הנקראות ביותר

ניצחון ביניים לבר און: נדחתה בקשת דוידוביץ' לקבלת ערבות

ביהמ"ש העליון קבע כי יש מקום לבחון בקשה שהגישה אלונה בר און, מבעלי "גלובס", לחילוט הערבות הבנקאית בסך 2 מיליון שקל של דוד דוידוביץ, שהתחרה בה על השליטה בעיתון ■ לטענת בר און, נגרמו לה נזקים עקב ערעורו של דוידוביץ' על העברת השליטה בעיתון אליה

אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף
אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

האם איש העסקים היהודי-רוסי דוד דוידוביץ'' ייאלץ להעביר לידי אלונה בר און, מבעלי העיתון "גלובס" (יחד עם ענת אגמון), 2 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות העיכובים שגרם בהעברת השליטה בעיתון לידיה? שאלה זו תידון בקרוב בבית המשפט העליון, לאחר שנדחתה בקשתו של דוידוביץ'' לקבל לידיו בחזרה ערבות בנקאית של 2 מיליון שקל שהפקיד בקופת בית המשפט. זאת, כאשר הגיש את ערעורו נגד ההחלטה להעביר את השליטה ב"גלובס" לידי בר און.

רשמת העליון, ליאת בנמלך, דחתה הבוקר (ג') את בקשת דוידוביץ' להשבת הערבות לידיו. נקבע כי יש מקום לבחון בקשה שהגישה בר און בחודש שעבר, לחילוט הערבות, לאור הנזקים שנגרמו לה בעקבות ערעורו של דוידוביץ'.

מאבק שליטה

המחלוקת על מימוש הערבות שהפקיד דוידוביץ', מהווה נספח להליכים שהתקיימו אשתקד בינו לבין בר און, על רקע מאבק השליטה בחברת "מוניטין עיתונות", המחזיקה ב"גלובס". במאי אשתקד קבע העליון, כי בר און היא הבעלים של העיתון. העליון דחה בכך את הערעור שהגיש דוידוביץ' על החלטת המחוזי בתל-אביב, שלפיה השליטה ב"גלובס" תועבר במלואה למשפחת בר און.

אלונה בר און היא בתו של חיים בר און, מו"ל גלובס עד לפטירתו ב-1998. ב-14 במארס אשתקד, בתום הליך משפטי ארוך וסבוך, והתמחרות שעשו כונסי הנכסים של איש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן, הבעלים הקודם של "גלובס", פסק נשיא המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, כי המניות של "מוניטין" יימכרו לחברת "אילקורפ" של משפחת בר און ב-106 מיליון שקל. בכך הועדפה הצעתה של בר און על פני הצעתו של המתמודד המרכזי מולה - דוידוביץ'.

דוידוביץ' ערער על פסק הדין, וטען כי הצעתו לרכישת מניות השליטה ב"מוניטין" עדיפה על פני זו של בר און. בערעורו ביקש דוידוביץ' את עיכוב פסק הדין של המחוזי, והוא נדרש להגיש ערבות בנקאית בסך 2 מיליון שקל. זאת, כערובה לפיצוי למשפחת בר און במקרה שערעורו יידחה, והוא ייתבע על נזקים שגרם למשפחה.

עוד בנושא דין וחשבון


שופטי העליון, יצחק עמית, נעם סולברג וענת ברון, לא התרשמו מהטענות שהעלה דוידוביץ' בערעור - וערעורו נדחה. לאור תוצאת הערעור, נקבע כי דוידוביץ' יישא בשכר טרחת הכונסים מטעם בנק לאומי, הכונסים מטעם בנק הפועלים, "אילקורפ" והעיתונאים, בסך של 25 אלף שקל כל אחד - ובסך-הכול ישלם 100 אלף שקל.

אולם, בר און אינה מסתפקת בפיצויים שנקבעו, והיא הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה לעתור לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין של המחוזי. בנובמבר אשתקד פנתה בר- און לעליון, בבקשה כי יורה למזכירות להותיר את הערבות בקופת בית המשפט עד לאחר הכרעה בבקשה שתגיש.

