עיר בירה עם תכנית עסקית

ועידת ישראל לעסקים היא הזדמנות להצצה נוספת לעיר, שכבר אלפי שנים לא מפסיקה להמציא את עצמה, ומשנה את פניה לבלי היכר

ירושלים אינה רק עיר בירה, אלא גם בית עבור קרוב למיליון תושבות ותושבים מכל הלאומים, ההשקפות, הדתות. אף על פי שאין המדובר בחברה בע"מ, חלק נכבד מתכניות החומש לפיתוח העיר מהוות תכנית עסקית שנבנתה למען הצבתה של ירושלים כמרכז הייטק וחדשנות ארצי ובינלאומי, לאבן שואבת של יצירה קולנועית-טלוויזיונית העושה שימוש בטכנולוגיות מסך מתקדמות, יעד בינלאומי נחשק לתיירות ותיירים מרחבי העולם כולו, מוקד עליה לרגל של חובבי קולינריה, תרבות וחיי לילה שוקקים. לא מדובר ביעדים יש מאין: ירושלים נהנית מיתרון יחסי מובנה אוניברסיטה מחקרית איכותית, בתי ספר גבוהים לאומנות, קולנוע וטלוויזיה, שני בתי חולים מחקריים מובילים ואתרי מורשת, היסטוריה ותיירות עוצרי נשימה.

שלוש תכניות חומש סדורות תוכננו לפרטים, תוקצבו, ויצאו לפועל על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, כאמור בתמיכה ממשלתית ועירונית - התכנית השלישית (תכנית היובל) יצאה לדרכה השנה.

"לראשונה בישראל הונחו תכניות חומש מפורטות ומתוקצבות, המהוות תכנית כלכלית עסקית, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים: ממשלה, עירייה, אנשי אקדמיה ומגזר פרטי", מפרט אייל חימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, "הנחת היסוד המרכזית בהן היא שירושלים אינה דומה לאף עיר אחרת, ולכן פיתוחה וקידומה אינם יכולים להתבסס על הפיכתה למה שהיא לא, אלא דווקא לחזק ולהשקיע ביתרונותיה היחסיים - מוסדות אקדמיה ומחקר מובילים, אתרי מורשת ותיירות המושכים אליהם מדי שנה מיליוני תיירים מהארץ ומהעולם, והיותה עיר ממשל רבת השפעה; כל אלה אפשרו לנו להניע מהלכים דוגמת שיתוף אקדמיה ותעשיה, מהלך שהפך לכלי עבודה רב השפעה על מראה העיר ופיתוחה; הנחת התשתית להתפתחות העיר לעשורים הבאים עם אישור תכנית הכניסה לעיר שעליה עמלנו בשנים האחרונות; ותכנית קירוי בגין שמקודמת על ידינו בימים אלו. באמצעות כל אלה נבטיח את גדילתה וחיזוקה של הבירה".

אקוסיסטם טכנולוגי בעיר בת 3000 שנה

השנה, בסמוך להודעה על השלמת עסקת מובילאיי-אינטל, פורסם על ידי גוף המחקר הבינלאומי Startup Genome, כי ירושלים דורגה במקום ה-27 ברשימת הערים הטובות בעולם לפיתוח סטארטאפים ל-2017. מדובר כמובן בגאווה גדולה, אבל את העוסקים במלאכה קשה לומר שזה הפתיע. אלה הם פירות של השקעה ארוכת שנים מצד משרד ירושלים ומורשת והעומד בראשו, השר זאב אלקין, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, ובשילוב של כל הגורמים המקצועיים.

