פרשת קרטל מדי המים: עונשי מאסר בפועל לבכירי החברות

למעלה מ-13 שנים לאחר פגישה סודית שהיוותה את יריית הפתיחה לפרשת "קרטל המים", גזר ביהמ"ש על שורה של מנהלי ובכירי חברות המים עונשי מאסר בפועל שנעים בין חודש אחד ל-4.5 חודשים, עבודות שירות, וקנסות שנעים בין 750 אלף שקל (שהוטלו על החברות) לכ-30 אלף שקל.

ראשיתה של הפרשה הייתה בחודש ינואר 2004, בפגישה בה נכחו אבי בן דרור, ששימש אז כמנכ"ל חברת ארם שירותי מדי מים; יעקב צויגנבוים, אז מנכ"ל חברת מדי ורד בע"מ שמכרה מדי מים חדשים ומשופצים; גבריאל אלטמן, מי שהיה מנהל פעיל ובעל מניות במדי ורד; ושלומית אור, ששימשה כמנהלת חברת מד תקין בקרת מים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. במהלך הפגישה האמורה, או במועד סמוך לה, הסכימו הצדדים כי החברות ארם, מדי ורד, מד רימונים ומד תקין ישמרו על הסטטוס קוו הקיים ולא יתחרו זו בזו במקומות בהם אחת מהן כבר עובדת במשך שנתיים.

עוד הסכימו המתחרים בדבר חלוקת אזורי עבודה, קביעת מנגנון הכרעה משותף לכל הצדדים במקרה בו תיאלץ אחת החברות להפסיק את עבודתה במקום מסוים, החרמה של לקוחות אשר אינם עומדים בהתחייבויותיהם הכספיות כלפי צד להסדר. ההסכמות המתוארות לעיל ינוצלו על ידם להעלאת מחירים או לשימורם, והענשת מי מהצדדים או החברות אשר יחרוג מההסכמות האמורות.

את עיקרי הפגישה תיעד בן דרור במסמך שערך תחת הכותרת "הסכמות" - מסמך שהפך בהמשך לראיה המרכזית נגד המעורבים בפגישה, אשר הואשמו באחת מפרשות עריכת הקרטל החמורות ביותר, "פרשת קרטל מדי המים". באפריל השנה הורשעו המעורבים בפגישה, וכן מנהלים נוספים בחברות מדי המים, בשורה ארוכה של עבירות הסדרים כובלים, חלוקת השוק ותיאומי מכרזים. בהכרעת הדין החמורה, שנפרשה על פני 540 עמודים, ניתח השופט עודד שחם את 21 האישומים שיוחסו לנאשמים ולחברות שעמדו בראשן והרשיע אותן במרבית העבירות, מלבד שני אישומים שמהם זוכו הנאשמים.

החברות ומנהליהן הורשעו בכך שבין השנים 2004 ל-2009 תיאמו כעשרים מכרזים שונים שנערכו על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים. המכרזים שתואמו היו מכרזים לרכישה, שיפוץ והסבה של מדי מים. כתב האישום פרס יריעה רחבה של תיאומים וכלל רשימה ארוכה של אישומים בגין פרשות שונות של תיאום מכרזים. החברות שהורשעו הנן ארד וארם (מקבוצת ארד), וכן חברות מדי ורד ומד רימונים.

כמו כן, הורשעו מנהליהן של חברות אלה בגין מעורבותם בתיאום המכרזים, וביניהם: אבי בן דרור, גלעד האוזמן, ניצן כהן, אייל הדר, יעקב, יצחק ג'רבי ואחרים. עקב היקפם הכספי של התיאומים והשיטתיות בה הם נעשו, החברות ומנהליהן הורשעו גם בעבירות של קבלת דבר במרמה.

מאסרים בפועל ועבודות שירות

הבוקר גזר השופט עודד שחם את דינם של 10 נאשמים בפרשה וחמש חברות: אבי (ויקטור) בן דרור, חברת ארם שירותי מדי מים, גלעד האוזמן, ניצן כהן, אייל הדר, חברת ארד בע"מ, יעקב צויגנבוים, מוטק ויארניק, חברת מדי ורד, יצחק ג'רבי, חברת מד מים רימונים, דניאל בן עזרא, חברת גת מדי מים, רועי פייגין ועו"ד אריאל ג'רבי.

על בן דרור, ששימש כמנכ"ל חברת ארם בעת ביצוע העבירות, ונחשב לנאשם מרכזי בפרשה, הטיל השופט שישה חודשי מאסר, מהן 4.5 חודשים לריצוי בין כותלי הכלא, והיתרה בעבודות שירות. בנוסף, בעוד רשות ההגבלים דרשה להטיל על בן דרור קנס שינוע בין 150 ל-300 אלף שקל, בחר השופט להטיל עליו קנס נמוך מהמתחם האמור, והטיל על בן דרור קנס בשיעור של 125 אלף שקל. המדינה עתרה גם לפסילתו של בן דרור מלשמש כדירקטור לתקופה של חמש שנים, וביהמ"ש נעתר לבקשה, כאשר ברקע הודיע בן דרור כי פרש לגמלאות, אינו מכהן בתפקיד ניהולי, ואף אינו צפוי לכהן כדירקטור.

השופט ציין בגזר הדין, בין היתר, כי "מאז ביצוע העבירה מושא האישום הראשון חלפו 13 שנים. מאז ביצוע העבירות האחרות חלפו כשמונה שנים. מדובר בפרק זמן משמעותי" שמטה את הענישה לרף התחתון. עוד צוין, כי לזכותו של בן דרור עומד גם גילו המתקדם (יליד 1944), העובדה כי גזר על עצמו ריחוק מן החיים הפוליטיים ומחיי החברה בקיבוץ בו חי, וכן העובדה כי הוא "חש רגשות כנים של בושה וצער".

מנכ"ל חברת ארד בעת ביצוע העבירות, ניצן כהן, שהורשע בשורה של אישומים בפרשה, לאחר שלפי קביעות השופט "מילא תפקיד משמעותי בגיבוש ההסדר הכובל מושא האישום", נשלח ל-6 חודשי מאסר, מתוכם 45 ימי מאסר לריצוי בפועל, והיתרה לריצוי בדרך של עבודות שירות. עוד הוטל על כהן קנס בשיעור של 225 אלף שקל, ופסילה מלשמש כדירקטור למשך חמש שנים.

על גלעד האוזמן, מנהל המכירות בארד בעת ביצוע העבירות, שהיה מעורב בתיאומי מכרזים שונים (אך לא היה בדרג הגבוה ביותר), הטיל השופט 30 ימי מאסר בפועל, שלושה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 60 אלף שקל.

השופט ציין כי "כהן מילא תפקיד בכיר ביותר בארד, ועמד בראש הפירמידה הניהולית של החברה. החברה הייתה מונופול בשוק, ונהנתה מכוח רב. מר כהן היה שכיר בחברה. עם זאת, נכונה טענתה של המדינה כי קיבל שכר גבוה. גם היה לו עניין אישי בהשאת רווחיה של החברה, נוכח אופציות ומענקים שקיבל. למר כהן הייתה מודעות בפועל לדיני ההגבלים העסקיים. בתיאומים הספציפיים שנעשו, היה גם יסוד ממשי של אי יושר כלפי הרשויות אשר פרסמו את ההליכים התחרותיים. בעבירות בהן הורשע כמנהל פעיל, עלו כשלים מהותיים באופן התייחסותו לצורך באכיפתם של דינים אלה", נכתב בגזר הדין.

יעקב צוייגנבוים, מנכ"ל חברת מדי ורד בעת ביצוע חלק מהעבירות ואחד משלושת בעליה, נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (וזאת לאחר שבית המשפט קבע בעניינו כי יש לחרוג לקולא מהעונש הראוי לו בעטיין של נסיבות אישיות חריגות וייחודיות), מאסר על תנאי וכן קנס בסך 175,000 שקל.

