הנקראות ביותר

חלום הקנאביס ושברו: מדוע החליט נתניהו לבלום את התעשייה?

זה אמור היה להיות הטריפ המושלם: 280 חקלאים וכמאה חברות ויזמים קיבלו מהמדינה אישור ראשוני להקמת חוות לגידול קנאביס רפואי המיועד ליצוא ■ השרים התמוגגו, הפוטנציאל הוערך במיליארדים - אבל אז רה"מ בלם הכול, כך פתאום, ואיש לא יודע למה. "זו בושה וחרפה איך המדינה נותנת אישור ואז תוקעת", אומרים החקלאים ■ דוח G

החממה של גבי מלול / צילום: דן מילר
החממה של גבי מלול / צילום: דן מילר

גבי מלול מחכה לנו בקצה הכביש שבסוף המושב, שנמצא קצת אחרי סוף העולם - נאות הכיכר שבדרום ים המלח. איזה קאובוי ישראלי; יחף, שפם, כובע, חולצת עבודה מוכתמת ועליה ציור של פלפל, שיזוף של עשרות שנות שמש ואלפי מעלות צלזיוס במצטבר, אצבעות שאתה יכול לדפוק איתן מסמרים ובת שחוק בעיניים. בואו, הוא קורא, שתו כוס מים. אני מאוהב עוד לפני שאנחנו לוחצים יד - והלחיצה לא מאכזבת.

מלול, 67, הוא אחד מ-280 חקלאים וכמאה חברות ויזמים שקיבלו מהמדינה אישור ראשוני להקמת חוות לגידול קנאביס רפואי המיועד ליצוא. כל האנשים האלה, אם לא יהיה שינוי בקרוב, עשו את אחת הטעויות הקלאסיות שיש בספר: הם האמינו למדינה. לא רק שהאמינו - גם שמו על זה כסף, והרבה. הם לא עשו את זה סתם. ב-26 ביוני 2016 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1587 בנושא "שימוש בקנאביס למטרות רפואיות ולמחקר", שפתחה פתח לכל מי שרוצה להגיש בקשת רישיון לגידול, ייצור ומסחר של קנאביס רפואי, שכולו מוכוון ליצוא. השוק הישראלי, רק נאמר, רווי, עם שמונה מגדלים המספקים את כל הביקוש המקומי, והרבה מעבר לו.

גבי מלול / צילום: דן מילר

מאות רבות של חקלאים ויזמים הגישו בקשות, ובמקביל הוקם צוות בין-משרדי (אוצר, בריאות, חקלאות, משפטים, כלכלה וביטחון פנים) לבחינת היתכנות היצוא של קנאביס רפואי. באוגוסט 2017 המליץ הצוות באופן נחרץ לאשר יצוא קנאביס רפואי, כולל המלצה להתחיל ביצוא תוך שלושה חודשים. "יצוא קנאביס רפואי הוא ענף בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי, היצוא יחזק את החקלאות הישראלית בכלל ואת החקלאות באזור הערבה בפרט, ויהווה הזדמנות עסקית עבור מדינת ישראל", אמר שר האוצר משה כחלון. "יצוא קנאביס רפואי זו הזדמנות גדולה ויוצאת דופן. זה תחום שישראל מובילה בו טכנולוגית על פני כל העולם", אמרה שרת המשפטים איילת שקד. וגם שר החקלאות אורי אריאל הביע תמיכה נלהבת: "זה בהחלט תפקידנו, כעם היהודי, לתת מזור לעשרות מיליוני אנשים בעולם. לא מדברים על סם, מדובר על תרופה לכל דבר". נציג משרד הכלכלה בצוות הוסיף כי אישור היצוא ייצור מאות מקומות עבודה לכל הפחות. פוטנציאל היצוא הוערך במיליארד עד 4 מיליארד שקל בשנה, וזו הערכה שמרנית. היצוא, הכריזו מסקנות הצוות, יהפוך את ישראל ל"מעצמה עולמית בתחום".

