כשאתם רואים כלכלה שיתופית, רשות המסים רואה מכרה זהב

א' מכניס עד 30 אלף שקל בחודש מהשכרת דירה דרך Airbnb, אך אם יצטרך לשלם מס, יפסיק להשכיר ■ האם כוונת רשות המסים להסדיר את מיסוי ההכנסות ב-400 פלטפורמות הכלכלה השיתופית בישראל, תחסל את התחום או תבסס אותו?

שיתופית או שחורה? / צילום: איל יצהר
שיתופית או שחורה? / צילום: איל יצהר

בסוף השבוע האחרון חשף "גלובס" כי רשות המסים קבעה שהכלכלה השיתופית בישראל היא מהיעדים המרכזיים להסדרה וגבייה בשנים הקרובות. צוות פנימי של הרשות גיבש שורה של המלצות ביחס למיסוי ובמרכזן, הטלת מס של 15%-20% מס מההכנסות, ללא יכולת לקזז הוצאות, זאת עד לתקרת הכנסה של כ-25 אלף שקל בשנה. מעבר לסכום הזה, לפי ההמלצות, יהיה המיסוי זהה למיסוי המוטל על כל עסק בישראל. נוסיף בסוגריים שכדי שההמלצות יהפכו לפרקטיקה נדרש אישור של שר האוצר ולאחר מכן הליך חקיקה.

למרות שבהשוואה לעולם היקפי הכלכלה השיתופית בישראל אינם גבוהים, הרצון של רשות המסים להסדיר את מיסוי התחום ברור ונובע מהגידול המהיר שלו.

אובר, ממיזמי הכלכלה השיתופית הבולטים בעולם, אמנם נחסמה בישראל על ידי משרד התחבורה, נסיעות שיתופיות (קאר פול) עדיין אינן פופולאריות במיוחד, ומיזמי מסעדנות ביתית עדיין רחוקים מהמיינסטרים, אך Airbnb - מיזם השכרת דירות לתיירים - מסמנת את העתיד עם קצב גידול מהיר ביותר; אם ב-2015 כולה התארחו בדירות המיזם בישראל כ-180 אלף תיירים, הרי שבשבעת החודשים הראשונים של 2017 כבר עבר המספר את ה-300 אלף. ב-2016, אומר אחד המומחים המתראיינים לכתבה זו, גבתה רשות המסים 700 מיליון שקל ממשכירים בשכירות יומית (רוב מן הסתם ב-Airbnb) ומאז מספר הלינות גדל משמעותית. עוד על כך בהמשך. אגב, תחום נוסף ופורח בכלכלה השיתופים הם הפיננסים - הלוואות חברתיות ומימון המונים - אבל שם כבר הכללים הוסדרו או נמצאים בהליכי הסדרה.

אך מעבר למספרים ולהכנסות ממס עומדת שאלה מרכזית לא פחות חשובה: האם הסדרת המיסוי בתחומי הכלכלה השיתופית תביא לכיווץ שלה, או ליתר דיוק של הפוטנציאל העתידי של התפתחותה, ואם כן, מה יהיו ההשפעות של זה. במקרה הישראלי למשל, המשמעות של פחות משכירים ב-Airbnb, יכולה להיות עליית מחירי המלונאות המסורתית וירידה בהיקפי התיירות הנכנסת, וזאת לצד ירידה במחירי השכירות בשל עלייה במספר הדירות בשוק. או דוגמה אחרת - שכאמור אינה רלוונטית כרגע לישראל - היא מס על מסיעי קאר פול שיתרגם ליותר רכבים פרטיים ויותר פקקים.

יצאנו לשאול את אלה שלוקחים חלק בכלכלה השיתופית, ואת המומחים לנושא, מה הם חושבים שיקרה לכלכלה השיתופית לאחר הסדרת המיסוי. הנה התשובות.

המשכיר המקצועי:

"לא האמנתי שהמדינה מוכנה, דה פקטו, לוותר על ההכנסות"

את משכירי ה-Airbnb אפשר לחלק בגדול לשתי קטגוריות עיקריות - המזדמנים שעושים זאת מדי פעם ואת אלה שהפכו את ההשכרה לפרנסה קבועה. א' תושב תל-אביב בן 41 שייך לקטגוריה השנייה. הוא שוכר שתי דירות בעיר; באחת מהן הוא חי ובשנייה הוא מארח כבר שלוש שנים בתשלום תיירים מחו"ל. על דירת האירוח הוא משלם 6,000 שקלים בחודש שכירות לבעל הדירה, שמודע לשימוש שנעשה בנכס ונתן את ברכתו ללא עמלה נוספת. בעונת תיירות, אומר א' הוא מכניס מהדירה סכום שיכול להגיע בשיא גם ל-30,000 שקלים בחודש. מחוץ לעונה עומדות ההכנסות על 15-20 אלף שקלים. "זה עסק מאוד מכניס", הוא אומר, "בעונת השיא יש לי 80-90 אחוז תפוסה, בעונה חלשה 60% תפוסה ובגדול אני עושה מההשכרה המון כסף. העובדה שזה לא ממוסה פשוט מדהימה בעיני. זה כמו שיש לך עסק שאת לא משלמת עליו מס. עד עכשיו לא האמנתי שהמדינה מוכנה, דה פקטו, לוותר על זה".

א', כמו רבים מהמשכירים האחרים דרך Airbnb, לא מדווח על ההכנסה מהדירה. "זאת אחלה הכנסה שמאפשרת לי להוריד קצת מעומס העבודה שלי כשכיר ולעמוד בהוצאות יוקר המחיה בתל-אביב. אני לא מדווח אבל יכול כמובן להבין את הרצון למסות את זה. מה יקרה אם אצטרך לשלם? יכול להיות שאמשיך אבל ברור שמיסוי יגרום לזה להיות הרבה פחות כדאי עבורי, וזה לא רק הכסף אלא גם העובדה שאצטרך להתרוצץ ולהתעסק בבירוקרטיה. אם המדינה תגיע להסדר עם Airbnb שיורידו לי מס במקור אז כנראה שלא אפסיק כי זה יחסוך לי את הדיווח. בכל מקרה אם לא ארצה לשלם יש הרבה דרכים לעקוף. אני למשל יכול להשכיר דרך סוכנויות פרטיות של דירות נופש ולא דרך Airbnb. או לשווק את הדירה באופן פרטי. יש אופציות".

אתר Airbnb / צילום: שאטרסטוק
 אתר Airbnb / צילום: שאטרסטוק

הסכומים נשמעים מאוד אטרקטיביים. איך הגעת לזה?

"שכרתי דירה, ריהטתי אותו ככה שתראה טוב, ואני משלם למנקה. יש מלא אנשים שעושים את זה בשכונות של מרכז תל-אביב והאזור שלי ממש מפוצץ בדירות כאלה. מבחינת התיירים זה מעולה כי לא כולם רוצים או יכולים ללון במלונות יוקרה בתל-אביב והדירות האלה יותר זולות. זה עונה על צורך אמיתי בשוק".

המזדמנים:

מיסוי יגרום לנו לוותר

הסוג השני של המשכירים ב-Airbnb הם כאמור המזדמנים, כמו ג' מתל-אביב. "זאת דירת גג שווה באזור הבימה שאני שוכרת למגורים שלי", היא מספרת. "בתקופה שהתחלתי עם זה הייתי מובטלת וזה היה מקור הכנסה במשך כשנה, הכנסה שממש הצילה אותי. גרתי און אנד אוף אצל חברים ומשפחה, והשכרתי במקביל. בעל הדירה שלי לא ידע מזה ואני לא יודעת עד כמה זה היה חוקי לפי החוזה שלי".

וזה באמת הכניס לך?

"היה חודש שהכנסתי 8,000 שקל בזמן ששכר הדירה עמד על 4,000 שקל, במקביל גם מילצרתי. זה היה אפיק הכנסה משמעותי שעזר לי לצוף בשנה הזאת עד שמצאתי עבודה. זה רחוק מלהיות מושלם והאמת היא שרוב התיירים היו די מגעילים".

תני דוגמה.

"היה לי תייר צרפתי שציפיתי שיהיה נחמד אבל כשחזרתי לדירה גיליתי שהוא עישן בה והשאיר את הבית מסריח. חוץ מזה אני זוכרת איך תמיד הייתי נכנסת לדירה אחרי שהתיירים עזבו עם מטליות אנטיבקטריאליות, עוברת על כל הבית, ורק אחרי זה מנקה".

אם היית נמצאת בסיטואציה הזאת היום אבל היית צריכה לדווח על ההכנסות מהדירה, היית עושה את זה?

"לא. זה היה מוריד את המוטיבציה שהרי כל הרעיון שזה כסף קל. גם ככה זה לא קל להכניס מישהו זר לבית ואם עוד הייתה לי בירוקרטיה ומס להתמודד איתם, לא הייתי עושה את זה".

משכירה מזדמנת אחרת היא ע', תל-אביבית כבת 35, סטודנטית לתואר שלישי, שמסבלטת את הדירה שלה מפעם לפעם על מנת להשלים הכנסה: "בטירוף של יוקר המחיה בעיר זה פתרון מאוד נוח וקל. אם אני נתקעת כלכלית או סתם רוצה למשל לטוס לחו"ל, אז אני עוברת לגור אצל חברה לשבועיים ומשכירה את הדירה".

כמה כסף עושים מזה?

"לפני שלושה חודשים אירחתי בדירה במשך שבועיים קבוצה של רוסים, עשיתי 4,000 שקל. ביוני שעבר עשיתי בחודש מהדירה 6,000 שקל בשלושה אירוחים שונים, ועם הכסף הזה טסתי לחופשה בפריז. אחרת לא הייתה לי הכנסה פנויה לטוס לחו"ל כי אני בכל זאת סטודנטית שמשלמת הון על התואר. זה כסף מהיר וקל והיופי הוא שאני שולטת בזה. האפיק הזה הציל אותי לא פעם כשהייתי צריכה כסף, אם יהיה מס כנראה שלא אתעסק עם זה יותר".

המומחה: "פוחד מהסדרה שתשפוך את התינוק עם המים"

"צריך להיות מיסוי על Airbnb כמו שיש מיסוי על כל דבר", אומר ד"ר צפריר בלוך דוד שפועל בתחום הכלכלה השיתופית כבר ארבע שנים ביחד עם שותפיו ד"ר יאיר פרידמן ואיל בלוך ובמסגרת המיזם WEconomize, במסגרתו מייעצים השניים לרשויות ומייצרים דוחו"ת שסוקרים את התחום. "מיסוי זה האתגר הכי פחות מטריד בעיני בכלכלה המשתפת, הרי הרוב המכריע של החברות האלה הם דיגיטליות והעברות הכספים רשומות. קובעי מדינית צריכים בסך הכול להחליט על מדיניות מיסוי ואז כלכלה שיתופית תהיה המקום האחרון שאפשר יהיה להעלים בו מס, כי הכל דיגיטלי".

אתה חושב שקובעי המדיניות מבינים את המהות של הכלכלה המשתפת והערכים החברתיים שבה, או שהם רק רואים את ההון השחור והעלמות המס שהיא מאפשרת?

"בשנתיים האחרונות קובעי המדיניות התחילו להקשיב ולשים לב לכלכלה המשתפת. הם אלה שייצרו את האקו סיסטם של הכלכלה המשתפת ויניעו אותה לטוב או לרע. השחיקה של מעמד הבינים מכריחה אנשים לייצר השלמת הכנסה ואם לא יעשו רגולציה נכונה אז יכול להיות שחלקם יהפכו לעבריינים וחבל, כי בפלטפורמות המשתפות יכול להתקיים שוק חופשי אמיתי שיאפשר לנו לחזור לעולם שבו האדם הפרטי, ולא רק היזם הגדול, יכול להרוויח מנכסיו. ואין סיבה שהוא לא ישלם על כך מסים".

אתה סומך על המדינה שתדע לנסח רגולציה מבלי לפגוע בפוטנציאל של הכלכלה המשתפת?