על שותף נוסף בחברת מדי ורד בעת ביצוע העבירות, מוטק ויארניק, נגזרו חודש וחצי מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח ו-4.5 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 225,000 שקל.

מנכ"ל ובעלי חברת רימונים, יצחק ג'רבי, נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל, וחודשיים עבודות שירות, וכן הוטל עליו קנס בסך 225 אלף שקל; מנכ"ל ובעלי חברת גת מדי מים, דניאל בן עזרא, נדון ל-3 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 35,000 שקל; על רועי פייגין, ששימש כמנכ"ל מד תקין , נגזרו 3 עבודות שירות וקנס בסך 35,000 שקל; ועו"ד ג'רבי, שהורשע בסיוע להסדר כובל אחד בשנת 2006, נדון ל-75 ימי עבודות שירות, וקנס בסך 27,500 שקל.

בנוסף, נגזרו על חלק מן החברות קנסות גבוהים, ובין היתר קנס בסך 750 אלף שקל שהוטל על חברת מדי ורד. על חברת ארד נגזר קנס בסך 450,000 שקל; ארם ספגה קנס בסך 275,000 שקל; רימונים בסך 250,000 שקל; ועל מדי מים נגזר קנס בסך 80,000 שקל.

את רשות ההגבלים העסקיים ייצגו עוה"ד תומר דגני חנית, אבי גרוסמן, אסנת שלזינגר והילה כהן. את רשות ההגבלים העסקיים ייצגו עוה"ד תומר דגני חנית, אבי גרוסמן, אסנת שלזינגר והילה כהן.

אישומים קודמים

גזרי הדין שניתנו היום מצטרפים להרשעות וגזרי דין קודמים שהתקבלו בפרשת "קרטל מדי המים" בשנים האחרונות. בין היתר, הורשעו במסגרת עסקאות טיעון בנימין בר יהודה ושלומית אור (מנהלי חברת מד תקין) וגבי ינקוביץ (מנהל קבוצת ארד). כמו כן, הורשע עו"ד מיכאל עצמון מחיפה בסיוע להסדר כובל בנסיבות מחמירות. עצמון הוא עורך הדין הראשון בישראל שהורשע בביצוע עבירה על חוק הגבלים עסקיים שביצע במסגרת עבודתו.

עצמון הורשע ביוני 2014 על-ידי שופטת המחוזי בירושלים, אסתר נחליאלי-חיאט, בעבירה של סיוע להסדר כובל שנעשתה במסגרת עבודתו כעורך דין, בכך שניסח הסדר כובל בין חברת מדי ורד, שהייתה לקוחתו, לבין חברת מד מים רימונים. על פי ההרשעה, בדצמבר 2006 הוא סייע למנהלי החברות לנסח הסכם, לפיו בתמורה לכך שמד מים רימונים לא תתנגד לזכייה של מדי ורד במכרז של עיריית ראשון לציון, האחרונה לא תתחרה במכרז עתידי של עיריית תל אביב.

עצמון אמנם הודה בביצוע העבירה, אך כבר בהליך בבית המשפט המחוזי הוא ביקש שהתיק יסתיים באופן חריג ללא הרשעה, בטענה כי הדבר יגרום לו פגיעה חמורה ויקשה עליו מאוד להשתקם. בהמשך חזר בו מההודאה, והגיש ערעור על הרשעתו לביהמ"ש העליון. בתום דיון שנערך בפני השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז וענת ברון, ובעקבות הצעת השופטים, הסכימו בעלי הדין כי הערעור יידחה, וכי עונשו של עצמון יופחת מחודשיים עבודות שירות לחודש וחצי של עבודות שירות.

כן הוסכם כי עצמון ישלם את יתרת הקנס בסך 50 אלף שקל שהוטל עליו ב-25 תשלומים של 1,000 שקל לכל תשלום.

באפריל השנה הצטרף אל עצמון כשותף לתואר הלא מחמיא "עו"ד שהורשע בפרשת קרטל המים" גם עו"ד ג'רבי, שהיום נגזר דינו יחד עם הנאשמים האחרים.