הנקראות ביותר

החוק שבדרך: תקרה של 11 אלף שקל לעסקאות מזומנים

המגבלה חלה על עוסקים מורשים, ועבור מי שאיננו עוסק התקרה היא 50 אלף שקל ■ במקרה של מתנות המגבלה היא 50 אלף שקל, והחרגות נוספת הן תרומה, הלוואה ועסקה עם קרובי משפחה

שלומית ווגמן ומשה אשר / צילום: תמר מצפי
שלומית ווגמן ומשה אשר / צילום: תמר מצפי

חוק צמצום השימוש בכסף מזומן אושר בסוף השבוע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, לאחר שהוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכספים שדנה בחוק הכניסה לתוכו מספר שינויים.

לדרישת הוועדה הועלה סכום המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק (במקום 8,000 שקל בנוסח המקורי) או על 50 אלף שקל למי שאינו עוסק (במקום 25 אלף שקל בהחלטת הממשלה); עוד לדרישת הוועדה נקבע מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה; כמו כן קבעה הוועדה, כי העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן וכי קרובי משפחה יוחרגו מהחוק.

גמ"חים יוכלו לתת הלוואה כמו כל גוף פיננסי מפוקח כהוראת שעה למשך שנתיים מיום התחילה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "גמ"חים נמצאים בסיכון משמעותי בהיבט של הלבנת הון". החוק ייכנס לתוקפו ב-1.1.19 וההגבלות על הצ'קים ייכנסו לתוקף חצי שנה לאחר מכן.

הצעת החוק, המתבססת על המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן, קובעת כי מעל לסכומים מסוימים ייאסר על הצדדים לתת ולקבל תשלום במזומן, וזאת במגוון רחב של פעולות כספיות. החוק נועד לחזק את המאבק בהון השחור - שנאמד ב-350 מיליארד שקל - כסף שמממן בין היתר את פעילות ארגוני הפשיעה והטרור.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן, אמרה במהלך דיון בכנסת בחוק המזומן כי "כבר היום רואים אינדיקציות להלבנת הון באמצעות גמ"חים". לעומתה, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהצהיר כי ינסה להשלים את חקיקת חוק הגמ"חים עד הקיץ, אמר כי "מעולם לא נתפס בארץ גמ"ח שהלבין כספים או עשה עבירות פליליות".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, עו"ד מאיר לוין, אמר כי "מה שמוצע כאן הוא לראות את הגמ"חים כאילו הם בנקים, ולא רק שהם אינם גופים מפוקחים, הם גופים הנמצאים בסיכון משמעותי בהיבט של הלבנת הון. עד שפעילותם לא תוסדר אין מקום להשוותם לגופים פיננסיים אחרים בחוק, ולאפשר להם לתת הלוואות במזומן לעוד שלוש שנים, שהן תמריץ שלילי להשלמת חקיקת הסדרתם".

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, הודה ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, ונפרד בחום ממנהל רשות המסים, משה אשר: "לצערי הרב אנחנו נאלצים להיפרד ממך וזה אובדן לרשות המסים ולמשרד האוצר. אתה מקצוען, חבר, קולגה איש עם לב ענק והיה לי תענוג לעבוד איתך. זה החוק האחרון שייצא לך להעביר וזו סיומת אדירה".

אשר אמר כי "המשימה הייתה לא פשוטה אבל זה חוק משנה מציאות שיביא להתנהלות בריאה יותר ולנשיאה שוויונית בנטל תשלומי המס במדינה. רשות המסים עשתה מאמצים בחמש השנים האחרונות לצמצם את ההון השחור והצלחנו במידה מסוימת. עסקאות במזומן בעייתיות כי אין מאחוריהן עקבות והן מהוות בעיה לגביית מס אמת. אני מאמין שהחוק יוטמע כנורמה ואנשים יידרשו שלא לשלם במזומן. בשנים האחרונות שר האוצר הוריד מסים כשנעשתה גבייה גדולה יותר והחזיר כסף לאזרחים. זו חקיקה התומכת בכיוון הזה. זה החוק האחרון בתחום ההון השחור שאני מטפל בו, וועדת החוקה עשתה רבות למען המאבק בהון השחור".

ענישה מעורפלת

הענישה שמציע החוק מעורפלת למדי: לפי החוק על עוסק שיפר את המגבלות על מזומן או צ'קים יוטלו עיצומים כספיים, ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו קנסות פליליים (עם כוונה להפוך אותם לקנסות מנהליים). כדי לאפשר את אכיפת המגבלות המוצעות, מוצע להקים מערך של מפקחים שיוקנו להם סמכויות שונות של פיקוח ואכיפה.

השינויים שהוכנסו לחוק הם בהגדרת המזומן: בנוגע לעוסק - כאשר סכום העסקה המתנה או ההלוואה עולה על הסכום המותר, יהיה מותר לשלם 10% ממנו במזומן עד תקרה מקסימלית של 11 אלף שקל. נניח שאדם עושה עסקה ב-15 אלף שקל הוא יכול 10% מהסה"כ לשלם במזומן. מעל 1,500 שקל זה ייחשב כהפרה. אם סכום העסקה הוא 300 אלף שקל התקרה של אותם 10% הם סכום המגבלה של 11 אלף שקל. תיקון נוסף מחריג מתנות מהמגבלה של 11 אלף שקל ומאפשר מגבלה של 50 אלף שקל. החרגה נוספת היא של תרומה הלוואה, או מתנה, עסקה עם קרובי משפחה למעט נושא שכר עבודה.

החרגה נוספת מתייחסת לשאלה האם החוק חל על המדינה או לא. נקבע כי אין מגבלות על המדינה לקבל תשלומי חובה אבל האיסור לקבל תשלום במזומן שאינו תשלום חובה כן חל על המדינה. עם זאת שר האוצר יוכל להחריג גופים מסוימים מההגבלות על קבלת תשלומים במזומן. אם ירצה יוכל לדוגמה לפטור את מערכת ההוצל"פ ולאפשר לה לקבל תשלומים במזומן.

החרגה נוספת נוגעת לתיירים. המודל החדש בהצעת החוק מעלה את רף המגבלה ללא חובות דיווח. בעוד לישראלי הסכום המקסימלי יעמוד על 11 אלף שקל לגבי תייר הרף הוגבה והמגבלה תחול רק על פי חמישה (מעל 55 אלף שקל). הוועדה קבעה עוד כי הסכום לא יפחת מ-40 אלף שקל.

ביחס לעיצומים הצעת החוק המקורית קבעה 30% וההצעה הנוכחית קובעת הדרגה: אם התשלום הוא עד 25 אלף שקל - שיעור של 15%. אם הוא בין 50-25 אלף שקל שיעור של 20% ומעל 50 אלף שקל - שיעור של 30%, לא מסכום העסקה אלא מהסכום ששולם בפועל במזומן. במידה ותהיה הפרה חוזרת לא תיעשה הכפלה אוטומטית אלא תוספת לפי המדרגה שעבר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות