הוניגמן לבעלי גיפט קארד: לא נכבד התווים, מוזמנים לתבוע

עו"ד שמונתה לרשת הורתה על אי כיבוד זיכויים ותווי שי של הרשת שנרכשו לפני ה-14 בפברואר ■ מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן: הצרכנים יכולים לתבוע, אך ימוקמו בתחתית רשימת הנושים

הוניגמן / צילום: תמר מצפי
הוניגמן / צילום: תמר מצפי

האם רשת הוניגמן מכבדת תווי קנייה או מאפשרת להחזיר מוצרים בהתאם לחוק ביטול עסקה? בפנייה שהגיע ל"גלובס" מספרת לקוחה של הרשת שהיא הגיעה לפני ימים אחדים לאחד מסניפי הוניגמן בכדי להחזיר מוצר שרכשה לפני כשבוע ולקבל בתמורה זיכוי. "ואולם", כותבת הפונה "המוכרת סירבה לתת זיכוי ואפשרה אך ורק להחליף פריט כנגד פריט. מאחר ולא מצאתי באותה עת מוצר אחר שנחוץ לי התעקשתי לקבל זיכוי. המוכרת הסבירה כי קיבלה הנחיה מעורכי הדין שמנהלים את הרשת שלא להוציא יותר זיכויים ללקוחות מכיוון שהרשת עומדת בפני מכירה לבעלים חדש. הסברתי למוכרת שזה בניגוד לדין וכי החוק מאפשר החזרת מוצר והדבר רשום אף על גבי החשבונית שהנפיקו שחור על גבי לבן ואין כל פרסום בקופה על כך שמדיניות החזרת המוצרים שלהם אינה מאפשרת מתן זיכוי. עמדתי על זכותי לקבלת זיכוי אך המוכרת סירבה בתוקף ונאלצתי לעזוב את החנות ללא זיכוי ועם מוצר שאין לי יכולת להחזיר". אותה לקוחה צלצלה גם למוקד השירות של החברה וקיבלה נימוק דומה.

נזכיר, חוק ביטול עסקה בארץ מאפשר לצרכנים להחזיר לחנות מוצר שקנו בטווח של 48 שעות ובלבד שלא נעשה בו שימוש. החוק מגדיר רשימת מוצרים שתקפים לחוק, בהם בגדים ופרטי אופנה (שלא נתפרו במיוחד לפי הזמנה). מדיניות של החזרת מוצרים שאינה מוגדרת על פי החוק, למשל החזרה כנגד זיכוי בטווח של 14 או 30 ימים, היא מדיניות וולונטרית של הרשת. את מדיניות החזרת המוצרים החנויות אמורות לפרט בשילוט בסמוך לקופת התשלום.

בשיחה עם עו"ד קרן רייכבך, נאמנה בתיק הנויגמן עולה כי במקרה המתואר מעלה נפלה טעות של אנשי המכירות והלקוחה תקבל את הזיכוי המיוחל. לדבריה הוניגמן הכריזה זה מכבר כי הרשת תכבד החזרה או החלפה של מוצרים שנרכשו אחרי ה-14 בפברואר (במקרה הזה המוצר נרכש ב-14 למארס ולכן מגיע ללקוחה לקבל את הזיכוי). עוד מבהירה עו"ד רייכבך כי הוניגמן גם תכבד תווי שי (דוגמת תו הזהב) שרבים מאתנו מקבלים בימים אלה כמתנות חג.

עם זאת, זיכויים או גיפט קארד של הרשת שנרכשו לפני ה-14 בפברואר - לא יכובדו. האלטרנטיבה העומדת בפני הצרכנים שאוחזים בידם זיכוי כזה היא להגיש תביעת חוב יחד עם הנושים - ומסתבר שלא מעט צרכנים כבר הגישו תביעה שכזו. כאמור גם את חוק ביטול עסקה (כלומר החזרת מוצרים והשבה כספית בטווח של 48 שעות) הוניגמן מכבדת.

עם זאת, מסתבר שבעת הליך של פירוק רשתות לא תמיד מחויבות לפעול על פי הדין. עו"ד מיכאל אטלן, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מסביר: "יש לעשות הפרדה בין כיבוד מדיניות מתן זיכויים ובין חובת הגילוי. נושא מתן זיכוי בהחלפה אינו כפוף לחוק ולכן אין לרשות יכולת להתערב בכך". באשר לחוק ביטוח עסקה, כלומר החזרת המוצרים בתוך 48 שעות מסביר אטלן כי: "חברה שנמצאת בהליך של פירוק למעשה לא יכולה להוציא כסף מקופה שמוגדרת כחסרה. חובותיה הכספים של חברה בהליך פירוק יהיו לפי סדר העדיפות של הנושים והצרכן יהיה בתחתית הרשימה אחרי הבנקים, העובדים וחובות הממשלה. זכות הביטול על פי דין אולי מופרת אבל היא לא תהיה אפקטיבית משום שאם הצרכן ירצה להגיש תביעה אזרחית נגד חברה שקופתה חסרה, זה הליך שסיכויו מוטלים בספק. את העובדה שהרשת לא חייבת לכבד את החוק במסגרת של דיני פשיטת רגל אני מקבל בהכנעה אבל אני לא מקבל הקלות בחובת הגילוי אל מול הצרכנים. הציפייה שלי היא שהחנות תודיע לצרכנים על ההתניה לפיה החלפת פריט תהיה כנגד החלפת פריט אחר, כלומר שיוצבו בחנויות שלטים המעדכנים את המדיניות לאור הליך הפירוק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988