בוטלה העסקה להכנסת שותפים לשרי אריסון בבנק הפועלים

בוטלה העסקה להכנסת משקיעים לאריסון החזקות המחזיקה בגרעין השליטה בבנק הפועלים ■ סוגיות כמו מיסוי וחלוקת השליטה העיבו על המגעים, וגם העמקת חקירת הבנק בארה"ב לא סייעה ■ לפי הערכות, בקבוצת אריסון ימשיכו לנסות ולאתר שותפים

חמישה חודשים אחרי שקבוצת אריסון שבשליטת שרי אריסון חתמה על מזכר הבנות להכנסת משקיעים זרים לגרעין השליטה בבנק הפועלים - העסקה מבוטלת. לפי הערכות, במהלך המגעים שנערכו בחודשים האחרונים התברר שיישום העסקה מורכב יותר, והיום דיווחה הקבוצה כי היא לא תצא אל הפועל. נזכיר, כי המשקיעים היו אמורים לרכוש 49% ממניות אריסון החזקות - חברה פרטית המחזיקה בכ-20% ממניות הפועלים - תמורת כ-2.4 מיליארד שקל. מניות אריסון בבנק שוות 6.5 מיליארד שקל.

הצדדים גילו לא מעט מכשולים ליישום עסקה להכנסת משקיעים זרים לחברה פרטית. בין היתר עלו סוגיות כגון מיסוי. כך למשל, במידה ויימכרו מניות של בנק הפועלים, הרי שאריסון החזקות תצטרך לשלם מס לעומת מחיר הרכישה של המניות מלפני 20 שנה, בעוד שהמשקיעים החדשים נכנסים רק כעת, מה שמצריך סוג של התחשבנות. סוגיות נוספות שהיו על הפרק הן חלוקת השליטה בין הצדדים, כשמעל לכל ריחפו גם מגבלות רגולטוריות שיש על המשקיעים הזרים במדינות המקור שלהם. נזכיר, כי מדובר בשלושה משקיעים מצפון אמריקה: חברת השקעות ושני משקיעים מוסדיים, אחד מהם הוא קרן הפנסיה של אוניברסיטת קליפורניה.

גורמים בשוק ההון העריכו כי גם הסתבכות הבנק בחקירה בארה"ב העיבה על העסקה. נזכיר, כי הפועלים מתמודד מזה כמה שנים עם חקירה מול הרשויות האמריקאיות בחשד שסייע ללקוחות אמריקאיים להעלים מס. עד כה הפריש הבנק כבר מעל למיליארד שקל בגין הפרשה, והוא נמצא בתהליך מתמשך מול הרשויות בארה"ב להעברת הנתונים השונים ונראה כי הדבר אינו קרוב לסיום. עם זאת, גורמים המקורבים למגעים מציינים כי החקירה אינה הסיבה לביטול העסקה, שכן המשקיעים ידעו עליה כשחתמו על מזכר ההבנות, וגם ביצעו הליך של בדיקת נאותות בסוף השנה שעברה, שבסיומו נמשכו המגעים לקידום העסקה.

לפי הערכות, בקבוצת אריסון ימשיכו לנסות ולאתר שותפים. בקבוצה מנסים מזה כ-3 שנים לגייס משקיעים ולממש לפחות חלק מהחזקתם. נראה כי אריסון מנסה להקטין פוזיציה וחשיפה לבנק, שצמיחתו עם השנים הביאה לכך שהוא תפס נתח גדול מנכסיה. בקבוצה ייעדו את התמורה מהמכירה להשקעות חדשות. ראוי להזכיר כי לאריסון החזקות גם קיים חוב לא מבוטל של 1.8 מיליארד שקל. עם זאת, התמורה לא אמורה לשמש להפחתת החוב, אלא לכל היותר להוות כמקור עתידי להחזר החוב במידת הצורך. בשנים האחרונות ביצעה הקבוצה מהלכים להפחתת המינוף, בין היתר, באמצעות מיחזור או פירעון מוקדם של החוב.

בכדי לאתר משקיעים, שכרה קבוצת אריסון את בנק רוטשילד שסביר שינסה גם כעת לאתר רוכשים חדשים. עם זאת, לאור הניסיון הכושל כעת, לא מן הנמנע שאם בקבוצה יעדיפו שהכנסת המשקיעים תתבצע ע"י מכירת מניות הבנק עצמן, במקום מכירת מניות בחברה הפרטית המחזיקה בשליטה. מכירת מניות הפועלים אמורה להיות הליך פשוט יותר. מצד שני, היא תחייב גיבוש גרעין שליטה חדש מול בנק ישראל, מה שנחשב לתהליך רגולטורי מורכב יותר.

בינתיים נהנים בקבוצת אריסון מדיבידנד של 40% מרווחי בנק הפועלים מדי רבעון. בבנק היו רוצים להעלות את הדיבידנד ל-50% מהרווח, אך לא ברור אם בנק ישראל יאשר זאת לפני סיום החקירה בארה"ב. מקור רווח נוסף ממנו עשויה קבוצת אריסון ליהנות בקרוב הוא ממכירת מניות ישראכרט. הפועלים מחויב למכור את חברת כרטיסי האשראי בעקבות חוק שטרום, ובבנק בוחנים ברצינות ביצוע מהלך של חלוקת המניות כדיבידנד לעין לבעלי מניותיו. המרוויחים יהיו בעלי המניות, ובראשם קבוצת אריסון, שיקבלו ישירות לידיהם חברה בעלת הון של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, לבנק לא יהיה מכך רווח, והוא אף יצטרך לבצע הפחתת הון.