נחתם הסכם-גג באלעד: למעלה מ-5,000 דירות ו-3.1 מיליארד ש'

מדובר בהסכם-הגג הראשון בעיר חרדית • ההסכם כולל 5,000 דירות ועתיד כמעט להכפיל את מספר יחידות הדיור בעיר • רק אתמול מתח בנק ישראל ביקורת על הסכמי-הגג של המדינה עם הרשויות המקומיות

שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ
שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ

הסכם-גג בעיר החרדית אלעד: המדינה חתמה היום (ה') על הסכם-גג מול עיריית אלעד. במסגרת הסכם-הגג נקבע כי במהלך השנים 2018 עד 2020 צפויה המדינה לשווק בעיר החרדית כ-5,400 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-1.6 מיליון מ"ר.

הבנייה החדשה מתוכננת במעטפת העיר הקיימת ועיקר שטחי התעסוקה ישווקו בצד המערבי של העיר בצמוד לכביש 6 ולכביש 444. בנוסף ליחידות הדיור, הסכם-הגג כולל גם התייחסות להקמת מוסדות ציבור בהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. נציין כי הסכם-הגג מתייחס כעת לחלק א' של השיווקים המתוכננים בעיר ובמשרד הבינוי והשיכון מציינים כי בשלב הבא מתוכנן שיווק נרחב נוסף של יחידות דיור בעיר בהיקף 6,500 יחידות דיור. שיווק זה ייעשה רק לאחר ששטח אש הסמוך לעיר יפונה וינוקה מנפלים ולאחר תיקון גבולות העיר שנמצא היום בעבודה.

נזכיר כי הסכם-הגג כולל בין היתר התחייבות של המדינה לקדם מימון תשתיות ומבני ציבור ובמקביל מחייב את הרשות המקומית לאשר את הבנייה ולקדם הוצאת היתרי בנייה תוך חודשים מועטים. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ-3.1 מיליארד שקל, מתוכם, עבודות הפיתוח לבדן מוערכות בכ-2.8 מיליארד שקל ועלות מוסדות הציבור מוערכת בכ-270 מיליון שקל.

העיר אלעד מונה כיום כ-47 אלף תושבים וכ-7,500 יחידות דיור. העיר, המיועדת לציבור החרדי, כמעט תכפיל עצמה בעקבות הסכם-הגג. עוד נזכיר כי לצד מצוקת הדיור בציבור הכללי, גם במגזר החרדי מצוקת דיור קשה, והגדלת העיר אלעד עתידה להעניק מענה חלקי למצוקה זו.

"פתרון משבר הדיור של המגזר החרדי הוא חלק בלתי נפרד מפתרון משבר הדיור הלאומי", כך אמר שר האוצר משה כחלון בטקס החתימה, "אנחנו ממשיכים לתכנן, לשווק ובנות בכל הארץ ובכל הכוח ואף אחד לא יצליח לרפות את ידינו". נציין המשפט האחרון ייתכן ומופנה לכיוון בנק ישראל שבמסגרת הדוח השנתי שפורסם רק אתמול מתח ביקורת על מדיניות הממשלה בתחום הדיור.

שר הבינוי והשיכון, אלוף (מיל') יואב גלנט, אמר בטקס כי "אנו חותמים היום על הסכם-גג אשר יכפיל את מספר יחידות הדיור בעיר אלעד וייתן מענה למשפחות המבקשות להתגורר בעיר. הסכם-גג זה מצטרף לשורת התוכניות שאנו מקדמים בשלוש השנים האחרונות לטובת האוכלוסייה החרדית ובמטרה לקדם מגוון רחב של פתרונות דיור כפי שלא נעשה מאז קום המדינה".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, אמר בטקס כי "זהו הסכם-גג ראשון שנחתם בעיר חרדית. הסכם-הגג שנחתם היום מהווה צעד נוסף בשורה של צעדים שמקדם משרד הבינוי והשיכון לטובת החברה החרדית".

ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש, אמר: "עשרות אלפי זוגות צעירים במגזר החרדי והדתי נאנקים במקומות לא ראויים לדיור. לא קלה הייתה המלאכה, והיא עדיין לא הסתיימה. לא ביקשנו כלום בהסכם-הגג, רק שהמחירים יהיו נמוכים ממחיר למשתכן".

בנק ישראל מתח ביקורת על הסכמי-הגג

בנקודה זו נזכיר כי בדוח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם אתמול (ד') התייחסו כלכלני הבנק המרכזי גם לתוכנית הסכמי-הגג ומתחו ביקורת על ההשפעה העתידית של הסכמי-הגג על הרשויות המקומיות.

על פי הדוח, "הסכמי-הגג מיטיבים עם הרשויות המקומיות בשלב הראשון, והם מאפשרים לא רק לבנות את התשתיות לשכונות חדשות אלא גם לפתח ולחדש את התשתיות בשכונות הוותיקות שכן הם מאפשרים להשתמש לשם כך בכספים הזורמים לתקציבי הפיתוח (הסכומים שהקבלנים משלמים להוצאות פיתוח במהלך שיווק הקרקע , היטלי ההשבחה , האגרות וכד). אך הסכמי-הגג עלולים ליצור בעייתיות שתתגלה בשלב השני, כאשר השכונות החדשות יאוכלסו והרשות תצטרך לספק שירותים למשקי הבית הנוספים, אך תוספת ההכנסות מהארנונה למגורים וממענק האיזון לא תכסה את תוספת ההוצאות הנחוצה להספקת השירותים העירוניים ברמה הקיימת.

"כדי להמשיך לספק זאת הרשות אמורה להוסיף שטחי משרדים ומסחר במטרה לשמר את היחס ביניהם לבין השטחים למגורים...הסכמי-הגג מוסיפים תכופות הרבה יחידות דיור יחסית לגודל היישוב , אך ביישובים רבים אי אפשר להגדיל את שטחי המשרדים והמסחר באופן פרופורציוני מפני שעתודות הקרקע מוגבלות או מפני שהם קרובים ליישובים מרכזיים וגדולים יותר.

"דברים אלה תקפים ביתר שאת כשנחתמים הסכמי-גג עם כמה יישובים סמוכים (כמו למשל הקבוצה הכוללת את באר יעקב , רמלה , לוד וראשון לציון ; והקבוצה הכוללת את אשדוד , אשקלון וקריית גת). אומנם מרבית הסכמי-הגג כוללים גם תוספת שטחי מסחר ותעסוקה , אך יש לבחון אם די בה ואם היא מוצדקת מבחינת הביקוש העתידי לשטחים אלה".

עוד עולה מניתוח בנק ישראל כי "דווקא עם רשויות חלשות נחתמו הסכמים נרחבים, אף על פי שכבר כיום הן מתקשות לספק שירותים עירוניים באיכות גבוהה, סביר להניח כי כדי שההסכמים יתממשו תידרש הגדלת חלקה של הממשלה במימון השירותים העירוניים באמצעות מענקי איזון או הגדלת תשלומי הארנונה, אולם אין זה ברור אם ההסכמים עם הרשויות החלשות אכן יתממשו שכן ייתכן כי לא ייווצר ביקוש לדירות בהן".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988