בנק לאומי | לפני כולם

לאומי קארד יוצאת לרוד שואו: שואפים ל-2 מיליארד ש'

זאת במקביל להשלמת הכנת תשקיף להנפקת חברת כרטיסי האשראי ■ לאומי קארד רשמה ב-2017 ירידה של 22% ברווח בעקבות הפרשות חד-פעמיות לעובדים ■ מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, על האפשרות לעבור לסליקה יומית: "זה עלול להיות הסוף של חוק שטרום"

לאומי קארד / צילום מסך
לאומי קארד / צילום מסך

בנק לאומי מתניע את תהליך מכירת לאומי קארד. היום (ג') פרסמה חברת כרטיסי האשראי את דוחותיה השנתיים, כך שבבנק יוכלו להשלים בזמן הקרוב את הכנת התשקיף לתרחיש שבו יוחלט להנפיק את החברה בבורסה. במקביל לכך, ל"גלובס" נודע כי הנהלת לאומי קארד, שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%), צפויה לצאת לרוד שואו בעוד מספר שבועות לצורך הצגת החברה בפני משקיעים פוטנציאליים, בעיקר זרים.

סביר להניח כי בתום הרוד שואו יחליטו באיזה מסלול לבחור - מכירת השליטה כמקשה אחת, ניצול המומנטום החיובי בשווקים והנפקת החברה בבורסה, או בכלל מסלול שישלב בין שתי האפשרויות. הונה העצמה של לאומי עומד על קרוב ל-1.9 מיליארד שקל, ולפי הערכות מכירתה החברה תיעשה לפי שווי שנע באזור ה-2 מיליארד שקל.

התנעת הליך המכירה מצד בנק לאומי נעשתה בעקבות התבהרות (יחסית) של התנאים הרגולטורים: ראשית בנק ישראל פרסם באחרונה את מתווה העמלה הצולבת (העמלה מהווה את מחיר הרצפה של עמלת הסליקה של בתי העסק). בנוסף לכך, בתחילת השבוע פרסם בנק ישראל מסמך המגדיר אילו גופים יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי ובאילו תנאים, מה שגם כן מפזר חלק מאי הוודאות. מהמסמך עולה שתחת תנאים מסוימים בנק ישראל יאפשר גם לקרנות השקעה לרכוש את החברות.

ההכנסות צמחו ב-8%

העננה הרגולטורית המרכזית שנותרה היא האם אכן השוק יעבור למהלך של סליקה יומית לתשלום לבתי העסק, כפי שרשות ההגבלים מנסה לקדם - מהלך שנחשב לדרמטי בשוק. "מעבר להתחשבנות יומית, הדבר יעמיק לחברות את בעיית מקורות האשראי. התוצאה תהיה שהבנקים יוכלו לממן שירות שאנחנו לא נוכל, וזה יכול להיות הסוף של חוק שטרום", אמר היום ל"גלובס" רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד.

כאמור, לאומי קארד פרסמה היום את תוצאותיה לשנת 2017, מהן עולה כי החברה רשמה ירידה של 22% ברווח ל-143 מיליון שקל. הירידה ברווח נבעה משתי הוצאות חד-פעמיות הקשורות בעובדי החברה: ב-2017 שילמה החברה מענק לעובדים בגין מכירת מניות ויזה אירופה בהיקף של 26 מיליון שקל. בנוסף, ברבעון האחרון היא הפרישה 37 מיליון שקל בעקבות תוכנית פרישה מרצון ל-130 עובדים, מה שחתך את הרווח הרבעוני ל-20 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל ברבעון המקביל. עלות הפרישה לכל עובד עמדה על כ-285 אלף שקל בממוצע, נמוך משמעותית לעומת עלות התוכניות בבנקים המגיעה לעיתים למיליון שקל בממוצע לעובד.

