחנו יזמיות, הבעלים שלנו יזמים, יש לנו ילדים. לקחנו על עצמנו יותר סיכון ממשפחה טיפוסית. כשאתה מנהל עסק, אתה לא יכול לעבוד עד 17:00. אתה חוזר הביתה וזה איתך. זה גם הבייבי שלך.

"הליהטוט הזה של ללכת All in, גם לגדל שלושה-ארבעה ילדים וגם ללכת בכל הכוח על עניין היזמות, זה טירוף ואדרנלין נון-סטופ. אני חווה בשבוע אחד כמה דברים סופר מדהימים וסופר מלחיצים בו זמנית, וזה יצר אצלי חוסן מנטלי. למדנו להתמודד ולרכוש כישורים שמסייעים לנו להתמודד עם חיי היזמות".

מה למשל?

הוד מויאל: "קור רוח. אם היית לוקחת אותי ארבע שנים אחורה ואומרת לי שאתמודד עם הסיטואציות שאני מתמודדת איתן היום, לא הייתי ערוכה לכך. למדנו לווסת את הדברים שקורים לנו. גם אם יש יום קשה מאוד בעבודה, אנחנו יודעות לשים את זה בצד ולהיות עם המשפחה, ואפילו להצליח לישון בלילה".

הילדים גרמו לזה?

"ההורות עזרה לי לשמור על פרופורציה. אני מצליחה להגיע הביתה ולומר שעכשיו אני עם הילדים ולא להיות עם הטלפון. אחת התובנות שלי מבניית העסק היא החשיבות של להיות נוכח. וזה לא רק בעסק. זה גם במערכות היחסים שלך. אם אתה כל הזמן בטלפון, אז אתה לא שם בשביל האנשים שצריכים אותך. בעבודה, בחיים, במשפחה. זה אחד הדברים הכי חשובים שאני עובדת עליהם בשנים האחרונות".

ממוצע האקזיט

במועצת המנהלים שלהן יושב אביה של אסיא, ד"ר דני קרת, ממייסדי אמדוקס, וכפיר מויאל, בעלה של הוד מויאל, שהיה ממייסדי חברת המדיה מטומי ומנהל כיום את קרן Cyhawk Ventures. גם יוני אסיא, בעלה של מור (ובנו של דיוויד אסיא, מייסד מג'יק), ממייסדי פלטפורמת ההשקעות eToro, מלווה מקרוב את תהליכי הצמיחה של iAngels.

במה שונה הפעילות שלכן היום מהדרך שבה התחלתן?

אסיא: "בשנה האחרונה הפכנו להיות משקיע מוביל בסבבי הגיוס הראשונים של סטארט-אפים ונפח הפעילות שלנו גדל. אם בעבר השקענו עד חצי מיליון דולר בחברה, כיום אנחנו כבר שמים גם סכומים של 3-2 מיליון דולר. בגלל שבתחילת הדרך עבדנו במודל של השקעה משותפת, הרבה יזמים בתעשייה עוד לא מודעים לכך שאנחנו יכולות להתחייב על השקעות בסדרי גודל של 2 מיליון דולר לסטארט-אפ. אבל ההשקעות שהובלנו בשנה האחרונה יצרו תהודה סביבנו, ובתעשייה מתחילים להבין שאנחנו יכולות להוביל סבבים של גיוסי הון".

הוד מויאל: "95% מהחברות ש-iAngels השקיעו בהן עד היום עדיין פעילות. חמש חברות שהשקענו בהן כבר עשו אקזיט, ועוד כ-30 חברות הצליחו לעשות Up-Round - כלומר, סבב גיוס נוסף בשווי גבוה מהסכום שהשקענו. מלבד זאת, אפשרנו למשקיעים שלנו לממש את ההשקעות שלהם בין סבב גיוס ראשון לסבב שני בארבע חברות פורטפוליו, בתשואות משמעותיות של פי 5-2.5 בשנה. יש לנו עוד חברות שנמצאות בתהליכי מכירה מתקדמים".

איך אתן בוחרות במי להשקיע?

