ההסכם העל-קואליציוני בתקציב: שינוי היסטורי או גימיק בלבד?

כך הסכים האוצר לוותר על קיצוץ של 500 מיליון שקל בכספים הקואליציוניים ■ כמה בדיוק קיבלו בסוף כל שר ושר? התמונה הסופית תתבהר רק במהלך השבוע

שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

הסכם ראשי הסיעות הקואליציוניות שנחתם במהלך ליל ישיבת תקציב המדינה בממשלה, יחולל מפנה היסטורי בהתנהלות הפוליטית סביב התקציב - כך לפחות טוענים היום באוצר. במסגרת ההסכם התקדימי, התחייבו ראשי סיעות הקואליציה שכל התוספות שידרשו במהלך הליכי אישור התקציב בכנסת יבואו מתוך הכספים שכבר הוקצו לטובתם ולא בנוסף. המחיר: ויתור של האוצר על קיצוץ של כ-500 מיליון שקלים שהתכוון לבצע בתקציבים הקואליציוניים. כתוצאה מהוויתור הזה נאלץ האוצר להגדיל במהלך הלילה את הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה ב-2019 - מ-2.5 מיליארד שקל ל-3 מיליארד שקל (שיתווספו ל-2 מיליארד שקל שיקוצצו החל מ-2018).

ואולם, באוצר טוענים כי הוויתור היה ויתור סרק משום שלניסיון לקצץ 40% מהתוספות הקואליציוניות לא היה שום סיכוי מלכתחילה לשרוד בכנסת. וכך, טוענים באוצר, הרווחנו לפחות התחייבות של ראשי הסיעות לא להגדיל את התקציב מעבר ל-1.3 מיליארד שקל שהובטחו למפלגות.

אלא שהסיכום התקדימי מעורר לא מעט שאלות. מדובר בכספים שהובטחו ברובם הגדול למפלגות החרדיות (עבור ישיבות ואברכים) ולבית היהודי (כ-600 מיליון שקל המיועדים ברובם ליישובים ביהודה ושומרון). לעומת זאת, בהליך אישור תקציב המדינה בכנסת חלק ניכר מהתשלומים הולכים דווקא לחברי כנסת מהליכוד המחזיקים בעמדות מפתח לאורך ההליך: יו"ר הקואליציה, יו"רי הוועדות השונות וחברי הכנסת של הליכוד בוועדת הכספים. איזה סיכוי יש שמפלגה חרדית או הבית היהודי יסכימו שח"כ דוד אמסלם, למשל, יקבל כספים על חשבון התקציבים שהובטחו להם?

תוכניות חברתיות חדשות
 תוכניות חברתיות חדשות

באוצר טוענים בתגובה כי הכספים שמקבלים חברי הכנסת מהליכוד הם רק חלק קטן יחסית מסך הכספים הקואליציוניים - וכספים אלה יקוזזו מהתוספת שהובטחה לליכוד, ובהתאם למפתח שנקבע לכל ח"כ.

במהלך היום החלו באוצר בתהליך "בקרת הנזקים", כלומר, ברישום מדויק של כל הסיכומים וההבטחות שחולקו במהלך ישיבת תקציב הממשלה וחישוב מחדש של תקציבי משרדי הממשלה. זאת, לאחר הקיצוץ הרוחבי המצטבר של כ-5 מיליארד שקל שהוטל במהלך הישיבה (קיצוץ שנתי קבוע של 2 מיליארד שקל שהוטל ב-2018, ושאליו מצטרף קיצוץ נוסף של 3 מיליארד שקל ב-2019).

ישיבת אישור תקציב המדינה בממשלה היא אירוע שמתאפיין במעט מאוד ישיבות והרבה מאוד דיונים וסחר מכר. באופן פורמלי, הישיבה אורכת כ-24 שעות, החל משעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי ועד לשעות הבוקר המוקדמות של שישי. בפועל, רוב הזמן מוקדש לדיונים בין האוצר לבין השרים השונים, שמתנהלים במקביל בחדרים שמסביב לחדר ישיבות הממשלה. המטרה היא להגיע לסיכום תקציבי עם כל שר ושר באופן שיאפשר לשרים לתמוך בתקציב המדינה.

בסיום ישיבת אישור תקציב 2019 ציינו באוצר הישג סמלי: לראשונה מזה שנים רבות הועבר תקציב המדינה ללא התנגדות של אף שר. בהצבעה עצמה, אגב, נכחו מלבד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, רק שר החקלאות, אורי אריאל. שרי הליכוד זאב אלקין, אופיר אקוניס ומירי רגב נשארו עד שעות הקטנות של הלילה, אך עזבו לפני ההצבעה. שרי הבית היהודי איילת שקד ונפתלי בנט, ומנהיג ישראל ביתנו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, הקדימו לסגור מראש ועזבו בשעה מוקדמת; וכמוהם גם שר התחבורה, ישראל כ"ץ. שר הפנים, אריה דרעי, ושר הרווחה, חיים כץ, ניהלו מאבקים מול האוצר מלשכותיהם מבלי להופיע בבניין הממשלה.

הניסיון הרב שנצבר ב-4 התקציבים הקודמים, הפך את הצמרת הנוכחית באוצר, בראשות המנכ"ל שי באב"ד, למשופשפת ומנוסה. משום כך, המוקשים העיקריים סולקו במשא ומתן מרתוני שנמשך בשבועות שקדמו לישיבת הממשלה. דוגמה בולטת לכך היא הסיכום עם ליברמן שדרש במקור תוספת של לא פחות מ-4.7 מיליארד שקל. במהלך הדיונים מול משרד הביטחון התברר כי ניתן יהיה לממן את כל דרישות מערכת הביטחון מבלי לחרוג מהמסגרת הקיימת של תר"ש גדעון. ליברמן הסתפק בסופו של דבר בהבטחה לתוספת של 600 מיליון שקל לקשישים.

תוכניות חברתיות חדשות
 תוכניות חברתיות חדשות

סיכומים אחרים הושגו עם ההסתדרות לגבי דחיית העלאות השכר, ועם רשות שדות התעופה לגבי משיכת 1.2 מיליארד שקל. המוקש העיקרי שנשאר לישיבת הממשלה עצמה היה התנגדותו של שר הפנים לסיכום עם רש"ת. דרעי התקומם על ההבטחה להארכת הפטור מארנונה לרשות שדות התעופה, לאחר שהבטיח לראשי הרשויות הסמוכות לשדה לסייע להן בקבלת חלקים מתשלומי הארנונה שתשלם רש"ת. בסוף הוא הסתפק בסכום של 100 מיליון שקל והגדלת תקציב לרשויות המקומיות.

שר אחר, אופיר אקוניס, התחיל את הערב עם דרישה ל-150 מיליון שקל, וסיים אותו עם תוספת של 20 מיליון. שרת התרבות, מירי רגב, הצליחה להגדיל את תקציב משרדה ב-250 מיליון שקל, זאת בתמורה להסכמתה לרפורמה בחלוקת ההכנסות.

כמה בדיוק קיבלו בסוף כל שר ושר? התמונה הסופית תתבהר רק במהלך השבוע.