בשאר הפרמטרים העסקיים רשמה חברת כרטיסי האשראי צמיחה: מחזור השימוש בכרטיסי החברה עלה ב-8.6% ל-80.4 מיליארד שקל, הכנסות החברה צמחו בכ-8% ל-1.22 מיליארד שקל ומספר הכרטיסים הפעילים עלה ב-4.2% ל-2.21 מיליון כרטיסים.

בעקבות פרסום הדוחות, פאינרו התייחס היום לשינויים הרבים ברגולציה עימם מתמודדת לאומי קארד: "אנחנו נמצאים במצב של חוסר איזון רגולטורי. מחד, אנו נערכים לשינוי היסטורי ומהותי ומנגד אנחנו נדרשים להתמודד מדי יום עם צעדים רגולטורים נוספים ולעיתים אף סותרים. הרגולציה שמשרטטת את פני הענף חייבת לקבוע סדרי עדיפויות ברורים, על מנת שמדיניות אחת לא תדרוס את קודמתה".

רון פאינרו / צילום: יח"צ - בני גמזו לטובה
 רון פאינרו / צילום: יח"צ - בני גמזו לטובה

האתגר: מילוי החסר עם עזיבת שופרסל

דוחות 2017 רחוקים מלשקף את הצפוי בחברה בשנה הקרובה. נזכיר כי לפני מספר חודשים החליטה רשת שופרסל לסיים את השותפות בת העשור עם לאומי קארד ולעבור לעבוד עם כאל, שהציעה לה תנאי מסחר טובים יותר. מבחינת לאומי קארד, מדובר במכה לא מבוטלת. מועדון שופרסל כולל מעל לחצי מיליון כרטיסים, כלומר הוא מהווה מעל ל-20% מכרטיסי החברה. אובדן המועדון החל להתבטא כבר ברבעון הרביעי של 2017. תיק האשראי של לאומי קארד צמח ב-65 מיליון שקל בלבד ברבעון זה, מכיוון שהופסקה כמעט לחלוטין מכירת ההלוואות לחברי המועדון. בסך הכל מהוות ההלוואות של המועדון עם שופרסל כ-1.5 מיליארד שקל, כלומר כ-25% מתיק ההלוואות של לאומי קארד, שייפרעו בעיקר בשנתיים הקרובות.

כמו כן, בשופרסל ובכאל מבצעים תהליך מרוכז של העברת הלקוחות לכרטיס החדש, ולכן לפי הערכות 70%-80% מכרטיסי המועדון עם לאומי קארד יבוטלו כבר במהלך השנה הקרובה.ללאומי קארד אתגר לא מבוטל למציאת פיצוי על הירידה הצפויה בפעילות. החברה החלה כבר במהלך של השקת מועדון חדש עם פוקס וכן השקת כרטיסים חדשים, אך לא ברור האם יהיה זה מספיק בכדי לפצות על האובדן של המועדון הוותיק והגדול.

כחלק מהשינויים, לאומי קארד גם מבצעת מהלך של שינוי תמהיל תיק האשראי, ושיפור הרווחיות שלו. לאומי קארד היא השחקן הגדול ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי בתחום ההלוואות עם תיק של 5.47 מיליארד שקל, שצמח ב-24% בשנת 2017. יחד עם זאת מבחינת הכנסות מימון, היא דווקא מאחורי מתחרותיה. הסיבה לכך היא תמהיל ההלוואות שלה. ראשית, ללאומי קארד חשיפה גדולה להלוואות בתחום הרכב, שם הרווחיות נחשבת נמוכה. היקף הלוואות אלה עמד על 1.68 מיליארד שקל נכון לסוף 2017, והוא מהווה כ-30% מתיק ההלוואות של החברה, אך משקלו צפוי לרדת.

גם האשראי שהעמידה החברה למועדון שופרסל היה ברווחיות נמוכה ללאומי קארד לאור מנגנון חלוקת ההכנסות בינה לבין רשת המזון. כך שבשורה התחתונה ההערכה היא שתיק האשראי של החברה יקטן השנה לראשונה אחרי שנים של צמיחה חדה. יחד עם זאת ההכנסות מפעילות זו דווקא ישמרו על יציבות ואולי אף יצמחו. ביטוי לתחילת מגמת השינוי בתמהיל ניתן לראות בכך שהריבית הממוצעת בתיק עמדה בסוף 2017 על 6.5% לעומת 6.2% ב-2016.