אסיא: "יש איזו מין רומנטיקה סביב השקעות של אנג'לים. הרבה פעמים שומעים אנג'לים אומרים שהם מתאהבים ביזם, אבל אנחנו יודעים שירח הדבש של האנג'ל עם היזם נגמר אחרי רבעון אחד, כשמתחילים לקבל את הדוחות של החברה. אז אנחנו אומרות: בואו נניח את הרומנטיקה הזאת בצד. החלטנו שאנחנו רוצות לעשות את התהליך הזה הרבה יותר אנליטי. יכול להיות שזה דווקא בגלל שאנחנו נשים".

הוד מויאל: "אנליטיות היא לא תכונה יותר נשית או גברית, זה פשוט עניין של אישיות ושל נטייה, ואצלנו זה ממש הטבע שלנו. תמיד הייתי מאוד אנליטית, מגיל 10 הייתי מנתחת בשיחות נפש מה ההוא אמר ומה ההיא. תמיד התחברתי למחקר. זה גם עניין של צניעות, ההבנה הזו שאנחנו לא יודעים הכול, ולכן אנחנו חוקרות הרבה וכמה שיותר".

איך היחס אליכן בעולם ההשקעות הגברי?

"ברור שזה שונה להגיע לפגישה עם נשים צעירות בנות 30, ואנשים לא רגילים לזה. קורה שיש סיטואציות שבהן אנשים מזלזלים או חושבים עלייך פחות בגלל שאת אישה, אבל אנחנו באות עם ביטחון וידיעה מי אנחנו".

לזוז, ומהר

מודל הרווח של iAngels מבוסס על דמי ניהול של 2% בשנה למשך ארבע שנים מכל תיק השקעות, ובסך הכול 8%. "נוסף על כך, אנחנו נקבל 20% מהרווחים על כל השקעה - אבל זה רק אחרי אקזיט או הנפקה", אומרת אסיא. "כשמבצעים השקעות בשלבי גיוס מוקדמים של סטארט-אפים (שלבי Seed או סבב A), הציפייה שלנו היא לאופק השקעה של לפחות חמש שנים. זו השקעה אסטרטגית ארוכת טווח".

במה שונה חוויית העבודה עם יזמים ישראלים לעומת יזמים אמריקאים?

אסיא: "ליזמים ישראלים יש גמישות מחשבתית ועסקית. אם יזם ישראלי נתקע בקיר, הוא פונה ימינה ועוקף אותו. הצורך שלנו כל הזמן לחדש ולזוז הוא אינהרנטי. הרבה משקיעים מעדיפים יזם שמקבל החלטה וזז מהר, גם אם ההחלטה לא תמיד נכונה, מאשר יזם שלא מקבל החלטות".

מה למדתן בשנה האחרונה ששינה את אופן ההתנהלות שלכן?

הוד מויאל: "למדנו על בשרנו הרבה בתחום הניהול. למדנו שעובדים שאתה מייצר להם עבודת סביבה נעימה, משחרר ונותן להם ליצור, הם יותר אפקטיביים, נאמנים ושמחים, מאשר עובדים שאתה יושב להם על הראש ומתקן להם כל הזמן טעויות. אם פעם הייתי עוברת על כל מייל שעובד כתב ומתקנת לו כל פסיק, היום אני יודעת להסתכל על המאקרו ולהבין שעצם זה שלא הערתי, ששחררתי ונתתי לו להגדיל ראש, היה יותר אפקטיבי ונתן לו תחושת שותפות.

"למדתי גם לא לפחד להיכשל, ולא להיכנס באנשים כשהם נכשלים. פעם הייתי נתקעת על זה ומתבאסת, והעובד היה מתבאס, ועושים פרצופים כל היום, וזה היה מתגלגל למקום לא טוב. כשאנשים מפחדים ממך או מפחדים לעשות טעויות, זה משתק ומתסכל אותם. אתה צריך לעודד אנשים לפעול ולקחת יוזמה, שיפתחו את העסק. זה אחד השיעורים הכי חשובים ביזמות".

