הנקראות ביותר

אלטרנטיבה אמיתית: איך ייראה שוק השכירות בעוד 20 שנה?

פרויקטים לשכירות ארוכת-טווח הולכים וצוברים תאוצה, וחברת "דירה להשכיר" הממשלתית נוחלת הצלחה גדולה ■ עכשיו כבר מותר לקוות שתצמח כאן אלטרנטיבת דיור של ממש

מכרז להשכרה בראשון / קרדיט: א-סטודיו
מכרז להשכרה בראשון / קרדיט: א-סטודיו

זה אמנם קורה הרבה יותר לאט מההבטחות, אבל פרויקטים לשכירות ארוכת-טווח הולכים וצוברים תאוצה, ודאי יותר מהר מהסקפטיות שגם אנחנו הצגנו פה לא אחת במהלך הדרך. בשבוע שעבר זכתה אפריקה ישראל במכרז להקמת עוד 234 דירות לשכירות, הפעם בשוהם, בפרויקט שמצטרף לפרויקטים לשכירות ארוכת-טווח ברעננה, בהרצליה וברמת השרון (800 דירות בסה"כ), ולעוד שמונה פרויקטים שנמצאים כיום באוויר (עוד כ-1,800 דירות). אבל העובדה שיש מציעים וזוכים באותם פרויקטים, בלב אזורי הביקוש, היא החלק הקל.

כמו במודל מחיר למשתכן, כשהמדינה מוותרת על כסף רב עבור הקרקע (כסף שיכול היה, נזכיר, למלא את הקופה הציבורית), אין שום סיבה שהיזמים לא יבואו. את הקרקע בשוהם, למשל, קנתה אפריקה ישראל תמורת 65 מיליון שקל, 278 אלף שקל קרקע ליח"ד. לו הקרקע היתה משווקת בצורה רגילה, קרוב לוודאי שהסכום היה מגיע לפחות לפי שלושה. וחכו לאתגר שיגיע עוד מעט, כשייצאו מכרזים לפרויקטים להשכרה בפריפריה, במקומות כמו נצרת, אשקלון, כרמיאל וקרית גת, שם סבסוד הקרקע אינו מבטיח דבר (מקומות שבהם ערך הקרקע קרוב לאפס).

כך או כך, ההצלחה הגדולה של חברת "דירה להשכיר" הממשלתית היא המהירות שבה המכרזים יוצאים לדרך ומכניעים את גלגלי הביורוקרטיה. שום סיכוי, למשל, שהקרקעות ב"הדסה הקטנה" בירושלים היו משיגים בכזו קלות ומהירות את אישורי ועדות התכנון ל-450 דירות (338 להשכרה) ו-6,000 מ"ר מסחר, אלמלא קידמה אותה חברת הבת של האוצר, מול מינהל התכנון היושב באותו משרד.

דירה להשכיר גם מייצרת לא מעט קנאת סופרים בין האגפים השונים באוצר (במיוחד מול רשות מקרקעי ישראל) במאבק על מהירות התכנון והצלחות השיווק, ואולי זה לבדו מספיק כדי שנברך על המוגמר (כחלון הבטיח בזמנו פיצול קק"ל מרמ"י לשם אותה תחרות, אולם אלה הבטחות שהתבדו מזמן).

אבל המבחן האמיתי של מודל השכירות יהיה רק בעוד 15 או 20 שנה. מה יקרה אחרי שתיגמר תקופת ההשכרה והדירות יוכלו להימכר בשוק החופשי. במשרד האוצר כבר לא פוחדים לחלום שאותן דירות ישארו להשכרה לצמיתות. אמנם לא מדובר בהתחייבות תב"עית בשלב התכנון (מחשבות על כך התמסמסו בזמנו מחשש לכישלון ולחוסר היענות), אבל גם המשרדים והחנויות של עזריאלי היו יכולים להימכר, אבל בעליהם הבינו את יתרונות ההשכרה.

יתרה מכך: כללי החשבונאות מאפשרים הרי לגלם כבר עתה את הרווח התיאורטי מהמכירה (עליית ערך). אפריקה ישראל כבר הכירה ברווח הון של 68 מיליון שקל בפרויקט בהרצליה. אשטרום הכירה ברווח של 40 מיליון שקל על פרויקט הגדנ"ע, עוד לפני שאוכלס. אז אם כבר הרווח רשום בספרים, והפרויקט מניב תשואה לא רעה, למה שיעבור הלאה? ואם עבר הלאה (לגוף מוסדי שמסתפק בתשואה, ומחפש היום פרויקטים דומים הרחק מעבר לים), למה להיפטר ממנו כשתקופת ההתחייבות נגמרה? ימים יגידו. מותר כבר עתה להצטרף לתקווה שאלפי הדירות שמוקמות כעת אכן ישארו לשכירות ארוכת-טווח ויצמיחו פה סוף-סוף אלטרנטיבת דיור של ממש, שתצנן את האובססיה הישראלי לקנות דירה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות