הצלחה לכולנו: ירידה של 5% במחירי המזון בשנים 2015-2017

הירידה מגיעה על אף עלייה ריאלית של 3% בשכר העבודה בשנתיים האחרונות • למרות הנתונים החיוביים, מחיר המזון עדיין גבוהים ב-19% לממוצע ב-OECD

מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי

מחירי המזון בישראל ירדו ב-5% בשנתיים האחרונות - כך לפי נתוני ה-OECD. הירידה במחירים בישראל משקפת מגמה הפוכה ביחס לעלייה במחירי המזון בממוצע ב-OECD. הירידה בשיעור של 5% משקפת את התקופה שבין אוקטובר 2015 עד דצמבר 2017. הירידה האמורה מגיעה למרות העלייה בשכר הריאלי בישראל ביותר מ-3% בשנה (במהלך השנתיים האחרונות).

עם זאת, עדיין מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-19% ביחס לממוצע ה-OECD - מה שאפשר לראות בקלות בביקורים בסופרמרקטים בחו"ל, גם במדינות היקרות יחסית. זהו גם הטריגר שמבקש משרד הכלכלה להדגיש בתקנה שנכנסה לאחרונה לתוקף והמחייבת להציג את המחירים בעולם בסמוך ל-7 מוצרי טואלטיקה ופארם.

את הירידה האמורה מייחס שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן לשורה של מהלכים שנקט המשרד באחרונה: "נתוני ה-OECD הם עדות להצלחת מדיניות הממשלה במלחמה ביוקר המחיה ולמגוון הפעולות שבוצעו על-ידי הממשלה ומשרד הכלכלה והתעשייה. הקלה ברגולציה, הורדת מסים ומכסים, פתיחת השוק ליבוא מקביל, שבירת המונופול בתקינה ושחרור חסמים הם חלק מהצעדים שננקטו בשנה האחרונה על-ידי המשרד, ומטרתם להמשיך את המגמה באופן שיגדיל את מגוון המוצרים, ישפר את התחרות וימשיך להוביל להורדת מחירים".

בין המהלכים שננקטו נזכיר את פתיחת מכון התקנים לתחרות, מה שאמור להקל על היבואנים בעלות התקינה לצד ביטול של מאות תקנים מקומיים מיותרים. עוד הוגדלו המכסות ליבוא בשר ומוצרי גבינה לישראל, הורדת מכסים על מוצרי צריכה ומזון שלא מיוצרים בישראל, הורדת מס החברות ועוד.

מגמת המחירים בענף המזון משקפת תנודתיות לנוכח הירידה במדד הממוצע בשיעור של 4.3% בשנתיים מרמה של 103.5 בחודש אוקטובר 2015 ל-99.1 נכון לינואר 2018. רמה דומה נרשמה גם בחודש יוני 2016.

עוד עולה מנתוני ה-OECD כי המחירים הגבוהים בישראל לאורך השנים נרשמו בשנת 2013 (רמה של 108.7) - ומאז מצוי גרף המחירים בישראל בירידה הדרגתית שאפשר ליחס למכלול של גורמים, לצד הרפורמות של משרדי הכלכלה והאוצר גם לתחרות הגוברות, להתחזקות מותגי דיסקאונט, למודעות הצרכנים ולעלייה בצריכת המותג הפרטי.

לדברי כהן, "משרד הכלכלה והתעשייה פועל בנחישות להפחתת רגולציה, לשבירת מונופולים בכלל ולמול היבואנים הבלעדיים בפרט, במטרה להפחית את יוקר המחיה. לא הגעתי להיות שר הכלכלה והתעשייה רק בשביל לפתוח מפעלים חדשים אלא גם כדי לקדם מהלכים שיאפשרו לציבור בישראל לרכוש במחיר הוגן ולהתפרנס בכבוד. אנו פועלים מצד אחד ליצירת מקורות תעסוקה איכותיים ולשמור השפל ברמת האבטלה - ומן הצד השני מקדמים מהלכים נחושים להורדת יוקר המחיה".

משרד הכלכלה מספק דוגמה לירידה במחירי הבשר עם פתיחת מכסי יבוא. לפי נתוני המשרד, בשנת 2014 נפתח שוק בשר הבקר הטרי ליבוא, ועל-פי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, המהלך הוביל לירידת מחירים של בין 7% ל-17% בבשר הבקר הטרי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988