מתוך 20 העובדים שלכן, יש רק שלושה גברים. זה די חריג בנוף של שוק ההון.

אסיא: "בגלל שיש לנו פתיחות לקבל נשים, יש ליותר נשים מצליחות נטייה להימשך אלינו. העובדות ב-iAngels הן כולן 'כרישות'. כל מי שנכנס אלינו מרגיש את זה מיד באנרגיה של המשרד. אנחנו מחפשות 'סופרסטאריות'.

"אנחנו הגוף שהשקיע עד היום בהכי הרבה סטארט-אפים של נשים. ועדיין, נשים הן מיעוט מקרב היזמים. רק בכ-10% מהסטארט-אפים שהשקענו בהם יש נשים בין מייסדי החברה".

מה תייעצו למישהי שששוקלת יזמות?

אסיא: "להיות יזמית זאת החלטה משפחתית. יש בזה המון סיכון. שלי ואני עבדנו שנה וחצי בלי משכורת. זאת עבודה קשה, שהופכת להיות חלק בלתי נפרד מההוויה שלך כל הזמן. יחד עם זאת, מרגע שעוברים ליזמות, קשה מאוד לחזור אחורה. אני לא רואה את עצמי חוזרת לתאגידים הענקיים שעבדתי בהם, כמו SAP או IBM.

"בכל התפקידים שעשיתי שם, תמיד הרגשתי שמנצלים רק חלק מהכישורים שלי. אמרתי למנהלים: 'אתם פשוט מפסידים עליי כסף. אני רוצה לעשות יותר, אבל התפקיד שלי מקצץ לי את הכנפיים'. זה היה האתגר שהוביל אותי בסופו של דבר ליזמות. אז אם מישהי עובדת כיום בארגון ומרגישה שהיא רוצה לעשות יותר - יזמות זאת דרך נפלאה לעשות זאת".

אתן אומרות שעבדתן שנה וחצי בלי משכורת - לא נשברתן באמצע?

הוד מויאל: "לא עלה בדעתנו שזה לא יצליח. כיזם אתה יודע שאתה יכול להיכשל, אבל לא באמת עולה בדעתך שזה יקרה. כשאתה מקים עסק, אתה רוצה לשמור כל שקל שיש לך לטובת העסק, כי כל שקל הוא קריטי. העדפנו שכל ההכנסות יישארו בחברה, ולהשתמש בזה כדי להביא אנשים לצוות. גם היום אני עוד לא ישנה באופן שקט לגמרי".

לכוון את הרמה האנרגטית

המשרדים של iAngels נמצאים בתל אביב, אבל אחת לחודש-חודשיים הן טסות לחו"ל לפגוש משקיעים ושותפים. "פעם בנסיעות לחו"ל היו מתאמים לי כל יום פגישות ומצגות אחת אחרי השנייה, והייתי מסיימת עם הלשון בחוץ, הרגשתי שאני לא בן אדם, לא היה לי שמץ של אנרגיה", מספרת הוד מויאל.

"היום, אם אני יודעת שיש לי מצגת גדולה, אני לא קובעת לעצמי שום דבר בין לבין. אני מתקלחת, מתפנקת, נחה, עוברת על הדברים שאני רוצה להגיד והשאלות שאולי ישאלו אותי, עושה טיול בחוץ ולא עושה כלום יום שלם, וכל זה כדי שבחמש אני אהיה מול המשקיעים במקום הכי טוב שאני יכולה להיות ברמה האנרגטית. במקום לשאוב את כל האנרגיות בפגישה אחרי פגישה, אני דואגת להשאיר אותן לדבר הכי חשוב של היום".

מה למדתן על ניהול זמן נכון?

הוד מויאל: "כשהתחלנו לעבוד, היו ימים שלמים שבהם מילאו לי את היומן בפגישות. נכנסתי למשרד, ועד סוף היום לא ישבתי אפילו דקה על המחשב. עם הזמן למדתי את החשיבות של לרווח ולקחת בעלות על היומן שלי, להקדיש זמן גם לעבודה שלי וגם לעובדים.

"חשוב לתכנן את היום, ולהקדיש אנרגיה לדברים החשובים באמת. אני גם דואגת לחזור הביתה מוקדם כמה פעמים בשבוע. אתה כאילו מקדיש פחות לעבודה, אבל באופן פרדוקסלי זה משפר אותך, כי אתה נוכח כל כולך ברגע שבו אתה נמצא, ואתה מפיק יותר. זו אחת התובנות הכי גדולות שלי: אתה צריך להקדיש בסוף היום חצי שעה של חשיבה לדברים שקרו לך. זה זמן מאוד מאוד קריטי, כי הוא מאפשר לך לנתח דברים, להבין אותם ולקבל החלטות".

לא מעט אנשים בישראל נדבקים ב'חיידק' הסטארט-אפ וקופצים למים העמוקים.

אסיא: "בישראל יש הכי הרבה מהנדסים ומנהלים פר נפש. כשמסתכלים בלינקדאין, לכולם יש סטארט-אפים. נשים פחות נוטות לקחת סיכונים, אבל אני ממליצה להן דווקא לאתגר את עצמן. כיום אני עובדת הרבה יותר שעות ממה שעבדתי כשכירה, אבל עכשיו אני זאת שקובעת את כללי המשחק ואת סדרי העדיפויות שלי, וזה שם בידיים שלי המון כוח".

עידן המטבעות הדיגיטליים

היישום הראשון והמוכר ביותר של טכנולוגיית הבלוקצ'יין הוא הביטקוין, שהונפק לראשונה בינואר 2009. זהו מטבע דיגיטלי עצמאי לחלוטין, שאינו תלוי או מונפק על ידי גוף מרכזי. חשבונות הביטקוין מכונים 'ארנקים דיגיטליים'. תנועות והעברות ביטקוין בין ארנקים מקובצות בתוך 'בלוקים' של נתונים, המקושרים זה לזה בשרשרת ארוכה המכונה בלוקצ'יין.

תהליך הייצור של מטבעות דיגיטליים חדשים נקרא 'כרייה'. כיום נסחרים בעולם יותר מ-1,300 סוגים שונים של מטבעות דיגיטליים, ושוויו הכולל של שוק זה נאמד בקרוב ל-600 מיליארד דולר - אם כי השינויים עצומים ברמה היומיומית.

שוק העבודה העתידי

"בעתיד הלא רחוק נראה יותר ארגונים מבוזרים של אנשים שמתארגנים מכל קצוות העולם על מנת לעבוד על פרויקטים ביחד", אומרת אסיא. "העבודות יהיו בנויות מחלקים קטנים (Tasks), שיפורסמו באופן שקוף בזירות (marketplaces), ויתומחרו במטבעות דיגיטליים. צוותים וירטואליים יעבדו במתודולוגיית סקראם באמצעות תשתית הבלוקצ'יין ובעזרת חוזים חכמים, ועבודתם תיבדק ללא מגע יד אדם. הילדים שלנו יגדלו לעולם תעסוקה שונה מאוד".

לברוא את התפקיד הבא שלך

הוד מויאל: "יזמות לא מתאימה לכל אחת. זה דורש אומץ. אובייקטיבית, סיכויי ההצלחה נמוכים. את צריכה לבדוק אם יש בשורה חדשה שאת רוצה להביא לעולם. כשאת עובדת בחברה גדולה, כמו גולדמן זאקס, יש מאחורייך מותג חזק, ואת קונה את האמון של אנשים עוד לפני שהוצאת מילה מהפה. אבל כשאת עובדת מהמרתף שלך, כמו שאנחנו עשינו, ועוד לא צברת הרבה ניסיון, את צריכה לעשות עבודה שיווקית גדולה מאוד.

"אז קודם כל, יזמות מתאימה לאנשים שיווקיים באופיים, ולכאלה שמוכנים לקחת סיכונים. גם כיום אנחנו חברה קטנה, אז תמיד מרחפת מעלינו העננה של חשש מכישלון. אבל אופטימיות זאת תכונה חשובה ליזם, כי בתעשייה שלנו קורים כל הזמן דברים מדהימים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות