הנקראות ביותר

טיול לשבת | הרפתקה של סוף חורף: בעקבות מעיינות משוגעים

בשנים שבהן יש זרימת גשמים שופעת במיוחד כמו השנה, מתרחשת במקומות שונים בארץ תופעה של נביעת מעיינות פתאומית ולא סדירה

עין חרדלית  בזרימה / צילום: עמית אלסר
עין חרדלית בזרימה / צילום: עמית אלסר

כמויות המשקעים הגדולות והמבורכות שירדו בצפון הארץ בשבועות האחרונים לא רק הביאה לזרימה שיטפונית בנחלים שכמותה לא נראתה שנים, אלא גם הביאה לחלחול מים רבים אל בטן האדמה. באזורים שבהם הקרקע עשויה מסלעי גיר (כמו בגליל ובשדרת ההר המרכזית), כזו שחלים עליה תהליכי ההמסה הקארסטיים, קיימת תופעה ייחודית של "מעיינות משוגעים".

מי הגשמים המחלחלים אל בטן האדמה נקווים באותם חללים תת-קרקעיים שנוצרו בתהליכי המסת הגיר. לעיתים, כשהמוצא מהם החוצה הוא בסדק דמוי סיפון, עליהם להתמלא עד גובה מסוים כדי שהמים יזרמו מהם החוצה. הדבר מביא לכך שנוצרים מעיינות שבהם השפיעה אינה רציפה, אלא פועמת. כאשר בעקבות זרימת המים מחלל ההזנה התת-קרקעי מפלס המים יורד, הם מפסיקים לנבוע ושבים לנבוע כאשר המפלס שוב עולה. כאלו הם עין גיחון בירושלים (ומכאן שמו, גח לפתע), עין פועם (שכשמו כן הוא, נובע בפעימות) בנחל עמוד ועין פוואר בוודאי קלט.

האקוודוקט / צילום: יותם יעקבסון
 האקוודוקט / צילום: יותם יעקבסון

גם בגליל המערבי ישנם כמה מעיינות "משוגעים". עמית אלסר, טייל וסייר בן אזור הגליל המערבי ומומחה לאזור, מתאר את התופעה: "על מנת שהמעיין יפרוץ, המערות צריכות להתמלא במים, ורק אז, בהתאם לחוק הכלים השלובים, מתמלא המעיין במים הזורמים מעל פני הקרקע. משום כך, בשנים מסוימות המעיינות נראים כחרבים, ולפתע הם פורצים, בעיקר לאחר שיורדת כמות גדולה של משקעים, גם ביום שמש בהיר, ומכאן שמם.

"בשנים מסוימות, המעיינות הללו עשויים לנבוע עד סוף האביב. מידת הצלילות של המים עשויה להעיד על משך הזמן שימשיך המעיין לזרום. בתחילה, המים עכורים משום שמגיעים מהגשם ונ*ג*ר עילי. בשלב מסוים, כשהמים גואים מהמערה, הם נעשים צלולים. *המעיינות המשוגעים* לא נבעו כבר כארבע שנים, שהיו שנים חרבות, ולכן כעת, כשנראה שהם עומדים לנבוע, ההתרגשות גדולה", מסביר אלסר, הפועל בין היתר גם במסגרת המיזם הפילנתרופי "אוצרות הגליל", מייסודה של אשת העסקים רעיה שטראוס, ותורם טיפים להגעה למעיינות הללו.

קיראו עוד ב"גלובס"


עין יפעם בנחל בית העמק / צילום: יותם יעקבסון
 עין יפעם בנחל בית העמק / צילום: יותם יעקבסון

עין יפעם. אחד המעיינות המשוגעים הגדולים ביותר בגליל הוא עין יפעם (ובערבית עין מג'נון - "המשוגע"). הוא נובע בערוצו של נחל בית העמק, בין הכפרים הדרוזים ג'ת וירכא. כביש צר ותלול יורד אל ערוץ הנחל וממנו סימון שבילים ברור, לאורך הערוץ, מזרחה, אל המעיין, שמימיו נקווים אל בריכה גדולה, בנוית אבן, בינות כרמי זיתים. לאחרונה, נחצבות גדות הנחל ומושחתות (לא ברור עד כמה הדבר חוקי ועד כמה יש פיקוח במקום), אך המקום עודנו רב יופי.

הגעה מכביש 70: פונים בכביש 8721 ונוסעים אל עבר מצפה גיתה. בפאתי הכפר ג'ת, מול מפעל לחיתוך אבן, פונים ימינה בכביש צר. לאחר עלייה קלה יש לפנות בו ימינה ולהמשיך מטה, בתלילות, אל הערוץ. אזהרה: דרך העפר המובילה אל המעיין בוצית ולא מתאימה לרכב רגיל. מומלץ לחנות בשולי הכביש. בהליכה יש להיזהר מטרקטורונים ומאופנועים שלעיתים מגיחים. אם הנחל זורם - אין לנסות ולחצות אותו!

חורבת געתון. גם למרגלות חורבת געתון (סורסוק) נובע מעיין משוגע. למעשה, מימיו הם הסיבה שבגללה נבנה במקום יישוב. השרידים הניכרים כיום הם בעיקרם של חווה חקלאית מהתקופה העות'מאנית, אך היא הוקמה על שרידי יישוב קדום יותר. מצפון לחווה ישנם שרידי אמת מים, שמימיה הניעו בשעתם ריחיים של טחנת קמח. בעונה זו עטורה החורבה בשלל שקדיות פורחות, ויפה כאן במיוחד.

המעיין נובע ממערב לחווה. לאחרונה, קק"ל ערכה שיפוצים במקום. מקום הנביעה דופן, הגשרון החוצה את נחל געתון נבנה מחדש ובמקום הוצבו שולחנות פיקניק. מחורבת געתון ניתן לנסוע הלאה, במעלה הנחל, אל עיינות אשחר, ולהמשיך רגלית אל עבר עין מירב. אפשר גם להעפיל במעלה השביל המסומן שחור רק עד לעץ החרוב המרשים, שממנו תצפית יפה על עמק הגעתון והחווה העתיקה. אמונה עממית גורסת כי בעבר נערכו כאן "משפטי שדה" ובוררויות של שבטי הבדואים.

זרימת עיינות תל כברי / צילום: עמית אלסר
 זרימת עיינות תל כברי / צילום: עמית אלסר

הגעה: מכביש 89 נהריה-מעלות, פונים דרומה לעבר יחיעם. בכביש 8833 עוברים את גשר געתון, ופונים בדרך כורכר מסומנת לעבר געתון. חולפים על פני מטעים, עד שהחורבה נראית מימין. קירות החווה מועדים להתמוטטות ולכן לא מומלץ להיכנס לחדרים.

עין גיח ועין שפע. עוד שני מעיינות שאוהבים להפתיע בפרצי נביעה הם עין גיח ועין שפע, למרגלות תל כברי, שבו שרידים מהתקופה הכנענית. בעבר היוו המעיינות את מקור המים שהזין את האמה לעכו (שנראית בשיא פארה מדרום למוזיאון לוחמי הגטאות).

ליד תחנת שאיבה של חברת מקורות, יש מה שנקרא "בריכת הרמה". במבנה זה, שדפנותיו העבות נועדו לעמוד בלחץ המים, עלה המפלס עד נקודה שממנה זרמו המים בתעלות מגלש הולכות וצרות והניעו בכוחם את גלגלי הכפות של טחנות קמח. מראש התל נשקף נוף יפה על מישור החוף ורכס סולם. מסלול נחמד יוצא צפונה, מקיף אגמון מגודר, ממשיך מערבה בין מטעי אבוקדו ובחזרה דרומה לאורך שדירת איקליפטוסים.

הגעה: כ-600 מטר דרומית לצומת כברי (כביש 70) ישנו שער חקלאי צהוב. חונים לידו וממשיכים כ-400 מטר מערבה עד למעיין.

הגדולה שבין נביעות הגליל המערבי העליון היא עין חרדלית שבנחל כזיב. המעיין נובע בין גדות הנחל התלולות, בחיקה של צמחייה עבותה וציורית שמעניקה צל נפלא גם בעיצומו של הקיץ. פירוש השם חרדלית הוא "זרם עז של מי גשמים במדרון". כאן אין זרמים עזים, אך אולי היטיבו הקדמונים להבין כי תנאי לנביעה הוא גשמים עזים. ואכן, בקיץ האחרון הנביעה כמעט יבשה, אך כעת שבה לנבוע. בעבר נותבו מי המעיין אל בית המלאכה הצלבני לייצור סוכר בחורבת מנות ואף לכפר א-זיב (אכזיב).

נחל כזיב / צילום: יותם יעקבסון
 נחל כזיב / צילום: יותם יעקבסון

הגעה: פונים מכביש 70 לעבר מנות. כעבור 1.5 ק"מ פונים ימינה בכביש משובש מסומן ירוק. נוסעים כקילומטר וחצי עד לתחנת שאיבה של מקורות, שלידה חונים. ממשיכים ברגל עוד כ-800 מטר לעבר המעיין (אפשר ללכת על דרך הכורכר ואפשר ללכת בערוץ עצמו, במים, בינות לצמחייה העבותה). כיף גדול ביום אביב יפה.

התות והפרח, קטיף עצמי

אטרקציה חדשה באזור השרון, לחודשיים הקרובים בלבד: מתחם חקלאי שבו אפשר לקטוף תות שדה, נוריות וכלניות וגם להתכבד בעגבניות שרי ומלפפונים בשדות שבסמוך לרמות השבים ולמושב גבעת חן. אפשר לאכול במקום ללא הגבלה וגם לחזור הביתה עם תותים ופרחים. 35 שקל למשתתף

(מגיל 3 ומעלה). שישי 15:00-9:30, שבת 17:00-9:30. וויז: התות והפרח. טל' 052-6836106

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!