השעייתו של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר תוארך בחודשיים

שלמה פילבר, המושעה מאז אוקטובר 2017 במסגרת חקירת רשות ני"ע בפרשת בזק, הודיע לנציבות שירות המדינה כי יסכים להארכת השעייתו בחודשיים נוספים ■ עורכי דינו: "הגיעה העת שנציבות שירות המדינה תברר בעצמה ותבהיר למר פילבר מהו, אם בכלל, החשד המעודכן שנותר"

שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי
שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר - המושעה מאז אוקטובר 2017 במסגרת חקירת רשות ניירות ערך בפרשת בזק שעברה לשלב הגלוי שלה ביולי - הודיע לנציבות שירות המדינה כי יסכים להארכת השעייתו בחודשיים נוספים, על אף שהתקופה הסתיימה ב-31 לינואר 2018.

המנכ"ל המושעה חשוד בקבלת החלטות שהיטיבו עם בזק בנושא ביטול ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, תוך העברת מסמכים שונים מישיבות פנימיות אל גורמים בבזק.  הנציבות מתכוונת לערוך לפילבר שימוע, לאחר שביקש לשוב לעבודתו בתום תקופת ההשעייה וסורב בטענה שעדיין נחשב חשוד בפרשה.

לפני כחודשיים הודיעה פרקליטות המדינה כי חקירת רשות ניירות ערך הסתיימה, והתיק הועבר לפרקליטות להערכה, אך פילבר עצמו לא נחקר מזה כ-4 חודשים.

בהודעתם לנציבות כתבו עורכי דינו של פילבר כי "בחלוף יותר מ-6 חודשים מתחילת הפרשה, בחלוף 3 חודשים מאז שהודעתם על השעיה עד ליום 31.1.18, ובחלוף חודשיים מאז שהודע לו על סיום החקירה - הגיעה העת לכך שנציבות שירות המדינה תברר בעצמה ותבהיר למר פילבר מהו, אם בכלל, החשד המעודכן שנותר (שהוא העומד בבסיס הפנייה להמשך השעייתו), ולא תסתמך על החשד הראשוני שנחקר. קרי: בשלב מתקדם של החקירה, המבחן אינו מה חשדו החוקרים בתחילת הדרך, אלא מה מצאו החוקרים בסופה".

בהודעתם של עורכי דינו הודגש כי "לחשד זה [בדבר החלטות המטיבות עם בזק, מ' ר'] אין כל קשר לחקירת רשות ניירות ערך בעניין התנהלותה הפנימית של חברת בזק", וכי פילבר אינו חשוד שפעל בניגוד עניינים אישי, אינו חשוד בקבלת דבר במרמה או שוחד, אינו חשוד בשיבוש חקירה, ו"רשות נירות ערך הבהירה בבית המשפט כי אין כלפיו חשד שקיבל או שציפה לקבל טובת הנאה אסורה".

"מהלכיו של מר פילבר נועדו אך ורק לקדם את שוק התקשורת הישראלי, להתגבר על הכשלים המבניים וההיסטוריים שלו, לסגור פערים טכנולוגיים, להבטיח את ההשקעות הנדרשות בסיבים אופטיים ולהצעיד את השוק לעשור הבא", עוד נכתב בהודעה. "הוא עשה כן באמצעות הכלי האפקטיבי הכמעט יחידי שניתן בידו - 'אסדרה הסכמית'. במסגרת אסדרה הסכמית עשוי גוף מפוקח לזכות בהקלות בתנאי הרישיון כנגד התחייבויות שונות שהוא לוקח על עצמו (כגון התחייבות להשקעה בתשתית). מהלך כזה משרת את האינטרס הציבורי, נעשה בפומבי, ואין בו כל פגם. 'אסדרה הסכמית' מוכרת בארץ ובעולם, ובית המשפט העליון אישר אותה בעבר, והיא כלי מקובל על-ידי רגולטורים נוספים בישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988