אחרי זינוק של 1,900%: אורבוטק נמכרת ב-3.4 מיליארד דולר

אקזיט ענק לאורבוטק הישראלית: החברה, שמפתחת טכנולוגיות לייצור מוצרי אלקטרוניקה, נמכרת ל-KLA-Tencor האמריקאית ■ העסקה תבוצע במזומן ובמניות ■ המרוויחים הגדולים: קובי ריכטר וכלל ביטוח

אחרי כ-35 שנה כחברה עצמאית, אורבוטק  מיבנה נמכרת לחברת KLA-Tencor האמריקאית, בעסקה של 3.4 מיליארד דולר. החברה הרוכשת תשלם 69.02 דולר עבור כל מניית אורבוטק, מחיר המשקף פרמיה של 15.2% על המחיר הנוכחי, ושל 28% על המחיר הממוצע של אורבוטק ב-30 ימי המסחר האחרונים. בשיאה נסחרה מניית אורבוטק במחיר של כ-74 דולר, אך זה היה בשנת 2000. כיום אורבוטק נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2.9 מיליארד דולר, שיא של למעלה מ-17 שנים, לאחר שמנייתה זינקה ב-87.3% בשנה החולפת, והשלימה נסיקה של יותר מ-1,700% במחיר מאז השפל שנרשם בה בזמן המשבר של שנת 2008. בעקבות הדיווח על העסקה, מניית אורבוטק קופצת בטרום מסחר בנאסד"ק ב-10% ומניית KLA-Tencor יורדת ב-2.5%.

בעלי מניות באורבוטק
 בעלי מניות באורבוטק

סינרגיה משמעותית

העסקה כפופה לאישור בעלי המניות של אורבוטק, ובהנחה שתאושר, היא תושלם במהלך הרבעון הרביעי של 2018. מדובר בעסקה שכוללת רכיב מזומן ורכיב מנייתי: תשלום במזומן בסך 38.86 דולר למניית אורבוטק, ו-0.25 מניה של KLA-Tencor, שבמחיר הנוכחי שלה מדובר על 30.16 דולר (שווי הרכיב המנייתי ייקבע סופית ביום השלמת העסקה), ובסה"כ כאמור כ-69.02 דולר לכל מניית אורבוטק. לפי הודעת החברה הרוכשת, הרכישה תרחיב את השוק אליו היא פונה ב-2.5 מיליארד דולר. בנטרול המזומן בקופת אורבוטק, שווי החברה בעסקה הוא כ-3.1 מיליארד דולר. 

בעסקה ייצגו את KLA Tencor בישראל עורכי הדין איתי פרישמן, שחר הדר ושיר סטוט ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' יחד עם המשרד האמריקאי WILSON SONSINI GOODRICH & ROSATI. את אורבוטק ייצגו דיוד כהן מטולצנסקי ומשרד Cravath.

אורבוטק מפתחת טכנולוגיות לשימוש בתהליכי הייצור של מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים. החברה פונה לשלושה שווקים מרכזיים: ה-FPD - מסכים שטוחים, ה-PCB - מעגלים מודפסים, וה-SDD - שוק הסמיקונדקטור. בעבר אמר מנכ"ל החברה, אשר לוי, בראיון ל"גלובס" כי "הסיכוי שמישהו מחזיק ביד סמארטפון או טאבלט שאורבוטק לא נגעה בייצור, בתכנון או בבדיקה שלו - הוא פחות או יותר אפס". לפי התכנון, אורבוטק תמשיך לפעול כיחידה עסקית עצמאית בניהולו של לוי, גם לאחר השלמת הרכישה. ברקליס ייעץ לאורבוטק בעסקה ו-JP מורגן ייעץ ל-KLA-Tencor.

מניית אורבוטק
 מניית אורבוטק

ב-KLA-Tencor מעריכים שהסינרגיות שיושגו מהרכישה יגיעו ל-50 מיליון דולר בשנה, תוך שנה עד שנתיים מהשלמת הרכישה. לפי הערכות, לא צפויים להתבצע פיטורים באורבוטק בעקבות הרכישה. בנוסף הצפי הוא שאורבוטק תתרום מיידית להכנסות ורווחי החברה הרוכשת.

לדברי לוי, מנכ"ל החברה, "הרכישה הינה הוכחה נוספת למיצובה של אורבוטק בשווקים בהם היא פעילה, ולעוצמת המודל העסקי שלה. ההסכם בין החברות מחזק משמעותית את סיכויי החברה המשותפת להתמודד בהצלחה עם גלי ההשקעה הגדולים הצפויים בשנים הקרובות בעולם האלקטרוניקה. החיבור ישפר את עתידם של עובדינו וייצר ערך רב לבעלי המניות שלנו. השילוב עם KLA יגדיל משמעותית את פוטנציאל הצמיחה של אורבוטק בכך שהוא יאפשר לנו למנף את המובילות הטכנולוגית של KLA להאיץ את תכניות פיתוח המוצרים שלנו, ולשפר את היצע הפתרונות שלנו ללקוחותינו. אורבוטק תמשיך לפעול כיחידה אחת תחת המותג אורבוטק, ומטה החברה ימשיך לפעול מיבנה". 

אשר לוי / צילום: איל יצהר
 אשר לוי / צילום: איל יצהר

ריק וולאס, מנכ"ל KLA-Tencor, מסר כי "רכישה זו עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה שלנו הקוראת לצמיחה מתמשכת ורווחית, על ידי התרחבות לשווקים סמוכים בשיעורי צמיחה גבוהים. KLA ואורבוטק הן שתי חברות התואמות באופן יוצא דופן בהתייחסותן לאנשים, תהליכים, טכנולוגיות ופריסה עולמית, ובכך מאפשרות יחד הזדמנויות חדשות משמעותיות לצמיחה ולהרחבת פורטפוליו המוצרים. השילוב בין החברות יחזק את מעמדנו בתחום הצומח של חטיבת המוליכים למחצה, ירחיב באופן משמעותי את נוכחותנו בשוק הסיני בעל החשיבות הגוברת, ובנוסף יפתח הזדמנויות חדשות עבור החברה במשולבת בתחומי המעגלים המודפסים המתקדמים והצגים השטוחים. כמו כן, נוכחותה האיתנה ורבת השנים של KLA בישראל, תתרחב באופן משמעותי".

אורבוטק סיכמה את 2017 עם הכנסות של 901 מיליון דולר ורווח נקי Non-GAAP של 142 מיליון דולר, והיא מצפה לעקוף ב-2018 את רף מיליארד הדולר בהכנסות. לפי התחזית לטווח הארוך שמסרה החברה לאחרונה, הצפי שלה הוא לצמוח לרמת הכנסות של 1.25 מיליארד דולר ורווח נקי של 275 מיליון דולר בשנת 2020.

בסוף שנת 2017, אורבוטק העסיקה 2,634 עובדים, מתוכם 757 בישראל, 1,059 במזרח הרחוק (שם מרוכזים מרבית לקוחותיה), 307 בבריטניה (שם רכשה בשנת 2014 את חברת SPTS תמורת 370 מיליון דולר), וכן 236 בשאר מדינות אירופה ו-275 בארה"ב. כ-27% מכלל עובדי החברה עוסקים בתחומי המחקר והפיתוח.

לוי, מנכ"ל החברה שצפוי להמשיך בתפקידו, קיבל בשנת 2017 שכר בעלות של 3.1 מיליון דולר, עלייה של כ-40% ביחס לעלות שכרו בשנת 2016. העלייה מוסברת בעיקר בזינוק בגובה הבונוס השנתי לו היה זכאי, שהסתכם ב-1.65 מיליון דולר, וזאת על רקע השנה החיובית שאורבוטק סיכמה.

חברה בלי בעל שליטה

באורבוטק, כמו ברוב חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, אין בעל שליטה. בעלי המניות הגדולים ביותר בחברה מחזיקים בה בכ-5% בלבד. המרוויחים העיקריים מהעסקה יהיו ד"ר קובי ריכטר, דירקטור וממייסדי החברה, שמחזיק ב-5.4% מהון המניות של אורבוטק ויקבל תמורת החזקותיו כ-180 מיליון דולר; אחיו, יו"ר החברה ושותפו להקמת החברה, יוחאי ריכטר, מחזיק 2.1% מהמניות ויקבל תמורה בהיקף של כ-70 מיליון דולר; יהודית ריכטר, רעייתו של קובי ריכטר, מחזיקה במניות ששווין בעסקה עומד על כ-29.2 מיליון דולר. בקרב הגופים המוסדיים, רק שניים הם בעלי עניין בחברה - אחד אמריקאי, ואחד מישראל. מדובר ב-Renaissance Technologies מניו-יורק, שמחזיק ב-5.2% מהון המניות, בשווי של כ-174 מיליון דולר, ובכלל ביטוח , שמחזיק ב-5% בשווי של 167 מיליון דולר. 

לפי נתוני אתר stocker.co.il, מוסדיים ישראליים נוספים בעלי חשיפה לאורבוטק כוללים את מנורה, הפניקס, ילין לפידות והראל, שהחזיקו בסוף הרבעון השלישי במניות אורבוטק בשווי של 34-87 מיליון דולר באפיקי החיסכון לטווח ארוך. 

החברה הרוכשת: גורילה בשווי 19 מיליארד דולר

חברת KLA טנקור היא אחת החברות הגדולות בעולם בתחום ייצור הציוד לתעשיית השבבים. החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות לבקרת תהליכים וניהול תפוקה עבור יצרניות של מוליכים למחצה ורכיבים ננו-אלקטרוניים ברחבי העולם. מוצרי החברה מיועדים לכל שלבי הייצור והאריזה של שבבים ומעגלים מורכבים, וכוללים מערכות לבדיקת פגמים, מערכות לבקרת תהליכי אריזה, כלי מדידה, ציוד לייצור שבבים ועוד.

חברת KLA טנקור פועלת מהעיר מילפיטאס, שממוקמת בעמק הסיליקון שבקליפורניה ארה"ב. החברה מעסיקה כ-6,000 עובדים והיא תוצר של מיזוג בהיקף של 1.3 מיליון דולר, שהתרחש בשנת 1997 בין שתי חברות מתחום הציוד לתעשיית השבבים, KLA וטנקור, שהוקמו בשנים 1975 ו-1977, בהתאמה. מאז המשיכה החברה הממוזגת לצמוח ובסוף השבוע האחרון נסחרה בנאסד"ק לפי שווי של כ-19 מיליארד דולר.

בין לבין, היוותה KLA טנקור עצמה מטרת רכישה עבור אחת ממתחרותיה האמריקאיות הגדולות. באוקטובר 2015 הודיעה חברת LAM ריסרץ', על כוונתה לרכוש את KLA טנקור תמורת 10.7 מיליארד דולר אולם שנה לאחר מכן נסוגה הרוכש מהעסקה עקב קשיים בהשגת אישור מצד הרגולטורים בארה"ב. חברת LAM נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 36 מיליארד דולר, בעוד שלמתחרה הגדולה בארה"ב, אפלייד מטיריאלס, שווי של 62 מיליארד דולר.

לאחרונה פרסמה KLA טנקור את תוצאותיה הכספיות לרבעון שהסתיים בסוף דצמבר 2017 ושנחשב לרבעון השני בשנת הכספים של החברה. תוצאות אלו כללו עלייה של 11% בהכנסות ל-976 מיליון דולר וצמיחה של 13% ברווח לפני מס ל-307 מיליון דולר. עם זאת, בשורה התחתונה.

ההיסטוריה: נבחרת הכוכבים של ההייטק הישראלי

אורבוטק פעילה כבר קרוב לארבעה עשורים, והיא אחת מהחברות הישראליות הוותיקות ביותר בוול סטריט: היא נסחרת בנאסד"ק משנת 1984. ד"ר קובי ריכטר (72), יזם וקיבוצניק לשעבר מרמת יוחנן, הקים את אורבוט, שבשנת 1992 התמזגה עם אופטרוטק והפכה לאורבוטק, יחד עם אחיו יוחאי (75), המשמש כיום כיו"ר הדירקטוריון של אורבוטק.

שני האחים הם טייסים לשעבר, כאשר קובי ריכטר היה בעבר ראש אגף אמצעי לחימה בחיל האוויר ולזכותו נרשמו לאורך השנים 13 הפלות של מטוסי אויב. אחיו, יוחאי, הפיל שני מטוסי אויב במהלך הקריירה הצבאית שלו. ב-1992, לאחר המיזוג עם אופטרוטק, קובי ריכטר עזב ונותר רק בעל מניות (כיום גם דירקטור), ואילו יוחאי ניהל את החברה במשך זמן רב עד שפרש מתפקיד המנכ"ל ב-2006. כיום ידוע קובי ריכטר כיזם של חברת מדינול, יצרנית הסטנטים הרפואיים אותה הקים יחד עם אשתו, יהודית.

דמויות בולטות נוספות שקשורות להיסטוריה של אורבוטק הם בני הזוג יהודה ויהודית (דיתה) ברוניצקי, מייסדי חברת האנרגיה הגיאותרמית אורמת וזוכי פרס ישראל לתעשייה לשנה זו. במתחם המפעל של אורמת ביבנה, ובהדרכתם של השניים, הוקמו בשנות השמונים מספר חברות, ובהן אורבוט של האחים ריכטר. במשך תקופה הייתה אורמת בעלת מניות באורבוטק, אך לאורך השנים מימשה מניות. ב-2005 החליטה אורמת למכור את יתרת המניות שלה בחברה, ואורבוטק עצמה רכשה אותן תמורת כ-7 מיליון דולר. יהודית ברוניצקי, שהייתה בדירקטוריון אורבוטק בשנים 1993-1994, חזרה לדירקטוריון אורבוטק ב-2000 ומכהנת בו עד היום.

עשרת האקזיטים הגדולים של ההייטק הישראלי
 עשרת האקזיטים הגדולים של ההייטק הישראלי