מכרז להפרטת מבחני הנהיגה: בעיות בטסט הראשון

שתי החברות הזוכות במכרז, טלדור ומילגם, העמידו בראש מערך הניהול המוצע בכירים לשעבר במשרד התחבורה, שאולצו לעזוב את שירות המדינה בעקבות הרשעות בהליכים משמעתיים ■ משרד התחבורה: "הטענות נבחנו ע"י הועדה"

ישראל כץ / צילום ארכיון: תמר מצפי
ישראל כץ / צילום ארכיון: תמר מצפי

מכרז ממשלתי חשוב נקלע לשאלות רציניות בתחום רגיש, של בכירים בשירות הציבורי, שאחרי סיום תפקידם חוברים למיזמים ותאגידים בתחום שבו עסקו בתפקידם הממשלתי. זהו המכרז להפרטה של שירות מרכזי עליו אחראית המדינה ואותו מספק עד כה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: המכרז להקמה ותפעול של מערך המבחנים המעשיים הנדרשים לצורך קבלת רישיון נהיגה, ובעברית - הפרטת הטסטים לרישיון נהיגה, ענין שמשרד התחבורה מייחס לו חשיבות ציבורית ראשונה במעלה, ויש לו השלכה על איכות הנהיגה וחיי אדם.

חלק מהבעיות במכרז הן שגרתיות ומקובלות במכרזים כאלה, למשל ערעורי מתמודדים שלא זכו נגד ועדת המכרזים של משרד התחבורה בכל מיני נימוקים טכניים, עתירות לבתי משפט ואפילו לבג"צ, ואין טעם להלאות את הקורא בנפתולי המכרז ובסעיפים השונים.

אבל, במכרז הזה מתעוררת בעיה עקרונית מיוחדת במינה: האם פקיד מדינה בכיר, שהורשע בהליך משמעתי וסולק מהשירות הציבורי בגין עבירת משמעת חמורה הקשורה לסמכותו בתחום רישוי נהיגה, יכול לצאת בדלת המסתובבת ולחזור דרכה כדמות מובילה של תאגיד פרטי להפעלת סמכות באותו תחום בדיוק שממנו סולק בעבר?

30 מיליון שקל לשנה

המכרז של משרד התחבורה הוא ל"הקמה והפעלה של מערך המבחנים המעשיים לצורך קבלת רישיון נהיגה". זהו מכרז מורכב מבחינת ניהול כוח אדם, מתקנים ולוגיסטיקה. הזוכים במכרז מחוייבים לקלוט 100 עובדי משרד התחבורה, ובכללם 30 בוחני נהיגה. חשיבות מיוחדת יש כמובן למי שמיועד להוביל את הזכיינים כמנכ"ל, לכישוריו המקצועיים, לניסיונו וליושרתו.

הזכייה במכרז היא לתקופה ראשונה של 3 שנים, שלאחריה יש למדינה יש אופציה להאריך את הזיכיון לעוד שתי תקופות של שנתיים כל אחת, ובסך הכל 7 שנים. במכרז, שבו התמודדו בתחילה 9 חברות, הוגדרו שני אזורים: זכיין אחד לאזור מרכז ודרום כולל תל אביב, וזכיין אחר לאזור צפון, שבו יש קצת יותר מבקשי רישיון נהיגה בכל שנה.

כאשר הסתיימו רוב הקטטות והערעורים, בין המתמודדים לבין עצמן ומול ועדת המכרזים של משרד התחבורה, על אי עמידה בתנאי סף ובקריטריונים נוספים, נקבעו בתאריך 25.12.17 שתי הזוכות: טלדור מערכות מחשבים, הנסחרת בבורסה, זכתה במכרז של אזור הדרום, כולל תל אביב, במחיר של כ-30 מיליון שקל לשנה; חברת מילגם זכתה באזור הצפון, במחיר של כ-32 מיליון שקל לשנה. הסכומים צמודים למדד.

שתי החברות מינו לתפקיד המרכזי של מנהל המיזם הפרטי אישים שהיו בעבר מנהלים בכירים במשרד התחבורה, מנהלים שסיימו את הקריירה שלהם בצמרת משרד התחבורה בנסיבות לא נעימות.

חמאדה: פסילה ל-5 שנים

חברת טלדור מערכות מחשבים מינתה למנכ"ל המיזם שלה את גאנם חמאדה, שכיהן מ-2008 עד 2013 בתפקיד מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה.

גאנם חמאדה הורשע בהתנהגות אלימה במשרדה של פקידה כפופה לו. בין השאר הוא העיף משולחנה קלסרים וניירת, לקח מאפרה כבדה וזרק אותה על צג המחשב שנשבר.

חמאדה הגיע להסדר טיעון, לפיו הוא מסכים להרשעתו ולפרישה כפויה ממשרד התחבורה, וכן לסנקציות של נזיפה חמורה, השבת שווי מסך המחשב, ופסילה למשך 5 שנים מעבודה במשרד התחבורה.

בסיום ההליך המשמעתי נגד חמאדה הוא יצא לחופשה ללא תשלום ומועד שחרורו משירות המדינה נקבע לתאריך 30.5.13.

גאנם חמאדה/ איור גיל ג'יבלי
 גאנם חמאדה/ איור גיל ג'יבלי

אלוש: ניצול לרעה של סמכויות

חברת מילגם מינתה למנכ"ל המיזם שלה את דוד אלוש, שהיה מנהל מחוז רישוי באר שבע והנגב במשרד התחבורה. אלוש אולץ לעזוב את שירות המדינה ב-2009, בעקבות הסדר טיעון והודאה בשתי עבירות משמעת חמורות.

העבירה הראשונה קשורה לפקיד בכיר במשרד התחבורה בעבר, יהושוע שדה, שביקש לקבל מעמד של מפקח על בוחני נהיגה. מדובר בהכשרה מיוחדת, הכוללת מבחנים עיוניים ומעשיים בתורת הנהיגה, בהיקף של 360 שעות וחונכות מעשית בהיקף של 120 שעות. בניגוד לנהלים, אלוש ערך לשדה שלוש פגישות בהן נתן הסבר תאורטי קצר, וערך עם שדה מספר נסיעות ו-5 נסיעות ליווי במבחני נהיגה.

אלוש הודיע לסמנכ"ל המשרד, צבי יוזנט, כאילו שדה עמד בהצלחה בהשתלמות המעשית הנדרשת להסמכתו כבוחן נהיגה, והמליץ על המינוי, בלי לפרט את המסלול המקוצר והמנוגד לנוהלים שבו פעל. הסמנכ"ל העניק לשדה את המינוי. אלוש הורשע בסעיף זה בניצול לרעה של סמכויותיו, בהתרשלות במילוי תפקידו ובחריגה מסמכויותיו, בהפרה של כללי האתיקה ובהתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

האישום השני קשור לרצונו של הסמנכ"ל יוזנט, ערב פרישתו ממשרד התחבורה, לקבל היתר לניהול מקצועי של בתי ספר לנהיגה. אלוש המליץ לתת לסמנכ"ל יוזנט את ההיתר המקצועי, "שלושה ימים לפני פרישתו של יוזנט, בלא שיוזנט עמד בדרישות הדין".]

אלוש, כך נקבע, ניצל לרעה את סמכויותיו, ובמעשיו "ביקש לקדם תוך ניגוד עניינים את עניינו האישי של מי שהיה הממונה העקיף עליו". הוא הורשע בפגיעה במשמעת שירות המדינה, בהפרת כללי האתיקה ובהתנהגות שאינה הולמת את תפקידו הבכיר בשירות המדינה. מלבד אילוצו לעזוב את שירות המדינה ב-2009, נידון אלוש לנזיפה חמורה, הפקעת משכורת והורדה בדרגה.

דוד אלוש/ איור גיל ג'יבלי
 דוד אלוש/ איור גיל ג'יבלי

המלצות חמות של עוזי יצחקי

במכרז הזה יש מקום מיוחד למי שהיה עד יוני 2016 מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי. שמו של יצחקי מוזכר לאחרונה בפרשת ח"כ דוד ביטן, והחקירה נערכת בחשדות לפיהם מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינצבורג העביר 300 אלף שקל למשה יוסף לצורך קידום תוכנית לתחנות דלק בכביש 6. יוסף הוא איש הקשר העיקרי של ביטן, אשר מצידו פנה בהמשך השרשרת למנהל המטה של שר התחבורה ישראל כץ עידן פרץ, ובסוף השרשרת פרץ ארגן את הפגישות הנדרשות עם מנכ"ל משרד התחבורה דאז, עוזי יצחקי. עד כה ידוע שיצחקי העיד בלהב 433, אך לא ברור האם עדות פתוחה או תחת אזהרה.

בעניינו של גאנם חמאדה מטלדור מסתבר, שיצחקי, שהיה מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה כשפרשת חמאדה התגלגלה בבית הדין למשמעת, וכיהן כמנכ"ל משרד התחבורה כשחמאדה הורחק מהשירות הציבורי, נתן לחמאדה מכתב המלצה חם למכרז הפרטת מבחני הנהיגה.

יצחקי, שהכיר את ההיסטוריה של חמאדה, לא הזכיר כלל במכתב ההמלצה את העבר המשמעתי של חמאדה. מצד שני, הוא הדגיש במכתב, שחמאדה ביצע את תפקידו "תוך הבעת רגישות רבה בעבודה מול צוות העובדים והמנהלים".]

בעניינו של דוד אלוש, המועמד במכרז להפרטת הטסטים מטעם חברת מילגם, הסתבר ענין מוזר לא פחות. יצחקי, כשהיה סמנכ"ל לתנועה במשרד התחבורה וממונה עקיף על אלוש, השתתף בהליך המשמעתי נגד אלוש בשני כובעים: האחד, כנציג משרד התחבורה בהליכים בבית הדין למשמעת, והשני כעד אופי לטובת אלוש.

לפי עדות האופי של יצחקי באותו הליך, משרד התחבורה "רואה באלוש כאחד מעמודי התווך בשדרה המקצועית של המשרד. מדובר באדם אמין, מסור עד מאוד לתפקידו, משרה יושרה ואמינות בהתנהלותו".

ועדת המכרזים קבעה שאין חריגה

המועמדים חמאדה ואלוש חויבו במכרז לפרט עבר פלילי ועבירות בתחום הנהיגה. הם לא היו מחוייבים על פי מסמכי המכרז לפרט את העבר המשמעתי שלהם במסגרת עבודתם במשרד התחבורה, אבל הדברים היו ידועים. בהחלטות של ועדת המכרזים לא היתה התייחסות לכך, למרות הרגישות המיוחדת של מהות התפקיד וחשיבות אמון הציבור בשרות החיונים.

חברת מ.ג.ע.ר שלא זכתה במכרז, באמצעות עו"ד עודד מהצרי ממשרד אייל בליזובסקי, דורשת לפסול את זכיית חברת טלדור ולהחליף אותה בחברת מ.ג.ע.ר. החברה הציגה חוות דעת של עו"ד אסף רוזנברג, מי שהיה הממונה על המשמעת בנציבות שרות המדינה. לדברי רוזנברג, לאור אופי וחשיבות המכרז והתפקיד, ולפי פסיקה של ביהמ"ש העליון, יש לראות את גאנם חמאדה מחברת טלדור כ"עובד ציבור" גם אם אינו מועסק ישירות על ידי המדינה, ובכל מקרה חלה עליו עדיין הסנקציה של פסילת העסקתו במשרד התחבורה למשך 5 שנים, סנקציה שסיומה יהיה רק ב-1.6.18.

ועדת המכרזים דחתה את הערעור של מ.ג.ע.ר, בנימוק שבתנאי המכרז לא היה תנאי סף מגביל הקשור לעבר המשמעתי של המועמד, ועל כן אין בכך חריגה המצדיקה את פסילת הזכייה של טלדור במכרז.

פרשת המכרז אמורה להגיע בקרוב לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בפני סגן הנשיא השופט יורם נועם. יש סיכוי שהענין יגיע לבית המשפט העליון.

לשאלות "גלובס" חברת טלדור מסרה: אין תגובה. חברת מילגם הפנתה את השאלות למשרד התחבורה.

תגובת משרד התחבורה: "במכרז נקבעו כללים שוויוניים לבחירת הזוכה, לרבות ניסיון של מנהל הפרויקט הן לעניין עמידתו בתנאי הסף והן לעניין ניקוד איכות ההצעה. לאחר בחירת הזוכים, הועברו לוועדת המכרזים טענות שונות בעניין הזכייה. הטענות נבחנו על ידי הועדה וניתנה גם התייחסות ספציפית של נציבות שירות המדינה בעניין הטענות שהועלו. באשר להחלטה לבצע את הבחינות באמצעות מיקור חוץ, יצוין כי הנושא נבחן ואושר על ידי בית הדין לעבודה ובג"צ. בית המשפט העליון קבע כי במכרז אין לזוכים כל תמריץ כלכלי להגדלת מספר הבחינות המעשיות או להפחתתן, ואין כל חשש לניגוד עניינים בנושא".