קנייני רשת, שימו לב: ביהמ"ש קבע - בדיקת המס באחריותכם

הצורך במחשבוני מס: תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת בלדרות בגין חיוב עודף מזה שהוצג באתר נדחתה, אולם השופט הדגיש את החשיבות בשקלול רכיבי המיסוי במעמד ההזמנה ■ רכיב המיסוי עשוי להגיע ל-50% מערך ההזמנה

קניות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק
קניות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק

הצורך במחשבון מסים עבור הצרכן הרוכש באינטרנט אינו נולד יש מאין - רבים מהצרכנים שרוכשים אונליין מגלים בדיעבד כי המחיר שסברו כי ישלמו עבור המוצר שרכשו, יקר יותר עם דרישות לתשלום עבור מיסוי כזה או אחר. הנושא אף נכלל במסגרת המלצות חוק ההסדרים הנידון בימים אלה, כאשר לפי אחד הסעיפים, המדינה תצטרך להעמיד לרשות הצרכנים מחשבון מס באתר האינטרנט של רשות המסים.

הרקע לבלבול על שורת המחיר הסופית, הוביל להגשת בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד חברת הבלדרות GCX. הבקשה נדחתה בטענה כי הצרכנים צריכים לקחת לתשומת-לבם את רכיב המס ברכישה. בית המשפט קבע כי ההתקשרות של הקונה לא נעשתה אל מול חברת הבלדרות, כי אם אל מול האתר ממנה קנה את המוצר.

מגיש התובענה רכש מאתר Gearbest מכשיר סלולרי, אשר במעמד הקנייה בחר באופציית שילוח מהיר "עד הבית" בעלות של 6 דולר. בסך-הכול הוא שילם עבור המוצר ועבור המשלוח 305 דולר. 10 ימים אחר הקנייה, הגיע המוצר ארצה. לטענתו, חברת הבלדרות דרשה ממנו תוספות אחרות בגובה של כ-100 שקל, מעבר לתחשיב המסים אליו היה מודע. למרות שלא הצליח להבין את פשר ההפרש - הוא שילם. בשלב הבא הוא טען כי נדרש להוסיף עוד 116 שקל בגין עמלת אחסון המוצר לאחר הגעתו לארץ.

לאורך כל התהליך טען כי לא הצליח להשיג את נציגי חברת הבלדרות ולקבל הסברים אודות התשלומים ובכלל. לטענתו, הוא חויב בסכומים מופרזים בשיטה שכינה "גבייה מתוחכמת" משום שלא הוצג לו מחירון מפורט או גובה העמלה שיידרש לשלם עבור הטיפול בשילוח. לפיכך טען כי מדובר בדרך פעולה שפוגעת ברוכשים רבים.

חברת הבלדרות השיבה כי המחלוקת של הצרכן צריכה להיות אל מול האתר ממנו הזמין את המוצר, ולא מולה. עוד טענה החברה כי היא כפופה לדיני המס, וכי הקונה בחר להיעזר בשירותיה בכל הנוגע להליך השחרור מהמכס - על אף שהמידע לרבות מחירוני מכס, תחשיבים וכדומה, מצויים באתר האינטרנט שלה. התובע טען כי המחשבונים הועלו רק לאחר הגשת התביעה.

כך או כך, החברה טענה כי השירותים אותם קיבל הלקוח כרוכים בתשלום. באשר לחיוב על דמי האחסנה נטען כי חיוב בגין דמי האחסנה, במקרה של מוצר שנשאר יותר מ-48 שעות, אינו מגיע לקופת חברות הבלדרות, אלא מועבר לידי המכס. בכל מקרה, המוצר התעכב לאור קושי ליצור קשר עם הצרכן.

תוספות מיסוי שמגיעות ל-50% מערך ההזמנה

מעניין, אם כן, לבחון את התוספות אליהן נדרש הקונה בסופו של דבר, כשיעור חשוב לצרכנים בבואם לרכוש באינטרנט מוצרים שלא פטורים ממס.

מעבר למחיר עבור המוצר והשילוח (305 דולר כאמור, שהם כ-1,200 שקל) שילם התובע בנוסף:

מס רשימון: 18 שקל

מע"מ: 232 שקל

מס קנייה: 178 שקל

מעבר לכך עבור דמי טיפול ושחרור ממכס שילם 117 שקל

דמי אחסנה: 116 שקל

בסך-הכול כ-660 שקל (מתוכם סך המיסוי: 428 שקל). במילים אחרות, התוספות מעבר למחיר הקנייה הגיעו ל50% ממחיר המוצר. המסר הוא לערוך תחשיב מדוקדק טרם ההזמנה.

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט כאמור לדחות את הבקשה בנימוק שמהותו חשובה לצרכן: השופט מנחם רניאל קבע כי אין התקשרות חוזית בין הצרכן ובין חברת הבלדרות, משום שההתקשרות החוזית של הצרכן נעשתה אל מול האתר ממנו רכש את הסמארטפון. עוד נקבע כי התובע ישלם לחברת הבלדרות סכום של 11,700 שקל כהוצאות משפט.

את התובע ייצג עו"ד ניזאר טנוס, ואת חברת הבלדרות GCX ייצגו עורכי הדין חגית בלייברג ואיגור גילביץ' ממשרד גולדפרב-זליגמן ושות'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988