בדומה לחברות אחרות בתחום ולבנקים, גם בלאומי קארד נרשמה אשתקד עלייה בהפרשות להפסדי אשראי. ההפרשות עמדו אשתקד על 71 מיליון שקל לעומת 37 מיליון שקל בלבד בשנת 2016. העלייה בהפרשות נובעת גם מסיבות חשבונאיות (צמיחה מואצת בתיק מביאה אוטומטית לגידול בהפרשות), אך גם בשל ירידה במוסר התשלומים בציבור. יחד עם זאת, לאור הרכב התיק הסולידי יחסית של החברה, היקף ההפרשות שלה נמוך לעומת מתחרותיה. השאלה היא מה יהיה בעתיד כשהחברה תשנה את התמהיל לטובת שיפור הרווחיות, אך גם תגדיל בכך את הסיכון.

החולשות והפוטנציאל

ליו"ר לאומי קארד, ירון בלוך, המכהן גם כמנכ"ל לאומי פרטנרס, יש לא מעט ניסיון בתחום הבנקאות להשקעות, ומחכה לו אתגר לא מבוטל במכירת לאומי קארד.

מה שיקשה על המכירה הוא שהחברה מתמודדת עם אי ודאות בתקופה של אחרי חוק שטרום. עדיין אין פתרון לסוגיות כמו המקורות שהיא תוכל לגייס לצורך פעילות האשראי (כיום נהנית החברה ממקורות מוזלים מבנק לאומי). משקיעים, כידוע, לא אוהבים אי ודאות.

חסרונות נוספים הם שללאומי קארד, בניגוד למתחרותיה, אין מותג שהיא נהנית בו מבלעדיות בתחום הסליקה (ישראכרט גובה עמלות סליקה גבוהות באמריקן אקספרס וכאל בדיינרס). וכמובן ישנו הנושא הכאוב של אובדן המועדון עם שופרסל, שצפוי לפגוע גם כן בתוצאות החברה.

מצד שני, קיים גם פוטנציאל השבחה בלאומי קארד. דווקא מכיוון שהיא קטנה יותר מישראכרט (שצריכה גם כן להימכר), הרי שיש לה עוד לאן לצמוח. לאומי קארד עובדת כיום מול בנק לאומי ומעט במזרחי טפחות. באחרונה חתמה על שיתופי פעולה עם בנק הפועלים ודיסקונט שייכנסו לתוקף בשנה הבאה.

כמו כן קיים גם פוטנציאל להתייעלות בלאומי קארד - כמות העובדים בחברה דומה לזו שבישראכרט, בעוד היקף הפעילות בישראכרט גבוה משמעותית מלאומי קארד. יחד עם זאת, חשוב לומר שבניגוד לבנקים, בחברות כרטיסי האשראי לא ניתן לבצע קיצוץ מאסיבי בכוח האדם, שכן מדובר בחברות שירות, כך שפגיעה חדה בכוח האדם, משמעותה ירידה ברמת השירות.

יתרון נוסף של לאומי קארד הוא בהיותה חברה צעירה הקיימת רק 18 שנים, מה שמתבטא בתשתיות טכנולוגיות חדשות ביחס לגופים פיננסים אחרים ותיקים יותר. עוד נציין כי בפני לאומי קארד עומד גם אתגר לא מבוטל והוא המיתוג מחדש לאחר הפרידה מבנק לאומי. מצד אחד המיתוג מחדש הוא הזדמנות לחברה להמציא עצמה מחדש. מצד שני, הוא גם טומן בחובו סיכון, שכן הציבור נחשב חשדני למותגים חדשים בתחום הפיננסים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988