המשרד היחיד שהביע חצי הסתייגות היה ביטחון הפנים, שביקש תוספת תקציב כדי לאבטח את המפעלים ולמנוע זליגת חומר לשוק הפרטי. דרישות האבטחה שהוצגו היו קצת מטורללות - הן כללו הצבת מאבטחים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, התקנת גדר היקפית בגובה של 2.5 מטרים ובעומק של 50 ס"מ, כולל קרן אלקטרונית, מצלמות במעגל סגור, מוקדי שמירה ובקרה, תאורת ביטחון, מערכות התרעה משוכללות, לחצני מצוקה, סיורים ממונעים, מה לא. החקלאים מעריכים את עלויות האבטחה בכ-1.4 מיליון שקל לדונם, שזה המון - אבל הסכימו ללכת גם על זה. הכול היה נראה מבטיח במיוחד. החקלאים והיזמים התחילו לחפש שותפים ולחתום על הסכמים בארץ ובחו"ל.

ואז הגיע פברואר 2018. שבעה חודשים אחרי שהצוות הבין-משרדי הגיש את ההמלצות, ראש הממשלה עצר את הסיפור בבת אחת ומינה את יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לבחון מחדש את הנושא ולהגיש לו המלצות. גם השר גלעד ארדן שינה פתאום את טענותיו והתחיל לדבר על זליגה של קנאביס לשוק הפרטי ועל השתלטות של פשע מאורגן על החקלאים - זאת, ללא שום ביסוס. גם לא של המשטרה. ולא עזר ששרת המשפטים שקד חזרה והודיעה פעמים רבות, ש"עד היום הוגשו אפס כתבי אישום לגבי זליגה מהחוות לצורך פלילי". נתניהו הורה לעצור את הכול.

פורסם גם שסגן השר ליצמן מתנגד. אבל גם זה לא מדויק. ליצמן מתנגד לכל מה שקשור ללגליזציה של קנאביס, אבל אין לו שום בעיה עם יצוא - להיפך. הוא רק ביקש שחלק מהכסף שייכנס יופנה בחזרה אל מערכת הבריאות. זו הייתה אבן הדומינו הראשונה שנפלה - בעיתונים כבר הכריזו על מות היצוא, משקיעים מחו"ל הודיעו שהם חוזרים בהם, הסכמים שעמדו על סף חתימה נגנזו וכך הלאה.

הילדים חוזרים הביתה

אנחנו יושבים במרפסת של גבי מלול. רעייתו, אסתר, מעמיסה את השולחן הקטן בחביתה, סלט, גבינות, טחינה, לחם ביתי, ממרחים וסלט פלפלים חריפים תוצרת בית שמבעיר את חלל הפה. גבי מוציא בירות. הכול נורא טעים ונעים. הראות מעולה ואפשר ממש לספור את גרגירי החול על הרי אדום שברקע. תאכלו, תאכלו, מאיצים בנו אסתר וגבי, אל תתביישו. אז אנחנו לא מתביישים.

מה משך אותך לקנאביס?

"עד עכשיו לא עישנתי ואני לא מתכוון להתחיל. אני חקלאי. גידול ירקות זה מפעל חיי, אבל זה לא התחום הכי בטוח. אני מגדל פלפל, אבל אם הפלפל עובר את הסף של 3-4 שקלים לקילו - פותחים יבוא. מקריבים אותנו על מזבח המדד. שברו אותנו. אז ירקות זה לא בטוח, תוסיף לזה שאנחנו כבר קצת מבוגרים, הזמן רץ וכבר קשה יותר להתכופף. הילדים עזבו את נאות הכיכר, חקלאים הם כבר לא יהיו. אבל הקנאביס זה סיפור אחר. הנה, הוא החזיר את הילדה שלי ואת חתני הנה, עם הנכדים - התכנון היה להקים את העסק ביחד, הרי לבד אני לא יכול. מה גם שקנאביס זה משהו שיכול לעשות פלאים, פשוט פלאים. כשאתה לומד את הנושא אתה מבין שזה משהו שאתה רוצה להיות חלק ממנו".

איזה צמח זה קנאביס?

"מבחינת ההתנהגות, קנאביס הכי דומה לחציל. מצד אחד צריך להציק לו, ומצד שני לתת לו רווחה".

וזה כל-כך רווחי?

"אנחנו עוד לא יודעים את מחיר הגרם, זה משתנה כל הזמן - אבל כן. כרגע המחיר נע בין שניים לעשרה שקלים לגרם, וזה עוד לפני המוצר הסופי - תרופה. הרי כבר לא מדברים על תפרחות אלא מפעל תרופות לכל דבר ועניין. זה כל הרעיון. אז אולי לא עושים מיליונים, אבל אפשר להתפרנס מזה יפה מאוד. ועוד משהו, לא פחות חשוב: החברה פה בערבה מתבגרת, אבל מטבע הדברים, גם מבוגרים יכולים לעבוד בזה. לא מתכופפים, לא עובדים בשמש, אלה בתי אריזה - מה שיכול לתת פה עבודה לכולם, וגם לעשות שינוי דמוגרפי. בנים לא רוצים לחזור בגלל החקלאות - זו בעיה של כל הערבה. הילדים עוזבים, האוכלוסייה מזדקנת. כניסה לתחום הקנאביס יכולה לעזור. זו הייתה המטרה של הילדים שלי כשחזרו".

בערבה? חשבתי שקנאביס זה צמח שרוצה הרבה גשם, לחות, הרים, מזג אוויר משווני.

"זו אחת ההפתעות הגדולות. עשו פה ניסויים במים מליחים. זה, יחד עם החום - נתן פי 2 ופי 3 תוצרת ממה שנתן במקומות אחרים. היובש פה בערבה מביא תפרחות משהו משהו. גם בקיץ, גם בחורף. גידול בערבה יכול להיות עידן חדש בקנאביס. כולם אומרים את זה. למה אתה לא אוכל?".

חממות בערבה / צילום: דן מילר

למה אתה לא פשוט מתחיל לגדל קנאביס, אם יש לך רישיון?

"כי בלי יצוא לא שווה להיכנס לזה. השוק המקומי רווי לגמרי. צריך להבין שעצירת היצוא דפקה אותנו פעמיים. פעם ראשונה כי לא שתלתי איפה שהייתי צריך - פיניתי בשביל זה עשרה דונמים. ופעם שנייה, החוזים שנחתמו הלכו לפח. יש לי הסכמים בראשי תיבות עם אנשים. עכשיו הם לא שווים הרבה. זה עסק יקר לגדל קנאביס, בגלל האבטחה הנדרשת - ולך תוציא את כל הכסף הזה. התוכנית שלי הייתה להיות עכשיו כבר עם שתילים. עכשיו אין כלום. הרבה כסף הוצאתי כדי להגיע הנה, רק התכנונים והניירת זה משהו כמו 150 אלף שקל. מה עם מה שלא שתלתי?".

מה ההסבר שלך?

"מה אני יודע? אולי מלחמות בין משרדי ממשלה על תקציבים? אולי על קרדיט? אולי בגלל טראמפ? אנחנו לא כל-כך שוחים בזה. אבל זה שפתאום עצרו הכול, זה לא הוגן, זה לא פייר (הוא אומר בשקט). מאוד מתסכל".

ומה עם הפשע המאורגן, כבר יצר איתך קשר?

צוחק. "אני מכיר את כל החבר'ה שמגדלים, לא שמעתי מאף אחד שיש לו בעיה. אף אחד לא מאוים ולא לחוץ. שמע, החוות האלה הן מבצרים. מה גם שלפי מה שאני מבין, לפושעים אין בעיה לשים יד על סמים גם בלעדינו. אני רק רוצה להחזיר את הילדים שלי הנה, באמת זה אחלה מקום".

אי אפשר לסמוך על המדינה

מלבד מלול, אני משוחח עם חקלאים רבים נוספים, וכולם אומרים פחות או יותר את אותם הדברים. הנה שניים מהם. אפרים גפני מכפר הס: "הסבר הגיוני אין לי", הוא אומר, "שלחו את שמחון לעצור את זה. קטונתי מלהבין מה קרה ולמה הכול נעצר, אולי אלה חברות התרופות - הן מאוד מתנגדות כי לא נותנים להן להיכנס לגידול. אולי. קטונתי".

חיים ילין, תמר זנדברג בוועדת הכלכלה השבוע / צילום: ליאור מזרחי

איפה אתה עומד?

"עשיתי השקעות, אני עובד עם הבן שלי, חוקר בטכניון, החלפתי חלקות עם שכנים כדי ליצור גוש. אבל עצרנו הכול והחלקות עומדות ריקות. אנחנו במו"מ לעשות את אותו דבר, רק בחו"ל. הרי אספנו את הידע. יש לי חוזים והסכמים עם לקוחות. אני מעריך את ההפסד שלי במאות אלפי שקלים, ומשק כמו שלי לא יכול לעמוד בזה. זה או לסגור או ללכת עם המשקיע שלנו למקום אחר".