זמן קצר לאחר מכן, הגיש דוידוביץ' בקשה לקבל לידיו בחזרה את סכום הערבות שהפקיד, כאשר לטענתו, לפי חוק, אם לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני "בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני" - תושב הערבות לגורם שהגישה. לדבריו, חלף הזמן להגשת התביעה על-ידי בר און, ולכן יש להשיב לידיו את הערבות. עוד טען דוידוביץ', כי ההוראה, שלפיה תקופת פגרת בתי המשפט "לא תובא במניין הימים" להגשת כתבי טענות, אינה חלה בעניין הערבות.

בר און ואמה טענו מנגד כי אין למנות את ימי פגרת בית המשפט במניין החודשים להגשת בקשתה. בהמשך לכך, בראשית ינואר השנה, הגישו השתיים בקשה "לחילוט ערבות בנקאית" .

המחלוקת סביב חילוט הערבות של דוידוביץ' אינה מחלוקת טכנית בלבד, ולהכרעה בה עשויה להיות השלכת רוחב על הליכים רבים המתנהלים במדינה, שבמסגרתם מנסים צדדים להליך לעכבו או לפגוע בצד השני. במסגרת בקשתה ציינה בר און - באמצעות עו"ד בועז אדלשטיין - את השלכות הרוחב העשויות להיות להכרעה בבקשתה. "יש לשים לב גם לשיקולי מאקרו והשפעות תמריציות על צדדים עתידיים", טוענת בר און. "ללא חובת פיצוי מלאה על הנזקים הנגרמים מעיכוב ביצוע, הופך צו עיכוב ביצוע לחרב ולא למגן. צדדים המעוניינים להזיק לצד השני, וצדדים שמעוניינים בכוח המיקוח העודף שצו מסוג זה מקנה להם, חייבים לדעת שלצד תועלתו, קיימות גם עלויות. הנזקים שייגרמו לצדדים עתידיים ולמערכת המשפט מצווים מיותרים יעלו בהרבה על נזקי הצדדים הספציפיים בהליך הנדון כאן".

רשמת העליון, ליאת בנמלך, קיבלה את עמדתן של עדנה ואלונה בר און, תוך שהיא קובעת: "איני מוצאת להורות על השבת הערבות הבנקאית לדוידוביץ' על יסוד הטענה הנוגעת לעיתוי הגשת הבקשה". הרשמת ציינה, כי מבחינת לשון החוק קיימת אחיזה לפרשנותן של עדנה ואלונה בר און לעניין דחיית מועד ההגשה בעקבות ימי הפגרה. עוד נקבע, כי גם בהיבט התכליתי יש להחיל את דחיית המועד בעקבות ימי הפגרה.

הרשמת הוסיפה כי גם אם מסקנתה הייתה שונה, היה ראוי בנסיבות העניין לתת לעדנה ואלונה בר און ארכה להגשת הבקשה לחילוט הערבות.

הרשמת גם דחתה את הטענות של דוידוביץ', כי יש לייחס למשפחת בר און התנהלות חסרת תום לב. "ככל שעדנה ואלונה בר און טעו טעות שבדין לעניין פרשנות הוראות תקנות סדר הדין האזרחי (וכאמור איני סבורה כך), התקיימו נסיבות המצדיקות מתן ארכה", קבעה.

*** סייעה בהכנת הידיעה: מלכה רדוזקוביץ. 

גילוי מלא

אלונה בר און היא יו"ר הדירקטוריון של חברת "מוניטין" המחזיקה ב"גלובס" וההליכים המתוארים בכתבה זו נוגעים להליך הרכישה של העיתון. מערכת "גלובס" מסקרת על בסיס ענייני ועל-פי אמות מידה שנקבעו מראש, כחלק מהליך הכנת קוד אתי חדש ל"גלובס", כל עניין ונושא הקשורים לחברת "מוניטין", לבר און, לבעל השליטה הקודם במוניטין, אליעזר פישמן ולגורמים נוספים, שהם נושאי משרה או בעלי שליטה בעיתון בעבר או בהווה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!