"זה מה שעושים בעולם. יש גם מקומות שלא הגיבו נכון מבחינת רגולציה ומיסוי והשוק הצטמצם ויש מקומות שבהם הוא פורח. אני לא פוחד מהסדרה של שווקים חדשים, אני פוחד מהסדרה ששופכת את התינוק עם המים. למשל, בעולם מתגבשת הגבלת כמות הימים שניתן להשכיר דרך Airbnb ובצדק, אבל זה לא צריך להיות אחיד. למשל, בתל-אביב אפשר להגביל את מספר הימים בהם ניתן לעשות Airbnb כמו באמסטרדם, שם מדברים על 60 ימים בשנה, אבל בגליל אין סיבה להגביל וצריך לאפשר 365 ימים בשנה.

"לפני שקובעים רגולציות צריך לוודא שקובעי המדיניות באמת מבינים את החיה הזאת שנקראת כלכלה משתפת, איך היא עובדת, מה הסכנות שלה ומה היתרונות שלה. זה לא רק מסים, הנושא הגדול שדורש הסדרה לדעתי זה זכויות עובדים, בכלכלה שיתופית אין יחסי עובד מעביד, למשל".

מסים יפגעו בכיס ויכולים להרתיע אנשים פרטיים לקחת חלק במשחק הזה.

"אם תהיה הסדרה מבחינת מיסוי אולי הם ירוויחו קצת פחות אבל רבים מהמשתתפים ב-Airbnb משלמים מסים כבר היום, וזאת בשונה מהדימוי. בשנת 2016 רשות המסים גבתה 700 מיליון שקל מדירות בשכירות יומית (רובם משכירי Airbnb). לכן, אני לא רואה את זה כמשהו שיטלטל את השוק. אולי זה ישנה את המחירים קצת, אבל אפשר להגיד שאם יש תחרות אז היא תהיה יותר הוגנת".

בעולם פועלות כיום למעלה מ-10 אלף פלטפורמות דיגיטליות לכלכלת שיתוף שאינם רק להשכרת דירות או לנסיעות שיתופיות, ועוסקות גם בשירותים שונים. בישראל הערכות הן שמדובר בלמעלה מ-400 פלטפורמות לכלכלת שיתוף, האם רגולציה ומיסוי יפגעו גם בהן? "אם יבואו למארחים במיזם eat with, למשל, שבו מארחים אנשים בבתים לארוחות גורמה ויגידו להם שעכשיו הם צריכים לקבל רישיון של משרד הבריאות ברור שיהרגו את היוזמה הזאת, כי אותם אנשים פרטיים לא יעמדו בקריטריונים של מסעדות. לכן, צריך לחשוב על הכלכלה הזאת בצורה אחרת; כלכלה משתפת היא הזדמנות למעמד הביניים; בשלן שמצליח וצומח ב-eat with לוקח פחות סיכונים מאשר לפתוח מסעדה מבלי שיהיה לו נסיון וכך הוא צובר קליינטורה. זה מוריד סיכונים ממגזר העסקים הקטנים ומייצר מנוע צמיחה".

"אובר ו-Airbnb יש רק שתיים", מוסיף פרידמן, "מדיניות מיסוי לא תשפיע לדעתי על כל שאר השחקנים בכלכלה המשתפת, פרט למימון המונים - שם כבר יש חקיקה. בחו"ל רואים יפה את המעבר לכלכלה משתפת מוסדרת, אמנם באיחור. מטרת הבסיס היא כן להשתמש במשאבי נדל"ן לא מנוצלים ולא לגרום לאנשים להפסיק לחלוטין להשכיר. באמסטרדם בהתחלה אפשרו לכולם לעשות מה שהם רוצים ואחרי שראו שזה גורם לעליית מחירים (בשכירות. צ' ק') שאלו כמה זמן זה הגיוני שאנשים יצאו לחופש בשנה, ומצאו שבסביבות חמישה שבועות אז הגבילו את ההשכרה של הדירות לעד חודשיים. באנגליה לא משלמים בכלל מס עד סכום מסוים מהשכרת הדירות כדי לעודד שימושים בנדל"ן שעומד ריק, זה בריא לשוק".

אז איפה הבעיה?

"הבעיה היא ברגע שאת רוצה למסות מהשקל הראשון או שנקבע מס מאוד גבוה, אז אנשים יפסיקו את הפעילות שלהם בכלכלת השיתוף כי הם לא רוצים לפתוח עוסק פטור, להתעסק עם דיווחי מס".

המספרים מפתים, 30 אלף שקלים בחודש הכנסה לדירת Airbnb במרכז תל-אביב. אולי זה עדיין כדאי עם כל המס והבירוקרטיה.

"מה שאת מתארת אלה דירות של מי שנקראים "משתמשי על" אבל יש מעט מהם בתחום, בין 10-20 אחוז בעולם וגם בישראל. רוב האנשים הם אלה שמשכירים מדי פעם כשהם נוסעים לחו"ל או יוצאים לסופשבוע אצל ההורים".

תחזית עתידית: כלכלת שיתוף מתחת לרדאר

ד"ר רועי צזנה, מחבר הספר "השולטים בעתיד" שעוסק בעתיד הממשל וכלכלת השיתוף, מוסיף תחזית עתידית: "כשאובר ו-Airbnb, שהן המובילות בכלכלה השיתופית, התחילו את דרכן הן שיחקו על האזור האפור של החוק ואיפה שזה לא היה אסור במפורש הן הרשו לעצמן להידחף ולפעול עד שיאסרו עליהן באופן מפורש. זה עבד להן יפה, וזאת הדרך לעבוד מול הממשל כי אחרת שום דבר לא זז. אבל הן הצליחו לעצבן את המחוקק בהרבה מדינות וערים. אובר הצליחה לעצבן את המחוקק בלונדון, שם אסרו את ההפעלה שלה כשהתגלה שהסתירה עבירות של הנהגים שלה ולא שיתפה פעולה עם העירייה והממשלה. בצרפת מנהלים של אובר כמעט נשלחו לכלא. לכן המודל הזה עובר תהליך שהוא טוב כי בסופו של דבר מדובר במסים שמשרתים את כולנו ולכן Airbnb מתחילה לגבות מסים בכמה מדינות עבור הממשלה".

אז לאן המודל של כלכלת השיתוף הולך לדעתך?

"בשנים האחרונות קם דור חדש לכלכלת השיתוף מתחת לרדאר: כלכלת שיתוף קבצים. טורנטים עובדים כבר עשור בהצלחה ומאפשרים אנשים לשתף יצירות באופן לא חוקי אבל אין לממשלה הרבה מה לעשות עם זה. תחשבי מה יקרה למודל הזה בעולם של יכולות הצפנה מפותחות. בקרוב הממשלה לא תוכל לדעת איזה אנשים משתפים קבצים ואיזה לא כי באמצעות בלוק צ'יין לא יהיו עוד חברות כמו אובר או Airbnb, אלא אלגוריתמים בענן שיסדירו את הפעילות בין כולם בהצפנה גבוהה. כשמיליוני אנשים ישתמשו בשירותים כאלה מה המדינה תוכל לעשות? הרי אין מנהלים לשירותים האלה ואי אפשר לעצור תנועה של מיליוני אנשים בכלכלת שיתוף מהסוג הזה. זה סוג של עולם חדש שבו אנשים באמת תומכים באנשים וכבר לא צריך חברה ריכוזית שמסדירה את הפעילויות ומרוויחה ממנו על הדרך. מצד שני זה גם סוג של אנרכיה מוחלטת ונצטרך לחשוב איך בני אדם יוכלו לפעול ולהתקיים בעולם שבו הרגולציה כמעט לא תקפה וכל אחד יכול להשתמש בשירותים שהוא רוצה דרך הענן מבלי שהממשלה תדע מה הוא עושה. להערכתי נתחיל לראות את המודל הזה מתפתח בעוד חמש שנים ובעוד עשר שנים תתקיים כבר כלכלת שיתוף דור 2.0, דור הבלוקצ'יין".