מי זה המשקיע?

"הוא אמריקאי שאומר שזה כמו אפריקה פה, שאי אפשר לסמוך על המדינה. על מי עובדים פה? אני לא רוצה לחשוב שגם פה יש שחיתות, הרי כל יום עוצרים פה עוד מישהו. הבעיה שאף אחד לא יודע למה עכשיו ומה קרה. עוד מעט יש בג"צ והוא ייתן ארכה למדינה והיא תבקש עוד ארכה ואז - או שהפריץ ימות או שהכלב ימות... או שהחקלאי יעבור עם כל הידע למקום אחר".

זה מעשי בכלל או איום ריק?

"בטח, זה נורא פשוט. בסך הכול צריך לעשות קצת התאמות, להכיר יותר טוב את האדמה והמים. זה עניין ריאלי ומהיר מאוד. אין לי ברירה אחרת, זה או זה או לסגור את העסק. הרי בסוף זה יגיע ליבוא, אתה תראה. השאלה רק מתי ומי יישאר עד אז".

גם החקלאי שמעון ברק מעין הבשור שבעוטף עזה, אומר דברים דומים. "קיבלתי אישור, עשיתי מזכר הבנות עם לקוח מקנדה, עשינו יחד תוכנית השקעות ואז הוא עזב. אמר - אי אפשר לסמוך על המדינה הזאת".

ועדת הכלכלה ערכה דיון מיוחד השבוע, ביום שני.

"אני לא מאמין בוועדת הכלכלה. אין לוועדה הזו שום שיניים. שום דבר לא ייצא מזה, נתניהו כל-כך מסובך בדברים אחרים. הרכבת יצאה מהתחנה וישראל נשארה על הרציף. אני אלך להקים עסק כזה בפורטוגל, אולי. פנו גם מאפריקה. עזוב, המדינה הזו שלנו - גם כשיאשרו, אם יאשרו, הדרך עוד ארוכה מאוד. גם אם יאשרו מחר, זה ייקח שנתיים במקרה הטוב".

פסימי משהו.

"אני לא פסימיסט, אני ריאלי. אני שבע החלטות. כולם נתנו אישור, כולם הסכימו, וכל פעם משהו תוקע. השארתי לי שישה דונמים שאני לא מגדל עליהם, הפסדתי 100 אלף שקל ועוד 200 על מה שלא שתלתי. אני לא אתמוטט מזה, המשק שלי במצב טוב גם ככה, אבל זו בושה וחרפה איך המדינה נותנת אישור ואז תוקעת.

"ואגיד לך עוד דבר", ממשיך ברק, "גם ברגע שיאשרו, יקימו מפעלים במרכז - שם יש את הכסף וחברות בורסאיות - והפריפריה שוב תידפק. כמו תמיד, המדינה מרמה את החקלאים. המדינה משקרת לנו במצח נחושה. ארדן מאשר ואז חוזר בו, מה זה צריך להיות? הלכתי לקנאביס לא להתעשר אלא כי זה מאוד מעניין. דבר חדש, פיתוח, הייטק, וזה גם עוזר לאנשים. אבל עד כאן".

"שמחון בודק את הנתונים"

בתחילת השבוע הגישה עו"ד חגית ויינשטוק עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם עשרות מגדלים ומשקיעים, בדרישה לחייב את המדינה לפתוח את שוק הקנאביס הרפואי ליצוא לאלתר; "לקיים את ההבטחה השלטונית, לכבד את אינטרס ההסתמכות והציפייה, לפעול בהגינות, בסבירות ובתום לב ולפעול בהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי ובהתאם להמלצות שר האוצר, שר הבריאות, שר החקלאות, שרת המשפטים ושר הכלכלה והתעשייה".

"אנו דורשים", אומרת ויינשטוק, "שממשלת ישראל תעמוד מאחורי התחייבויותיה והכרזותיה לפתיחת השוק ליצוא, התחייבויות שעל בסיסן ניתנו רישיונות למאות חקלאים ומשקיעים שהוציאו מכיסם מיליוני שקלים, על מנת לעמוד בתקנים המחמירים שקבעה המדינה בעצמה. ברור שמשרדי הממשלה תומכים ביצוא, ברור שכולם מבינים את ההשלכות של היצוא על הכלכלה ועדיין כל אחד מעוניין לקבל נתח לעצמו. העתירה מבקשת מבית המשפט לחייב את המדינה לעמוד מאחורי ההחלטות של עצמה ולתת לוחות זמנים ברורים ליצוא".

"הדיון", היא ממשיכה, "נקבע לאמצע מארס. כרגע לא קורה הרבה. משרדי האוצר, החקלאות, הכלכלה והבריאות אמורים לתת לאבי שמחון (יועצו של ראש הממשלה) את הרשמים שלהם, למרות שהייתה ועדת מנכ"לים וועדת שרים שהמליצה ואישרה יצוא. פתאום קם אדם בבוקר, ראש הממשלה, והחליט שהוא רוצה לבדוק הכול מחדש. הרי השוק נפתח כבר לפני שנה וחצי, הכול התקדם בסדר וכרגע רק ראש הממשלה עוצר".

איך את מסבירה את זה?

"אין לי הסבר. שמחון בודק את כל הנתונים. לי יש חוזים של 120 מיליון דולר עם גרמניה, צ'כיה, פולין וקנדה - וזה עוד לפני שהתחלנו לשתול אפילו, עזוב לייצא. אני לא חושבת שבית המשפט יוכל לבלוע את הצפרדע הזו - נתתם רישיונות, ידעתם למה ראש הממשלה עסוק? אני מבינה, אז שימנו מישהו. יש עשרות מיליונים על הקרקע".

"מצד שני", היא אומרת, "אני אוהבת את הבאמפר הזה בדרך, הוא השאיר רק את הרציניים, אלה שרוצים לייצר תרופות באמת, וניפה את אלה שרצו לעשות מכה זריזה".

מאיפה את מגיעה לקנאביס?

"אני אוהבת לפתוח שווקים, אני אוהבת את המושבניקים והחקלאים. זה קרש הצלה. וחוץ מזה, אני גם אשת עסקים".

האמת שהעתירה של ויינשטוק היא חומר קריאה מרתק שנותן תשובות מראש לכל הטענות נגד יצוא. במיוחד חשוב לקרוא את התשובה לטענת הזליגה: "לא נותר לנו אלא לתהות ולתמוה: האם החשש מתאונות דרכים מונע מהמשיבים לאפשר לאזרחי ישראל לקבל רישיון נהיגה? האם החשש מפיצוץ חומרי נפץ מונע מהמשיבים לאשר רישיון למפעלים שעוסקים בתחום? האם החשש מבריחת חומרים מסוכנים מונע מהמשיבים לאשר רישיון לחברות העוסקות בתחום? ברור שהתשובה לשאלות אלה שלילית - שכן בדיוק לשם כך נועדו נהלים ברורים למניעה, פיקוח ואכיפה - בדיוק כפי שנדרש ומקוים בתחום תרופות הקנאביס הרפואי - שבהערת אגב, מסוכן פחות בעשרות מונים מהדוגמאות שהובאו לעיל".

קנאביס במספרים / צילום: תיקון עולם בע"מ

מה רוצה ראש הממשלה?

ביום שני השבוע, כאמור, התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בנושא. השר אריאל הכחיש את מעורבות טראמפ, "ככל שאני יודע", וטען שכולם מסכימים - גם ליצמן וגם ארדן, גם שקד וגם כחלון. "אנחנו בעד", חזר והדגיש שוב ושוב. וכך כל הדוברים אחריו; המושבים, הקיבוצים, ח"כים מימין (השכל, גליק), מהמרכז (ילין, ברושי, פדידה, כבל) ומשמאל (חנין, זנדברג). אנשי המקצוע כמו חגי אילמן יו"ר ארגון המגדלים: "יש בשלות בישראל", אמר, "השוק העולמי הוא 55 מיליארד דולר ויש יותר דרישה מאספקה. חברות באו לישראל, אבל הפסיקו לבוא".

"אם לא יתאפשר יצוא", אמר, "לא נוכל להמשיך ויהיו פשיטות רגל גם אצל החקלאים הקיימים והמחיר לחולים יעלה דרמטית. 11 שנים אני בעניין ועוד לא היה כתב אישום אחד. הבעיה היא לא עולם תחתון - הבעיה היא סביבת רגולציה לא בריאה וחוסר יציבות רגולטורית". איתן קופרשטוך ממשרד הכלכלה, וחבר הוועדה שהמליצה על היצוא, אמר כי "ישראל מובילה בקנאביס רפואי - אולי המציאה את התחום שמושך יזמים והשקעות זרות. אני מודיע לכם, התחרות היא לא על זליגה של חומר לשוק הפרטי אלא על זליגה של ידע ישראלי החוצה. השוק הישראלי בסדר, אבל בלי יצוא אין לו סיכוי".

מנחם כהן מחברת מדיוי (שהמניה שלה קפצה אחרי הדיון שהסתיים בעוד המלצה לייצא), טען שיש 200 דונם בצפון שאמורים להתחיל לגדל ולהקים מפעל על 7 דונמים. "14 מיליון שקל השקענו", אמר, "ואנחנו נמצאים במו"מ עם חברות על סדר גודל של 25 מיליון דולר השקעה". סיוון יוסף, עו"ד שמייצג 70 חקלאים ו-10 משקיעים, חזר על המסר של החקלאים: "הוותיקים כבר לא במשחק. אם לא יאושר היצוא, הדור החדש של החקלאים גם לא יהיה. אם לא יהיה יצוא - זו הכחדה של החקלאות". גם התאחדות התעשיינים תמכה. איתן כבל, יו"ר הוועדה, כמו אחרים סביב השולחן, אהב להאשים את פרופ' שמחון, הוא הקריא סיכום שהוכן מראש ודרש משמחון לסיים את עבודתו לאלתר.

שמחון לא היה בדיון, אז הרמתי לו טלפון. הוא לא הכי שמח לדבר איתי, אבל זרם.

מה קורה עכשיו בעצם?

"למרות מה שאמרו עליי, אני לא בוחן מחדש את כל המספרים, פשוט מסכם את העניין עבור ראש הממשלה. היו כמה שאלות שהוא שאל ולא קיבל עליהן תשובה".

ענייני זליגה ופשע מאורגן?

"לאו דווקא, יותר ענייני כלכלה. אני בוחן את הדברים ואדווח לו".

לאן זה הולך?

"אני עדיין לא יכול לומר לך לאן זה הולך".

עוד שבועיים המדינה צריכה להשיב למחוזי. זה קשור?

"לא יודע. לא שמעתי על זה. התפקיד שלי מאוד פשוט: לבחון את המשמעויות הכלכליות, את הפוטנציאל ואת הסכנות, ולהעביר הכול לראש הממשלה".

ראיתי שעשו כבר את כל החישובים. אתה בוחן אותם מחדש?

"אני משתמש בנתונים שיש ובדוח שקיבלתי".

החקלאים אומרים שאם אין החלטה מהירה, הלכה השנה ואולי ההובלה של ישראל בעולם.

"אנחנו מודעים לטענה הזו ומתייחסים אליה".

מה נטיית הלב של ראש הממשלה?

"לא יכול לומר לך. יותר מזה, אפילו את נטיית הלב שלי אני לא אוכל לומר לך".

אתה יודע מה אומרים? שזה הסייבר הבא, הג'אפה הבא של ישראל.

"את זה אני כן יכול לומר לך: שאני לא חושב ככה. ארבעה מיליארד שקל הכנסות זה לא סייבר ולא ג'אפה. זה לא משהו שישנה - עם כל התועלות - את החקלאות במדינת ישראל מהקצה אל הקצה. זה לא דבר עד כדי כך גדול שישפיע על אופייה של החקלאות וכמותה לא עד כדי כך דרמטי של חיים ומוות לענף".

אבל זו הערכה שמרנית, השוק צמח במהירות.

"לא רוצה להיכנס לזה, לא אם זה יותר או פחות מארבעה. מתנצל שאני כזה זהיר, אבל ראש הממשלה ביקש ממני את הדוח".

הוא נתן לך דד-ליין?

"הוא ביקש ממני להקדים, ואני מתקרב לסיום".

שבוע? חודש?

"מתקשה לנקוב ביום מדויק. עזוב, נו. מתנצל על החשאיות, אבל זה יהיה לא נכון לדבר על זה איתך לפני ששוחחתי על זה עם ראש הממשלה. ההמלצות שהתקבלו, התקבלו. הייתה החלטה להקים צוות, הצוות בחן, עכשיו צריך להגיע להחלטות. ראש הממשלה ביקש ממני לעבור על הדוח, לענות על כמה שאלות ולהעביר לו תשובות - וזה מה שאני עושה".

