"החקירה מתוכננת באופן שיאותרו החוליות הניתנות לשבירה"

המסר בגיוס עדי מדינה השתקף בדברים שאמר פרקליט המדינה בוועידת "גלובס": "ידע כל מי שעומד לבצע עבירה - לעולם לא תוכלו לסמוך על שותפיכם" ■ אבל האם ההסכמים משיגים את מטרתם?

שלמה פילבר  / צילום: שלומי יוסף
שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף

בוועידת "גלובס" לעסקים שנערכה בחודש שעבר התייחס פרקליט המדינה, שי ניצן, לגיוס עדי מדינה על-ידי הפרקליטות ובין היתר אמר, "חתימת הסכמי עד מדינה מעבירה מסר חד-משמעי: יידע כל מי שעומד לבצע עבירה - לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים... ברגע האמת, כל אדם שפשע יחד עמכם, או שהיה מודע למעשיכם - ותמיד יש אנשים כאלה - יכול להפוך לעד מדינה נגדכם". הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע חתימת הסכם עד המדינה עם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה.

בשנים האחרונות נראה, כי המרוץ לחתימה על הסכם עד מדינה בישראל הפך ממרתון לספירנט. משלביה הראשונים של החקירה עולה שאלת השאלות: מי יגויס כעד מדינה. ובכל הפרשות הפליליות הגדולות, אכן נחתמים הסכמים כאלה - פרשת הצוללות, פרשת ח"כ דוד ביטן, פרשות 1000 ו-2000 ועוד. אך לא רק בפרשות הגדולות או אלה העוסקות בשחיתות שלטונית נחתמים ההסכמים הללו. מספיק להזכיר את הזמר קובי פרץ, שהורשע בעבירות מס ונשלח לכלא הודות לעדות אמרגנו כעד מדינה, כדי להבין שהכלי הזה לא שמור רק לחשודים שנחשבים שמנה וסלתא.

האם ההסכמים הללו משרתים את מטרתם? האם המסר הציבורי ראוי? המדינה - כפי שאמר ניצן - סבורה שהתשובה היא חד-משמעית: כן. הסנגורים שמייצגים את החשודים והנאשמים עדיין מתלבטים.

לדברי עו"ד דורון ברזילי, לשעבר ראש לשכת עוה"ד, העובדה שגורמי האכיפה ממהרים לגייס עדי מדינה, מעלה חשש מסוים לחולשה של ראיות אחרות בתיק. "בתיקים נסיבתיים, בהם אין 'אקדח מעשן' ראייתי ברור שמוכיח את היסוד נפשי של העושים, אין ברירה אלא לגייס אדם קרוב שיעיד על הכוונה או על המודעות של יתר המעורבים", הוא אומר. עוד מוסיף ברזילי, כי פעמים רבות לא הרשויות הן אלה שאצות רצות לגייס עדי מדינה, אלא דווקא המעורבים עצמם, הם אלה שמעוניינים להפוך לעדי מדינה מחשש לגורלם. "כבר שמענו גורמים בפרקליטות שאומרים שכיום החשודים 'עומדים בתור' להיות עדי מדינה", הוא אומר.

עו"ד יעל גרוסמן, העוסקת בצווארון לבן, מוסיפה כי חל שינוי באופן גיוס עדי המדינה בשנים האחרונות, שמשפיע על אופן ניהול החקירה מלכתחילה. לדבריה, "בפרשות שהתנהלו בעבר, כמו הולילנד, עדי המדינה מבינים שהם ביצעו עבירות פליליות והם בוחרים לפנות למשטרה או להסכים לחתום על הסדר עד מדינה, כשהוא מוצע להם על הרקע הזה.

"אבל בפרשות האחרונות אנחנו רואים שנראה שהשימוש באמצעי הזה הולך ורווח ככלי שהמשטרה מכוונת אליו את כל החקירה, משלבים מאוד מוקדמים. כיום, כאשר החקירה עדיין בשלב הסמוי, המשטרה מסמנת את האנשים שייחקרו ראשונים, האנשים שלא תמיד מודעים בכלל לזה שיכול להיות נגדם חשד ובמהלך החקירה מציגים להם את החשדות נגדם, ומסבירים להם עד כמה הם חמורים, כדי שבאמת הם יפלילו את המושאים העיקריים של החקירה. כלומר, החקירה מתוכננת מלכתחילה באופן שיאותרו החוליות החלשות או החוליות שניתן יהיה 'לשבור' אותן, כדי שיפלילו את מושאי החקירה העיקריים".