בעשור האחרון נוסדה תכנית היזמות הטכנולוגית של הרשות לפיתוח ירושלים, במטרה למשוך ולעודד חברות טכנולוגיות לעבור לעיר או לקום ולפעול בו. במסגרת התוכנית הושקעו כ -70 מיליון שקל שהושקעו במספר ערוצים במקביל: תמריצים כספיים, מענקים והקלות פיננסיות, הקמת תשתיות (כמו אקסלרטורים, האבים ואירועי נטוורקינג), התאמת משרדים ואזורי עבודה לצורכי חברות הסטארטאפ וארגון שטחי עבודה מתאימים לחברות קטנות ובינוניות, בנית תכניות באקדמיה ועוד. צעירים, יזמים ומשקיעים ונחשפו לאקו סיסטם הירושלמי במלוא עוצמתו וגאוותו, ומערכת הקשרים החברתיים והעסקיים שנטוו, היוו את המרקם התרבותי-חברתי-עסקי בתחום. בנוסף לכל אלה, הוסרו החומות והמחיצות עתיקות היומין בין האקדמיה לחברות ההיי-טק והביו-טק בעיר.

בירושלים פועלים כיום כ-600 חברות טכנולוגיות, 12 אקסלרטורים (מאיצי יזמות) והאבים (מרחבי עבודה ושיתוף) ו-18 קרנות השקעה; לאורך השנה נערכים בבירה 350 אירועים הקשורים לתחום וכ-18,000 נשות ואנשי הייטק עובדים בירושלים. ב-4 השנים הקרובות צפויה בניה של 150,000 מ"ר נוספים לטובת תעשייה מתקדמת בעיר - הייטק וביוטק. בחמש השנים הקרובות יושקעו 300 מיליון שקלים בתעשיית הידע הירושלמית - זו המושתתת על הסינרגיה הנדירה בין טכנולוגיה ואקדמיה, שהפכה אותן למנוע צמיחה מרכזי של העיר.

איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ותעשייה ברשות לפיתוח ירושלים, מסביר: "ירושלים הפכה להיות חממת סטרטאפים וחדשנות בינלאומית בתוך שנים בודדות. לא מדובר בנס או מזל אלא בתוצאה של עבודה סדורה, משותפת וארוכת טווח עם משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים שנתנו גב כלכלי. עיר צריכה לדעת לזהות את היתרונות היחסיים שלה, לחזק אותם ולרתום אותם לטובת היעד - ולא פחות מכך להשקיע בהון האנושי, לפתח חיי קהילה, תרבות ופנאי על מנת למשוך אוכלוסיות איכותיות להשתקע בעיר. בזכות המתודולוגי ה הזו הפכנו את ההייטק, הביוטק והחדשנות למנוע צמיחה מרכזי של ירושלים."

דור ה-Y עושה את ירושלים

בכל הקשור לענף התיירות בירושלים, שנת 2017 נסגרה בסיפוק רב ובהמ תנה אופטימית למה שעוד תביא אתה 2018.

כאלף חדרי מלון נפתחו השנה בבירה, ועד 2021 צפויים להיפתח עוד כ-3,600 - סך הכל גידול של 27%. בהשוואה ל- 2016, גדל מספר לינות התיירים בעיר במהלך עשרת החודשים הראשונים של 2017 ב-37%, בהם שיעור גדל והולך של תיירים עצמאיים, צעירים, מרוסיה, מסין וממדינות רבות במרכז ומערב אירופה, הודות לקמפיינים מפולחי קהל ברחבי העולם. שיעור התיירים הישראליים בבירה גדל בתקופה האמורה בכ-12%. דצמבר נחתם עם שיעורי תפוסת חדרים הנעים בין 70 ל-80 אחוז.

"ירושלים מאמינה בתיירות - והמשקיעים הפרטיים מאמינים בירושלים", מסבירה אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים. "כשניגשנו לבנות את תכנית התיירות לעיר, המטרה הייתה ברורה: מיצובה של העיר ירושלים כיעד תיירותי מוביל, בדומה לערים רבות באירופה ובעולם כולו. הבנו כולנו, שעל מנת שנצליח במשימה אנחנו חייבים לפעול יחד למיגור הביורוקרטיה הניצבת בפני מי שמבקש להשקיע כאן. בנינו בשיתוף הגורמים העירוניים והממשלתיים מסלול ירוק, שיקצר הליכים ויחסוך זמן וכסף רבים ליזמים פרטיים. התוצאה: 2.6 מיליארד שקלים יושקעו בשנים הקרובות בבניית אלפי חדרי לינה בבירה - חצי מיליארד מהם בהשקעה ציבורית, היתר מהמגזר הפרטי. עוד ביטוי למחסומים הביורוקרטים שעמם התמודדנו בנחישות ובהצלחה היה טמון בפוטנציאל שזיהינו בירושלים כלוקיישן האולטימטיבי לקיום כנסים בינלאומיים. משום כך הוקמה לשכת הכנסים בירושלים - הראשונה בישראל - שכל תפקידה לסייע למארגני כנסים בכל ההליכים הפרוצדורליים הכרוכים בהפקת כנס."

