מהלך דרמטי: סלינגר מרחיקה את בעלי השליטה מתפקידי היו"ר

בין היתר מדובר במצב שקיים בהראל, במנורה מבטחים, בילין לפידות ובאלטשולר שחם, אך השינוי יחייב רק בעוד 9 שנים ■ הדירקטורים בחברות הביטוח ובגופים המוסדיים יצטרכו לפעול גם לטובת הלקוחות ולא רק לטובת בעלי המניות

דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי
דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי

כחצי שנה לפני שהיא אמורה לסיים את כהונתה, דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מרחיקה את בעלי השליטה בגופים המוסדיים מהדירקטוריונים של הגופים בהם הם שולטים, ובעצם מורה ליאיר המבורגר, לדב ילין, לערן גריפל, לרן שחם ולאחרים להפסיק ולכהן כיו"רים של חברות ביטוח או של חברות ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה שבשליטתם. עם זאת, בגופים שבהם בעל השליטה כבר מכהן כיו"ר הוא יורשה להמשיך בכהונתו עוד 9 שנים, מה שיפחית את עוצמת המכה לבעלי השליטה הקיימים.

במסגרת טיוטת חוזר משמעותית שמפרסמת הרשות בעניין הממשל התאגידי בגופים המוסדיים, שמתמקד בשינוי התנאים והדרישות מהדירקטוריונים והדירקטורים בגופים המוסדיים, נקבעות עתה הוראות שמחייבות רביזיה מוחלטת בשורה ארוכה של דירקטוריונים בשוק המוסדי המקומי. ברשות שוק ההון אומרים כי המצב הקיים בדירקטוריונים של הגופים המוסדיים רחוק מלהשביע רצון, כשלטענת הפיקוח, נראה שמדובר בדירקטוריונים ובדירקטורים שמהווים מעין חותמת גומי לבעלי השליטה וההנהלות.

בין היתר מפרטת רשות שוק ההון כי המצב הקיים, כפי שנמצא בביקורות שעשו, מתאפיין ב"דירקטוריונים בהם חסרה מומחיות מצרפית בתחומי פעילות מהותיים, בדירקטורים אינם תורמים לביצוע תפקידי הדירקטוריון, ובמלים אחרות שותקים ולא מעורבים, ודירקטורים שאינם בקיאים בתפקידם ובתחומי פעילות הגוף המוסדי, ושתרומתם לחברה לא קיימת" כמו גם ב"דירקטורים בלתי תלויים שיש להם קשר אישי כלשהו לבעל השליטה, ושאינם מתבטאים כנגד בעל השליטה או ההנהלה מחשש שכהונתם לא תוארך".

עוד נמצא, על פי הרשות, כי המצב הנוכחי מאופיין בכך ש"בעל שליטה שהוא יו"ר מחליש את מנגנוני הבקרה ומקשה על ניהול מקצועי של הגוף המוסדי" ושיש "ניגודי עניינים בישיבות דירקטוריון משותפות לחברת הביטוח ולחברה המחזיקה בה".

"הדירקטוריון וועדותיו הוא נושא ליבה מבחינתנו", מסבירה סלינגר, ומוסיפה כי "הגופים האלה מנהלים כסף רב ויש להם אחריות רבה". היא מגדירה את הדירקטוריונים כ"מעטה ההגנה הראשון שלנו", ומפרטת כי ההוראות החדשות עבור המוסדיים מתבססות על רגולציות בינלאומיות וכאלה שכבר נהוגות בעולם הבנקאות גם בישראל.

משום כך, ברשות מכוונים עתה לכך שתהיה "הגברת העצמאות ואי התלות של הדירקטוריון בכלל, ושל הדירקטורים הבלתי תלויים בפרט" אצל הגופים המוסדיים, שיחדיו מנהלים כטריליון וחצי שקל מנכסי הציבור בישראל, וזאת לצד שיפור ברמת הדירקטורים. במקביל, ההוראה החדשה, שלא דורשת את אישור הכנסת מכיוון שאינה נעשית במסגרת תקנות כי אם במסגרת חוזר, קוראת ל"הגדרת אחריות אישית של דירקטור".

