הנקראות ביותר

עו"ד שמרון, מיקי גנור, מיכאל הרצוג ועסקת הצוללות בקווקז

איש העסקים מיכאל הרצוג ל"גלובס": העסקה אמנם נכשלה, אבל התרשמתי שמיקי גנור ראה בעו"ד דוד שמרון שותף עסקי ■ "גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו עורך דין של ראש הממשלה"

עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום
עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום

עד המדינה בפרשת הצוללות, מיכאל (מיקי) גנור, והחשוד העיקרי בפרשה, עורך הדין דוד שמרון, היו מעורבים לטענת איש עסקים גרמני בעסקה שיזם למכירת צוללות למדינה ידידותית לישראל באזור הקווקז. איש העסקים, ד"ר מיכאל הרצוג, סיפר ל"גלובס" כי העסקה אמנם נכשלה, אבל הוא התרשם שגנור ראה בשמרון שותף עסקי.

שאלת הקשר בין השניים עומדת במרכז חקירת המשטרה בפרשה, שבה הודה גנור בהעברת כספים לבכירים במערכת הביטחונית והציבורית, בין השאר כדי לקדם את עסקי חברת טיסנקרופ שאותה ייצג. לפי דיווחים על החקירה, בעוד גנור טוען כי הוא ושמרון היו שותפים ועמדו להתחלק בכספים שיזרמו מעסקי הצוללות, שמרון טוען כי פעל אך ורק כעורך דינו.

הדברים שמספר ד"ר הרצוג מאפשרים הצצה אל היחסים העסקיים בין גנור לשמרון, עוד לפני שהפרשה נחשפה. הרצוג עומד בימים אלה למשפט בגרמניה על הונאת מיליונים, וגם מעורב בפרשת ועדת צמח למשק הגז, בה המליצה המשטרה להעמיד לדין את המשנה לשעבר לראש המל"ל, אבריאל בר יוסף, בחשד שקיבל שוחד מאיש העסקים הגרמני כדי לקדם את עסקיו בוועדה.

"אני הייתי זה שפנה לגנור בסוף שנת 2014 עם הצעה ליוזמה עסקית בתחום הצוללות", סיפר הרצוג ל"גלובס" בפגישה שנערכה בביתו בשבוע שעבר, "זה היה אחרי שקיבלתי מידע שהמדינה בה מדובר מעוניינת להשקיע בצי שלה, ולקנות כלי שיט וצוללות". היוזמה העסקית היתה כרוכה במכירת צוללות קטנות יחסית, המיוצרות על ידי חברת טיסנקרופ הגרמנית, ובהעברתן אליה באמצעות מספנות בישראל ובמדינה עצמה. לפי מסמכים שהראה ל"גלובס", בעסקה היו מעורבות גם חברות אמריקאיות וחברות מהמפרץ הפרסי.

"הכרתי את גנור מוועדת צמח וידעתי שהוא נציג טיסנקרופ בישראל", סיפר הרצוג. בעבר תיאר ל"גלובס" כיצד נפגש עם גנור במשרדו לפני הדיונים בוועדת צמח בנוגע לייצוא הגז משדות הגז שנמצאו במים הטריטוריאליים של ישראל. "גנור הביע עניין בעסקה שהצעתי. לא נפגשנו אישית בהקשר זה. שלחתי לו כמה מיילים בנושא והוא לי, אבל בעיקר דיברנו בטלפון".

עוד בנושא דין וחשבון


"גנור אמר לי שיש לו עורך דין, ושזה אותו העורך דין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחרי שבדקתי את שמו של שמרון, גיליתי שהוא גם קרוב משפחה של נתניהו (שמרון הוא בן-דודו מדרגה שנייה, א.א), אבל את זה גנור לא אמר בפגישה בינינו".

האם הוא אמר בפירוש ששמרון שותף שלו?

"זה היה הרושם שאני קיבלתי מגנור. אתה יכול להיות עורך דין פרטי, או עורך דין המשמש כמעין יועץ קבוע, שתמיד עובד איתך וכמעט שייך לחברה. היה לי הרושם שגנור חושב ששמרון הוא סוג של שותף שלו, אבל בגלל שהוא עובד בין השאר בשביל ראש הממשלה, כפוליטיקאי וכאדם פרטי, הוא לא עובד רק איתו. לא באופן אקסקלוסיבי".

