הנקראות ביותר

הצעת חוק: החינוכית לא תיבלע בתאגיד; תקציבה יקוצץ

ח"כ מיקי זוהר הגיש לאחרונה הצעה שלפיה תקציב הטלוויזיה החינוכית יקוצץ באופן ניכר לכ-90 מיליון שקל ב-2019 ול-72 מיליון שקל מ-2020 ואילך ■ כיום עומד תקציב החינוכית על כ-120 מיליון שקל בשנה, ועפ"י החוק הנוכחי היא אמורה לסיים את שידוריה באוגוסט הקרוב

חבר הכנסת מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת
חבר הכנסת מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת

חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) הניח לאחרונה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שאמורה למנוע את סגירתה של החינוכית באוגוסט הקרוב. מדובר בהצעת חוק שלישית בנושא, לאחר שהצעות קודמות הוגשו על ידי ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) וח"כ אורן חזן (ליכוד).

חוק השידור הציבורי הנוכחי קובע כי שנה ושלושה חודשים לאחר יציאת התאגיד לדרך החינוכית תפסיק את פעילותה ובמקומה יוקם ערוץ ילדים בתוך התאגיד. בניגוד לשתי ההצעות הקודמות שכללו תיקון שמבטל את הסעיף הזה בחוק (סעיף 120), הצעתו של ח"כ זוהר כוללת גם קיצוץ בתקציבה של הטלוויזיה החינוכית. שינוי זה הוא משמעותי גם על רקע העובדה שבאוצר, שעומד על כך שהחוק הנוכחי לא ישונה, מייחסים למהלך סגירת החינוכית חיסכון תקציבי ניכר.

כיום תקציבה של הטלוויזיה החינוכית, שהיא יחידת סמך של משרד החינוך, עומד על פי הערכות על כ-120 מיליון שקל בשנה. על פי הצעתו של זוהר, החל משנת 2019 יעמוד תקציבה של החינוכית על כ-90 מיליון שקל, ואילו מ-2020 ואילך יסתכם תקציבה ב-72 מיליון שקל. חיסכון דרסטי שכזה יחייב גם פיטורים משמעותיים של עובדים, ואחת השאלות שיעלו בהקשר זה היא האם ועדי העובדים, שנאבקים כיום על השארתו בחיים של הערוץ, יהיו מוכנים למהלך כזה.

כיום מועסקים בטלוויזיה החינוכית 180 עובדים שהם עובדי מדינה, שמאוגדים באמצעות ארבעה ועדים של ההסתדרות. חוק השידור הציבורי קובע כאמור כי שנה ושלושה חודשים לאחר יציאת התאגיד לדרך (כלומר, באמצע אוגוסט 2018) הטלוויזיה החינוכית תפסיק לפעול, אך הוא אינו מציין במפורש מה אמור לעלות בגורלם של העובדים. מצד אחד, היות שמדובר בעובדי מדינה הם אמורים להיקלט במשרות אחרות במשרדי הממשלה. מצד שני, לפחות בכל הנוגע לבעלי מקצועות הטלוויזיה שבין העובדים, ספק אם ניתן למצוא עבורם תעסוקה שבה יוכלו לשמור על מקצועם.

בכל הנוגע לזירה הפוליטית, אנשי החינוכית נהנים מתמיכה רחבה. על הצעת החוק שהגיש ח"כ חזן, שבינתיים הורחק מפעילות בכנסת, חתומים 40 חברי כנסת מכל סיעות הבית, בהם יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם. גם ההצעה שקדמה לה, שהוגשה על ידי ח"כ יונה, זכתה לתמיכה מכמעט כל סיעות הבית. גם שר התקשורת איוב קרא ושר החינוך נפתלי בנט תומכים באופן עקרוני בביטול הסגירה. בעבר אף הבטיח קרא בנאום בכנסת כי "אם יבוא תיקון לחקיקה (לסעיף החינוכית) בקונצנזוס בבית הזה, אני אתמוך בו".

המכשול הגדול למהלך הוא כאמור עמדתם של אנשי האוצר, שככל הידוע נובעת משתי סיבות עיקריות. ראשית, הדרג המקצועי באגף התקציבים משוכנע כי מהלך שבו החינוכית לא תסתמך עוד על עובדי מדינה אלא על מספר מצומצם של עובדים קבועים, כשהתוכן מגיע מהפקות חיצוניות, הוא מתווה יעיל יותר ונכון יותר כלכלית. סוגיה שנייה, שנוגעת יותר לדרג הפוליטי, קשורה לעובדה כי עצם פתיחת חוק השידור הציבורי כדי לתקן את הסעיף שנוגע לחינוכית, יכולה ליצור הזדמנות להכנסת שינויים נוספים שיפגעו בתאגיד השידור, שעלה לאוויר והחל בשידוריו למרות מאמצים כבירים שעשה ראש הממשלה כדי למנוע זאת. לאחרונה פורסם ב"דה מרקר" כי ח"כ זוהר עצמו הגיש הצעת חוק שלפיה תקציבו של התאגיד יצטרך לקבל את אישור הכנסת בכל שנה מחדש.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!