פרשת המסרונים: שקד תבדוק תיקונים בחוק המעצרים

אחרי הטלטלה שעברה מערכת המשפט בימים האחרונים בעקבות חשיפת "פרשת החלפת המסרונים", בין שופטת המעצרים בתיק בזק, השופטת רונית פוזננסקי-כץ, לבין נציג רשות ני"ע, החוקרת עם המשטרה את הפרשה, עו"ד ערן שחם-שביט - מגיע שלב הסקת המסקנות.

בהיבט הפרסונאלי, שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הודיעו היום (ד') כי הן מאמצות את דוח נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, מאתמול. בדוח, שנפתח בכותרת "על יוהרה, סיכלות, ומסרוני וואטסאפ", המליץ ריבלין להעמיד את "גיבורת הפרשה", השופטת פוזננסקי-כץ, לדין משמעתי.

על כן, שרת המשפטים תגיש בימים הקרובים לנשיאת העליון קובלנה משמעתית על השופטת, בהתאם לסעיף 18(א) לחוק בתי המשפט. לאחר הגשת הקובלנה תפעל הנשיאה חיות למינוי הרכב בית הדין המשמעתי שידון בקובלנה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק ובתקנות. לאחר הגשת הקובלנה המשמעתית נגד פוזננסקי-כץ צפויה הנשיאה חיות לקבל החלטה על השעייתה של השופטת עד למיצוי ההליך המשמעתי בעניינה.

בשלב הזה, למרות הלחצים מסביב, השופטת פוזננסקי-כץ אינה מתכוונת לקחת אחריות ולהתפטר והיא מתחילה להתכונן להליך המשמעתי. כעולה מדוח ריבלין, פוזננסקי-כץ אינה מתכחשת לכך שנפל פגם בהתנהגותה. עם זאת, היא מצפה להמשיך בקריירה השיפוטית שלה למרות המקרה. לפי הערכות של גורמים בכירים במערכת המשפט עמם שוחח "גלובס" היום (ד'), התקוות של פוזננסקי-כץ תוכל להמשיך לעבוד כשופטת בתום ההליך המשמעתי, צפויות להתנפץ אל קרקע המציאות. המערכת לא תוכל להרשות לעצמה להמשיך להעסיק את פוזננסקי-כץ ולא תוכל לעמוד בפני הלחץ הציבורי לפיטוריה.

במסגרת פרשת המסרונים נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 בתחילת השבוע, כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרוני בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר, של ניר חפץ, יועץ התקשורת של רה"מ בנימין נתניהו, ושל שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד ערן שחם-שביט, המייצג באותם תיקים את רשות ני"ע, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

על מסך הטלפון של עו"ד שחם-שביט הופיעה תכתובת בעלת נימה אישית בינו לבין השופטת. מההתכתבות בין נציג התביעה לשופטת עלה כי השניים תיאמו את הארכות המעצר בתיק "מעל הראש" של המשטרה השותפה לחקירת פרשת בזק ו"מעל לראשם" של החשודים ועורכי-דינם.

"'תיק בוזגלו' היה מסתיים בנזיפה"

למול הביקורת שמוטחת על השופטת והחוקר מכיוונים שונים, וגם בדוח הנציב ריבלין, אמרו לנו היום סנגורים המרבים להופיע בדיוני מעצר, כי פוזננסקי-כץ ועו"ד ערן שחם-שביט לא נהגו באופן חריג ואיתרע מזלם שדווקא הם "נתפסו על חם" על-ידי התקשורת. "אם ההתכתבות בין השופטת לחוקר הייתה נחשפת בתיק אפשטיין או בתיק בוזגלו ולא בתיק בזק שהוא בעל פרופיל ציבורי כל-כך גבוה, הסיפור היה נגמר בנזיפה לשופטת מנשיא בימ"ש השלום. זה לא היה מעניין אף אחד", אמר לנו אחד מהסנגורים.

לדבריו, התיאום בין החוקרים לשופטים באס.אם.אסים הוא דבר שקורה הרבה. "לרוב שופטי המעצרים אין מתמחה או יועצת משפטית. יותר מזה, כשנציג המשטרה או רשות ני"ע מתקשר למזכירות ביהמ"ש מעבר לשעות העבודה - כי מעצרים קורים גם בשעות הערב כששופט המעצרים התורן הוא בביתו - בחלק מבתי המשפט נותנים להם את מספר הטלפון הישיר של השופט, פשוט כי אין ברירה. הם צריכים להגיע מהבית כדי לנהל את הדיון. אז לפעמים המזכיר התורן עושה את התיאום בטלפון שבור ומתקשר בעצמו לשופט, אבל הרבה פעמים יותר פשוט שהחוקר יתאם ישירות עם השופט".

ומה לגבי הטענה שעו"ד שחם-שביט ביקש שפוזננסקי-כץ תהיה השופטת שתדון במעצרים בתיק בזק? לדברי אותו סנגור, "פוזננסקי-כץ טיפלה בפרשת בזק כבר עם התפוצצותה ביולי האחרון. אחרי ההסתעפות של אותה פרשה בשבוע שעבר היה מאוד טבעי שאותו שופט ימשיך לשבת בתיק פשוט, כי הוא כבר בקיא בחומרים ולא צריך להתחיל לקרוא מחדש את כל החומרים. השופטת עדכנה את נשיא בימ"ש השלום בעניין הזה וסוכם שהיא תמשיך לדון בתיק גם אחרי ההסתעפות".

דיון המעצר כולו - באולם השופט

עם כל הכבוד לגורלם של שני המעורבים הישירים באירוע, מערכת המשפט צריכה להתמקד מעתה בתקלות המערכתיות העמוקות שהתגלו בעקבותיו (כפי שאלה באות לביטוי גם בדברי הסנגורים שעמם שוחח "גלובס"). בדוח שכתב השופט ריבלין נאמר כי "הבירור העלה גם שורה של תקלות מערכתיות הצריכות תיקון יסודי". לדבריו, "אין להלום, בתיקי מעצר גלויים, דיונים המתקיימים בלשכת השופט קודם לכניסת הצדדים לאולם, ואשר במסגרתם שומעים נציגי הצביעה את עמדתו של שופט המעצרים, ושומע השופט דברים והסברים מפי נציגי המשטרה - כשכל אלה אינם מובאים בפני העצורים ובפני באי-כוחם בחלק הפתוח של הדיון".

ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, לא הסתפק בביקורת והציע דרך פעולה אחרת: "דוגמה לכך בחירתו של השופט עלא מאסרווה, באותה פרשה, לקיים את הדיון כולו באולם ביהמ"ש, לרבות בעת קבלת החומר החסוי לידיו ובחירתו לעיין בלשכתו, בהפסקה, בחומר שהוצג לו, שלא במעמד הסנגורים אך גם שלא במעמד אנשי התביעה". הנציב ריבלין ציין כי בכך אין לשלול את הצורך לקיים דיון באולם עצמו במקרים מתאימים בדלתיים סגורות, כדי להגן על החומר החסוי.

ריבלין, לכן, התייחס בהמלצותיו לאימוץ נוהג מחייב, שבו דיון המעצר כולו ייערך באולם השופט בנוכחות הצדדים. גם השלב של העיון בחומר חסוי שמביאה התביעה, צפוי למנוע קרבת יתר בין השופט לבין נציג המדינה או מראית עין של קרבה כזו.

הנשיאה חיות והשרה שקד צפויות לאמץ את ההמלצות המערכתיות של ריבלין. ברוח ההמלצה, חיות צפויה להוציא לשופטים הנחיה מחייבת האוסרת על התביעה להיפגש עם השופטים במעמד צד אחד, ושלפיה דיוני המעצר יתקיימו באולם ביהמ"ד, לרבות בעת קבלת החומר החסוי מהתביעה.

המצלמות בדרך לצאת בחוץ?

הטיפול בסוגיית המעצרים צפוי להיות יותר רחב מזה. כפי שנחשף היום באתר "גלובס" בעקבות "פרשת המסרונים", שרת המשפטים שקד, תבדוק אפשרות לערוך תיקונים בחוק המעצרים.

חוק המעצרים שחוקק בישראל ב-1996 לאורו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניסה להגביל את יכולת המשטרה לעצור חשודים לתקופות ארוכות מדי ולהגביר את הפיקוח של בתי המשפט על המעצרים ועל פעולות החוקרים. אולם, במבחן התוצאה, גם היום שופטים נוטים לאמץ במקרים רבים את גישת המשטרה ביחס למעצרים ולהאריך מעצרי חשודים בצורה כמעט גורפת. שקד ואנשי משרד המשפטים יבחנו אם דרוש שינוי בחוק באופן שיביא סוף, סוף, להגשמת מטרתו המקורית בצורה מלאה יותר.

בנוסף, שקד וחיות צפויות לשנות את הנוהל של הבאת עצורים לבתי המשפט באופן שבו אסור יהיה לצלם אותם בעת הארכת המעצר. במענה לשאילתה על צילום חשודים בעת הארכת מעצרם אמרה היום שקד: "בשעה שנלקחת חירותו של אדם, אסור שיילקח גם כבודו. אין הצדקה לרמוס חשודים עד עפר. לעתים זכות הציבור לדעת נסוגה מפני כבוד האדם. היא אינה כוללת זכות למציצנות והשפלה".

שקד הוסיפה ואמרה כי "ברור שאנשים שחרב עליהם עולמם, לא צריכים לעבור את ההליך המבזה הזה. בכוונתי ובכוונת נשיאת ביהמ"ש העליון לשנות את הנוהל בחודשיים הקרובים. צריך לשים לזה סוף ולזכור שאדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו, גם כאשר הוא במעצר".

בא-כוחה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ, עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון, מסר בתגובה להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים בעיינה של השופטת, כי "הוכח באופן חד-משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ני"ע שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון אשר היה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים".

עו"ד סטרשנוב הוסיף: "בפרשה זו כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטיה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".

בא כוחו של עו"ד שחם-שביט, עו"ד עודד סבוראי, מסר בתגובה: "הוא משפטן מקצועי, הגון וערכי, המבצע את עבודתו במסירות ובנאמנות מלאה. כל התנהלותו מול השופטת פוזננסקי-כ"ץ היתה עניינית ובמסגרת המקובלת והלגיטימית של רשות חוקרת מול שופט מעצרי-ימים, שאינה דומה להתנהלות מול שופטים במשפט עצמו. חשוב לזכור כי את חלקה הראשון של פרשת בזק חקרה רשות ניירות ערך. את חלקה השני של פרשת בזק חוקר צוות חקירה מיוחד (צח"מ) המורכב מחוקרי רשות ניירות ערך ומחוקרי להב 433".

לדברי פרקליטו של שחם-שביט: "בניגוד לרושם השגוי שנוצר, עו"ד שחם-שביט עדכן את השופטת, שגישתו המתונה ביחס לימי המעצר לחשודים - התואמת את הדברים שהביעה השופטת בדיונים - קנתה לה אחיזה בצח"מ. עוד הוא מסר לשופטת כי הוא שמח לבשר לה שבעוד דקות ספורות היא תקבל הודעה מעמיתיו לצח"מ, חוקרי להב 433, כי החליטו לשחרר שניים מהחשודים. באשר לבקשה להארכת המעצר של שני חשודים נוספים, עדכן עו"ד שחם-שביט את השופטת כי עמיתיו צפויים לבקש הארכת מעצר של שלושה ימים, אולם הוא - כנציג רשות ניירות ערך - סבור שניתן להסתפק ביומיים. אנו מצפים כי הבדיקה תסתיים במהרה ועו"ד שחם-שביט ישוב לעבודתו".