הרצוג ממשיך ומספר כי ניסה לקדם את העסקה מול המדינה בקווקז, ובמסגרת זאת אירגן ביקור בה של נציגים מגרמניה, ישראל, ארה"ב והמפרץ הפרסי. הוא שלח הודעה לנציג בכיר בממשלה של אותה מדינה, שזה לשונה: "רק רציתי לוודא שאתם יודעים שהמשלחות מגיעות ב-14 בינואר... המשלחת הישראלית תובל על ידי מיכאל גנור ודוד שמרון (בן-דודו של ראש הממשלה נתניהו)". המידע שבסוגריים צוין במקור. ההודעה ממשיכה: "הנושאים שעל הפרק: פרויקט צבאי ימי ותשתיות בארצך".

"סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי"

לבקשת "גלובס", הציג הרצוג הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לו מהצד הישראלי לקראת הפגישה במדינה הקווקזית. ההודעה, שנשלחה על ידי גנור מכתובת המייל של חברת הולמרק פרופרטיז שבראשה הוא עומד (בנוסף לתפקידו באותה התקופה כנציג טיסנקרופ), מכילה את סריקות שני העמודים הראשונים בדרכון הגרמני של גנור ובדרכון הישראלי של דוד שמרון. היא נשלחה בתחילת ינואר 2015, ולדברי הרצוג הרקע היה צורך להעביר את פרטיהם של גנור ושמרון לנציגי הממשלה כדי שייאשרו את הביקור.

גנור שלח להרצוג מיילים נוספים. יום לפני ששלח לו את הדרכונים, כתב גנור להרצוג בתלונה: "אני חושב שחשוב מאוד שנמלא קודם כל את הדרישה הראשונית, הבסיסית!". כותרת המייל היא האות הראשונה בשמה של המדינה שבה לכאורה ניסו לעשות עסקים יחד, ביחד עם המלה Country. הרצוג אומר כי אינו בטוח למה התכוון גנור, וכי חשב באותה העת שמדובר בתלונה על כך שטרם הוקמה השותפות העסקית של כל הצדדים השונים בעסקה. יום לאחר מכן כתב לו הרצוג כי לא הבין את מהות המייל, וכי בכל מקרה, סריקות הדרכונים הגיעו מאוחר מדי והפגישה של המשלחת הישראלית לא תוכל להתקיים. לדברי הרצוג, "זאת היתה הפעם האחרונה שהייתי איתו בקשר". העסקה, לדבריו, לא יצאה לפועל בגלל חלופות אחרות.

עורכי הדין עמית חדד, אושר רובינגר ונועה מילשטיין ממשרדו של ד*ר יעקב וינרוט, המייצגים את שמרון, מסרו בתגובה: *עו"ד שמרון מעולם לא עסק במכירת צוללות - לא בקווקז, לא בישראל ולא בכלל. לאורך כל הדרך עו"ד שמרון ייצג את מיקי גנור כעורך דין - ותו לא. במהלך ייצוגו העביר עו"ד שמרון למיקי גנור צילום דרכון לצורך נסיעה עסקית (שגם היא לא קשורה לצוללות). אם יש אמת בטענתכם כאילו הדרכון של שמרון נשלח להרצוג, הרי שהדבר נעשה שלא על דעתו של עו"ד שמרון ואף לא בידיעתו.

"אם יש ממש בטענתכם שד"ר הרצוג עשה שימוש בשמו של שמרון והציג אותו כבן-דוד של רה"מ, הרי ששימוש זה נעשה שלא בידיעתו של עו"ד שמרון והוא רואה את הדברים בחומרה רבה. עו"ד שמרון פעל תמיד כחוק ואין לנו ספק שבסיומה של החקירה הדברים יתבררו".

עורכי דינו של מיקי גנור, אלי זהר ואילן סופר ממשרד גולדפרב זליגמן לא מסרו תגובה לשאלות שהופנו בעניין.

"לדאוג שהעניינים יתנהלו חלק"

לגבי פרשת הצוללות, מוסיף הרצוג כי לדעתו ממעיטים בחשיבות התפקיד שמילא תאגיד טיסנקרופ בשחיתות. "זה לא יוצא דופן, שהם משתמשים בנציג מקומי כדי לעשות את העבודה. התפקיד שלו הוא לקבל את הכסף מהחברה, ואז לחלק אותו למי שצריך ולדאוג שהעניינים יתנהלו בצורה חלקה", אמר. טיסנקרופ הכחיש בעבר כל קשר לחשדות לשחיתות, ואמר כי חקירה פנימית שעשה בעניין מצאה כי אף אחד בחברה לא היה מעורב בכך. "זו השיטה שלהם", אומר הרצוג, "אחרת למה אתה צריך נציג שירוויח עמלה על העסקה?"

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!