הנקראות ביותר

המשבר נפתר: הטיסות שהיו בסכנת ביטול יתקיימו כמתוכנן

כפי שנחשף ב"גלובס", מאות טיסות של אל-על, ארקיע וישראייר בפסח ובעונת הקיץ היו בסכנת ביטול - עקב עיצומים במשרד החוץ ■ כעת, לפי פשרה שהושגה, המכסה תגדל ל-1,200 עובדים

מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ
מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ

משבר אבטחת הטיסות של חברות התעופה הישראליות הגיע לפתרון: מאות טיסות שהיו בסכנת ביטול לפסח ולעונת הקיץ - יתקיימו כמתוכנן.

המשבר, שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוביל לעננה של סכנת ביטול של מאות טיסות של החברות הישראליות, אל-על (וסאן דור), ישראייר וארקיע. בשנים האחרונות, על רקע רפורמת השמיים הפתוחים, כל החברות מגבירות ומוסיפות טיסות ליעדים חדשים, אלא שעקב טענה למחסור בכוח-אדם של אנשי ביטחון (מטעמו של משרד החוץ בהתייחס לעובדי מחלקת עמ"י, עובדים מקומיים ישראלים) ואי-הגדלת התקנים בהתאם לגידול במספר הטיסות - היה חשש אמיתי לקיומן של טיסות רבות. כעת, כאמור, החשש הזה מתפוגג.

נזכיר כי מי שאמון על אבטחת הטיסות של שלוש החברות הישראליות הוא אגף הביטחון של אל-על. כ-3,000 אנשי ביטחון פועלים בנמלי התעופה ברחבי העולם. תקני משרד החוץ קבעו מצבת כוח-אדם של 950 עובדים בתחנות בחו"ל, וכעת, לפי סיכומים בתהליך פשרה בין משרד החוץ, משרד האוצר והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל), המכסה תגדל ל-1,200 עובדים הודות למימון שיעביר משרד האוצר למשרד החוץ לצורך כך.

הסיכום תקף עד לסוף שנת 2018, ולאחר מכן יצטרכו הגורמים, לרבות אגף אבטחת הטיסות באל-על, להאריך את ההסכם ולמצוא פתרון שיהלום את הגידול הצפוי בהיקפי הטיסות גם בשנה הבאה.

עוד סוכם כי אל-על תיקח על עצמה את ההיבטים המשפטיים אל מול העובדים (עמ"י). הכוונה היא למתן שירותים משפטיים בכל הנוגע להעסקת העובדים, פיטורים ושימוע ועוד. לפי מתווה ההסכם, אל-על תהווה חלק מתוך ההליך המשפטי דרך שני עורכי דין שהיא שכרה לצורך כך.

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


העובדים שמגויסים לעבודות בתחום ביטחון הטיסות של החברות הישראליות עוברים הכשרה בישראל בהתאם לדרישות שקובע השב"כ. לאור המשבר, עשרות עובדים שכבר הוכשרו נמצאו עד כה ב"הולד", וכעת, אפילו מהיום הם ייצאו לשיבוץ בתחנות בחו"ל שם יעניקו שירותי אבטחה. עובדים אחרים שמגייס אגף הביטחון במדינות שונות כוללים ישראלים בעלי דרכון זר תושבי חוץ ועובדי מיקור חוץ, כך למשל בתחנה במוסקבה.

כאמור, מערך אבטחת הטיסות של כל החברות הישראליות מצוי מזה עשרות שנים בידי אגף האבטחה של אל-על ומתוקצב ברובו על-ידי המדינה (החברות משלמות 2.5% מכלל עלויות האבטחה). לאחרונה עלה האגף לכותרות גם בהקשר של דחיית מיזוג ישראייר לאל-על על-ידי רשות ההגבלים העסקיים, שבין היתר נימקה כי היא מוצאת בעייתיות בכך שהאגף שנמצא בתוך אל-על אחראי על החברות האחרות, כך שהוא חשוף למשל לתוכניות המסחריות של החברות המתחרות ובכך שהוא מבצע את החלוקה ביניהן - זאת, אגב, למרות שבאל-על נטען לאורך השנים כי ההתנהלות של האגף נפרדת לחלוטין ,וכי יש מידור מוחלט.

קולות אחרים שנשמעו בהקשר של אגף אבטחת הטיסות העלו את הצורך להקים רשות נפרדת שתהיה אמונה על נושא אבטחת הטיסות, אולם לאור עלויות גבוהות, רעיון זה לפחות כרגע לא נמצא על הפרק. בעולם נציין כי גופי אבטחת הטיסות של חברות התעופה נמצאים תחת רשויות התעופה המקומיות.

עוד נציין כי דרישות האבטחה, בהתאם לנהלים שקובע השב"כ, הולכות ומחמירות עם השנים לנוכח אירועים ביטחוניים ברחבי העולם.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!