המעוז הגברי: המהפכה המגדרית לא הגיעה לביהמ"ש העליון

רק 4 נשים בלבד, מתוך 15 שופטים, מכהנות בערכאה הגבוהה ■ המצב הזה כנראה לא עומד להשתנות בקרוב

בית המשפט העליון   / צילום: נועם מושקוביץ  news1
בית המשפט העליון / צילום: נועם מושקוביץ news1

בשנים האחרונות חלה מהפכה מגדרית של ממש בצמרת הגופים המפקחים על שוק ההון הישראלי. עם מינויה של ענת גואטה אתמול (ג') לראש רשות ניירות ערך, עומדות 5 נשים בראש הגופים המפקחים. בנוסף לגואטה מדובר במיכל הלפרין, יו"ר רשות הגבלים עסקיים; דורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון; ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל; וחדוה בר, המפקחת על הבנקים.

אבל דווקא בקרב 3 הרשויות שמנהלות את המדינה - השופטת, המבצעת, והמחוקקת, המצב הוא אחר, ויש מיעוט של נשים ביחס לגברים. בממשלה מכהנות 3 שרות - שרת המשפטים, איילת שקד; השרה לשוויון מגדרי, גילה גמליאל; ושרת התרבות, מירי רגב. בבית המחוקקים יש היום 28 חברות כנסת, לעומת 92 חברי כנסת גברים.

גם בבית המשפט העליון, שקידם מאוד בפסיקותיו את מעמדן של נשים בארץ, התמונה המגדרית היא עגומה. מתוך 15 שופטים מכהנים של בית המשפט העליון רק 4 הן נשים: הנשיאה אסתר חיות והשופטות דפנה ברק-ארז, ענת ברון ויעל וילנר.

המצב הזה כנראה לא עומד להשתנות בקרוב. ברשימת 25 המועמדים והמועמדות שמתמודדים על שני תפקידים בבית המשפט העליון שייבחרו בסבב הבחירה הקרוב ב22 בפברואר ישנן רק 5 נשים: ד"ר יפעת ביטון, עו"ד ארנה לין והשופטות מיכל אגמון-גונן, תמר בזק-רפפורט ורות רונן. כאמור, מדובר רק במועמדות, וספק אם מי מהן תבחר לעליון.

על הרקע הזה פנתה לאחרונה שדולת הנשים לשרת המשפטים, איילת שקד, ולחברי הוועדה לבחירת שופטים בבקשה לקדם ייצוג שוויוני בבית המשפט העליון ולמנות במקום השופטים יורם דנציגר ואורי שוהם, הפורשים מכהונתם, נשים לתפקיד שופטות.

בפנייה מציינת שדולת הנשים את הנתון שהזכרנו ולפיו ברשימת המועמדים הקודמת לעליון שפורסמה רק 5 מתוך 25 המועמדים לתפקיד הן נשים - 20% בלבד. "בחינת שיעור הנשים בבית המשפט העליון כיום מעלה תמונה עגומה לפיה רק 4 שופטות עליונות מתוך 15 שופטים עליונים מכהנים כיום בבית המשפט - 27% בלבד", כתבה השדולה. לדבריה, אם לא תמונה אישה לתפקיד שופטת בסבב המינויים הנוכחי, תישמר תמונת מצב זו גם לאחר פרישת השופטים דנציגר ושהם מתפקידם.

לדברי שדולת הנשים, "לא יעלה על הדעת כי שנה אחר שנה תוצג רשימת מועמדים ומועמדות לבית המשפט העליון שאי-השוויון המגדרי בה כה זועק לעין".

השדולה כותבת כי מיעוט הנשים ברשימה הנוכחית עומד בסתירה מוחלטת לשיעור הנשים הגבוה בקרב עורכות הדין והמשפטניות, בפרט בשירות המשפטי הציבורי. "נזכיר למשל כי משרד המשפטים מעסיק 67% נשים. בפרקליטות וברוב מערכת בתי המשפט בישראל שיעור הנשים דומה לשיעורן באוכלוסייה. כך, בבתי משפט השלום שיעור הנשים המכהנות כשופטות עולה על 50%, ובבתי המשפט המחוזי שיעורן עומד על 44%".

השדולה מוסיפה וכותבת לוועדה לבחירת ושופטים כי אפילו אם ימונו שתי נשים לבית המשפט העליון בסבב זה, הדבר יותיר אותנו עם בית משפט שהרכבו 9 גברים ו-6 נשים - "עדיין מדובר בייצוג שרחוק מאוד מלהיות ייצוג שווה, אולם פעולה זו תסמן באופן ברור את הציפייה לבאות, ותקדם את בית המשפט העליון לקראת ייצוג שוויוני וראוי".

"שוויון הזדמנויות מהותי לנשים"

השדולה מציינת כי בחוקי מדינת ישראל ובהלכה הפסוקה נקבעה זה מכבר חובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידים ציבוריים שונים. כך למשל, חוק שיווי זכויות האישה קובע כי ככל שבגוף ציבורי יש תת-ייצוג לנשים, תינתן העדפה לאישה אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים. בסעיף זה עיגן המחוקק באופן מפורש וחד-משמעי את החובה לפעול לייצוג ההולם וההעדפה המתקנת לנשים בגופים ציבוריים.

נשות שדולת הנשים מציינות כי בבג"ץ 453/94 (שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל), קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי חובת הייצוג ההולם כוללת חובה אקטיבית לנקוט אמצעים סבירים שמטרתם להביא לאיתורן ולמינוין של מועמדות ראויות. בנוסף קבע בג"ץ כי בחינת הייצוג ההולם תיעשה על-פי מבחן התוצאה, ואין די בכוונה טובה או בחיפוש פורמלי.

עוד כותבת השדולה כי ייצוג נשים איננו רק מתחייב מן הדין, אלא הוא גם הכרח ציבורי ומוסרי ממדרגה ראשונה. "יישום עיקרון הייצוג ההולם לבני שני המינים בהקשר של מינויים לבית המשפט העליון יבטא לא רק שוויון הזדמנויות מהותי וממשי לנשים: הוא גם חשוב ברמה הסמלית, לכל ילדה, נערה ואישה בישראל שיישאו עיניהן לאחד משלושת המוסדות המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית, וימצאו שם מודלים לחיקוי והשראה להתקדם ולשאוף למעלה, ולכל אזרח ישראלי שבית המשפט העליון במדינתו ישמש דוגמה לצדק, למחויבות למגוון ולשוויון".

"30 שנים נדרשו למשפט הישראלי למנות שופטת ראשונה לבית המשפט העליון. למעלה מ-30 שנים נוספות עברו מאז מינויה של השופטת בן-פורת, השופטת העליונה הראשונה, והציבור הישראלי טרם זכה להתחייבות ומחויבות של נבחריו ומנהיגיו - השופטים, נבחרי הציבור, ומנהיגי לשכת עורכי הדין - לפעול במלוא המרץ והרצינות לייצוג שווה לנשים בבית המשפט העליון", נאמר במכתב השדולה.

צרו איתנו קשר *5988