מנזיפה עד הדחה או חקירה פלילית: מה צפוי לשופטת ולחוקר?

חשיפת התכתובת בין השופטת רונית פוזננצקי-כץ וחוקר רשות ני"ע ערן שחם-שביט חוללה גלי הלם במערכת המשפט ■ עובדי רשות ני"ע הוכו בהלם: עו"ד שחם-שביט נתפס ע"י מכריו כ"יותר צדיק מהאפיפיור" ■ האם השניים צפויים להיחקר בחקירה פלילית?

ערן שחם שביט / אבי גבאי
ערן שחם שביט / אבי גבאי

"הלם" - כך מתארים ברשות ניירות ערך את התחושה המרכזית ששורה בקרב עובדי הרשות מאז פרסום "פרשת המסרונים". אחד אחרי השני נכנסו היום (ב') החוקרים במחלקת המודיעין והחקירות של הרשות לחדרי החקירות להמשך גביית עדויות בפרשה וניתוח הראיות שנאספו עד כה. אולם ברקע ריחפו כל העת המסרונים בין עו"ד ערן שחם-שביט לשופטת רונית פוזננסקי-כץ. כל ההסתודדויות ושיחות המסדרון עסקו באותו הדבר - תחושת חוסר ההלימה בין האדם שעומד בלב הפרשה לסיטואציה המתוארת בה. כולם הופתעו לשמוע על המסרונים.

ההלם וההפתעה נבעו בעיקר מהעובדה שעו"ד שחם-שביט נתפס על-ידי כל מי שמכיר אותו כ"יותר צדיק מהאפיפיור" וכזה שלא מעגל אף פעם פינות. אף אחד לא האמין שדווקא הוא "ייתפס" לכאורה במעשה לא כשר. עו"ד שחם-שביט שליווה את החקירה מראשיתה, היה תמיד זה שהבהיר לחוקרים איך אסור ששום דבר ידלוף מהחקירה, וחזר פעם אחר פעם על כך ש"אנחנו לא נעדכן את התקשורת על דיוני המעצר מראש, כי אנחנו לא רוצים לחשוף איש ל'מצעד הבושה'". לכן, למקורביו, קשה היום להשלים עם זה שדווקא הוא "חשף" את החקירה לפרשה שמעיבה עליה היום.

בחדרי חדרים ברשות כולם מסכימים שזה "לא בסדר", אבל התחושות הן שבסופו של דבר יתקבלו הסבריו של עו"ד שחם-שביט, כי מדובר בהתכתבויות לגיטימיות וענייניות ומותרות עם שופטת המעצרים בתיק 4000. ככל שחלפו השעות השתלטה על השיח ברשות אמירה כללית ש"במקרה הטוב, זה יתברר ככלום. אבל במקסימום זו אולי טעות". 

שלבי המעצר עד כתבי אישום
 שלבי המעצר עד כתבי אישום

"נפיק את הלקחים"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כינסה הבוקר את חוקרי הרשות לשיחה בעקבות חילופי המסרונים ואמרה להם, בין היתר, כי "עוצמתה של רשות ניירות ערך הייתה תמיד במקצועיות, בהגינות ובשקט שבהם אנחנו מבצעים את המשימה, בכבוד שאנחנו רוחשים לגופים המפוקחים ולזכויות הנחקרים, בשקיפות אותה אנחנו דורשים קודם כל מעצמנו וכן מהגופים המפוקחים, ברמת הציות וביראת הכבוד שאנחנו רוחשים לחוק.

"על בסיס ערכים מנחים אלה", אמרה, "מתנהלת גם החקירה המורכבת בפרשת בזק מתחילתה, ובזכותם מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר הגיעה לרמות מקצועיות ומצוינות מהגבוהות שיש. האירוע שקרה אתמול אינו משקף את הערכים האלה. מדובר באירוע חריג וחמור שאסור שיקרה, אבל קרה. העניין מצוי כעת בבדיקה. ואנחנו כמובן גם נפיק מאירוע זה בתוך הארגון את הלקחים הנדרשים".

עוד הוסיפה גואטה כי "חוזקו של כל ארגון נמדד גם ברגעים קשים ובמשברים, ואותם ערכים שמנחים אותנו, יסייעו לנו להתגבר, ללמוד מהאירוע הזה, לצלוח אותו ולצאת ממנו מחוזקים".

"הגבול חייב להיות ברור"

באשר למה שקורה מחוץ למסדרונות רשות ניירות ערך - המציאות קצת יותר מורכבת. הקהילה המשפטית מביעה הלם וזעזוע מסוג שונה לחלוטין מזה שמביעים עובדי הרשות. שם מדובר על "הלם" מאיך שהדברים מתנהלים מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, ועל הצורך הדחוף לעבור מהפן המשמעתי לפן הפלילי.

עו"ד זיוה אגמי-כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה וכיום סנגורית בתחום עבירות הצווארון הלבן ועבירות כלכליות, מבהירה ל"גלובס" כי לא צריך להיות בהלם מיחסי ידידות או התכתבויות בין שופטים לעורכי דין. "יש לא מעט מקרים של קשרי ידידות והתכתבויות בין שופטים לעורכי דין. אנשים למדו יחד משפטים. אנשים שירתו יחד בצבא או בתפקידים שונים, והם שומרים על קשר". אולם, מבהירה עו"ד אגמי-כהן, ו"זה אבל גדול, הם צריכים לעשות את ההפרדה בין החיים האישיים למקצועיים. אני מכירה הרבה מאוד שוטרים ושופטים בעקבות תפקידי הקודם כראש יחא"ה, אבל לעולם לא אשתמש בכך לקדם אינטרסים של לקוח שלי. אני תמיד אפתח את השיחה שלי עם אותו מכר שלי, השוטר, בכך שאבהיר שאני מתקשרת בנסיבות מקצועיות ותמיד בערוצים המשפטיים והמקצועיים הנכונים.

"בפרשה הזאת נראה שהקו בין המקצועי לידידותי נחצה. הם היו צריכים להקפיד יותר במרחב הציבורי על המקצועיות ועל ההפרדה. בהחלט יש חברויות בין שופטים לעורכי דין, ואין בכך פגם, כל עוד שומרים על ההפרדה הראויה. אני מתנהלת כך בכל הקשרים שלי עם האנשים שאני מכירה בתוך המשטרה. אני פונה אליהם בענייניות, לא מבקשת יחס מיוחד, לעולם לא אתקשר או אשוחח איתם באופן לא פורמלי על דברים פורמליים.

כראש יאח"ה לשעבר לעו"ד אגמי-כהן אין ספק מה צריך לקרות עכשיו. "המעשה שנעשה על-ידי איש ניירות ערך והשופטת מקים חשד לביצוע עבירה פלילית, לכאורה, מסוג שיבוש מהלכי משפט. החקירה תאפשר את תפיסת הטלפונים ואת בדיקת השיחות במהלך זמן, ואז אפשר יהיה לדעת אם מדובר במעשה עבירה או במעשה שאין מאחוריו כוונה פלילית".

עו"ד ציון סהראי, מהסנגורים הבולטים בתחום עבירות ניירות ערך מצטרף לקריאות לפתוח בחקירה פלילית. "המסרונים אליהם נחשפנו מדהימים, לא פחות. למעשה, הרושם שעולה מהם הוא שלשופטת אין כל מעמד בדיון, וכי ההחלטה בדיון כבר נקבעה על-ידי אחד הצדדים. מצב כזה, בייחוד בהליכי מעצר - הליכים שבהם לשופט יש תפקיד כפול והוא משמש גם 'עיניים ואזניים' לחשוד ולסנגור - פוגע בצורה הקשה ביותר האפשרית במערכת בתי המשפט. לכאורה המדובר בשיבוש ההליך המשפטי ובהפרת אמונים הן של השופטת והן של נציג היחידה החוקרת".

לדברי עו"ד סהראי, "בית המשפט הוא המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה הישראלית וההגנה עליו חייבת להיות בראש סדר העדיפויות של הגורמים העוסקים בפרשה. אין כל דבר פסול בקשרי חברות בין שופטים לעורכי דין, צריך לזכור שכל השופטים היו עורכי דין בעברם, ומטבע הדברים יש להם חברים שהם עורכי דין. הגבול חייב להיות ברור ואין לחצותו. אסור שהקשר האישי יבוא לידי ביטוי בהליך תלוי ועומד המתנהל בבית המשפט".

כל התרחישים האפשריים

האם השופטת וחוקר הרשות המעורבים בפרשייה, צפויים להיחקר בחקירה פלילית? בשלב זה רשויות האכיפה מסרבות לצאת בהצהרות בעניין זה - לא לשלילה ולא לחיוב. כולם - רשות ניירות ערך, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים והמשטרה - מחכים לתוצאות של הבדיקה המשמעית שהחלה במרץ במשרדי נציב תלונות הציבור על שופטים משעות הבוקר. עו"ד שחם-שביט והשופטת פוזננסקי-כץ מסרו את גרסתם, המסרונים המלאים הוגשו והחומרים נבחנים. אם תעלה הבדיקה חשש לשיבוש הליכים או ביצוע עבירות אחרות לא תיוותר בפני המערכת כל ברירה אלה לפתוח בחקירה פלילית.

אולם יש הטוענים כי היה לבצע את החקירה מיד ללא בדיקה, מאחר שלא ייתכן שיהיה דין אחד לכלל הציבור ודין אחד למשפטנים הבכירים במערכות האכיפה. "כל אדם אחר כבר היה במעצר על שיבוש הליכי משפט אם היה מתכתב עם השופטת. אז לכל הפחות היו צריכים לפתוח בחקירה", אומר ל"גלובס" סנגור בכיר.

בהנחה הסבירה, שהבדיקה המשמעתית לא תעלה חשד לפלילים, קיימות מספר תוצאות אפשרויות: החל מנזיפה קלה מנציב תלונות הציבור על שופטים ועד להדחה מתפקידה. לאחר סיום בירור התלונה, ובהתאם לתוצאות הבירור, רשאי הנציב להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון על הגשת קובלנה לבית - הדין המשמעתי לשופטים. כמו-כן, מוסמך הנציב להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. עוד ניתנה לנציב סמכות להצביע על הדרכים הראויות לתיקונו של ליקוי שנתגלה תוך כדי בירור של תלונה ספציפית. אם הבירור מעלה חשש למעשה פלילי, מביא הנציב את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

באשר לחוקר הרשות, עו"ד שחם-שביט, שיצא היום לחופשה מיוזמתו על רקע הפרשה - גם לגביו יכולים להתקיים מספר תרחישים: הראשון - יו"ר הרשות תשתכנע שלא נפל פגם במעשיו (עניין התלוי מאוד בהחלטת הנציב בנוגע לשופטת) והוא יחזור לתפקידו; יו"ר הרשות תבחר לפטר אותו על רקע התחושה כי מעשיו אינם ברי-תיקון, בין אם מקצועית ובין אם תדמיתית; או שהוא עצמו יחליט לעזוב לאור הדרמה שחוללו מעשיו, גם אם יימצא כי לא נפל בהם פגם מהותי.

צרו איתנו קשר *5988