אור ירוק לתביעה נגד אילן בן-דב וחברת סאני

התביעה בתיק הפירוק של סאני, שהגיש "בעל התפקיד מטעם ביהמ"ש", עו"ד אופיר נאור, תמשיך ותתנהל כסדרה ■ ביהמ"ש דחה את טענת ההתיישנות בגינה התבקש סילוק על הסף וכן את הטענה בדבר אי-כימות הנזק

אילן בן דב / צילום: רוני שיצר
אילן בן דב / צילום: רוני שיצר

אור ירוק לתביעה נגד אילן בן-דב, חברת סאני ונושאי משרה בה: השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי התביעה בתיק הפירוק של החברה, שהגיש "בעל התפקיד מטעם בית המשפט", עו"ד אופיר נאור - תמשיך ותתנהל כסדרה, משיש לדחות שתי בקשות לסילוק על הסף שהוגשו נגדה.

את המבקשים - הנתבעים - חייב השופט כבוב בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין בסך כולל של 20,000 שקל, כך שנושאי המשרה יישאו בהוצאות בסך 10,000 שקל, ואילו מעריכת השווי, ארנסט אנד יאנג ישראל, תישא בהוצאות בסך 10,000 שקל.

את התביעה הגיש נאור בשם סקיילקס קורפוריישן בע"מ - "סאני תקשורת סלולרית בע"מ" - ובשם הנושים של סאני, מכוח הסדר נושים שאושר על-ידי בית המשפט, בטענה להתרשלות והפרת חובת זהירות בעת ביצוע שתי הערכות שווי לזיכיון סמסונג בשנים 2013 ו-2014 וכן בפעולות אישור 3 חלוקות דיבידנדים בשנים 2010-2011.

בגין אישור החלוקות אף עותרת סאני לחייב את הדירקטוריונים בתקופות הרלוונטיות, את בעל השליטה בן-דב, את מנכ"ל החברה ואת הסמנכ"לית, ביחד ולחוד, בתשלום הסכום המצטבר של 3 חלוקות הדיבידנד - כ-250 מיליון שקל.

לבד מארנסט אנד יאנג, הנתבעים האחרים היו יו"ר דירקטוריון החברה ובעל השליטה בה בתקופה הרלוונטית, אילן בן-דב; הדירקטורים שכיהנו בחברה בתקופה הרלוונטית; מנכ"ל החברה, יהל שחר; סמנכ"לית הכספים, גלית אלקלעי-דוד; וחברת כלל ביטוח (רק לגבי הערכות השווי).

בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות בגינה התבקש סילוק על הסף וכן את הטענה בדבר אי-כימות הנזק: "בהחלט היה מוטב לו בעל התפקיד היה מכמת במפורש את הנזק הנטען במסגרת עילת התביעה השנייה כבר בכתב התביעה. ואולם, ככל שיידרש בהמשך ויימצא לנכון, רשאי בית המשפט להורות על תיקון כתב התביעה ופסיקת הוצאות מתאימות לחובת בעל התפקיד", וכן "לא השתכנעתי כי מדובר במקרה המצדיק את סילוק עילת התביעה השנייה נגד נושאי המשרה כבר בשלב זה מבלי לברר את הסוגיה לגופה", הודגש בבולד בהחלטה, באופן חריג. 

עוד דחה השופט כבוב את הטענה בדבר הסדרי הפטור והשיפוי העומדים לזכות המנכ"ל והסמנכ"לית: "לא ניתן בשלב זה לסלק את עילת התביעה השנייה על בסיס הטענה כי אלה 'חסינים' מכוח הפטור".

לתביעת החברה היו שתי עילות. עילת התביעה הראשונה עוסקת ב-3 חלוקות דיבידנדים שבוצעו בחברה בשנים 2010-2011 בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל. על החלוקה הראשונה בסך של כ-65 מיליון שקל הוחלט בישיבת דירקטוריון החברה ביום 7.4.2010. על החלוקה השנייה בסך של כ-85 מיליון שקל הוחלט בישיבת דירקטוריון החברה ביום 27.5.2010. על החלוקה השלישית בסך של כ-100 מיליון שקל הוחלט בישיבת דירקטוריון החברה ביום 27.3.2011. על-פי הנטען, כל אחת מ-3 החלוקות היא בגדר חלוקה אסורה לפי חוק החברות.

במסגרת עילת התביעה הראשונה נתבעים הדירקטורים, המנכ"ל והסמנכ"לית בחברה בזמני החלוקה, בטענה כי התרשלו והפרו את חובת הזהירות בפעולות אישור החלוקה ובעבודת המטה בהנהלת החברה בקשר להחלטות החלוקה. עוד נתבע אילן בן-דב, כבעל השליטה בחברה, להשבת הדיבידנדים שקיבל. בנוסף, כאמור, בגין עילת תביעה זו עותרת החברה לחייבם, ביחד ולחוד, בתשלום הסכום המצטבר של 3 חלוקות הדיבידנד - כ-250 מיליון שקל.

עילת התביעה השנייה עוסקת בשתי הערכות שווי שפרסמה החברה - משנת 2013 ומשנת 2014 - שניתנו ביחס ל" תחום פעילות סמסונג - שווי הזיכיון בו החזיקה החברה ליבוא, מכירה והפצה של טלפונים סלולריים מתוצרת סמסונג". נטען כי הערכות השווי "התגלו כמנופחות וככאלה אשר לא משקפות את מצבה הכלכלי של החברה באותה התקופה", וכי נושאי המשרה התרשלו במסגרת תפקידם בהקשר זה, מאחר שמסרו למעריכת השווי, ארנסט אנד יאנג (EY), מצג חלקי וספקולטיבי. בנוסף, נטען כי EY בעצמה התרשלה בעת הכנת הערכות השווי. בעקבות ההתרשלות, נטען כי נגרמו נזקים כספיים לחברה ולנושיה.