"צמח שיכול להציל חיים"

בחזרה למרפסת של מלול. אנחנו מסיימים בקושי מחצית מהאוכל שהוגש לשולחן. "מה אתם אומרים", שואל מלול, "שנצא לשטח?". אתה לא צריך לשאול אותי פעמיים, אני עונה לו ואנחנו יוצאים. "רק תנקה את הרגליים לפני שאתה נכנס לטנדר", הוא אומר כשאנחנו מטפסים אל הרכב העמוס בחול, עגבניות, מוצצים של הנכדים ומה לא.

אנחנו הולכים אחריו והוא, כילד, נלהב כל-כך. מלטף כל עגבנייה וכל חציל באהבה שהלוואי ומחצית מילדי העולם היו זוכים לה. אנחנו קוטפים עגבניות שרי ישר מהשיח והן טעימות ומתוקות כסוכריה, מנשנשים אותן יחד עם עלי בזיליקום טריים שהרגע נקטפו וגבעולי סליקורניה, המלח של הטבע. טעים לי. בשטחים של מלול אני אוכל יותר ירקות ממה שאני אוכל בשבוע. פלפלים ועגבניות וחציל חי שהוא בוצע עבורי באצבעות שלו. אף שמבחוץ הוא נראה קשוח עד מאוד - איש המרלבורו זה שירלי טמפל לידו - הרי שמבפנים מלול רך ומתוק כמו עגבניות השרי שלו. "הבעיה הגדולה", הוא אומר, "שאני אוהב את החקלאות".

חממת קנאביס של תיקון עולם / צילום: תיקון עולם בע"מ

חממה גדולה בגודל חמישה דונמים עומדת ריקה, מולה עוד שטח שמיועד למפעל ולבית האריזה - סך הכול תכנן מלול להקדיש 20 דונמים לקנאביס. מה יהיה איתם? מוקדם לומר. המומחים אומרים שאם לא ישתלו עכשיו, הכול יידחה בשנה (עניין של אורך שעות היום וכדומה). "הביאו אותנו לשוקת", אומר מלול, "וסגרו אותה עם פלומבה. מזל שהיה לי שכל לגדל עגבניות על חצי מהשטח. למה האטימות הזאת של הרגולציה? למה? הרי זה צמח שיכול להציל חיים. אין בעל בית במדינה, זו הבעיה האמיתית".

"מדובר בנזק עצום"

גם במגזר העסקי ממתינים ליצוא

לא רק החקלאים ממורמרים, גם אנשי העסקים. יוסי בורנשטיין יו"ר Cann10, חברת השקעות ויזמות בתעשיית הקנאביס הרפואי, מספר: "יש לנו ליין של מוצרי קנאביס שמבוססים על פטנטים ישראלים - משאפים, תרסיסים, חומרים שנמסים בפה וכו'. אם לא יאפשרו יצוא? עזוב את הנזק לחקלאים. הנזק האמיתי זה ההשקעות הזרות שלא מגיעות. המו"פ פה מעולה, אבל הכסף הזה לא מגיע אלינו והולך למקומות אחרים, לקנדה, לבריטניה, לאוסטרליה. גם ספרד מתחילה לעלות. אם לא נתעשת מהר, ההשקעות יברחו ונפסיד הכול. הארבעה מיליארד שמדברים עליהם זו הערכה שמרנית. מדובר בנזק עצום".

אז אם הכול כל-כך ברור, מה ההסבר לבלימה?

"ההסבר שלי מחולק לשניים - אחד, היצוא וההסדרה (של השוק המקומי) הלכו יחד וגם נעצרו יחד. הסיבה השנייה יותר מאקרו. ארצות הברית לקחה צעד אחורה. אני לא יכול לאשש את זה, אבל אומרים שטראמפ פגש את ביבי בדאבוס וביקש ממנו לעצור את זה. נשמע לי הגיוני, ולך תדע אולי גם מעבר השגרירות לירושלים עלה על השולחן".

הלכת רחוק. מה עם הזליגה?

"הזליגה זה סיפור מצוץ מן האצבע, חשש שמושתת על מידע לא מבוסס ואמונות שגויות. המסר העיקרי זה שהרכבת הגלובלית של הקנאביס הרפואי יצאה לדרך. אם ישראל לא תעלה עליה, ההפסד יהיה בכייה לדורות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות