"כמה היתרים שיבקשו": גל עובדים זרים בדרך להייטק

בימים הקרובים תעלה רשות האוכלוסין טופס מקוון שיקל משמעותית על תהליך קבלת ההיתרים ■ עם זאת, ברשות החדשנות אומרים כי הכוונה היא לייבא רק כמה מאות עובדים

עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק
עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק

האם אלפי אנשי הייטק זרים צפויים לזרום לישראל החל מהשנה הקרובה, כחלק מהמענה למצוקת העובדים שעליה מתלוננות החברות? לפחות מבחינת רשות האוכלוסין, זו בהחלט אפשרות. "בשבוע הקרוב נשיק טופס מקוון להגשת בקשות להבאת מומחים זרים", אומר ל"גלובס" יואל ליפוביצקי, ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

"יצרנו ממשק מול רשות החדשנות, וכל חברה שאקבל פידבק מהרשות שהיא חברת הייטק מוכרת, אוטומטית אתן לה היתר להביא מומחים, כמעט בלי לבדוק כלום. בלי ועדות ובלי סיפורים. חברה שרוצה מומחה לא תצטרך יותר לשלוח את זה בדואר כמו היום ולחכות שבועיים-שלושה, או לבוא פיזית. היא תוכל להגיש בקשות מרחוק ולצרף את כל המסמכים".

- כמה היתרים כאלה תיתן?

"כמה שיבקשו".

- גם אם יבקשו 3,000, לדוגמה?

קיראו עוד ב"גלובס"


"כמה שיבקשו. אין לנו מכסה במומחים".

- זה פתרון שונה מהחלטת הממשלה בינואר לפני שנה.

"זה מעט שונה, אבל מחפשים כל הזמן איך לעזור להייטק, שהוא מנוע הצמיחה הכי חשוב של המשק".

מחסור של עשרת אלפים עובדים

בינואר לפני שנה אישרה הממשלה את "התוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק", תוצאה של עבודת מטה והחלטות ממשלה בנושא מאז 2011. התוכנית כוללת שורה ארוכה מאוד של פעולות, ובהן הקמת ועדת שרים בנושא בראשות ראש הממשלה; והקמת צוות מקצועי בנושא בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה, המדען הראשי והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה. מטרת התוכנית היא לתת מענה למחסור מוערך של עשרת אלפים אנשי הייטק, שמתוכם כמה מאות בלבד אמורים להגיע מדי מחו"ל.

התוכנית התמקדה בעיקר בכוח האדם המקומי הפוטנציאלי, אך כללה גם התייחסות לעובדים מחו"ל. "התוכניות יתמקדו בעיקר בישראלים חוזרים ובזכאי שבות, אך יכללו גם צעדים שיקדמו, בהתאם לצורך, הבאת עובדים זרים מומחים, שיעבדו בחברות הייטק על פי הנוהל וישתכרו לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק", נכתב. כדי לקדם את המהלך נוסחו כללה ההחלטה כמה הוראות: הוספת אנשי ההייטק לרשימת המומחים בתקנות המאפשרות להם לעבוד בישראל; קידום החלטת ממשלה מיולי 2016, שמטרתה לאפשר לבני זוג של מומחים בהייטק לעבוד בארץ; לאפשר לעד 500 זרים שלמדו בישראל לעבוד עד שנה בתעשייה המקומית; ליצור מאגר מידע של חברות הייטק, לייעל את ההליך לאישור הבאת מומחים זרים; וליצור בתוך ארבעה חודשים מערכת מקוונת להגשת בקשות להגעת מומחים בהייטק.

לוח הזמנים של החלטת הממשלה אמנם לא מומש עד כה, אבל המערכת המקוונת צפויה לעלות בימים הקרובים. ליפוביצקי אומר שגם שאר ההוראות נכנסות לתוקף בהדרגה. "ברבעון הקרוב ייכנס עניין בני הזוג של מומחים בהייטק, שעד היום לא הורשו לעבוד כי ההנחה היתה שזה פשוט תופס לישראלים מקום עבודה. התקנות שמאפשרות לבני זוג לעבוד ייכנסו לתוקף בחודש הקרוב, אבל רק בהייטק.

"הקלה נוספת שיש בנוהל הוא שסטודנט זר שלמד כאן מקצועות הייטק, שפעם היה צריך להרוויח מיד כפול מהשכר הממוצע כדי להישאר אחרי הלימודים ולעבוד כאן. עכשיו הוא יוכל לעבוד למשך שנה בלי הגבלה, מן סטאז'. רק אחר כך ההגבלה תיכנס לתוקף".

- איך מתנהל התהליך כיום?

"התהליך הוא החסם שעליו התלוננו. המצב הוא שאתה מגיש ניירות ומחכה חודשים, כי צריך חוות דעת של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, ולפעמים גם של מינהל תעשיות. עורכי הדין הנדרשים שלוקחים לחברות 5,000-6,000 דולר לכל עובד, שזה בעיניי הזוי ולא הגיוני. אנחנו נבדוק את הבקשות באופן ממוחשב וניתן תשובות בתוך ימים, לא יותר משבוע".

- לכמה זמן העובדים יקבלו היתר?

"ההיתר הוא בדרך כלל לשנה, אבל להייטק אני נותן כבר לשנתיים. עם זאת, רישיון העבודה מתחדש כל שנה על פי חוק הכניסה לישראל, וזה אחד הדברים שאגף התקציבים באוצר רוצים לשנות. העניין הוא שרוב החברות לא רוצות את זה, כי לפחות בשנה הראשונה הן רוצות לראות מי העובד, אם הוא משתלב ועומד בציפיות. בנוסף, אגרה שנתית למומחה היא 9,600 שקל, תוסיף לזה 1,200 שקל של בקשה להיתר ועוד 180 שקל לרישיון. לא בטוח שכל חברת הייטק רוצה לשלם אגרות לחמש שנים מראש, זה הרבה כסף".

נוהל נוסף של רשות האוכלוסין, שנכנס לתוקף כבר לפני כחצי שנה, נוגע לעובדים שבאים לישראל לתקופות של עד 45 יום - ובהייטק, עד 90 יום. עד אז עובדים אלה נכנסו לישראל באשרת תייר, ולמעשה היו עובדים לא חוקיים. "עכשיו יש נוהל מאוד זריז, מגישים בקשה במייל ומקבלים תשובה בתוך כמה ימים", אומר ליפוביצקי. "התנאי של משרד העבודה היה שיקבלו לפחות פעמיים שכר ממוצע, כדי למנוע מצב שמזמינים לפה הייטקיסטים לתכנות קצר וללכת".

על בסיס הנוהל הזה מציע אגף התקציבים באוצר ליצור בחוק ההסדרים, שטיוטתו פורסמה היום, מסלול ארוך טווח נוסף להבאת אנשי הייטק. ההצעה אומרת כי המסלול המהיר לא יהיה לשלושה חודשים בלבד אלא לשנה, וברשות האוכלוסין עשויים לתמוך בה, מתוך תפיסה שהסיכוי לטעויות בעבודה מול חברות הייטק מוכרות קטן. בנוסף מבקש האוצר לקצר את הנוהל להארכת השהות בשלבי ההמשך לחמש שנים, הצעה שכרוכה באישורים משפטיים שספק אם יהיה ניתן לקבל, מחשש לקביעת תקדים שתעלה דרישה להחיל גם בתחומים אחרים. רעיון נוסף של האוצר, להנמיך את הרף משכר כפול מהממוצע לפי 1.5, לא נכנס לטיוטת חוק ההסדרים.

