טוב לכלכלה? הצ'ק הפתוח שנתניהו נותן טוב בעיקר לתקציב הביטחון

השבוע בשנת 2009 חזר נתניהו לשלטון ומאז לא נפרד מבית ראש הממשלה • לרגל פתיחת השנה העשירית של הקדנציה, בצל משבר מבקשי המקלט, יצאנו לבדוק איך השפיע מר כלכלה על המשק הישראלי • אלה השינויים בצבא ובביטחון • פרויקט מיוחד

נתניהו בביקור בחיל הים. מערכות נשק מתקדמות  / צילום: אבי אוחיון לעמ
נתניהו בביקור בחיל הים. מערכות נשק מתקדמות / צילום: אבי אוחיון לעמ

ההתבססות האיראנית בסוריה; הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן (שלגביו כנראה טרם נאמרה המילה האחרונה); העמקת המעורבות הרוסית באזור; המשך התחמשות חיזבאללה לקראת מלחמה עתידית עם ישראל; פעילי הג'יהאד העולמי שבונים בסיני חזית חדשה ולצדם האתגרים הביטחוניים וההומניטריים שעולים כל הזמן מכיוון רצועת עזה - לא בכדי תקציב הביטחון זינק בעשור האחרון ביותר מ-10 מיליארד שקל ובשנת 2018 היקפו מסתכם ביותר מ-71 מיליארד שקל.

למרות אותם שינויים ותהפוכות שחלו במזרח התיכון, חוקרי צבא ויוצאי מערכת הביטחון שמנתחים את העשור האחרון קובעים ש"המצב הביטחוני והאסטרטגי של ישראל די טוב, ברוב המדדים": ישראל של 2018 מצליחה לשמר את העליונות הטכנולוגית ואת חופש הפעולה שלה במרחב, ואם להתבסס על דבריו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט שהובאו באחד מהראיונות החגיגיים שהעניק לפסח: "ישראל בת ה-70 היא מדינה בלתי מנוצחת".

"בסך הכל אם בוחנים את הנסיבות האזוריות באופן מאוד רחב, ומנתחים את המגמות אל מול המדיניות של נתניהו אז ניכר שהוא ניווט את מהלכיו בצורה די זהירה וטובה, בהתאם למטרות וגם בהתאם לאידיאולוגיה שלו", אומר ד"ר איתן שמיר, מומחה לתפיסת הביטחון של ישראל ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת בר אילן.

הצורך בשימור ובפיתוח היתרונות הצבאיים של ישראל באזור, אל מול התהוות והתגברות של איומים שמופנים אליה, הוביל לשימת דגש על בניין הכוח של צה"ל תוך התחמשות במערכות נשק מתקדמות: מהצטיידות במטוסי קרב חדישים וחמקניים מסוג F-35 שתימשך בשנים הקרובות; רכש של צוללות דולפין וספינות סיור חדשות; חיזוק צבא היבשה תוך רכש נרחב של טנקי מרכבה ונגמ"שים חדישים ועד הקמת מערכת ההגנה רב שכבתית מפני רקטות וטילים שמאיימים על העורף הישראלי, מכיפת ברזל ושרביט קסמים ועד לטילי החץ 3 שמיועדים ליירט הרחק מגבולות המדינה טילים בלתי קונבנציונליים המשוגרים לעברה. ולאלה, התווספו בשנים האחרונות גם השקעות עתק בכל הקשור ליכולות הגנה והתקפה בסייבר.

רוב היכולות האלה, שאין להן אח ורע בעולם, הושגו בזכות ידע ייחודי שנצבר במשך עשרות שנים בתעשיות הביטחוניות הישראליות. יכולות אלה, באו בשנה האחרונה לידי ביטוי בהישג טכנולוגי משמעותי נוסף שמפאת אילוצי צנזורה לא ניתן לפרט אודותיו רבות, ומעמיד לצה"ל ולגופי הביטחון יכולות חסרות תקדים בתחום הגילוי והאיתור של מנהרות התקפיות שנחפרו בשנים האחרונות מתחומי עזה לשטח ישראל. היקף איום המנהרות נחשף בקיץ 2014 במהלך המבצע צוק איתן.

בחודשים האחרונים, ובזכות יכולות חדשות שישראל פיתחה בנושא זה, מנהרות תקיפה שנחפרו בידי חמאס לקראת לחימה עתידית - נחשפות ומושמדות בשיטתיות, לצד הקמת מכשול בצורה של קיר תת-קרקעי מסביב לרצועה: "איך אנחנו יכולים לדעת שהצלחנו? לפי זה שהצד השני מנסה כל הזמן משהו אחר, ועכשיו זה בא לידי ביטוי בהפגנות על גדר המערכת בעזה", אומר ד"ר שמיר.

על רקע כל אלה, בקרוב תובא שוב לפתחו של נתניהו הכרעה בשאלת היקפו של תקציב הביטחון - כשברקע הסכם מ-2015 בין משרדי האוצר והביטחון, שמסדיר תקציב ביטחון קבוע לתקופה של חמש שנים. חרף הסכם זה, שר הביטחון, אביגדור ליברמן דורש את הגדלת תקציב הביטחון בעוד כ-5 מיליארד שקל בנימוק שמאז נחתם ההסכם - חלו כאן עוד שינויים שמחייבים היערכות ומענה. צוות בין משרדי בראשות ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מאיר בן שבת צפוי להגיש בקרוב לקבינט את המלצותיו בנושא הטעון.

תקציב הביטחון בתקופת נתניהו
 תקציב הביטחון בתקופת נתניהו

לכתבות נוספות בפרויקט "נתניהו - השנה העשירית":

מאקרו
שוק העבודה
נדל"ן
הייטק
בורסה
תקשורת

צרו איתנו קשר *5988