העלייה הנצפית במספר התיירים והמבקרים היא רק תחילת המגמה שתלך ותתחזק בעשור הקרוב, ומקבלי ההחלטות בעיר משקיעים רבות במוכנותה של ירושלים לקלוט כחמישה מיליון תיירות ותיירים בשנה. אחד המהלכים המדוברים והמסקרנים בענף התיירות כולו ב-2017 היה ביקורו של יאטנדרה שיין, ממנהלי בית הספר לאירוח ומלונאות לוזאן (Ecole Hoteliere de Lausanne) שבשווייץ, הנחשב להרווארד של בתי הספר בתחום. הביקור, פרי יוזמת הרשות לפיתוח ירושלים, בתמיכה ושיתוף עיריית ירושלים, משרד ירושלים ומורשת ומשרד התיירות, התקיים לקראת פתיחה של שלוחת לימודים מקצועית לתחומי התיירות, האירוח והמלונאות של לוזאן בירושלים בתחילת 2018. הנה כי כן, הנחת התשתית הנאותה לקליטת מיליוני תיירות ותיירים בעיר גם היא בנויה כתכנית רב זרועית: תשתית ביורוקרטית, שיווקית, טכנולוגית וגם מקצועית המתבטאת בהכשרה הגבוהה ביותר שתינתן לנותנות ונותני השירותים התיירותיים בירושלים - מהשדרה הניהולית של מלונות היוקרה הצומחים בעיר ועד אחרון הבריסטות.

המסך עולה על הבירה

מה שהחל לפני פחות מעשור כמהלך שמטרתו להשאיר את הסטודנטים, בוגרי האקדמיות הגבוהות למשחק, בימוי, אומנויות ואנימציה בירושלים, הפך ברבות השנים לתעשייה עם פוטנציאל הכנסות של מעל ל-100 מיליון שקל לעיר.

על פי נתוני המפיצים והמפיקים, המדווחים ל"התאחדות ענף בתי הקולנוע" - מעל ל-30% מכרטיסי הקולנוע שנרכשו ב-2016 היו עבור סרטים שזכו לתמיכת המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים. ומדובר במספר הולך וגדל של סרטים ותכניות טלוויזיה: "הסודות", "ישמח חתני", "השבאבניקים" החדש והמסקרן, הסרט "מכתוב" של יוצרי הסדרה "עספור", גם היא תוצרת ירושלים, "נורמן" בכיכובו של ריצ'ארד גיר ועוד יצירות - חלקן זכו בפרסים יוקרתיים בינלאומיים ובמועמדות לאוסקר, הוצגו בפסטיבל קאן ושברו קופות ושיאי צפייה בישראל.

אלא שירושלים אינה עוצרת שם: כבר היום הפכה ירושלים למרכז הפעילות הישראלי בתחום האנימציה: 4 סרטים ישראליים ו-6 סדרות בינלאומיות - בהן כאמור הפקות של דיסני וברבי נערכות בימים אלה בעיר, ומעסיקות למעלה מ-200 אנימטורים. ב-3 השנים האחרונות הושקעו רק בהפקות אנימציה יותר מ10 מיליון שח שתורגמו לעבודות בעיר בהיקף עשרות מיליוני שקלים.

המיזם לקולנוע ולטלוויזיה העלה את ירושלים על המפה הבינלאומית, ומתווך בין פיצ'רים מקומיים לחברות מעבר לים, מארח מנטורים מהחברות המובילות בעולם בתחום כגון סוני אנימיישן, מאטל ודיסני. לא מדובר בעניין של מה בכך: התעשייה צפויה לפתוח כ-500 משרות נוספות בתחום האנימציה בירושלים לבדה וכאמור להכניס לעיר מאות מיליוני שקלים בחמש השנים הקרובות.

אודי בן דרור, סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים, שופך אור על התעשייה, על האקוסיסטם הקולנועי שצמח בעיר ועל הצפוי בתחום בשנים הקרובות: "המיזם לקולנוע ולטלוויזיה הוא אחת מפעילויות הדגל של הרשות לפיתוח ירושלים, השואפת לפתח תעשייה יצירתית בירושלים, ובכך למנף את יתרונותיה היחסיים של העיר כמרכז הייטק, עיצוב, אנימציה ותוכן, ולהעמיד את ירושלים כמובילה בתחומי יצירה וטכנולוגיה עכשוויים, לא רק בלימודים אקדמיים, אלא גם בעשייה ממשית. בשנים הקרובות, בנוסף להפקות קולנוע וטלוויזיה, ישראליות ובינלאומיות, ב-live action ובאנימציה, נשים דגש על פיתוח תחום התוכן הממוחשב- גיימינג, אפקטים מיוחדים ו-CGI בעיר, החל מבתי ספר תיכוניים, דרך האקדמיה ועד האולפנים הקיימים והחדשים שיפתחו וישמשו את התעשייה כאן. בכל אלה שותפים ותומכים משרד ירושלים ומורשת והעירייה".

אי ירוק בי-ם

ירושלים היא כאמור בראש ובראשונה עיר של אנשים, מעל למיליון תושבות ותושבים חיים בה, עובדים בה, מגדלים בה משפחות ומבלים בה. "בתחילת הדרך", נזכר דודו עוזיאל, מנהל תכנון וביצוע פיסי ברשות לפיתוח ירושלים, "נגשו כלל העוסקים במלאכה לבדוק מהם האלמנטים החשובים לתושבי העיר בפיתוח המרחב הציבורי. התוצאות היו חד משמעיות: התושבים מחפשים בראש ובראשונה שטחי בילוי ופנאי ירוקים בקרבתם: פארקים, גני משחקים, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים ומקומות נעימים לבילוי משפחתי. ובמלים אחרות: הדרישה למרחב ציבורי מזמין ופארקים נגישים וחדשניים קרוב לבית מהווים מרכיב מרכזי במכלול השיקולים המכריעים בעת ההחלטה לבחירת מקום המגורים."

אלא שירושלים, ובעיקר חלקיה הוותיקים, תוכננה דורות רבים לפני ששטח ירוק מפותח הפך לסטנדרט עירוני ולמוצר צריכה בסיסי.

עיריית ירושלים הציבה בתכנית המתאר של העיר את מערכת השטחים הפתוחים כשלד המרכזי במערך התכנון העירוני, כאשר הפארקים הרובעים מהווים את ליבת התכנית ואת עמוד השדרה של המרחב הציבורי. התכנית הגדירה את מפת השטחים הפתוחים ומייעדת לכל קבוצת שכונות שטח פתוח, שישמש פארק רובעי. הפארקים הרובעיים מוקמו במידת האפשר במקומות מרכזיים, כך שלתושב תהיה גישה אליהם במרחק שאינו עולה על נסיעה של 10 דקות לערך.

בירושלים נחנכו ונמצאים בשלבי הקמה ארבעה פארקים רובעיים, כולם בסביבת שכונות שתוכננו בצפיפות ותושביהן לא זכו עד כה לשטחי פנאי מפותחים בהיקפים כאלה.

ירושלים כולה נעטפת ירוק: "פארק ירושלים" הוא פארק מטרופוליני המורכב מארבע חטיבות גאוגרפיות: עמק הארזים, עמק מוצא, נחל רפאים ונחל צופים, 42 הקילומטרים של שביל האופניים הסובב את ירושלים ואתם הטבעת הפנימית, פארק המסילה מתחנה לתחנה, המגלים שטחי מורשת ונוף, שטחי נופש ופנאי ותצפיות מרהיבות אל תוך העיר. עבודות הפיתוח וההקמה נעשים תוך שילוב ידיים של הרשות לפיתוח ירושלים עם ממשלת ישראל, משרד האוצר, משרד ירושלים ומורשת, עיריית ירושלים, קק"ל ורשות הטבע והגנים.

העיר העתיקה מודל 2018: צעירים, אומנים, סוחרים ורכבל

אגן העיר העתיקה בירושלים הוא אזור שופע באתרי מורשת, תרבות ותיירות אבל גם אתגרים לא מועטים. מדובר באזור צפוף אוכלוסייה, המשמש כאזור עליה לרגל עבור כל הדתות והלאומים, ובאופן טבעי מהדהד כל אירוע מדיני. ואף על פי כן, המתחם טובל בנוף עוצר נשימה המושך אליו מיליוני מבקרים ותיירים מישראל ומהעולם כולו. על כן, תכניות החומש הנוגעות לאגן הקדוש הפכו לשם נרדף לניתוח כירורגי.

תכנית מיוחדת של הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים ומורשת, עיריית ירושלים, משרד האוצר ומשרד התיירות, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, הובילה להנגשת העיר העתיקה לנכים ובעלי מוגבלויות, בעלות של כ-20 מיליון שקלים.

מדובר במתחם בעל חשיבות עליונה מבחינה היסטורית, דתית, תרבותית ומדינית, המהווה מקום המבוקר ביותר במדינת ישראל עם כ-10 מיליון מבקרים מדי שנה. רמפות ומעקים נבנו ברחבי העיר העתיקה, וכן נבנה מכשור חדיש ללקויי שמיעה - הכול כדי שהעיר העתיקה בירושלים תהיה נגישה לכולם. הפרויקט לא היה פשוט לביצוע וזאת משום שלאזור יש טופוגרפיה מיוחדת, שמהווה מכשול עבור אלה המוגבלים בניידותם. כמו כן מדובר על אזור קטן וצפוף. בנוסף - אפליקציית הסיורים הקוליים שפותחה ברשות לפיתוח ירושלים מאפשרת לדוברי שפות זרות לטייל בעיר, וליהנות מהכוונה והסברים בשפתם שלהם.

במקביל לכל אלה הושקו באזור אירועי תרבות ופסטיבלים שנתיים, דוגמת פסטיבל האור, שהפך למסורת שנתית ומושך אליו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם; מתקיימת עבודת שדרוג של המרחב הציבורי ולראשונה מזה זמן רב זכו גם חומות העיר העתיקה לשדרוג משל עצמן בדמות פרויקט תאורה ייחודי.

בכל הקשור למערכות הסעת ההמונים בעיר - ירושלים היא חוד החנית בארץ: אל הרכבת המהירה שתוביל אליה ואל הרכבות הקלות הפועלות ומתכוננות להיבנות בכל חלקיה, יתווסף בעתיד הלא-רחוק הרכבל, כאמצעי משלים למערך התחבורה הציבורית כולה: שימוש ברכבל כפתרון להסעות המונים בערים, נחשב לגישה חדשה, ההולכת וצוברת תאוצה בעולם. ירושלים מקדמת את הרכבל הראשון בישראל במטרה להיערך מבעוד מועד לגידול משמעותי באוכלוסייה המקומית כמו גם בכמות המבקרים והתיירים הצפויים להגיע אל העיר מדי שנה.

הנסיעה בקו הרכבל החדש צפויה לארוך כ-4 דקות וחצי לכל היותר, היישר אל העיר העתיקה - וממנה. מדובר בפתרון זול, מהיר לביצוע ויעיל שיפחית בכמחצית את עומסי התנועה הקיימים בצירים הישנים הסובבים את העיר העתיקה ובכך יקל על עומסי התנועה בכבישים ובצירים נוספים במרכז העיר (וכך גם את זיהום האוויר והרעש).

צרו איתנו קשר *5988