ישראלים חוזרים ועולים חדשים

התנהלות הממשלה בסוגיית העובדים הזרים בהייטק היתה עד כה מופת של הליכה בין הטיפות. מצד אחד היא כללה היענות ללחץ בכירי ההייטק, הטוענים למחסור של אלפי מהנדסים ומפתחים, הפוגע קשות בתעשייה; ומצד שני היתה זהירה, איטית ומהוססת מספיק, כדי לא לעורר מחאה זועמת בקרב עובדי ההייטק הישראלים.

הפוטנציאל הנפיץ של הסוגיה התגלה בסוף פברואר 2016, בעקבות דיווח בחדשות 10 על תוכנית ראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר הבאת כמה מאות אנשי הייטק זרים בשלב הראשון, ואלפים בשלב השני. תגובות עובדי ההייטק לדיווח ולדיווחי הפולו-אפ באתרי החדשות היו חריפות. "פתרון מטורף", "סיבה לעבור למקום אחר", "חוצפה מטורפת" ו"אולי נייבא רק ראש ממשלה?", היו רק דוגמאות ספורות מתוך מאות תגובות באתרי החדשות.

אנשי ההייטק שהגיבו טענו פעם אחר פעם שהמחסור אינו אמיתי: שמהנדסים בני יותר מ-45 מתקשים למצוא עבודה למרות ניסיונם הרב, כשמהצד השני בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אינם מתקבלים לעבודה על רקע היעדר ניסיון. בוגרי מכללות הלינו גם על זלזול בלתי מוצדק ביכולותיהם. על פי טענות אנשי הטכנולוגיה, מנכ"לי ההייטק מחפשים לחסוך בשני הכיוונים: להימנע מתשלום שכר גבוה לבעלי ניסיון רב, ובמקביל לא לקחת על עצמם את עלויות ההכשרה של עובדים צעירים.

לדברי נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, בעיית המחסור בעובדים נוגעת למגזרים ספציפיים בתוך עולם ההייטק. "אם פעם מה שהיית שומע הכי הרבה שחסר זה כסף למו"פ, אז היום בתחרות צמודה על המקום הראשון זה הנושא של עובדים מיומנים - אלה שעוסקים בתכנות, בהנדסה, בקצה הגבוה של הפירמידה. רואים את זה בכל האינדיקטורים: השכר מטפס מעבר לשכר בשאר התעשייה ובשאר המשק, הזמן לאייש כל משרה עולה, והתחרות מאוד גדולה".

קריגר-כרמי, שבמסגרת תפקידה ברשות החדשנות עוסקת ביישום החלטת הממשלה, מסבירה כי צמצום המחסור עובר במיצוי הפוטנציאל בקרב חרדים, ערבים, נשים ובני 45 פלוס, שנפתחו עבורם תוכניות של הממונה על התעסוקה במשרד העבודה, רווחה ושירותים חברתיים, וכן של המועצה הלאומית לכלכלה. מאגר שני הוא באוכלוסייה הכללית, בעיקר דרך האקדמיה וקורסי התכנות החוץ-אקדמיים (Coding Bootacamps) שייצאו השנה לדרך בהשקעה של 20 מיליון שקל. בשונה מגישת רשות האוכלוסין וההגירה, קריגר-כרמי מדגישה כי תוכנית העבודה אינה להביא את כל אנשי ההייטק החסרים מחו"ל, אלא כמה מאות לכל היותר.

דברים אלה תואמים את הודעת רשות החדשנות מלפני שלושה חודשים, שכללה פירוט של מספר עובדי ההייטק החדשים מכל אפיק פעולה. הרשות הציבה יעד גבוה של 20,000 אלף עובדים חדשים בשנה, כדי להגדיל את מספר עובדי ההייטק מ-270 אלף כיום לקרוב ל-600 אלף בעוד עשור. על פי הטבלה של הרשות, רק 1,500 מ-20 אלף העובדים החדשים יגיעו מדי שנה מחו"ל, ובמספר זה נכללים לצד הזרים גם ישראלים חוזרים ועולים חדשים.