מה זה אומר? ברשות קובעים בהוראות החדשות כי "דירקטור יביא בחשבון במסגרת שיקוליו גם את טובת לקוחות הגוף המוסדי, וינקוט אמצעים ראויים כדי להבטיח שהגוף המוסדי פועל בהוגנות כלפי לקוחותיו ואינו פועל באופן שיטתי למניעת מיצוי זכויותיהם". זאת בניגוד לדרישות למחויבות לחברה בלבד. כלומר, מדובר בהרחבה ייחודית ומהותית לחוק החברות, באופן שיחשוף דירקטורים לסנקציות אם לא יפעלו גם לטובת הלקוחות. אגב, ברשות שוק ההון קובעים כי טובת המבוטחים ויתר הלקוחות כוללת גם את היבטי השירות ללקוחות וסילוק התביעות.

כיצד כל זה יתאפשר? על פי הטיוטה החדשה של הרשות, בין היתר על ידי כך שדירקטור בלתי תלוי ימונה רק באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והוא יכהן בתפקידו "שש שנים רצופות" במקום המצב הקיים של שלוש כהונות של 3 שנים ("ובכך להוריד את הלחץ של היבחרות מחדש", כדברי סלינגר), כשיו"ר גוף מוסדי לא יהיה בעל השליטה או קרובו, וגם לא יוכל לכהן יותר מ-9 שנים (וזאת לעומת מצב קיים ללא הגבלה). אגב, ברשות מבהירים כי גם חברות אישית עם בעל השליטה תיחשב כזיקה וקשר.

מדובר במהלך דרמטי שישפיע בין היתר על כמה מהגופים המוסדיים המובילים במשק, מאחר וכמה מחברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים והקטנים נמצאים בבעלות מובהקת של מי שמכהן כיו"ר חלק מהגופים המוסדיים שבשליטתו. בין היתר מדובר במצב שקיים בהראל, בשירביט, במנורה מבטחים, ובילין לפידות ובאלטשולר שחם, כאמור.

יחד עם זאת, ההוראות ביחס לכך שבעל שליטה לא יהיה יו"ר כוללות הוראות מעבר כך שהן תיכנסנה לתוקף לגבי היו"רים הקיימים רק כעבור 9 שנים ממועד הכניסה לתחולה של ההוראות. כלומר, נראה שמבחינת רשות שוק ההון "זה לא יחול" על בעלי השליטה שכבר מכהנים כיו"ר והוא בעל שליטה, שיוכלו להמשיך ולכהן בתפקידיהם שנים רבות ממועד הפיכת ההוראות למחייבות.

אך לא רק פה מסתכם שינוי המציאות: סלינגר מסמנת בעיה נוספת מבחינתה, שדורשת פיתרון: הדירקטוריונים הדומים מאוד של חברות האחזקה של הגופים המוסדיים ושל הגופים המוסדיים שתחתיהם, בדגש על חברות הביטוח. סלינגר רוצה עתה הפרדה בין הדירקטוריונים הללו, כך שלא יהיה דירקטור משותף לשתי החברות - הגוף המוסדי והחברה האם. זאת, בין היתר באמצעות "מניעת קיומן של ישיבות משותפות לגוף המוסדי ולחברת האם". בענף הביטוח מדובר בנורמה נפוצה מאוד, שעתה תידרש להשתנות - גם פה יש הוראות מעבר שנותנות פרק זמן להיערכות ולשינוי.

לא רק זאת, רשות שוק ההון קובעת עתה כי "אדם לא יכהן כדירקטור אם קרובו מכהן כבעל תפקיד מרכזי בגוף המוסדי", מה שצפוי להשפיע באופן מובהק על חברות ביטוח ובתי השקעות שבשליטת המייסדים או בשליטה מובהקת אחרת. למעשה, מדובר בחלק מרכזי מהשוק המוסדי בישראל, שיידרש עתה לעדשות הפרדת כוחות. עוד קובעת עתה הרשות כי "דירקטור לא יהיה בעל תפקיד ביצועי בגוף המוסדי", וכן שתהיינה הגבלות "על כהונות צולבות" כך ש"בין היתר, אדם לא יכהן כדירקטור אם הוא מכהן בחברת האם של הגוף המוסדי או בתאגידים פיננסים אחרים".

בין היתר מדובר גם בצמצום מספר חברי הדירקטוריון ומספר חברי הוועדות בדירקטוריונים, כי "דירקטוריונים גדולים מדי לא יעילים". ולסיום, עוד נקודה חשובה שרלבנטית לגופים שהשליטה בהם תירכש על ידי גופים זרים: רוב הדירקטורים בגופים המוסדיים יידרשו לזיקה לישראל, ושידעו עברית. גם לגבי הרכב הדירקטוריונים הקיימים תינתן לגופים המוסדיים תקופת היערכות של מספר שנים (לפי שעה 3 שנים), כשכל דירקטור חדש יידרש לעמוד בהוראות החדשות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988