מומחה לפרטיות: "פייסבוק סוחרת במידע על המשתמשים"

על רקע ההסתבכות האחרונה של פייסבוק, אומר פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני טכנולוגיה ולדיני הגנת פרטיות: "פייסבוק-ישראל היא חברה ישראלית. לא יכול להיות שהיא תוכל להתחמק מהדין הישראלי לגבי פעולות שבוצעו למשתמשים ישראליים"

פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: יחצ
פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: יחצ

"פייסבוק מתייחסת למשתמשים שלה כאובייקטים, ולא כלקוחות. היא מזלזלת בפרטיות של המשתמשים שלה, סוחרת במידע שלהם, ומאפשרת לאחרים גישה למידע". כך אומר פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. זאת, על רקע ההסתבכות האחרונה של פייסבוק, בפרשת קיימברידג' אנליטיקה.

במסגרת הפרשה מיוחסים לפייסבוק איסוף והעברת פרטים אישיים של משתמשיה לחברה הפרטית קיימבריג' אנליטיקה, שהשתמשה בהם לטובת הבחירות בארה"ב ב-2016. בסוף השבוע שחלף (ה', 22.3.18), הודיעה הרשות להגנת הפרטיות בישראל על פתיחת חקירה מנהלית נגד פייסבוק כדי לבדוק אם קיימים פרופילים של משתמשים ישראלים בין המשתמשים שהמידע עליהם זלג לחברת קיימברידג' ללא הרשאתם. זאת היות שפעולה כזו מהווה עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות הישראלי. מדובר בחקירה ראשונה מסוג זה שמנהלת הרשות נגד חברה בינלאומית בישראל.

עם זאת, לדברי פרופ' בירנהק, "משרד המשפטים והמחוקק הישראלי התמהמהו יותר מדי זמן עם קידום החקיקה בנושא. אפשר לומר, שאפילו הפקירו את התחום הזה. הם לא תיקנו את החוק למרות הציפיות של האיחוד-האירופי, והתיקון שחוקק לאחרונה, לאחר 11 שנים מהתיקון הקודם - הוא מעט מדי, ומאוחר מדי".

פיגור בהתאמת החקיקה לאירופה

במסגרת החקירה המנהלית שתקיים כעת הרשות להגנת הפרטיות בישראל נגד פייסבוק, עומדים לרשות הרשות מספר סמכויות חקירתיות, לרבות דרישת מסמכים וקבלת צווים לביצוע חקירות מחשב. הרשות פנתה בעניין לפייסבוק-ישראל, חברה ישראלית הכפופה לדין הישראלי ומחויבת בשיתוף-פעולה עם רשויות האכיפה בישראל.

עם זאת, נראה כי מבנה חברת פייסבוק בישראל והתנהלותה באירועים קודמים, מלמדים שפייסבוק-ישראל תתנער מאחריותה לאירועים המדוברים, ותפנה את הרשויות לקבלת תשובות מפייסבוק העולמית.

עיתוי הפתיחה בחקירה ראשונה מסוג זה בישראל כעת, אינו מקרי. לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, אשר נועד לחזק את סמכויות ראש הרשות להגנת הפרטיות. בתקופה האחרונה הרשות מנסה להגביר פרופיל, ולחזק את מעמדה הציבורי כרשות אכיפה משמעותית. נראה, שהיא עושה זאת גם באמצעות קידום התיקון לחוק, וגם באמצעות איתור הזדמנויות לפתוח בחקירות בעלות פרופיל ציבורי גבוה, כמו במקרה הנוכחי.

לדברי פרופ' בירנהק, "לפי הדיווחים מחו"ל אנחנו לא יודעים אם נאסף מידע על ישראלים, אבל הפרשה הנוכחית חשפה את מה שרבים מאיתנו כבר ידעו - שפייסבוק מזלזלת בפרטיות של המשתמשים שלה, סוחרת במידע שלהם, ומאפשרת לאחרים גישה למידע. לכן, בהחלט ראוי לבחון את מכלול ההתנהלות שלהם בקשר לגולשים ישראלים".

באשר ליכולת של רשות ישראלית לחקור את חברת פייסבוק בפרשה מסוג זה, אומר בירנהק כי "פייסבוק-ישראל היא חברה ישראלית, מפרסמת בעברית, מוכרת פרסום בישראל, ויש לה משרדים בישראל. לא יכול להיות שהיא תוכל להתחמק מהדין הישראלי לגבי פעולות שבוצעו למשתמשים ישראליים".

ולגבי התקדימיות של חקירה מהסוג הזה בישראל הוסיף בירנהק, כי "באיחוד-האירופי הרף להחלת הדין בהיבט של הפרת הפרטיות הוא מאוד נמוך, ולכן תאגידים שאינם אירופיים כבר נחקרו והוכפפו לחקירות באירופה לא פעם - במיוחד גוגל ופייסבוק".

בנוגע לחוק הגנת הפרטיות המחזק את סמכויות ראש הרשות להגנת הפרטיות, בירנהק מסרב להתפעל מהתיקון האחרון לחוק. לדבריו, "יש עוד הרבה מה לחזק בתחום הגנת הפרטיות בישראל. המחוקק הישראלי ומשרד המשפטים התמהמהו בעניין הזה הרבה יותר מדי. התיקון האחרון לחוק היה ב-2007, וזאת למרות שהייתה ועדה מקצועית שהמליצה על שורה של שינויים בחוק, למרות קריאות חוזרות ונשנות של גורמים בחברה האזרחית, ולמרות ציפייה ברורה של האיחוד-האירופי, שישראל תתאים את החקיקה בתחום לסטנדרטים המקובלים באירופה".

מקבלי ההחלטות פועלים לאט מדי

האיחוד-האירופי הכיר בעבר בישראל כבעלת משטר הגנת פרטיות "מספק". דירוג זה שנותן האיחוד-האירופי למדינות אחרות, חיוני ליכולתן לקיים קשרי מסחר עם חברות אירופיות, הכוללים מעבר של מידע על אזרחים מהאיחוד לאותן חברות. מדינה שלא מקבלת דירוג ברמת "מספק" לפחות, מגבילה משמעותית את יכולת החברות שלה לעבוד מול חברות באיחוד-האירופי.

האיחוד הודיע לאחרונה, שהוא פותח את מעמדה של ישראל ושורה של מדינות נוספות לבחינה מחודשת. כל זאת נעשה במסגרת החלת הרגולציה המתקדמת של האיחוד-האירופי בתחום הגנת הפרטיות - ה-GDPR.

לדברי בירנהק, יש שורה של צעדים מיידיים שעל מדינת ישראל לבצע על-מנת לעמוד בסטנדרט המצופה ממנה בתחום הגנת הפרטיות. "רק לאחרונה התקינה שרת המשפטים תקנות אבטחת מידע. זה צעד חשוב, אך זה מעט מדי, והן ייכנסו לתוקף במאי 2018. הוגשה גם הצעת החוק לחיזוק סמכויות הרשם, אבל זה לא מספיק".

לגישת בירנהק, בין הצעדים שהמדינה צריכה לבצע בהקדם - נמצאים גם הוספת הזכות לפרטיות במפורש לחוק תובענות ייצוגיות. "חוק הגנת הפרטיות לא נמצא ברשימה של העילות בחוק, ותביעות ייצוגיות הן כלי רב-ערך. בארה"ב כבר הוגשו תביעות ייצוגיות על המקרה הנוכחי, זה כלי חשוב ורב-עוצמה, שיש לו אלמנט מרתיע".

צעד הכרחי נוסף לגישתו הוא הארכת תקופת ההתיישנות בחוק הגנת הפרטיות. ובירנהק מבהיר: "בחוק הגנת הפרטיות קבועה התיישנות של שנתיים בלבד, אין לזה שום הצדקה. בזמנו, כשחוקקו את החוק בשנת 1981, אמרו שזה 'נושא חדש', אז נזהרו. אבל היום אין לזה שום הצדקה. תארו לכם שיגלו עכשיו שאספו מידע על אזרחים ישראלים לפני 3 שנים, זה מוסיף עוד משוכה ליכולת לאכוף את זה. יש הצעת חוק של ח"כ עומר בר-לב, לשנות את ההתיישנות, אבל היא לא מקודמת".

בירנהק סבור עוד, כי על ישראל לאמץ צעדים ברוח החקיקה האירופית, ובין היתר "לחייב ארגונים לבצע תזכיר הגנת פרטיות לפני שהם מפעילים מערכת חדשה, טכנולוגית או עסקית; לחייב למנות ממונה הגנת פרטיות בארגון - בישראל אין כזה דבר, אין כתובת, ואם מגלים שיש בעיה עם חברה ישראלית, אין עם מי לדבר. במקרה הטוב יגלגלו למחלקה המשפטית. הממונה אמור ליירט בעיות כאלה מראש. אלה צעדים פשוטים, ארגוניים, שהיה צריך לעשות מזמן. אבל מקבלי ההחלטות שלנו פועלים לאט מדי".

לדברי בירנהק, הגם שהחקירה נגד פייסבוק רצויה ונכונה, "ברמה הכללית ממשלת ישראל והכנסת התמהמהו ועושות מעט מדי. יש המון מה לעשות, ואני מקווה שלציבור הישראלי זאת תהיה קריאת השכמה".

המחדל והחקירה - דליפת מידע על 50 מיליון משתמשים

הפרשה שנחשפה בשבוע שעבר מייחסת לפייסבוק חשד של דליפת פרטים של 50 מיליון משתמשים לחברת קיימברידג' אנליטיקה, שסייעה לקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ בשנת 2016.

לפי עדותו של עובד לשעבר בחברת קיימברידג' אנליטיקה כריס ווילי, החברה השתמשה באפליקציה של שאלות אישיות שיצר ד"ר אלכסנדר קוגן מאוניברסיטת קיימברידג', שבאמצעותה הגיעו למידע של כ-270,000 משתמשי פייסבוק אשר הסכימו לתנאי השימוש של האפליקציה.

אך לפי החשד, החברה לא הסתפקה בגישה לנתוניהם האישיים של המשתמשים שהסכימו לתנאי השימוש של האפליקציה, אלא ניגשה, באישור פייסבוק, לפרטיהם האישיים של החברים של אותם משתמשים שהשתמשו באפליקציה. כך אספו בחברה מידע על 50 מיליון משתמשים בסך-הכול - כאשר רובם המכריע לא התירו לאפליקציה לגשת לפרטיהם האישיים.

מתן ההיתר הזה על-ידי פייסבוק - לגשת למידע של משתמשים שלא הביעו הסכמתם לכך - עומד בבסיס החקירות שנפתחות נגדה כעת ברחבי העולם.

פרופ' מיכאל בירנהק
תפקיד נוכחי
: פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, וסגן הדיקן בתחום המחקר
תפקידים בולטים: חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות; ראש מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני על-שם ד"ר אמנון גולדנברג; ממייסדי המרכז למשפט ולטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
תחומי מחקר: דיני פרטיות, משפט וטכנולוגיה וקניין רוחני

צרו איתנו קשר *5988