"בלונדון הגיוסים יותר קלים"

שגיא דודאי, סמנכ"ל בכיר למו"פ בחברת Vonage האמריקאית, המספקת שירותי תקשורת על גבי האינטרנט, מנהל חמישה מרכזי פיתוח: אחד ברעננה, אחד בלונדון ושלושה בארה"ב. לדבריו, בכל רגע נתון ישנן בין 20 ל-50 משרות פתוחות במרכז הפיתוח הישראלי של החברה: "המחסור מורגש בכל התחומים: צד משתמש, צד שרת, מפתחי Full Stack, מעצבי ממשק משתמש, בודקי תוכנה, מנהלי מוצר טובים".

- כמה זמן לוקח לאייש משרות בישראל?

"אם אני מחפש בוגר אוניברסיטה עם אפס ניסיון, זה יכול לקחת שלושה חודשים. השמה של מומחים מנוסים, למשל אנשי בינה מלאכותית, למידת מכונה או סייבר, יכולה לקחת גם חצי שנה ויותר".

- איך זה בלונדון?

"יש לנו שם צוות עם קרוב ל-100 אנשים, שמגיעים מ-40 מדינות באירופה וגם מישראל. שם כל אחד יכול לעבוד ולקבל ויזת עבודה, אז הגיוסים הרבה יותר קלים".

- יש טענה שאין מצוקת עובדים, כי התעשייה לא משתמשת מספיק בעובדים בני 45 ומעלה ובבוגרי תואר אקדמי ללא ניסיון.

"האוכלוסייה שתיארת היא אחוז גדול מהעובדים אצלנו".

לדברי רותם אמיתי, סמנכ"לית כוח אדם בסטארט-אפ Riskified, העוסק במניעת הונאות אשראי במסחר מקוון, "לרוב המשרות שאנחנו מפרסמים מגיעים לא מעט מועמדים. ברור שלעובדים המאוד איכותיים יש אפשרויות ועליהם יש תחרות. בנוסף, יש תפקידים ספציפיים שהם תפקידים קשים. למשל, כשאתה מחפש DevOps (מפתחים המתמחים בשילוב בין הפיתוח לתפעול), תפקיד שקיים בשוק בערך שבע שנים, או כשאתה מחפש ראש צוות DevOps, עם לפחות 4-6 שנות ניסיון, כמה כאלה אתה כבר יכול למצוא?

"בכלל, כל התחומים שיותר חדשים ומאוד פופולריים היום מאתגרים יותר. למידת מכונה, מדעני מידע, אלה לא מקצועות שקל לנו למצוא, הם יחסית חדשים. למצוא מדען מידע טוב יכול לקחת שלושה חודשים, בהנחה שלא רוצים מישהו מתחיל שאתה תלמד".

דודאי סבור שהבאת מאות אנשי הייטק מיומנים מחו"ל היא "טיפה בים. אני לבד מחפש כרגע 50 אנשים כמה שיותר מהר, ויש עוד הרבה חברות כמוני. אם זה פיילוט שיאפשר בעתיד מספרים יותר גבוהים, אני מניח שזה בסדר".

- כמה עובדי הייטק זרים צריך להביא לפה?

"אם היו מאפשרים להביא מאסה קריטית, נניח 2,000 בשנה, שיוכלו לשהות כאן שנתיים, אני מאמין שזה היה מייצר תהליך. זה היה מגביר את התחרותיות, עוזר לגייס אנשים הרבה יותר מהר ואנשים הרבה יותר איכותיים. אם דבר כזה יקרה פה זאת תהיה בשורה ענקית".

- לא למפתחים ששכרם יירד.

"זה יחזיר את המצב לשפיות. לא מזמן קראתי בכל מיני מקומות על מספרים מטורפים, לא נורמליים, שמשלמים פה למהנדסים, אז זה יהפוך את זה ליותר נורמלי. עדיין בהייטק משתכרים טוב והחברות מרוויחות טוב, אז לא צריכה להיות שום בעיה".

בעיית המחסור בעובדים
 בעיית המחסור בעובדים