הנקראות ביותר

דרוש: מרכז אקדמי לנשים ערביות

סביבת לימודים ידידותית תעזור לנשים מהמגזר להישאר בתחום המדעים

נשים ערביות / צילום: Shutterstock
נשים ערביות / צילום: Shutterstock

מחקר חדש של מרכז טאוב מראה כי על אף שבגילאי תיכון תלמידות ערביות רבות לומדות מדעים והנדסה, רובן זונחות את התחום כשהן ממשיכות לאקדמיה, ומעל 50% מהן פונות ללמוד חינוך.

כנראה, הנשים הערביות מרגישות כי לימודי ההוראה הם עדיין הברירה הטובה ביותר שלהן, ולעתים היחידה בשוק התעסוקה הקיים. ממחקר נוסף שערכו ב-2014 כותב מאמר זה ועמיתיו, ואשר פורסם בספרות המדעית, מתברר כי תעודת ההוראה, מהווה בעיניהן מעין תעודת ביטחון לתעסוקה (הוראה תפתח אופציות עבודה נוספות וקליטה בשוק העבודה; עבודה בהוראה תאפשר שילוב בין העבודה למשפחה). עוד נמצא, כי יותר מ-70% מהנחקרות לא מצאו עבודה בתחום הלימודים שלהן, והן החליטו לעשות תעודת הוראה, כברירת מחדל.

מסלול הכניסה לעולם התעסוקה הישראלי עובר ברובו באקדמיה. אולם מחסומי הכניסה לאקדמיה הישראלית לסטודנטיות ערביות הם רבים: הראשון הוא המרחק - רוב האוניברסיטאות מרוחקות ומצריכות לינה. אך משפחות מסורתיות של סטודנטיות ערביות אוסרות עליהן ללון מחוץ לבית. המחסום השני הוא השפה, שכן קיים קושי רב להבין את ההרצאות ולהיבחן בשפה העברית.

מחסום שלישי ומרכזי מאוד הוא מחסום המבחן הפסיכומטרי - השאלות לקוחות מעולם תוכן שרובו אינו מוכר להן, בגלל הבדלי תרבות ומנטליות ואין פקטור התחשבות לעומת האוכלוסייה הכללית. מחסום נוסף הוא מחסום התרבות באוניברסיטה הישראלית, והלמידה בחברה פתוחה יותר מהחברה שאליה הן מורגלות, והמבוקשת עבורן על ידי המשפחות במגזר הערבי.

כתוצאה מכך, סטודנטיות רבות מעדיפות ללמוד בערבית או לפחות להיות בסביבה אורגנית של "שפה ערבית" ובתרבות שאותה הן מכירות. כך, הן פונות למוסדות אקדמיים הנמצאים בחברון, בשכם ובגדה המערבית. חוסר ההצלחה להשתלב באקדמיה הישראלית, המהווה בעצם צינור כניסה לחברה הישראלית, גורם לאותן נשים לחוסר ביטחון גדול, והן נמנעות מלפנות למקצועות אחרים מאלה המוכרים והידועים - ופונות להוראה.

מכאן גם הנתונים העגומים בשטח, המראים כי מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, לא מצליחה לשלב את ערביי ישראל בשוק העבודה: בתחומי ההנדסה משולבים 2.5% מהסטודנטים; בתחומי הפיננסים משולבים כ-3%; ולניהול הבכיר מגיעים כ-4%.

בשל המצב הזה, אחד הפתרונות הטובים ביותר לבעיית התעסוקה והלימודים של הסטודנטיות הערביות, הוא הקמת מרכז אקדמי מתוקצב (אוניברסיטה) במתחם התכנוני של החברה הערבית, ובערכים תרבותיים התואמים את הערכים של הסטודנטיות. הקמתו של מרכז אקדמי כזה תוביל למגוון רחב יותר של תחומי לימודים, לשכר לימוד שיהיה נמוך משמעותית משכר הלימוד במכללות ובמוסדות אקדמיים פרטיים או בחו"ל.

עד כה, הוועדה לתכנון ולתקצוב השקיעה משאבים בניסיונות לשלב את ערביי ישראל באקדמיה הקיימת. זאת, מתוך מחשבה שזה יהיה המקום שבו הפערים יצטמצמו ואפשרויות התעסוקה שלהם יגדלו. אך לא כך הדבר.

הקמת מרכז אקדמי מתוקצב במרחב התכנוני של החברה הערבית, תאפשר לנשים מקום שבו הן יוכלו לשלב גם מכינות קדם-אקדמיות המותאמות לרמת ההשכלה שעמה התלמידות הערביות מגיעות מבתי-הספר התיכוניים; ובו יוכלו לקבל את הביטחון החסר להן כל-כך.

הצעירות הערביות זקוקות לקונספציה חדשה, שתיתפר למידותיהן. מרכז אקדמי כזה יהווה את המקפצה הנדרשת כל-כך לסטודנטיות הערביות, היישר לתעשייה הישראלית ולחברה ישראלית. זה יהיה צעד משמעותי לעבר חברה ישראלית מתוקנת יותר.

הכותב הוא סגן נשיא מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות